כבר לפני 16 שנים כתבנו כאן על ערכת בית הקברות, אשר משמשת אותנו בביקורים בבתי הקברות (ראו: "ערכת בית קברות", פוסט מיום 28.8.2007). כפי שתיארנו בפוסט המקורי, ערכת בית הקברות היא כלי הכרחי לביקור בבתי עלמין נידחים. את הקרדיט צריך לתת לעב חברת פורום שורשים משפחתיים, שהנחילה לנו את הנושא. הדברים אף הועלו לויקיגניה (מיזם גנאלוגי שיתופי) – כיצד להתכונן למסע שורשים.
מעת לעת הוספנו כהנה וכהנה פריטים לערכה (ארנון הוסיף…. קורנפלור! – ראו "קורנפלור בשירות הפיענוח" – פוסט מיום 30.3.2008).
אז מיזם מיפוי הקברים Billiongraves הלך עם זה צעד קדימה והחל למכור ערכת בית קברות משלו:
הערכה מכילה תמיסה ביולוגית שלא פוגעת במשטחים וכלי ניקוי והברשה. יש, כמובן, סוגי ערכות שונים, ו…כן… יש משלוח לאזורנו. הנה לינק לחנות.
אז, כפי שביליוגרייבס מברכים, שיהיה לכם ניקוי מצבות שמח!
וואי, וואי, וואי….. כתב העת האמריקאי "הניו יורקר" (The New Yorker) יצא השבוע עם כתבה נוקבת המותחת ביקורת על המחקר המשפחתי.
למי שאין כח להמשיך ולקרוא מכאן, אז כותרת המשנה של המאמר היא תמצית הולמת:
From origin stories to blood-purity statutes, we have long enlisted genealogy to serve our own purposes.
הניו יורקר יוצא לאור בניו יורק ברציפות מאז 1925 ומתמקד בחיי התרבות של ניו יורק. מעריכים את התפוצה שלו במעל מיליון מינויים. מעבר למאמרים, לסיפורים וביקורות ספרותיות, הוא נודע גם בקריקטורות ובאיורים שבו.
מאת Rea Irvin – The New Yorker magazine, שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=988303
לפני כ- 10 ימים (ביום 9.5.2022) פרסם הניו יורקר כתבה מאת Maya Jasanoff שהיא פרופסור להסטוריה באוניברסיטת הרווארד. במהדורה המודפסת כותרת המאמר היתה (בתרגום חופשי) "פולחן האבות" (Ancestor Worship) ואילו במהדורה האינטרנטית הכותרת היתה (בתרגום חופשי): "לאובססיה שלנו לחקר המשפחה יש כמה שורשים מעוותים" (Our Obsession with Ancestry Has Some Twisted Roots). (מי שידע שבעברית "אובססיה" היא טֵרָדוֹן שירים יד).
המחברת מצביעה על כך שסיפורים על מוצא קדמון שמתארים "מאיפה באנו", משרתים קבוצות הטוענות לייחוס על פני אחרים ולהצדקת השליטה באחרים. היא מביאה דוגמאות לסיפורי "מוצא" (או "בריאה", אם תרצו) מהתרבות הנורבגית, המאיה, אלוהים (שלנו!) שיצר את אדם וחוה ואחרים.
היא מדגימה כיצד הפרעונים הקדמונים, מלכי האינקא, הרומאים ואפילו המרובינגים ייחסו את מוצאם לכוחות על טבעיים ובכך הצדיקו את זכותם לשלוט על אחרים.
תיכף נחזור לסקירה ההסטורית ולביקורת של המחברת. אבל המחברת מתחילה את המאמר שלה בתיאור נסיעתה אל ה Vault של הכנסיה המורמונית. מדובר ב"כספת" הנמצאת בתוך הר במדינת יוטה בארצות הברית ובה נמצא הארכיון הגדול בעולם של מסמכי יוחסין. לפני 10 שנים ארנון קרא ל Vault – "מרתפי הכנסיה" (ראו הפוסט של ארנון, הכנסייה שוב מובילה את המערב לנצחון, פוסט מיום 8.5.2012).
בשנת 2014 נערך הכנס השנתי של IAJGS (האגודה הבינלאומית של אגודות גנאלוגיות יהודיות) בסולט לייק סיטי. עבורי זה היה כנס "כסאח". על מנת להגיע לסולט לייק סיטי נזקקתי ל- 3 טיסות וחוץ מזה במשך 5 ימי הכנס נתתי 3 הרצאות. אבל Salt Lake City היא ה"מכה" של הגנאלוגים. ביקור בספריה של Family History Center היא חוויה אדירה. באותו ביקור הוזמנתי להשתתף בסיור למקדש מורמוני. בעיקרון, מי שאיננו מורמוני לא יכול להכנס למקדש. אלא שכאשר מקימים מקדש חדש או משפצים מקדש קיים, ניתן להזמין אורחים בטרם הקדשת המקום. וכך, זכיתי לביקור במקדש מורמוני. זו בהחלט היתה חווית חיים. אבל ל Vault אין כניסה בשום מקרה (שלא תחשבו שלא ביקשתי).
מכל מקום, מאיה ג'סנוף, מתארת במאמר שלה את חברת Ancestry (הנמצאת בבעלות הכנסיה המורמונית), שהיא אחת מענקיות הגנאלוגיה בעולם (כתבנו על כך במספר הקשרים, ראו לדוגמא הפוסט: Ancestry.com נמכר! מיום 22.10.2012). היא מכנה אותה: "בהמות הגנאלוגיה אנססטרי" ("The genealogical behemoth Ancestry).
גם מי שלא מכיר את המילה ה"אנגלית" behemoth חש מיד שהיא "משלנו". אז, זו לא צורת הרבים של בהמה. "בהמות" הוא חיה גדולה וחזקה המתוארת בספר איוב, מ', פסוקים ט"ו-כ"ד:
אני חושב שמגיעה לכם אתנחתא מוסיקלית! "בהמות" (במובן המקראי – חיה חזקה וגדולה) נכנסה אפילו למחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". בשיר המריבה בין נופר לנעמה, השתיים עולבות האחת בשניה וגם משוות האחת את השניה לכל מיני חיות. לאחר שנופר אומרת לנעמה: "ראיתי תנינים בנילוס/והם יפים ממך אפילוס" משיבה לה נעמה:
הנה הביצוע של מירי מסיקה וגלית גיאת ("בהמות" מופיע בדקה 2:42) (הביצוע המקורי היה של רחל אטאס ויונה עטרי):
אז ג'סנוף חושבת שהמאגר של אנססטרי הוא "בהמות"!
בהמשך התיאור ההסטורי שלה, ג'סנוף מתארת שהחלת במאה ה- 18, הסמכות הגנאלוגית עברה מידי אנשי דת ומשפחה אל פקידים ממשלתיים אשר הצהירו על לידות, העניקו רשיונות נישואין, התירו נישואין , רשמו פטירות וגם נתנו תוקף לצוואות. לדעת המחברת, מסמכים אלה מהווים את הקשר הראשון (שהוא חסר בסיס כלשהו לטענתה, למעט הרצון לשלטון) בין "מוצא" ל"גזע" ומצביעה על טביעת המונח Caucasian ("קווקזי") המתאר את האדם הלבן. (חידה לקוראים המתמידים: מה הקשר בין המילה Caucasian לסדרת הטלוויזיה Hawaii 5-0?).
לדעתה גם השימוש בטכנולוגיות DNA מגיע מאותו מקום עצמו, בכך שהעוסקים בכך מתיימרים להסתמך על קיבעון של מעמד, גזע, מוצא אתני ולאומיות.
