משפחתובלוגיה

כבר במהלך מלחמת העולם השניה הקימה המחלקה הבינלאומית של הצלב האדום שירות לרישום ולאיתור נעדרים.

בעבר נקרא השירות ITS – ראשי תיבות של International Tracing Service.

בתכלית הקיצור, מדובר באוסף מסמכים אדיר (כ- 30 מיליון מסמכים) אודות אנשים שנרדפו, היו פליטים, חיפשו קרובים (ולא רק!) והכל בקשר עם השואה.

בשנות ה- 50 נחסמה הגישה החופשית למאגר, אולם כל אחת מהמדינות השותפות לניהולו (וביניהן מדינת ישראל) קיבלה עותק של כל המסמכים המצויים בו. כך הגיעו כל המסמכים שהיו בו בשנות ה- 50 ל"יד ושם". בשנת 2011 שונה מתווה הניהול של הארכיון ובסמוך לכך ויתר הצלב האדום על ניהול המאגר.

בעקבות כך החלו פעולות הנגשה, וכל המדינות השותפות קיבלו גישה מלאה לחומר המעודכן שבארכיון. בישראל ממונה "יד ושם" על הגישה ובארצות הברית – מוזיאון השואה בוושינגטון (USHMM).

שירות חיפוש הקרובים באמצעות מוסד זה מתבצע בישראל ע"י מגן דוד אדום.

לפני מספר שנים שינה המוסד את שמו ל"ארכיון ארולסן" (ע"ש העיירה הגרמנית באד ארולסן, שבו שוכן הארכיון). מספר שנים לאחר מכן הארכיון הנגיש חלק מהמסמכים שבו והם נגישים באמצעות האינטרנט.

קרובתי, שרה קריב (מהתגליות היותר מסעירות בצד הקרמרוצקי שלי) הסבה את תשומת לבי הבוקר לכתבה בעיתון מעריב, לפיה מדווח כי:

צוות מומחי AI מובילים מענקית הייעוץ הטכנולוגית Accenture חברו יחדיו כדי לייצר בהתנדבות פתרון מבוסס בינה מלאכותית (AI) עבור ארכיון מכון ארולסן בגרמניה, המסייע לחלץ מידע אודות קורבנות רדיפות הנאצים ממסמכי הארכיון במהירות של פי 40 מהמאמצים הקודמים שנעשו בתחום.

למעשה, מדובר בשימוש בבינה מלאכותית לצורך האצת אינדוקס המסמכים המצויים בארכיון והנגשתם, באותם מקרים בהם מדובר בכתב דהוי או משובש, מסמכים קרועים, מקומטים ופגומים ועוד.

מוצע לצפות בסרטון על פעילות חברת Accenture ועל הקשר בין הצוות שלה לפרוייקט: