משפחתובלוגיה

כולם יודעים מהי הקירבה המשפחתית בין בני-דודים, אך כאשר מוסיפים מספרים נוספים למונח זה – למשל, בן-דוד שני או בן-דוד מדרגה שניה – רבים מתחילים להתבלבל. מושגים המתארים קירבה משפחתית רחוקה-יחסית אינם שגורים בשיח היומיומי שלנו, וכיוון שהם אינם נלמדים בשום מקום – רב הבלבול בכל הנוגע להם. מזמן מזמן כבר פרסמתי פוסט בנושא ולפני כמה שנים אף פיתחתי אפליקציה שתסייע להתמצא בסבך המושגים המשפחתיים.

אז בואו נחזור לקירבה הבסיסית: אני ובן-דודי. די להבין כי כשאנו אומרים "בן-דוד", אנחנו מתכוונים ל"בן-דוד מדרגה ראשונה". כאשר אנו אומרים ששני אנשים הם "בני-דודים" (מדרגה כלשהי) איש של רעהו – אנו מתכוונים כי יש להם אב קדמון משותף. ואם כך, יש להם הרבה אבות קדמונים ואמהות קדמוניות משותפים, ולכן מתייחסים לאב הקדמון המשותף המאוחר ביותר. במקרה של בני-דודים "רגילים" – כלומר, מדרגה ראשונה – האבות הקדמונים המשותפים המאוחרים ביותר הם סבא וסבתא, היינו בני-דודים מדרגה ראשונה הם ילדיהם של שני אחים. במקרה הזה, דרגת הקירבה היא כמספר הדורות המפריד בינם לבין האב הקדמון המשותף המאוחר ביותר שלהם, פחות אחת (מספר הדורות המפריד בין אדם לסבו/סבתו הוא שניים). רגע לפני שנעבור לדרגות גבוהות יותר, נבין כי אחים הם בני-דודים מדרגה אפס. וגם כאן תקף הכלל: האבות הקדמונים המשותפים המאוחרים ביותר של שני אחים הם הוריהם; מספר הדורות המפריד בין האחים לבין הוריהם הוא אחד, ולכן דרגת הקירבה היא אפס. נשים לב כי יכול להיות שיש רק אב-קדמון-משותף-מאוחר-ביותר יחיד ולא זוג. במקרה של אחים זה ברור, שכן אנו מכירים הרבה אחים שחולקים רק אב משותף או רק אם משותפת. במקרה זה, נאמר כי הם "חצי אחים". אותו דבר תופס לגבי בני דודים מדרגה ראשונה שחולקים רק סב משותף, ללא סבתא משותפת – או אז הם "חצי בני-דודים (מדרגה ראשונה)".

נמשיך. האמת היא שמכאן והלאה – ובהנחה והפיסקה הקודמת הובנה כהלכה – הדברים פשוטים למדי. אם לבני-דודים מדרגה אפס יש הורים משותפים (כלומר, הם אחים) ולבני-דודים מדרגה ראשונה יש סבים משותפים (כלומר, הם ילדים של אחים), הרי שעל פי אותו הגיון:

• לבני-דודים מדרגה שניה יש הורי-סבים משותפים, כלומר הם נכדים של אחים;
• לבני-דודים מדרגה שלישית יש סבי-סבים משותפים, כלומר הם נינים של אחים;
• לבני-דודים מדרגה שלישית יש הורי-סבי-סבים משותפים, כלומר הם בני-נינים של אחים;
• וכו'.

פשוט, לא? ובכן, מדוע נזכרתי שוב בנושא הפשוט הזה? כיוון שב"ידיעות אחרונות" המציאו פרשנות חדשה למושגי הקירבה הללו. בידיעה שהופיעה בעיתון לפני ימים אחדים (12.1.16, מאת איתמר אייכנר), דווח על כך ששר האוצר, ח"כ משה כחלון, גילה כי הח"כ החדש מטעם הליכוד, אמיר אוחנה, הוא קרוב משפחתו. איך הוא גילה זאת? בזמן שידור טקס ההשבעה של הח"כ הטרי אוחנה, סימסה לשר כחלון בת-דודתו (של כחלון) ועדכנה אותו בנושא.