כדוגמא היא מביאה את המורמונים שהסתמכו על התגלותו של הנביא אליהו למייסד הדת שלהם, ג'וזף סמית'. באותה עת, הרצון לייחוס היה דווקא לראשוני המתיישבים במושבות האמריקאיות. המורמונים פתחו איפה בהטבלה לאחר המוות של "אבות" שמתו עוד לפני שנוסדה דתם, ובכך להתייחס (מלשון "ייחוס") אליהם.
באופן פשטני, ועל מנת להניח לכם לקרוא את המאמר בשלמות, טוענת המחברת כי יצירת שושלות יוחסין והעיסוק בגנאלוגיה, עד כמה שהוא יכול להיות מתגמל באופן אישי, כרוך בגזענות ואפליה:
Genealogy as a technique may bring individual rewards, but as a historical paradigm it has tended to serve those in power, and such effects are not diminishing. .
המאמר כבר מכה גלים. חבר המנהלים של אגודת הגנאלוגים המקצועיים האמריקאית (APG) שלח היום מכתב לעורך הניו יורקר, בו הם מבקשים להצביע על כך שכיום העיסוק בגנאלוגיה הוא מכיל:
Although some people do use genealogy to promote established and desired levels of status, today’s genealogists strive to do the opposite: we seek to bring the real struggles and joys of everyday people to light. Genealogists, both professionals and hobbyists, provide a voice for the voiceless, those both living and departed.
בקיצור – לכו לקרוא את המאמר.
וכמה מילות סיום (שלא אשכח): במאמרה מזכירה המחברת גם ש:
אומרים שגנאלוגיה היא התחביב השני בפופולריות שלו בקרב אמריקאים (אחרי גינון);
אומרים שגנאלוגיה היא נושא החיפוש השני בנפיצותו באינטרנט (אחרי פורנו);
יש לקרוא את המאמר בשלמות ואני לא מתיימר לתמצת אותו ואני מקווה שדייקתי בדברים. אני מתנצל מראש אם לא דייקתי;
נושא הכנסיה המורמונית הוא מורכב מאוד, גם לאור הטבלתם לאחר המוות של נספי שואה. אני מזכיר שפעילות הכנסיה המורמונית בארץ נאסרה, מחשש למיסיונריות; לכן גם אין בארץ Family History Center;
אורית כבר כתבה על הספר "גרעין של אמת" של זיגמונד מילושבסקי, המותח ביקורת על הגנאלוג ש"מסדר" ללקוחותיו גנאלוגיות מתאימות…. (גרעין של אמת – מותחן חדש על המדפים, פוסט מיום 16.2.2014).
שלושת האבות – אברהם; יצחק בנו (בנה של שרה); ויעקב, בנו של יצחק – נחשבים ליהודים הראשונים. יעקב נחשב לאביהם של שבטי ישראל, שהם הקבוצה האתנית שהתיישבה במזרח התיכון הקדום בסביבות המאה ה-18 לפני הספירה ומהווה את הבסיס ההיסטורי לעם היהודי; לוי, אחד מבניו של יעקב, היה אבי שבט לוי, אליו משתייכים הכהנים והלוויים.
לאברהם היה בן נוסף, ישמעאל – בנה של הגר, השפחה המצרית – והוא נחשב לאבי הערבים.
ועכשיו, נמצאה באופן מדעי החולייה המשפחתית המקשרת בין היהודים לערבים! הכירו את מר R1a-F1345, אביהם המשותף של היהודים והמוסלמים שחיו בישראל. מיהו אותו אדון מסתורי? ומה פירוש שמו המוזר? – מיד תבינו.
מבוא קצרצר לגנאלוגיה גנטית
בדיקות DNA לצורכי מחקר משפחתי הפכו לתופעה שכיחה מאוד בשנים האחרונות, ועשרות מיליונים של אנשים כבר שלחו את הדגימות שלהם לאחת מארבע החברות הגדולות העוסקות במיפוי גנטי-גנאלוגי (Ancestry, מיי הריטייג', 23andMe, ו – FamilyTreeDNA). לפני שנמשיך, חשוב להזכיר שקיום בדיקה גנטית לצורכי גילוי מידע משפחתי אסור בארץ על פי חוק ומצריך צו בית משפט.
במחקר המשפחתי, משמשות בדיקות אלו לשני צרכים עיקריים. האחד, גילוי מוצא אתני; השני, איתור קרובי משפחה. בשני המקרים, ההאתמות מתבצעות על פי זיהוי מוטציות משותפות. נכון הוא שהמטען הגנטי עובר בירושה – כלומר, מועתק – מהורים לילדיהם, אך מדי פעם קורות תקלות, וחלק מאבני הבניין משתנות במעבר מדור לדור. השינויים האלה משמשים לצורכי המחקר הגנטי-גנאלוגי, כיוון שאף הם מועברים הלאה לדורות הבאים, ולכן מהווים סימן זיהוי לאב קדמון משותף.
את קבוצת הצאצאים בעלי מוטציה זהה מכנים Haplogroup, וקבוצות אלו מסומנות באותיות ומספרים.
לצורך הסיפור הנוכחי, נתייחס ל – Haplogroups המוגדרות על ידי הענף הזכרי, כלומר שמוטציה המאפיינת אותן עוברת מאב לבן. מטען גנטי כזה עובר דרך כרומוזום ה-Y, אשר נמצא רק אצל גברים. בהקשר היהודי, שימש כרומוזום ה-Y למחקר גנטי של מי שעל פי המסורת הם צאצאי הלוויים או הכהנים, שיוך אשר עבר, לאורך הדורות, מאב לבן. ואכן, מחקרים הראו כי מי שמזוהים כלוויים נושאים סמן גנטי משותף, וכך גם מי שמזוהים ככהנים נושאים ככהנים.
לענייננו, רלוונטיות שתי קבוצות Haplogroups, שתיהן מהוות תת-קבוצות של הקבוצה הגדולה R1a, אשר משותפת לכעשירית מכל הגברים החיים כיום. ואלו הן שתי הקבוצות:
R1a-Y2619 – קבוצה אליה משתייכים יהודים לוויים בישראל ובעולם כולו, כ-10% מאוכלוסיית היהודים. האב הקדמון המשותף לכל חברי קבוצה זו היה יהודי לוי שחי במזרח התיכון בסביבות המאה ה-3 לספירה. מידע מפורט על הקבוצה הזו ניתן למצוא באתר המוקדש לה.
R1a-FGC106 – קבוצה אליה משתייכים, בין היתר, מוסלמים החיים בישראל.
וכפי שעולה ממחקר גנאלוגי-גנטי, כעת ניתן לזהות את האב הקדמון הגנטי המשותף לשתי קבוצות אלו.
עץ משפחתי גנטי
בהשראת עצי משפחה רגילים אותם אנו מכירים, גנאלוגים-גנטים בונים עצי משפחה גנטיים. בעצים אלו, יחידת הבסיס היא Haplogroup, וכל קבוצה כזו מפוצלת לתת-קבוצות בעלות מוטציות משותפות. כך, מאפשר התרשים להבין את הקשרים בין קבוצות-אוכלוסיה שונות, ולהבין את הרקע המשותף להם.
