משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

פוסטים בנושא 'ממרום העץ'

סטטיק ויעלון: שני בשלישי

27 במרץ, 2017 מאת ארנון · 3 תגובות

קירבה משפחתית בין ידוענים היא עניין חדשותי, ואפילו אנחנו כבר נדרשנו לכך בעבר. לכן, לא ייפלא כי מה שפירסם הזמר סטטיק (לירז רוסו) בחשבון האינסטגרם שלו הפך מיד לידיעה חדשותית לוהטת. לצד תמונה שלו עם אמו, עם המנהל האמנותי שלו (אורון כלפון) ועם הרמטכ"ל והשר לשעבר, רא"ל (מיל.) משה (בוגי) יעלון, כתב סטטיק כך: הרבה שואלים איך האסטרטגיה […]

[המשך קריאה ←]

קירבת המשפחה בין הח"כ החדש לשר האוצר

17 בינואר, 2016 מאת ארנון · 4 תגובות

כולם יודעים מהי הקירבה המשפחתית בין בני-דודים, אך כאשר מוסיפים מספרים נוספים למונח זה – למשל, בן-דוד שני או בן-דוד מדרגה שניה – רבים מתחילים להתבלבל. מושגים המתארים קירבה משפחתית רחוקה-יחסית אינם שגורים בשיח היומיומי שלנו, וכיוון שהם אינם נלמדים בשום מקום – רב הבלבול בכל הנוגע להם. מזמן מזמן כבר פרסמתי פוסט בנושא ולפני כמה […]

[המשך קריאה ←]

מחייה השפה העברית, מדגים תופעות גנאלוגיות

10 בינואר, 2016 מאת ארנון · תגובה אחת

כ"א בטבת, אשר חל לפני ימים אחדים, הוא יום השנה להולדתו של אליעזר בן-יהודה, מי שדבק בו הכינוי "מחייה השפה העברית". בן-יהודה, שהשנה צוינו 158 שנים להולדתו, נולד בשנת 1858 בעיירה לוז'קו Luzhki, כיום בשטחי בילארוס ובזמנו חלק מן האימפריה הרוסית. יום זה נקבע כ"יום הלשון העברית" בהחלטה מספר 5234 של ממשלת ישראל בשנת 2012 […]

[המשך קריאה ←]

על מי הן עובדות

9 בנובמבר, 2014 מאת אורית לביא · 6 תגובות

אמא שלי היתה בדרך כלל בת 38. כך היא נהגה להשיב לי כששאלתי, כשחיוך קל (וערמומי מעט) משוך על שפתיה. מאוחר יותר, כשעשיתי את צעדיי הראשונים בחיטוט במסמכים, למדתי את תאריך לידתה הרשמי בישראל. וכמה עשרות שנים אחר-כך, כשהשגתי את תעודת הלידה המקורית שלה מפולין, תאריך הלידה שהופיע בה היה זהה לזה שהכרתי. אך לא […]

[המשך קריאה ←]

בתי הקברות חיים מתמיד

14 במרץ, 2014 מאת ארנון · 4 תגובות

בשנים האחרונות, לא קשה לפספס את ההמולה העסקית בשוק הגנאלוגיה. חברת MyHeritage הישראלית הפכה להיות אחת השחקניות החזקות בשוק לאחר שביצעה מספר לא קטן של רכישות, הגדולה שבהן היא של מתחרתה, חברת Geni; היקפה של עסקה זו, אשר הושלמה בחודש נובמבר 2012, לא נמסר, אך בהודעה בה פורסם על הרכישה פורסם גם כי MyHeritage השלימה […]

[המשך קריאה ←]

כמה הערות על החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה

23 בדצמבר, 2012 מאת רוני · 8 תגובות

החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה הוקמה מכוחו של חוק נכסים של נספי שואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), תשס"ו -2006. כמוסבר באתר של החברה להשבת נכסים, מטרת החוק הוא"עשיית צדק עם בעלי הנכסים שנספו בשואה והשבת נכסי נספי השואה ליורשיהם החוקיים". בכנס ה- 30 של האגודות הגנאלוגיות היהודית שנערך בשנת 2010 בלוס […]

[המשך קריאה ←]

אח/ות, איזו פגישה

4 בדצמבר, 2012 מאת ארנון · 2 תגובות

השורה התחתונה עלולה להישמע דרמטית: שלושת האחים נפגשו לראשונה מזה 14 שנה. היא תהפוך לדרמטית עוד יותר אם מתחשבים בעובדה הבאה: שלושת האחים נפגשו עד כה רק 3 פעמים במהלך חייהם הבוגרים. אך האמת החבויה מאחורי סיסמאות כגון אלו היא, לעתים, פשוטה הרבה יותר ממה שניתן לשער. ואם להסתכל מן הצד השני של אותה המטבע: […]

[המשך קריאה ←]

לובלין 1940 – 1941: תמיהות שוליים

1 בנובמבר, 2012 מאת אורית לביא · ניתן להגיב

בשלהי 1940 כבר גורשו יהודי לובלין ממרכז העיר, אך רישומי הגירושין של הקהילה היהודית, ה"קהל", המשיכו להתנהל עד מאי 1941. חלק מספרי רישום הגירושין נשמרו, והם מוחזקים  בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בירושלים. לפני כשנה הועלה פינקס רישומי הגירושין למאגר JRI-Poland. והנה בחיפוש אקראי מצאתי שם את רישומי הגירושין האלה: ובעברית: ב-2 בספטמבר 1940 התגרש […]

[המשך קריאה ←]

חותנו של משה שמיר הוחלף באחר

21 במרץ, 2012 מאת ארנון · 3 תגובות

ריבוי מקורות הסופר משה שמיר הינו/היה אדם מפורסם למדי, בעיקר בשל פעילותו הספרותית, הפוליטית והציבורית. למשך כמעט קדנציה שלמה של הכנסת הוא גם היה חבר בה (הכנסת התשיעית). לכן, אפשר למצוא תיעוד לגביו במקורות רבים: בשל יצירותיו הספרותיות החשובות, זכה לערך בלקסיקון הספרות העברית החדשה‏[1]; כיוון ששירת בפלמ"ח, מידע אודותיו מופיע במאגר החברים בארגון זה; […]

[המשך קריאה ←]

מחשבות ואפשרויות מיוני רכטר ועד לעץ המשפחתי

21 בנובמבר, 2011 מאת ארנון · ניתן להגיב

לפני ימים אחדים חגג יוני רכטר יום הולדת 60. שיריו מלווים אותי מילדותי ועד היום, החל בתום של "הכבש השישה עשר" (אליו התחברתי מחדש לאחר שהפכתי לאב) ו"רחוב סומסום", דרך הנחישות של "שיר נבואה קוסמי עליז" והדכדוך של "ערב עירוני", עבור בהתאהבות שב"שוב היא כאן", ועד לפכחון-האבהי של "כל עוד" – זהו חלק בלתי נפרד […]

[המשך קריאה ←]