קטגוריה: גינון דיגיטלי

נו, טוב! זה היה ברור שזה יגיע מתישהו….

כבר לפני 16 שנים כתבנו כאן על ערכת בית הקברות, אשר משמשת אותנו בביקורים בבתי הקברות (ראו: "ערכת בית קברות", פוסט מיום 28.8.2007). כפי שתיארנו בפוסט המקורי, ערכת בית הקברות היא כלי הכרחי לביקור בבתי עלמין נידחים. את הקרדיט צריך לתת לעב חברת פורום שורשים משפחתיים, שהנחילה לנו את הנושא. הדברים אף הועלו לויקיגניה (מיזם גנאלוגי שיתופי) – כיצד להתכונן למסע שורשים.

מעת לעת הוספנו כהנה וכהנה פריטים לערכה (ארנון הוסיף…. קורנפלור! – ראו "קורנפלור בשירות הפיענוח" – פוסט מיום 30.3.2008).

אז מיזם מיפוי הקברים Billiongraves הלך עם זה צעד קדימה והחל למכור ערכת בית קברות משלו:

הערכה מכילה תמיסה ביולוגית שלא פוגעת במשטחים וכלי ניקוי והברשה. יש, כמובן, סוגי ערכות שונים, ו…כן… יש משלוח לאזורנו. הנה לינק לחנות.

אז, כפי שביליוגרייבס מברכים, שיהיה לכם ניקוי מצבות שמח!

על רקע הקשיים הרבים שבעריכת בדיקות לזיהוי חולי קורונה בארץ, בלטה באופן מיוחד, יוזמה של חברת הגנאלוגיה הישראלית MyHeritage.

לפי פרסומים בעתונות, חברת מיי הריטג' הציע למשרד הבריאות הישראלי, להפעיל את הקשרים העסקיים המתהווים לה עם חברת הגנטיקה הסינית BGI. חברת ההיי טק הישראלית, הציעה להקים מעבדה חדשנית לביצוע בדיקות קורונה, שבה ניתן יהיה לבצע כ- 10,000 בדיקות ביום.

כידוע, חברת מיי הריטג' מציעה בדיקות DNA לבדיקת קשרים משפחתיים, בדומה לחברות FamilyTreeDNA, Ancestry ו- 23andMe .

בבלוג של Roberta Estes (מדענית ובעלת עסק ליעוץ בנושא פענוח תוצאות בדיקות DNA גנאלוגיות), התפרסם פוסט תחת הכותרת DNA Testing Sales Decline: Reason and Reasons בחודש פברואר ש.ז. (2020) בו היא תארה מגמה של ירידה ניכרת במספר בדיקות ה DNA הגנאלוגיות הנערכות בעולם ובמכירת ערכות בדיקה. היא מעריכה כי שתי החברות אנססטרי ו- 23 אנד מי מכרו (ביחד) 26 מיליון ערכות בדיקה, ואילו חברת פמילי טריי דנא ומיי הריטג' (ביחד) מכרו 4-5 מיליון ערכות.

היא מעריכה שהירידה נובעת ממיצוי השוק ומכך שמדובר בתקבול חד פעמי ולא בדמי מנוי.

לדבריה, אחת הדרכים שהחברות מצאו על מנת לקדם את עסקיהן כאשר נוכחו שהם מיצו את השוק, היא הצעה ללקוחותיהם לבצע בדיקות DNA בריאותיות, בהסתמך על הדגימות שכבר נתקבלו בעבר.

כאמור, לאחרונה הציעה מיי הריטג' למשרד הבריאות כי תקים את המעבדה ותסייע במאמץ הלאומי למיגור הקורונה.

פרוייקט זה מתווסף לפרוייקטי מצווה רבים ואחרים של החברה, כמו הקמת מאגר גנטי לאיחוד משפחות ילדי תימן, מזרח והבלקן של ילדים חטופים. אינני בקיא בפרטי הפרוייקט, אבל הבנתי שחברת מיי הריטג' תרמה כמות ערכות לא מבוטלת לטובת הפרוייקט והעמידה את כח האדם הנדרש לביצוע, על חשבונה.