למעלה מכך, המחקר הגנאלוגי-גנטי מאפשר לזהות את הקבוצות הללו עם תקופת הזמן המשוערת והאיזור הגיאוגרפי בה נוצרו. זאת, באמצעות ניתוחי DNA של שלדים ומאובנים שנמצאו במסגרת מחקר ארכיאולוגי. חשוב להבין כי הקבוצות הללו אינן מוגדרות בהפרשים של הדורות להם אנחנו רגילים מעצי המשפחה הרגילים, ולכן תרשים מן הסוג האמור – אפילו אם הוא מאזכר רק מספר קטן של קבוצות – יכול לתאר היסטוריה בת אלפי שנים.
ובכן, נבחן את ה"אבא" הגנטי של שתי הקבוצות שהוזכרו למעלה. על פי העולה מן המחקר, שתי הקבוצות האלו חיו בשטחה של ארץ ישראל במאה ה-10 לפנה"ס, אלא שבימי חורבן בית שני הן התפצלו:
R1a-CTS6 – ה"אבא" הגנטי של R1a-Y2619 (לוויים); חברי קבוצה זו היגרו מאיזור ארץ ישראל במאה ה-1 לספירה, אחרי חורבן בית המקדש השני.
R1a-FGC111 – ה"אבא" הגנטי של R1a-FGC106 (מוסלמים ישראלים). חברי קבוצה זו נשארו בארץ ישראל גם אחרי החורבן, ככל הנראה כיוון שהתגוררו באיזור הגליל העליון, המרוחק מירושלים המובסת, ובחלוף השנים המירו חלקם את דתם לאסלאם; כיום, שייכים לקבוצה זו מוסלמים סונים החיים בישראל.
ממצאים חדשים – העולים מתוצאות בדיקות גנטיות של כמה מוסלמים החיים בישראל – מעלים כי לשני "אבות" גנטיים אלו יש "אב-קדמון" גנטי משותף, להלן הקבוצה R1a-1345; קבוצה זו – מוצאה באנשים שחיו בסביבות הים הכספי, בסביבות המאה ה-20 לפנה"ס, בין תקופת הברונזה לתקופת הברזל. נשים לב כי תקופה זו קרובה לתקופת האבות, בה התפצלו – על פי המסורת – בניו של יעקב, יצחק וישמעאל, להם מיוחסות היהדות והאסלאם. גם המיקום הגיאוגרפי מתאים לסיפור האבות, שכן אור כשדים, מקום מוצאו של אברהם אבינו, מזוהה – על פי המחקר והפרשנות – בדרום-מערב הים הכספי.
את הממצא הזה פירסם לפני ימים אחדים מאיר הלוי גובר, גנאלוג עתיר-פעלים, המתמחה במחקר גנאלוגי-גנטי. ניתן לקרוא כאן את מאמרו בנושא.
* * *
בעבר, כבר נמצאו עדויות גנטיות לקשרים היסטוריים בין יהודים מן המזרח לבין ערבים מוסלמים; החידוש של גובר הוא בהצביעו על המוצא האבהי המשותף הקרוב-יחסית של שתי תת-אוכלוסיות מעניינות במיוחד: יהודים-לוויים ומוסלמים ישראלים.
בכך, המידע הגנטי שופך אור על המסורות של היהדות ושל האסלאם, ובמובנים רבים מחזק את המסופר אודות מוצאן המשותף. והרי זה אך טבעי, שכן גם הסיפורים הללו וגם המוטציות הגנטיות מוטמעים בנו היטב ועוברים מדור לדור.
דבר נפל בישראל: ללשכת ראש הממשלה נכנס לאחרונה אדם חדש, לראשונה מזה 12 שנה. כאן, אשמח להאיר נקודה מעניינת נוספת בסיפורו של האדם ה-13 המכהן בתפקיד זה (הספירה לא כוללת את יגאל אלון, אשר שימש כראש ממשלה בפועל במשך 19 יום, לאחר מותו של ראש הממשלה לוי אשכול ועד להקמתה של ממשלה בראשות גולדה מאיר).
כבר היו לנו ראשי ממשלה בעלי פרקים ביוגרפיים משמעותיים הקושרים אותם לארצות הברית:
דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, בילה בניו-יורק תקופה משמעותית מחייו (1918-1915), אליה היגר כשהיה כמעט בן 30; היה זה מספר שנים לאחר שעלה ארצה מפלונסק (Plonsk, כיום בפולין), ושם אף הכיר את פולה ונישא לה.
גולדה מאיר, ראשת הממשלה הרביעית, חייתה בילדותה ובנערותה (1921-1906) במילווקי, ויסקונסין (Milwaukee, WI), ובדנוור, קולורדו (Denver, CO). היא נולדה בפינסק (Pinsk, בלארוס) ולאחר מכן עברה לקייב (Kiev, אוקראינה), משם היגרה לארצות הברית כשהיתה בת 8. בארצות הברית למדה בבתי ספר ובאוניברסיטה, ושם הכירה את בעלה, מוריס, ונישאה לו.
בנימין נתניהו, ראש הממשלה היוצא, התגורר בשנות נערותו (1969-1963) בפרברי פילדלפיה, פנסילבניה (Philadelphia, PA), לשם עבר עם משפחתו בעקבות עבודתו של אביו. נתניהו למד בתיכון בארצות הברית. לאחר מכן, שהה בארצות הברית בשנות ה-70, לאחר שחרורו מצה"ל, שם למד לתואר ראשון ולתואר שני.
ועם זאת, ראש הממשלה החדש הוא בעל שורשים אמריקאיים עמוקים בהרבה מכל אלו.
נתחיל מהסוף: נפתלי בנט נולד בשנת 1972 בחיפה להוריו, ג'ים ומירנה. ההורים עלו ארצה מסן פרנסיסקו, קליפורניה (San Francisco, CA) מספר שנים קודם לכן, לאחר מלחמת ששת הימים. הם נולדו בעיר בה ניצב בגאון גשר שער הזהב, ושם גם נישאו בשנת 1966[mfn]Ancestry.com. California, U.S., Marriage Index, 1960-1985 [database on-line]. Provo, UT, USA: Ancestry.com Operations Inc, 2007.[/mfn]. הנה רישום הנישואים שלהם באינדקס הנישואים של מדינת קליפורניה:
על מנת להקל על קריאת פוסט זה, הגדוש בפרטים אודות שורשיו האמריקאיים של ראש הממשלה בנט, להלן תרשים מסכם (ליחצו להגדלה):
תרשים אבות ואמהות של ראש הממשלה נפתלי בנט, בו מובאים הענפים שהיגרו לארצות הברית
המשך הפוסט מפרט אודות כל אחד מענפים אלו.
משפחת האב – בנט
ג'יימס (ג'ים) סטיבן בנט (James [Jim] Steven Bennett) נולד ב-20 בספטמבר 1941 בסן פרנסיסקו[mfn]Ancestry.com. California Birth Index, 1905-1995 [database on-line]. Provo, UT, USA: Ancestry.com Operations Inc, 2005.[/mfn]. בתמונה למטה: תמונתו של ג'ים בנט מתוך ספר המחזור של תיכון Lowell High School, משנת 1959[mfn]Ancestry.com. U.S., School Yearbooks, 1900-1999 [database on-line]. Lehi, UT, USA: Ancestry.com Operations, Inc., 2010[/mfn].
ג'ים בנט, אביו של נפתלי בנט, בספר המחזור של התיכון בו למד (1959)
משפחת אבי האב – בנט
אביו של ג'ים בנט היה סמואל בנט, יליד 1911 בעיר ניו יורק (New York, NY). במפקד הפדרלי משנת 1920 (ראו למטה) הוא מופיע עם הוריו, סטפן (Stephan) – בן 47, יליד "רוסיה" – ופרידה (Frida) – בת 40, ילידת גרמניה – באוקלנד, קליפורניה (Oakland, CA). איתם מתגוררת גם אחותו של סמואל, הלן (Helen), ואחייניתו של האב. סטפן היה מוכר בחנות נעליים. האב היגר לארצות הברית בשנת 1907, האם – בשנת 1889.