אם כך, מהו הקשר המשפחתי המדויק בין שר האוצר לח"כ מן הליכוד? אתם מחזיקים חזק? זה הולך כך:

מתברר שאחות של אמא של בת־הדודה של כחלון נשואה לאח של אבא של אוחנה — מה שאומר שהשניים הם בני דודים מדרגה שלישית

טוב, התיאור הזה קשה לעיכול, אז בואו נפרק אותו לגורמים:

• לשר כחלון יש בת-דודה (היא זו שסימסה לו בזמן הטקס)
• לבת-דודה הזו יש דודה (אחות של אמא)
• הדודה נשואה לדוד של הח"כ אוחנה

לפי כל אמת מידה – וכפי שהסברתי קודם לכן – כחלון ואוחנה אינם בני-דודים מדרגה שלישית (או מדרגה אחרת כלשהי), כיוון שהם לא חולקים אב קדמון משותף. לקח לי זמן להבין מדוע הוגדרה הקירבה המשפחתית ביניהם כפי שהוגדרה. בסוף נפל לי האסימון. הבה נניח שלדוד של ח"כ אוחנה ולרעייתו – הלוא היא הדודה של בת-דודה של השר כחלון – יש ילד. אותו ילד הוא בן-דוד של בת-הדודה של כחלון (האמהות שלהן אחיות) והוא גם בן-דוד של ח"כ אוחנה (האבות שלהם אחים). אם כך, הח"כ אוחנה הוא בן-דוד של בן-דוד של בת-דודה של השר כחלון – שלוש פעמים בן-דוד, והרי לכם "בן-דוד מדרגה שלישית"!

* * *

הסיפור הלה מדגים עוד שני נושאים חשובים הקשורים לקירבה משפחתית רחוקה. ראשית, הגילוי המקרי של קירבה כזו. רבים מאיתנו מגלים במקרה קירבה משפחתית לאדם שאנחנו מכירים זמן רב, או לאדם אותו אנו פוגשים בפעם הראשונה. שנית, בולט כאן "מבחן החתונה", אותו אני מפעיל מדי פעם על מנת לבחון מידת הקירבה של קשר משפחתי סבוך. בבסיסו, עומדת השאלה: האם ייתכן כי שני האנשים ייפגשו בחתונה משפחתית (או באירוע משפחתי אחר)? אם התשובה חיובית, הרי שהקשר ביניהם לא מסובך כל כך. ובכן, במקרה של הקשר כחלון-אוחנה, "מבחן החתונה" הופך את העניין כולו לברור יותר ואת עובדת גילויו ה"פתאומית" למובנת: בת-דודתו של כחלון בהחלט יכולה למצוא עצמה ביחד עם ח"כ אוחנה באותה חתונה/בר-מצווה/בת-מצווה/ברית משפחתית/וכו' – בפרט, באירועים במשפחתו של בן-הדוד המשותף להם. כחלון, לעומת זאת, יתקשה למצוא עצמו ביחד עם אוחנה באירוע משותף (אלא אם יוזמן אליו שלא בשל קירבת משפחה מיידית). לכן, בת-דודתו של כחלון עלתה מיד על הקשר – היא וודאי מכירה את ח"כ אוחנה מן המעגלים המשפחתיים הישירים שלה והיא מכירה, כמובן, את כחלון מאותה הסיבה בדיוק; כחלון, לעומתו, לא יכול היה לדעת על הקשר.

ועכשיו, נותר רק להוסיף את הקשר הסבוך הנ"ל למפה הסבוכה של קשרים בין חברי הכנסת לדורותיהם.