משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

פוסטים בנושא 'ממרום העץ'

קרציות????

9 באוגוסט, 2019 מאת רוני · תגובה אחת

youtu.be/BafMckV7rpk

הגנאלוג מתן שגב, דווח בשבוע האחרון, בקבוצת הפייסבוק שהוא מנהל ביחד עם הגנאלוגית אסתר לוינסון הוכפלדר, "גנאלוגיה בישראל – בית לחוקרי שורשים משפחתיים", על התפשטותה של קרציה הגורמת למחלת TBE (דלקת מח חדה המועברת ע"י קרציות – TICKBORNE ENCEPHALITIS). מתן מסב את תשומת הלב לקיומן של קרציות רבות בבתי קברות שבהן צמחיה. אסתר לוינסון הוכפלדר […]

[המשך קריאה ←]

המכתב הראשון אחרי המלחמה

1 במאי, 2019 מאת ארנון · 2 תגובות

כבר הזכרתי כאן בעבר את הקשרים המורכבים בין הגנאלוגיה לבין האקדמיה. בעבורי, כחוקר בתחום החינוך, גנאלוגיה היא תהליך למידה פר אקסלנס. אמירה כזו צריכה להיות מלווה מיד בתשובה לשאלה: "מה לומדים מן המחקר הגנאלוגי?". ובכן, במילה אחת: "המון!". ובכל זאת, נדרשות קצת יותר מילים… למידה היא עניין מורכב ותהליכי למידה הם עניין מורכב עוד יותר, […]

[המשך קריאה ←]

רשת מורשת

31 בינואר, 2019 מאת ארנון · 4 תגובות

לפני ימים אחדים, ציינו את יום השנה החמישי לפטירתה של הניה רוזנברג לבית דיאמנטשטיין ז"ל (2013-1920). מול קברה, בחוג המשפחה המצומצמת, קראתי מילים שכתבתי לזכרה, אך כאשר קראתי אותם – הבנתי כי המסר העולה מהם חורג מתחומי המשפחה. לאחר התלבטויות רבות עם עצמי, החלטתי לפרסם אותם כאן. * * * עד אמצע המאה ה-19 כמעט […]

[המשך קריאה ←]

מה-דע-אם?

23 בדצמבר, 2018 מאת ארנון · 2 תגובות

מזה שנים אחדות, ניטש ויכוח עז בקרב כמה שחקנים בביצה הגנאלוגית, בנוגע למקומה של הגנאלוגיה באקדמיה. אפשר לומר זאת גם כך: יש המאמינים כי מקומה של הגנאלוגיה באקדמיה. הטיעונים לכך מגוונים, אך משותפת לרובם התפיסה הרב-תחומית של הגנאלוגיה. כמובן, על מנת שתחום מסוים יוכר כדיסציפלינה אקדמית, עליו לעמוד בשתי דרישות עיקריות: האחת, שיוכר כתחום עיסוק חשוב; […]

[המשך קריאה ←]

להקשיב ללב שלך, לא ל – DNA

26 בספטמבר, 2018 מאת ארנון · 3 תגובות

www.youtube.com/watch?v=2J5n8kzpbCs">בפרסומת

לפני ימים אחדים, השיקה חברת Ancestry שיתוף פעולה יוצא-דופן-לכאורה עם שירות הזרמת המוזיקה, Spotify. מהות היוזמה החדשה – התאמת רשימת האזנה (ב"ספוטיפיי") על פי המגוון האתני המשתקף בתוצאות בדיקת ה – DNA (שנעשית על ידי "אנססטרי"). לכאורה, יוזמה מעניינת, אשר מאפשרת לכל אחד – על פי הסלוגן אשר מלווה את החיבור הזה – "להאזין לדי.אנ.איי […]

[המשך קריאה ←]

איזשהו עשיר בשמחה?

28 בספטמבר, 2017 מאת ארנון · ניתן להגיב

www.youtube.com/watch?v=yagNzKIm5wQ"

הבוקר הלך לעולמו איש הטלוויזיה, דניאל פאר. פניו וקולו של פאר ליוו אותי במהלך ילדותי, ובשנים האחרונות חזר קולו לככב בחיי, כאשר התחלתי להאזין – ביחד עם ילדיי – לדיסקים בסדרת "סיפורי הילדים הגדולים בכל הזמנים", ובהם "הנשיקה שהלכה לאיבוד", בקולו המיוחד. רבים מכירים את פאר מהופעותיו הטלוויזיוניות והרדיופוניות לאורך כחמישים שנות הקריירה שלו, אך לא […]

[המשך קריאה ←]

החיים, הם לקחו אותו לכל מקום איתם

14 באוגוסט, 2017 מאת ארנון · תגובה אחת

מי שמכיר אותי, יודע על אהבתי – התבלטתי בין "הערצתי", "אהדתי", ובסוף בחרתי במילה החזקה הזו – לשלמה ארצי, לשיריו ולהופעותיו. אהבתי זו מתחרה רק באהבתי לכנאפה (שגם עליה יודעים היטב מכריי). לארצי, שאין צורך להציגו, יש – מעבר לקריירה מפוארת – גם עץ משפחה מעניין מאוד. שלושת ילדיו – שירי, בן ויונתן – הם […]

[המשך קריאה ←]

סטטיק ויעלון: שני בשלישי

27 במרץ, 2017 מאת ארנון · 3 תגובות

קירבה משפחתית בין ידוענים היא עניין חדשותי, ואפילו אנחנו כבר נדרשנו לכך בעבר. לכן, לא ייפלא כי מה שפירסם הזמר סטטיק (לירז רוסו) בחשבון האינסטגרם שלו הפך מיד לידיעה חדשותית לוהטת. לצד תמונה שלו עם אמו, עם המנהל האמנותי שלו (אורון כלפון) ועם הרמטכ"ל והשר לשעבר, רא"ל (מיל.) משה (בוגי) יעלון, כתב סטטיק כך: הרבה שואלים איך האסטרטגיה […]

[המשך קריאה ←]

קירבת המשפחה בין הח"כ החדש לשר האוצר

17 בינואר, 2016 מאת ארנון · 4 תגובות

כולם יודעים מהי הקירבה המשפחתית בין בני-דודים, אך כאשר מוסיפים מספרים נוספים למונח זה – למשל, בן-דוד שני או בן-דוד מדרגה שניה – רבים מתחילים להתבלבל. מושגים המתארים קירבה משפחתית רחוקה-יחסית אינם שגורים בשיח היומיומי שלנו, וכיוון שהם אינם נלמדים בשום מקום – רב הבלבול בכל הנוגע להם. מזמן מזמן כבר פרסמתי פוסט בנושא ולפני כמה […]

[המשך קריאה ←]

מחייה השפה העברית, מדגים תופעות גנאלוגיות

10 בינואר, 2016 מאת ארנון · 2 תגובות

כ"א בטבת, אשר חל לפני ימים אחדים, הוא יום השנה להולדתו של אליעזר בן-יהודה, מי שדבק בו הכינוי "מחייה השפה העברית". בן-יהודה, שהשנה צוינו 158 שנים להולדתו, נולד בשנת 1858 בעיירה לוז'קו Luzhki, כיום בשטחי בילארוס ובזמנו חלק מן האימפריה הרוסית. יום זה נקבע כ"יום הלשון העברית" בהחלטה מספר 5234 של ממשלת ישראל בשנת 2012 […]

[המשך קריאה ←]