סמואל בנט, אבי-אביו של נפתלי בנט, במפקד הפדרלי של 1920, עם הוריו, אחותו ובת-דודו[mfn]Year: 1920; Census Place: Oakland, Alameda, California; Roll: T625_88; Page: 14B; Enumeration District: 41[/mfn]
בכרטיס הרישום לגיוס של סמואל, מימי מלחמת העולם השנייה, מצוין כי הוא עובד במשרד ההגירה וההתאזרחות בבליית', קליפורניה (Blythe, CA):
רישום לגיוס למלחמת העולם השנייה של סמואל בנט (1940), אבי-אביו של נפתלי בנט[mfn]National Archives at St. Louis; St. Louis, Missouri; WWII Draft Registration Cards for California, 10/16/1940-03/31/1947; Record Group: Records of the Selective Service System, 147; Box: 135[/mfn]
כלומר, אבי-אביו של בנט הוא יליד ארצות הברית, בן למהגרים.
משפחת אם האב – סולמונסון
אמו של ג'ים בנט היתה שירלי איב לבית סולמונסון (Shirley Eve nee Solmonson), ילידת 1913 בסן פרנסיסקו. אף הוריה של שירלי הם ילידי ארצות הברית – האב, ג'וליאן (Julian), נולד בשנת 1884 במדינת ארקנסו (Arkansas); האם, נטי (Nettie, כך מופיע שמה במפקד הפדרלי לשנת 1920[mfn]Year: 1920; Census Place: San Francisco Assembly District 28, San Francisco, California; Roll: T625_141; Page: 1A; Enumeration District: 291[/mfn]) – בשנת 1893 במדינת קנטאקי (Kentucky). כאן נעוץ הקשר האמריקאי העמוק ביותר של ראש הממשלה בנט.
אגב, פרט מעניין עולה מן הבקשה שהגיש ג'וליאן זה, בשנת 1918, להנפקת דרכון אמריקאי (ראו למטה תמונתו וחתימתו מתוך הבקשה). הסיבה לבקשה: מינויו כמזכיר של "המועצה הלאומית לעבודת המלחמה של ימק"א (איגוד צעירי הנוצרים)" (National War Work Council of Young Men's Christian Association). ארגון זה הוקם כחלק מן הקמפיין הלאומי לגיוס צעירים לצבא ארצות הברית, כדי שייקחו חלק בלחימה במלחמת העולם הראשונה. את המאמץ ריכז מנהיג ימק"א דאז, ג'ון מוט (John Mott), שלימים זכה בפרס נובל לשלום (בשנת 1946).
תמונתו וחתימתו של ג'וליאן קסקל סולומונסון, סבא-רבא של נפתלי בנט, מתוך מסמכי בקשתו להנפקת דרכון (1918)[mfn]National Archives and Records Administration (NARA); Washington D.C.; Roll #: 605; Volume #: Roll 0605 – Certificates: 39500-39749, 15 Oct 1918-16 Oct 1918[/mfn]
משפחת אביה של אם האב – סולמונסון
ג'וליאן – סבא-רבא של נפתלי בנט – נולד להורים ילידי ארצות הברית: האב, סולומון (Solomon), יליד 1855 בקליפורניה; האם, שרה (Sarah), ילידת 1867 במדינת טנסי (Tennessee). סולומון ושרה קבורים בבית העלמין Hills of Eternity Memorial Park בסן פרנסיסקו (הנה צילומי מצבותיהם).
באותו בית עלמין טמונים גם הוריו של סולומון – יוליוס (Julius) ופאולין (Pauline) – ילידי 1823 ו-1830, בהתאמה. על פי הכתוב על מצבותיהם, יוליוס נולד ב – Lobsenz, פרוסיה (כיום Łobżenica, פולין), ופאולין נולדה ב – Zempelburg, גרמניה (כיום Sępólno Krajeńskie, פולין). במפקד הפדרלי של 1880 מופיע מקצועו של יוליוס כסוחר יין[mfn]Year: 1880; Census Place: San Francisco, San Francisco, California; Roll: 77; Page: 47B; Enumeration District: 149[/mfn], ובמפקד של 1870 (ראו למטה) הוא מופיע כסוחר במכולת[mfn]Ancestry.com. 1870 United States Federal Census [database on-line]. Provo, UT, USA: Ancestry.com Operations, Inc., 2009. Images reproduced by FamilySearch.[/mfn]. בני הזוג יוליוס ופאולין התגוררו בעיירה נאפה, קליפורניה (Napa, CA). ברישום לספר הבוחרים בעיירה נאפה, קליפורניה, מופע בשנת 1867 יוליוס סולומונסון, סוחר בן 43 (כלומר, יליד 1824), יליד פרוסיה, אשר התאזרח בסן פרנסיסקו בשנת 1856[mfn]California State Library; Sacramento, California; Great Registers, 1866-1898; Collection Number: 4-2A; CSL Roll Number: 29; FHL Roll Number: 977081[/mfn]; כל הפרטים מתאימים ליוליוס "שלנו", ואם אכן כך – הרי שניתן להניח שהגיע לארצות הברית שנים ספורות לפני שנת 1856.
יוליוס ופאולין סלומונסון, הורי-סב-סבתו של נפתלי בנט, במפקד הפדרלי משנת 1870, רשומים בעיירה נאפה, קליפורניה
הוריה של שרה – יוסף ואווה ון-רונקל (Joseph, Eva van Ronkel), ילידי הולנד בשנים 1840 ו-1844, בהתאמה – קבורים בבית העלמין Zion Gardens בשיקגו, אילינוי (Chicago, IL). הם מופיעים במפקד הפרדלי של 1870 עם ילדיהם, ביניהם שרה. על פי הבקשה לדרכון של בנם, סמואל, הם הגיעו לארצות הברית בשנת 1860[mfn]National Archives and Records Administration (NARA); Washington D.C.; Roll #: 1459; Volume #: Roll 1459 – Certificates: 128376-128749, 11 Jan 1921-12 Jan 1921[/mfn]. הוריה של אווה – אייזק סלומון וקלרה הייליגרס (Isaac Solomon, Klara Heiligers), ילידי 1823 ו-1822, בהתאמה, ברוטרדם, הולנד (Rotterdam, The Netherlands) – קבורים בבית העלמין Baron Hirsch בממפיס, טנסי (Memphis, TN).
יוסף ואווה ון-רונקל, הורי סבתה של סבתו של נפתלי בנט, במפקד הפדרלי משנת 1870, בקנטון, מיסיסיפי (Canton, MS)[mfn]Year: 1870; Census Place: Canton, Madison, Mississippi; Roll: M593_739; Page: 261B [/mfn]
מעניין לציין כי אדם בשם אייזק הייליגרס מופיע כמי ששירת במלחמת האזרחים בטנסי בצבא הקונפדרציה – בגדוד השלישי (הגדוד של ממפיס) של חיל הרגלים של טנסי – בהגנה איזורית, הוא התגייס והשתחרר בדרגת טוראי[mfn]National Park Service. U.S., Civil War Soldiers, 1861-1865 [database on-line]. Provo, UT, USA: Ancestry.com Operations Inc, 2007.[/mfn]. הגדוד הוקם בסוף שנת 1861. חיפוש במדריכים המקומיים של טנסי מעלה כי מופיע בהם רק אדם אחד בשם אייזיק הייליגרס בשנים ההן, ולכן יש יסוד להניח כי אכן מדובר באייזיק "שלנו", היינו סב-סבת-סבתו של נפתלי בנט. לוח הזמנים מסתדר, כיוון שאייזק היגר לארצות הברית ביום 31 בדצמבר 1860, ביחד עם אחיו, ג'ייקוב (Jacob). הנה רישום הכניסה שלהם לנמל ניו יורק[mfn]Year: 1860; Arrival: New York, New York, USA; Microfilm Serial: M237, 1820-1897; Line: 6; List Number: 1247[/mfn]:
כלומר, בהתייחס לאב של אם-אביו של בנט – ארבעת סביו היגרו לארצות הברית, ואף צמד אחד של הורי-סבתא. בני הדור המוקדם ביותר שהיגרו לארצות הברית הם הסבא והסבתא של הסבתא של הסבתא של נפתלי בנט!