הידיעה בדבר הקמת המעבדה גררה פרסומים לגיוס כח אדם. קבוצות הפייסבוק הגנאלוגיות הוצפו בפניות של אנשים שביקשו להצטרף למאמץ הלאומי. הנה דוגמא לפרסום מקבוצת הפייסבוק גנאלוגיה בישראל – בית לחוקרי שורשים משפחתיים של הגנאלוגים אסתר לוינסון הוכפלדר ו- מתן שגב:

על רקע פעילותה של מיי הריטג' בתחום ה DNA הגנאלוגי, ניתן להבין את החששות שהועלו, בדבר זליגה אפשרית של הדגימות שינטלו לצורך אבחון קורונה לבין שאר עסקי החברה.

חברת מיי הריטג' מצידה הבהירה, כי מדובר בסוג בדיקה שונה לחלוטין, וכי מהדגימות שנוטלים לצורך בדיקת הקורונה, לא ניתן להפיק בדיקות DNA לצרכים גנאלוגיים, וכי הדגימות יושמדו והיא אף הסכימה לפיקוח על כך. כן צוין כי לא קיים חשש לניצול המידע בידי החברה הסינית.

אולם, ממש בימים האחרונים התבשרנו כי הפרוייקט הוקפא.

ביטוי לחששות שהועלו בדבר שימוש לא נאות בבדיקות ובתוצריהן, ניתן בכותרת הראיון שפורסם אמש (5.4.2020) ב"גלובס" עם מייסד מיי הריטג' והמנכ"ל שלה, גלעד יפת: "מנכ"ל מיי-הריטג': "אין לנו כוונות אפלות. לא נפיק מידע נוסף מבדיקות הקורונה".

כידוע, חוק מידע גנטי, תשס"א-2000 אוסר ביצוע בדיקות גנטיות לשם קביעת קרבה משפחתית. האפשרות היחידה לערוך בדיקה כזאת בישראל, היא על פי צו בית משפט.

בראיון מציין מר יפת:

"האינטרס שלנו הוא שנקים מעבדה ביחד כפי שהם רצו, אבל בישראל ולא באירופה. עוד כמה שנים, כשהקורונה תיגמר, נוכל לנצל חלק מהתשתית ולעשות הסבה לבדיקות דנא".

כדאי לעקוב. הנושא צריך לעניין כל מי שעוסק בגנאלוגיה בארץ.

[הפוסט נערך ביום 10 בדצמבר 2019, על מנת לשקף נאמנה את היוזמה שמאחורי "גרייבז", וזאת לאחר התכתבויות עם אנשי החברה.]

כבר לפני למעלה מחמש שנים סיפרנו כאן על תחייתם של בתי העלמין, וליתר דיוק, של פלטפורמות ופרויקטים לתיעוד בתי עלמין. "מצא קבר" הוותיק ו"מיליארד קברים" הטכנולוגי הפכו כבר לעניין שבשיגרה בעבור מחפשי קברים, ובאופן לא מפתיע הפכו גם למקור הכנסה בעבור בעלי האתרים; בעוד הראשון מסתפק במכירת מרצ'נדייז עם לוגו האתר, השני מוכר גם ערכות לניקוי מצבות.

לפני כמה חודשים, הודיעו בחברת "מיי הריטייג'" – אשר חתמה על שיתוף פעולה עם "מיליארד קברים" לפני שנים אחדות – כי היא השלימה את תיעוד כל בתי העלמין בישראל, פרויקט שמקיף כ – 3.5 מיליון מצבות!

אך גם כשנראה שהמשימה החשובה הושלמה, הראש היהודי ממשיך להמציא לנו פטנטים. Gravez, אשר הושק לפני מספר חודשים, הוא הפיתוח החדש של חברת "קורידו", ומתיימר להיות הוויז של בתי העלמין. החידוש הגדול שהביא עמו "מצא קבר" היה מיקור-המונים (crowd sourcing) של אינדוקס רישומי קבורה; "מיליארד קברים" הוסיף על זה את תיעוד הציון הפיזי (מבוסס-GPS) של המצבה; ועכשיו, "גרייבז" מוסיף על אלו גם יכולת ניווט בתוך בית העלמין, עד לקבר עצמו.

נדמה שהחידוש הגדול באמת של "גרייבז" הוא היותו קשור באופן רשמי למי שאמונים על מאגר המידע המדויק ביותר, העדכני ביותר והמתעדכן-תמידית של רישומי קבורה בישראל, הלוא הם חברות קדישא המקומיות. היוזמה של פורום חברות קדישא בישראל קרמה עור וגידים על ידי הפיתוח של "קורידו", וכך, בעוד מאגרי המידע האחרים מבוססים על רצונם הטוב של המשתמשים באתר (או של חברות כמו "מיי הריטייג'" שדואגות לפרויקטים גדולים ויקרים למיפוי), לעומת זאת, המאגר של Gravez שואב הישר מן המקור. הנקודה הזו חשובה, כיוון שהיא משליכה על היבט נוסף של המאגר החדש, המבדילה אותו מן המאגרים האחרים: עדכניות. ברגע שתתרחשנה פטירות נוספות ברחבי הארץ (וניתן להניח שאכן תתווספנה כאלו כל העת…), הן תתווספנה במקביל (אולי אחרי זמן מסוים) גם למאגר המקוון. נכון לעכשיו, המאגר מקיף 28 בתי עלמין ברחבי הארץ וכולל כ-1.3 מיליון רישומים; סביר שבהמשך הוא יהיה מקיף יותר, ולחברה יש שאיפות להתרחב גם אל מעבר לים. כמובן, בניגוד למאגרים האחרים המתעדים קברים בישראל, המאגר של חברות קדישא מתייחס רק ליהודים.

בדומה לשני האתרים הקודמים שהוזכרו כאן, גם ל"גרייבז" יש פוטנציאל לרווח כספי, ובאתר כבר מצוין שבהמשך ניתן יהיה להזמין באמצעותו שירותי ניקוי ותחזוקת המצבה, זרים או נר נשמה להנחה על המצבה, הסעה לבית העלמין, ואפילו העמדת מניין לתפילה על הקבר.

מבחינת המידע המופיע בהם, חשוב להתייחס לשלושת האתרים האלו (ובפרט ל"מיליארד קברים" ול"גרייבז" בעלי התיעוד המשמעותי בישראל) כמשלימים אלו את אלו. ב"מיליארד קברים" תוכלו לקבל תמונות של קברים סמוכים לקבר שמצאתם (ובנוסף, בגלל החיבור ל"מיי הריטייג'", קישור לרישומים רלוונטיים במאגרי מידע נוספים). ב"גרייבז" תוכלו לקבל מידע מדויק על מיקום הקבר. וב"מצא קבר" תוכלו לקרוא טקסטים שהוסיפו גולשים.

ובנוסף לאלו, שני מיזמים נוספים קשורים במיפוי בתי עלמין בארץ, גם הם מעודדים העלאת חומרים על ידי קהילת המשתמשים. האחד, נשמה – ותיק יחסית; השני – חדש יחסית, CemoMemo (אשר מאפשר מיפוי בתי עלמין בכל מקום בעולם), אשר צמח במכללה האקדמית כנרת, ועל פניו נראה דומה מאוד ל"מיליארד קברים" (כולל אפליקציה ייעודית המאפשרת העלאה פשוטה של מידע מהשטח).

אז אם אתם מגיעים לבית עלמין ורואים אנשים מצלמים בהם קברים, ייתכן מאוד והם מתכננים לתרום מידע לאחד האתרים האלו. ואם אתם עוד לא התנסיתם בתיעוד מצבות בבתי עלמין – עכשיו יש שפע הזדמנויות לעשות זאת.

בשיר "טנגו אחרון", אשר כתב מאיר גולדברג, הלחין מיקי גבריאלוב וביצעה הראלה בר, מתואר מהלך הריקוד כ"צעד קדימה, שניים אחורה". מהלך הטנגו שימש במשך השנים כמטפורה לתהליכים שלא מצליחים להתקדם בכיוון הרצוי. למזלנו, תהליך השילוב של טכנולוגיה מתקדמת בשדה הגנאלוגיה הואץ משמעותית בשנים האחרונות, וכמעט תמיד הוא מתקדם רק בכיוון הרצוי. אחד הגורמים העיקריים להאצה הטכנולוגית של השנים האחרונות הוא התחרות בין שתי ענקיות הגנאלוגיה המסחרית – "אנססטרי" ו"מיי הריטייג'". (כלומר, כמו ש"צריך שניים לטנגו," ברור שגם למירוץ חימוש-טכנולוגי צריך שניים.)