משפחת אמה של אם האב – הירש
כאמור, במפקד הפדרלי לשנת 1920 מופיע שם האם כ"נטי", אך ככל הנראה מדובר בטעות. שם האם הוא קלרה (Clara), והיא נולדה לנטי (מקור הטעות!) ויוסף סמואל הירש (Joseph Samuel Hirsh) – הוא יליד גרמניה בשנת 1853, היא ילידת קנטקי בשנת 1842 להורים ילידי גרמניה (לפי הכתוב על מצבתם: בוואריה): אנדרו (Andrew, יליד 1827) והלנה (Helena, ילידת 1822) ביסינגר (Bissinger)[mfn]Year: 1900; Census Place: San Francisco, San Francisco, California; Page: 5; Enumeration District: 0176; FHL microfilm: 1240104[/mfn]. פרטי המשפחה מופיעים במפקד הפדרלי לשנת 1900, למטה. קלרה נפטרה בשנת 1918 וטמונה ליד הורי בעלה, סלומון ושרה. הבעל נישא בשנית. הוריה של קלרה קבורים בבית העלמין Home of Peach בסן פרנסיסקו.
סמואל וקלרה (מופיעה בטעות כ"נטי") הירש, סבה וסבתה של סבתו של נפתלי בנט, ביחד עם הוריה של קלרה, במפקד הפדרלי משנת 1900 בסן פרנסיקו.
משפחת האם – לפקו/לבקוביץ
מֶרְנָה לאה לֶפְקוֹ (Myrna Leah Lefko) נולדה ב-25 בדצמבר 1942 בסן פרנסיסקו[mfn]Ancestry.com. California Birth Index, 1905-1995 [database on-line]. Provo, UT, USA: Ancestry.com Operations Inc, 2005.[/mfn].
"לפקו" הוא גירסה אמריקאית לשם המקורי של המשפחה – לבקוביץ, כפי שעולה ממסמכי ההתאזרחות של אבי-האם. בבקשה להתאזרחות[mfn]National Archives at San Francisco; San Bruno, California; NAI Number: 605504; Record Group Title: RG 21; Record Group Number: Records of District Courts of the United States, 1685-2009[/mfn], אותה הגיש בשנת 1946, מציין הסב את שלושת השמות בהם היה ידוע: Israel Levkovich, Israel Levkovicz ו -Irvin Lefko. במסמך זה (ראו למטה), שהיווה את הצעד הראשון במסע הארוך להתאזרחות, מציין לפקו כי נולד בשנת 1905 בסמולנסק (Smolensk, רוסיה), אשתו, מילדרד (Mildred), נולדה בשנת 1903 בנובוגרודק (Navahrudak, היום בבלארוס); הוא היגר לארה"ב בשנת 1931, היא – בשנת 1930 (והתאזרחה שנתיים לאחר מכן במדינת ניו-יורק). בני הזוג נישאו בשנת 1936 בברוקלין, ניו יורק. לפקו מצהיר כי הוא ספר במקצועו. על פי מפקד האוכלוסין הפדרלי משנת 1940, היתה מילדרד מרכזנית במפעל לייצור בגדים[mfn]Year: 1940; Census Place: San Francisco, San Francisco, California; Roll: m-t0627-00307; Page: 11A; Enumeration District: 38-228[/mfn].
בקשה להתאזרחות (1946) של אירווין לפקו, סבו מצד אמו של נפתלי בנט (לחצו להגדלה)
כלומר, אמו של נפתלי בנט נולדה בארצות הברית לזוג מהגרים.
סיאנס, Séance, העלאה באוב, תקשור עם המתים….תקראו לזה איך שתקראו. אני עשיתי סיאנס עם אבותי ונשארתי בחיים לספר לכם על זה!
מקובל שמי שמבקש לתקשר עם "מי שנמצא בצד השני" (קרי: המתים) נעזר ב"מדיום" (כלומר, מישהו או משהו שמסייע להם בתקשור). לאורך השנים, לצד תקשורים מוצלחים, הובעה גם ביקורת כלפי מדיומים שרלטנים או נכלוליים, שהוליכו שולל את לקוחותיהם.
אז אתם ודאי שואלים, מה לי ולכל זה! טוב ששאלתם. הנה התשובה. "מדיום" חדש הגיע לעיר!
שלושת המהלכים: השבחה, צביעה והנפשה עוררו ענין רב בקהילה הגנאלוגית ואף מחוץ לה. לצד התגובות החיוביות המובנות, נמתחה ביקורת על כל אחד מהמהלכים, בטענות של פגיעה באותנטיות, פגיעה במקור ואף נטען שיש בכך משום פגיעה בכבודם של המתים.
כאשר החברה השיקה את השירות לצביעת תמונות, בחרתי לצבוע מספר תמונות ישנות שאספתי במשך השנים במחקר המשפחתי. התמונה החשובה ביותר באוסף שלי היא תמונה שצולמה בפוטו שטרן בעיר מרמורוש-סיגט בשנת 1939. תמונה זו נשמרה בעיר שיקגו בידי בן-דוד של אמא שלי. בתמונה ניצבים סבי מצד אמי, משה שלומוביץ, סבתי זלטה (ז'ני) (לבית קרמרוצקי) ושלושת בנותיהם: רוזה ("שושי"), קרולה (אמא שלי) וחנה הקטנה:
הביטו בפרטים: האם אתם מבחינים בכפתורים ? האם אתם מבחינים בדוגמא של הקשתות על ראשן של הבנות? האם שמתם לב לדוגמא על הגרביים של אמא שלי (מימין) ושל אחותה שושי (במרכז)? ומה עם צבע העיניים? אתם יודעים שלאמא שלי יש עיניים כחולות וכך גם לאחותה שושי?
הנה התמונה, לאחר צביעתה באמצעות הממשק של MyHeritage:
צביעת התמונה הבליטה פרטים שונים בתמונה והפיחה במצולמים חיים.
לצד ביקורות חיוביות מאוד לצביעת התמונות, ציינו אנשים שונים שהתמונות נצבעו כולן בגווני שחור/לבן/אפור/אדום. נטען שלא יתכן שאבותינו היו לבושים בבגדים בקשת צבעים כה מצומצמת. בעיני, מגרעה זו אינה שקולה כנגד התועלת הרבה שבצביעת התמונות.
המהלך האחרון של מיי הריטג' להנפשת התמונות עורר תגובות עצומות בעולם. החברה דיווחה כי מיד עם השקת השירות נוצרו מיליוני סרטוני הנפשה ברחבי העולם. ראו את הראיון של CNN עם גלעד יפת, המייסד והמנכ"ל של החברה:
לשם הנפשת התמונות עשתה מיי הריטג' שימוש ביישום של למידה עמוקה (Deep Learning) של בינה (אינטיליגנציה) מלאכותית (AI) – טכנולוגיה שנודעה לאחרונה בהקשרים שליליים כDeep Fake ("דיפ-פייק"). "דיפ פייק" היא "טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית ליצירת סרטוני וידאו, צילומים או קטעי קול מזויפים. דיפ-פייק מאפשר ליצור תוכן מזויף שנראה אמיתי על ידי שילוב תמונות וסרטונים קיימים על פני תמונות וקטעי וידאו מקוריים…. (לשם) נקמה, פייק ניוז ומתיחות זדוניות כמו גם ספינים תקשורתיים להטיית דעת הקהל" (ויקיפדיה).
בראיון, מסביר גלעד יפת, כי החברה נקטה באמצעים על מנת למנוע דיבוב הסרטונים וזאת לשם מניעת שימוש לרעה בסרטונים.
כמי שעוסק בצילום הטכנולוגיה הזו מוכרת לי, יש עוד אתרים ואפליקציות שמציעות הנפשה של צילומי סטילס תוך התבססות על אינטליגנציה מלאכותית (AI) וכאן בדיוק הבעיה: התוצאה היא מלאכותית, לא טבעית ולעניות דעתי גם לא עושה כבוד למצולמים, בוודאי כאשר הם אינם כבר בין החיים. הייתי משייך את הג׳אנר הזה ל- Deap Fake, שלצערי עולה כפורח בתקופה האחרונה.
הביקורת שמותחים גבי גולן וגם אחרים על הסכנות שבשימוש ביישום זה היא חשובה ורלבנטית והיא אכן מצביעה על הסכנות הטמונות בו. יחד עם זאת, לדעתי, כאשר מודעים לעובדה שאין מדובר בתנועות אמיתיות, אלא בתנועות שנוצרו על ידי מכונה, שמדמות אפשרות של התנועות האמיתיות, מדובר בבשורה של ממש לעוסקים במחקר המשפחתי.
ראו נא את הסרטון המתבסס על התמונה משנת 1939 (לאחר שנצבעה). עלי זה עובד ואותי זה מרגש.
ג'ודי ראסל, בעלת הבלוג The Legal Genealogist דיווחה לפני מספר ימים (10.1.2021) על מיזוג בין חברת הבדיקות הגנאלוגיות FamilyTreeDNA עם החברה האוסטרלית, myDNA:
מי שהודיע על המיזוג היתה החברה האוסטרלית, שאינה מוכרת במחוזותינו. לאחר מכן יצאה אף הודעה מטעם FamilyTreeDNA.
הגם שראסל כבר דיווחה על כך ב- 10.1.2021, קיבלתי הודעה אישית בדוא"ל מ FtDNA רק כשבוע לאחר מכן:
פמילי טרי דנא היא חברה ותיקה שנמצאת בבעלות ובניהול של שתי דמויות מוכרות בעולם הגנאלוגיה היהודית: בנט גריספן ו- מקס בלנקפלד. היא ממוקמת ביוסטון, טקסס.
לפי פרסומים קודמים, המעבדה של פמילי טרי דנא שימשה את מיי הריטג' הישראלית בעיבוד בדיקות הדנא שלה.
ראסל מצטטת מכתב ששלחו ראשי החברה למנהלי פרוייקטים, ובו הם קושרים את האתגרים שבהם ניצבו עקב האירועים האחרונים בעולם:
Like every small business in the country, the past year has given us pause. We were faced with the tremendous challenge of not only finding ways for the business to survive the pandemic, but simultaneously, making FamilyTreeDNA stronger, more resilient, and ensuring its promising future. A future full of growth not only for ourselves but for the hundreds of employees who rely on our business and the millions of customers around the world who look to us to deliver pioneering advancements in consumer genetics and genealogy.
הדיווח של ראסל מזכיר את מעורבתה של פמילי טריי דנא בשיתוף רשויות החקירה בארצות הברית, במידע הגנטי של לקוחותיה, מבלי להודיע על כך ללקוחות. כן נמתחה עליה ביקורת על כך שהלקוחות נדרשו לציין במפורש שאינם מעוניינים בהעברת מידע (להבדיל מקביעת ברירת מחדל שאין מעבירים מידע, אלא אם כן הלקוח התיר זאת).
על פי הדיווחים, מנכ"ל החברה האוסטרלית, ליאור ראוכברגר, נכנס באופן מיידי לתפקיד מנכ"ל FamilyTreeDNA ואילו ה"ה גרינספן ובלנקפלד יכהנו בדירקטוריון החברה.
לפי ראסל, על פי אתר החברה האוסטרלית היא פועלת בתחום יישומים בריאותיים של DNA. הדבר מתיישב עם מגמה שתיארנו כאן כבר באפריל 2020 ((Corona (take 2) על "שיפטינג" של עסקי חברות הדנא הגנאלוגי לתחום הבריאות.
ראסל מציינת כי באתר החברה האוסטרלית קיימת הצהרת סודיות, לפי החברה לעולם לא תשתף את המידע שבידיה עם אחרים. היא מביעה תהיה האם הדבר יביא גם לשינוי המדיניות של FtDNA.
הזמר והשחקן ליאור ייני נפטר הערב, והוא בן 84. סיפור חייו מעלה כמה סוגיות מעניינות מבחינה גנאלוגית.
שם פרטי. ייני, יליד 1936, טען בראיון שנתן לפני שנים אחדות ל"מעריב" כי הוא היה הראשון בארץ שנקרא בשם הפרטי ליאור.
זהויות כפולות. נישואיו הראשונים של ייני היו לנעמי פולני, ולזוג נולדו שני ילדים, יותם ואיה. בהמשך, נישואיו השלישיים היו לאחייניתה של נעמי פולני (בתו של דב פולני), ולזוג נולד ילד אחד (הלוא הוא שחקן הכדורגל שֶרָן ייני). יוצא, אם כך, שבעבור ילדיו מנישואיו הראשונים – בת-דודתם היא גם אמם החורגת. בעבור האשה השלישית, דודתה היא גם האקסית המיתולוגית של בעלה. בעבור שרן, סבא שלו (דב פולני) הוא גם סוג-של-דוד שלו (שכן הוא אח של אשתו הקודמת של אביו. אם כי רוני בטח היה חולק על זה). אמנם לא לגמרי קרוב, אך זה מזכיר לי את הסיפור (והשיר) על האדם שהיה סבא של עצמו.
רופא וזמר מפורסמים במשפחה המורחבת. נעמי פולני, אשתו הראשונה של ייני, היתה נכדתו של ד"ר חיים חיסין, פעיל ציוני, רופא ומראשוני תל אביב. בתו של חיסין, עדה, היא אמה של פולני. בת אחרת של חיסין, עדה, נישאה לאברהם פינקלשטיין, ובנם, דניאל, הוא אביו של הזמר גידי גוב.
הגֶן האמנותי. במשפחות רבות ישנם ענפים המתאפיינים במקצוע מסויים או בכשרון מסויים. אין בהכרח מדובר בהורשה גנטית, אלא בעיקר בהורשה סביבתית. אצלי במשפחה בולט הענף שנישא למשפחת רובוביץ הירושלמית, אשר אחדים ממנו היו רוקחים, כמו גם הענף של משפחת כרמי (ינובסקי), שרבים ממנו היו – ועודם – מוזיקאים (ראו, למשל, כאן). הוריו של ייני היו ממייסדי קיבוץ אפיקים. אמו, פנינה, היתה ציירת. ייני עסק במשחק ושירה, ואחיו, עודד, היה נגן חליל (השניים פעלו יחד בלהקת "החמציצים"). בנו של ליאור ייני, היה אף הוא שחקן וזמר.
על רקע הקשיים הרבים שבעריכת בדיקות לזיהוי חולי קורונה בארץ, בלטה באופן מיוחד, יוזמה של חברת הגנאלוגיה הישראלית MyHeritage.
לפי פרסומים בעתונות, חברת מיי הריטג' הציע למשרד הבריאות הישראלי, להפעיל את הקשרים העסקיים המתהווים לה עם חברת הגנטיקה הסינית BGI. חברת ההיי טק הישראלית, הציעה להקים מעבדה חדשנית לביצוע בדיקות קורונה, שבה ניתן יהיה לבצע כ- 10,000 בדיקות ביום.
בבלוג של Roberta Estes (מדענית ובעלת עסק ליעוץ בנושא פענוח תוצאות בדיקות DNA גנאלוגיות), התפרסם פוסט תחת הכותרת DNA Testing Sales Decline: Reason and Reasons בחודש פברואר ש.ז. (2020) בו היא תארה מגמה של ירידה ניכרת במספר בדיקות ה DNA הגנאלוגיות הנערכות בעולם ובמכירת ערכות בדיקה. היא מעריכה כי שתי החברות אנססטרי ו- 23 אנד מי מכרו (ביחד) 26 מיליון ערכות בדיקה, ואילו חברת פמילי טריי דנא ומיי הריטג' (ביחד) מכרו 4-5 מיליון ערכות.
היא מעריכה שהירידה נובעת ממיצוי השוק ומכך שמדובר בתקבול חד פעמי ולא בדמי מנוי.
לדבריה, אחת הדרכים שהחברות מצאו על מנת לקדם את עסקיהן כאשר נוכחו שהם מיצו את השוק, היא הצעה ללקוחותיהם לבצע בדיקות DNA בריאותיות, בהסתמך על הדגימות שכבר נתקבלו בעבר.
כאמור, לאחרונה הציעה מיי הריטג' למשרד הבריאות כי תקים את המעבדה ותסייע במאמץ הלאומי למיגור הקורונה.
פרוייקט זה מתווסף לפרוייקטי מצווה רבים ואחרים של החברה, כמו הקמת מאגר גנטי לאיחוד משפחות ילדי תימן, מזרח והבלקן של ילדים חטופים. אינני בקיא בפרטי הפרוייקט, אבל הבנתי שחברת מיי הריטג' תרמה כמות ערכות לא מבוטלת לטובת הפרוייקט והעמידה את כח האדם הנדרש לביצוע, על חשבונה.
הידיעה בדבר הקמת המעבדה גררה פרסומים לגיוס כח אדם. קבוצות הפייסבוק הגנאלוגיות הוצפו בפניות של אנשים שביקשו להצטרף למאמץ הלאומי. הנה דוגמא לפרסום מקבוצת הפייסבוק גנאלוגיה בישראל – בית לחוקרי שורשים משפחתיים של הגנאלוגים אסתר לוינסון הוכפלדר ו- מתן שגב:
על רקע פעילותה של מיי הריטג' בתחום ה DNA הגנאלוגי, ניתן להבין את החששות שהועלו, בדבר זליגה אפשרית של הדגימות שינטלו לצורך אבחון קורונה לבין שאר עסקי החברה.
חברת מיי הריטג' מצידה הבהירה, כי מדובר בסוג בדיקה שונה לחלוטין, וכי מהדגימות שנוטלים לצורך בדיקת הקורונה, לא ניתן להפיק בדיקות DNA לצרכים גנאלוגיים, וכי הדגימות יושמדו והיא אף הסכימה לפיקוח על כך. כן צוין כי לא קיים חשש לניצול המידע בידי החברה הסינית.
אולם, ממש בימים האחרונים התבשרנו כי הפרוייקט הוקפא.
ביטוי לחששות שהועלו בדבר שימוש לא נאות בבדיקות ובתוצריהן, ניתן בכותרת הראיון שפורסם אמש (5.4.2020) ב"גלובס" עם מייסד מיי הריטג' והמנכ"ל שלה, גלעד יפת: "מנכ"ל מיי-הריטג': "אין לנו כוונות אפלות. לא נפיק מידע נוסף מבדיקות הקורונה".
גלעד יפת (הצילום לקוח מהכתבה ב"גלובס" והצילום הוא של: MyHeritage)
כידוע, חוקמידע גנטי, תשס"א-2000 אוסר ביצוע בדיקות גנטיות לשם קביעת קרבה משפחתית. האפשרות היחידה לערוך בדיקה כזאת בישראל, היא על פי צו בית משפט.
בראיון מציין מר יפת:
"האינטרס שלנו הוא שנקים מעבדה ביחד כפי שהם רצו, אבל בישראל ולא באירופה. עוד כמה שנים, כשהקורונה תיגמר, נוכל לנצל חלק מהתשתית ולעשות הסבה לבדיקות דנא".
כדאי לעקוב. הנושא צריך לעניין כל מי שעוסק בגנאלוגיה בארץ.
קיראו בבקשה את הידיעה הבאה מאת תמר טרבלסי חדד בעיתון ידיעות אחרונות מהיום (16.8.2019):
ועתה, עזרו לנו למצוא את השגיאות בידיעה שחיברה העיתונאית תמר טרבלסי חדד.
על פי הידיעה פרופ' תמיר הלך לעולמו בגיל 88. לפיכך, שנת הלידה המחושבת שלו היא 1931. הידיעה לא מציינת את מקום לידתו של פרופ' תמיר, אולם היא ממקמת אותו בגטו ווילנה ("שבפולין").
כמה מילים על וילנה:
וילנה (Vilnius) ידועה היום כעיר הבירה של רפובליקת ליטא (Lithuania ובליטאית Lietuvos Respublika). היא היתה המרכז של הדוכסות הגדולה של ליטא במשך שנים והיתה בירת האיחוד הפולני ליטאי. בשנת 1795 היא נכבשה על ידי רוסיה. לאחר תם מלחמת העולם הראשונה והקמת מדינת ליטא העצמאית, היא הועברה לידי ליטא (בשנת 1920), אולם נכבשה ע"י גנרל פולני מורד שהקים באזור מדינה שהוא קרא לה "מדינת ליטא המרכזית" והיא אף סופחה לפולין וחבר הלאומים הכיר בה כשייכת לפולין.
ב- 1939 נכבשה וילנא ע"י הרוסים ולאחר זמן קצר הועברה לידי ליטא.
הצבא הגרמני כבש את וילנה ב- 1941 ויהודי וילנה רוכזו בשני גיטאות. מרביתם נרצחו בבורות הענקיים שבפונר (Paneriai) הסמוכה.
במסגרת הפעילות המוסיקלית שבגטו, הגיש אלכסנדר וולקוביסקי הצעיר (שהיה כבן 11-12) יצירה לתחרות וזכה בפרס הרביעי. אביו כתב מילים ואילו שמרקה קצ'רגינסקי תרגם את המילים ליידיש והוסיף שני בתים נוספים. השיר זכה לפרסום בזמן אמת, בדומה לשירים אחרים, כמו השיר "העיירה בוערת".
אז מה הבעיה עם הכתבה של העתונאית ת' טרבלסי חדד?
אמנם טכנית פרופ' תמיר נולד בוילנה כאשר היא היתה חלק מפולין. אני לא מתווכח עם זה (למרות שזה לא נאמר בכתבה). במקורות אחרים (כמו באתר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, בה הוא לימד) כתוב שהוא נולד "בעיר וילנה שבפולין".
אולם, בניגוד לנאמר בכתבה הגרמנים לא נכנסו ל"וילנה שבפולין" אלא לוילנה שהיתה באותה עת תחת כיבוש סובייטיי. גם על זה אפשר להבליג.
אולם כניסת הגרמנים לוילנה והקמת הגטאות היתה ב- 1941 ולא ב- 1945. וילנה שוחררה ע"י הצבא האדום ב- 13.7.1944.
הביצועים המפורסמים ביותר של השיר פונאר הם של חוה אלברשטיין (באידיש) ושל צילה דגן (בעברית). צילה דגן (אחת הזמרות הכי טובות והכי מגוונות שהיו לנו) ראויה לפוסט נפרד, אבל עד אז, תקשיבו לביצוע הנפלא והמרגש שלה ל"פונאר":
על פי ההלכה, חלל רשאי להינשא. הנה, כך כתוב ברמב"ם הלכות איסורי ביאה, פרק י"ט, הלכה י"א:
"אבל הכהנת מותרת להנשא לחלל"
לא, הכוונה, כמובן, אינה לחלל במובן של מת, אלא למונח המתאר אדם שנולד לכהן מאשר שאסורה עליו בשל היותו כהן (למשל, גרושה). על פי מיטב ידיעתי (ועל פי מיטב חיפושיי), ההלכה היהודית אינה דנה בסוגיית נישואין למת, שכן הדבר אינו עולה על הדעת ביהדות. במחוזות אחרים, הדבר דווקא עולה על הדעת…
* * *
בקומונה פְרֶז'וּס Frejus, השוכנת בדרום צרפת, על גדת הריביירה, אירע בשנת 1959 אסון גדול. סכר מַלְפַּסֶה Malpasset קרס, והרג למעלה מ-400 איש. היה זה אחד האסונות הגדול ביותר שידעה צרפת במאה ה-20.
נשיא צרפת דאז, שארל דה גול Charles de Gaulle, הגיע לבקר במקום, ונתקל בבקשה לא שגרתית מאחת מתושבות המקום. הנערה הצעירה סיפרה לנשיא כי ארוסה נהרג באסון הסכר, וכי היא עדיין רוצה להינשא לו. דה גול דאג להעברת חוק אשר יאפשר לה להינשא לאהובה המת. מאז, מאות אנשים ניצלו את החוק, ומקרים אחדים אף הגיעו להיות מדווחים בתקשורת.
נישואים שלאחר המוות (כלומר, נישואים בהם החתן או הכלה אינם בין החיים) מוכרים גם בסודן ובסין.
וגם בקרבנו, בליבה של ירושלים, ניתן למצוא אזכור לנישואים מוזרים שכאלו. ברח' יפו 86 נמצא בניין בית החולים העירוני, אשר מכונה גם "בית החתן המת". על פי האגדה המסתובבת בשכונות ירושלים, הבית נבנה בסוף המאה ה-19 בעבור זוג ערבי-נוצרי שעמד להינשא. למרבה הצער, החתן נפטר ערב החתונה, וביום החתונה – שהיה אמור להיות גם יום הלוויה, נערכה למרות הכל החתונה, כאשר החתן המת הולבש בבגדי החתונה.
חזית "בית החתן המת" ברח' יפו 86, ירושלים (לקוח ברישיון מוויקישיתוף)
* * *
כפי שסיפרתי כאן לפני זמן מה, לאחרונה נחשפתי מחדש למאגר המידע המקיף של העמותה למחקר גנאלוגי בישראל. רוזי פלדמן היא אחת ממובילות העמותה, ומי שאחראית בפועל על קידומו של מאגר המידע החשוב הזה; רוזי הציגה בפניי מסמך מרתק בו נתקלה תוך כדי אינדוקס רישומי נישואים מצפון הארץ.
המדובר בתעודת נישואין אשר הוצאה ביום 26.1.38 בעפולה. התעודה מעידה על נישואיהם של אריה המר ומרים צערטצאנקו, חקלאים מנהלל. מן התעודה אנו למדים כי אריה, בן 27 – בן דוב וזהבה – נולד בגליציה, וכי מרים, בת 33 – בת חיים ורחל – נולדה בתל אביב. ופרט נוסף אנו למדים מן התעודה הלה: החתן איננו בחיים והכלה הינה אלמנה!
רישום הנישואים של אריה ז"ל ומרים (לבית צרטנקו) המר, 1938 (ליחצו להגדלה)
על פי המופיע בתעודה, הנישואים נערכו בחיפה בתשרי תרפ"ח, למעלה מעשור בטרם הונפקה תעודת הנישואים. ואם כך – מדוע הוצאה תעודת הנישואים כאשר החתן אינו בין החיים?… הפרשייה הזו סיקרנה אותי מאוד, וניסיתי להתחקות אחריה, בתקווה למצוא פתרון לתעלומה…
* * *
על פי המופיע באתר "אלבום יזרעאל", אריה המר הגיע לנהלל בהשפעת אחיו, ד"ר המר עומר (כך במקור), שהיה מהרופאים הראשונים בעמק. מעט המידע המופיע בדף האישי אודותיו תואם את המופיע בתעודת הנישואים: המר נולד בגליציה, התגורר בנהלל בין השנים 1932-1926 (כלומר, בזמן הנישואים התגורר בנהלל), שם אשתו מרים לבית צרטנקו. בתחתית הדף מופיע הכיתוב: "היה חקלאי נלהב אך חלה באופן פתאומי ונפטר צעיר". בדף אודות מרים מסופר כי היתה חניכת משק הפועלות בשכונת בורוכוב, וכי לאחר נישואיה לאריה הגיעה לנהלל, "אך הגורל הביאה להשאר בגיל צעיר עם שני ילדים קטנים." בדף אודות אריה מצוין כי הוא נפטר בי"ט סיוון תרצ"ב, אך על פי המופיע על מצבתו של המר (כפי שמופיעה באתר "נשמה"), עולה כי הוא נפטר בי"ט סיוון תרצ"א. הכיתוב על המצבה חושף כי המר נולד בבודזינוב (כיום, Bodzanów), גליציה.
אחיו הרופא של אריה המר הוא ד"ר ראובן בן דב עומר (המר) – כלומר, עיברת את שמו מהמר לעומר. מקריאת המצבה שלו (באתר פיקיוויקי), בבית העלמין בנהלל, עולה כי אף הוא נולד בבודזינוב (כיום, Bodzanów), וכי נפטר בשנת תשט"ז בתל אביב. באתר "עיתונות יהודית היסטורית", ניתן למצוא הודעה על מותו של עומר, אשר פורסמה בעיתון "דבר" ביום 15.6.56:
כיוון שלא מצאתי פרטים נוספים אודות אריה המר, החלטתי לאתר את צאצאיו. איתור הצאצאים היה קל למדי, ובסופו של דבר יצרתי קשר עמם באמצעות הדפים שלהם בפייסבוק. נכדו של אריה סיפר לי כי המקור של תעודת הנישואים אותה הצגתי בפניו נמצא אצל המשפחה. לאחר בירורים שערך בקרב בני המשפחה, חזר אליי הנכד וסיפר כי בני המשפחה אינם יודעים מהו הסיפור שעומד מאחורי הפרשייה המוזרה.
* * *
אם כך, נותרתי סקרן, ללא מענה – מדוע הוצאה תעודת נישואים בעבור הזוג, כאשר החתן אינו בן החיים והכלה כבר אלמנה?… אשמח להצעות לפתרון התעלומה.