בהקשר הזה, מעניין לבחון את ההודעה של אנססטרי מלפני מספר ימים, בנוגע לחידוש האחרון שלהם: חיפוש חכם בהודעות פטירה (Obituaries). על מנת להדגיש היבטים שונים וחדשניים של הפיתוח הלה, נאלצו בחברה לנסח כותרת ארוכה כל כך שעד שתסיימו לקרוא אותה כבר בטח יכריזו שם על פיתוח חדש:

Powered By Cutting-Edge Machine Learning Technology, Ancestry® Debuts the World’s Largest, Searchable Online Obituary Collection, Providing Members with Even More Details about the Ancestors Who Shaped Their Past

חשוב לשים לב לשימוש במונח "Machine Learning", שנועד לנצל את הבאזז שקיים בעת האחרונה סביב התחום הזה. חשוב לשים לב לשימוש במילה "Debuts", אשר מעיד, לכאורה, על משהו ראשוני, אם כי הסבך המילולי שמופיע מיד לאחר המילה הזו מצהיר בפועל על חידוש מאוד מאוד ספציפי; זהו לא המאגר הגדול ביותר של הודעות פטירה, ולא המאגר הגדול ביותר של הודעות פטירה מקוונות, אלא המאגר הגדול ביותר של הודעות פטירה מקוונות הניתנות לחיפוש. כמובן, ללא השימוש במונח הטכנולוגי, אין בכך חידוש, שכן מאגרים גדולים של הודעות פטירה היו קיימים כבר קודם לכן. ואכן, הסיפא של הכותרת מסבירה כי כעת ניתן ללמוד יותר על האנשים המופיעים בהודעות הפטירה.

כאשר קוראים את תוכן ההודעה, התמונה מתבהרת. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, הצליחו בחברה לזהות בתוך דפי עיתונים את החלקים בהם מופיעות הודעות פטירה, ולאחר מכן – לחלץ מתוכן מידע אודות הנפטר, למשל, שמות של הנפטר ושל בני משפחתו, קשרי משפחה, תאריכים ומקומות. בהמשך לזאת, ניתן לאנדקס את הפרטים הללו ביחד עם פרטי הנפטר (ופרטי העיתון, כמובן) ולהוסיף אותם לשדות חיפוש במנוע המורכב של החברה. וכל זה נעשה באופן אוטומטי!

השימוש בטכנולוגיה מתקדמת לקידום המחקר הגנאלוגי הוא חשוב ומבורך ביותר, וניכר שב"אנססטרי" אכן צעדו צעד אחד קדימה בכיוון הנכון. ועם זאת, מעניין לבחון את הצעד החדש לאור הצעד הקודם של המתחרה, "מיי הריטייג'".

לפני למעלה משלוש שנים, בישרו ב"מיי הריטייג'" על הפיתוח החדש-דאז שלהם, "התאמות ספרים" (Book Matching). בהודעה של החברה קיבלנו הסבר מעניין אודות האופן בו הם מנצלים טכנולוגיה מתקדמת לסרוק ספרים (שכבר נסרקו דיגיטליים), ולחלץ מתוכם מידע על אנשים. ברגע שאותר קטע המזכיר אדם, האלגוריתמים של החברה מחפשים בו ובסביבתו מידע נוסף על אותו אדם, ובפרט מידע על בני משפחה, קשרים משפחתיים, תאריכים ומקומות. הפרטים הללו מאונדקסים ביחד עם פרטי האדם (ופרטי הספר, כמובן), ומתווספים למנוע ההתאמות המורכב של החברה. וכל זה נעשה באופן אוטומטי!

והנה לכם ריקוד החידושים הגנאלוגי-טכנולוגי במלוא יופיו. שתי החברות המובילות מתחרות על ליבנו (ובעצם, על כיסנו), ובתוך כך מתקדמות, צעד אחר צעד, באופן שמשפר את יכולות המחקר הדיגיטלי והאנושי. במקרה דנן, הצעד של "אנססטרי" מגיע למעלה משלוש שנים לאחר הצעד של "מיי הריטייג'". ייתכן ובמקרים אחרים המצב מתהפך.

* * *

לפני כשבע שנים, פרסמתי כתבה ברבעון של ארגון הגנאלוגים המקצועיים, ובה תיארתי את האופן בו משפיע האינטרנט באופן דרמטי על שדה המחקר הגנאלוגי. בסוף הכתבה, חזיתי את ההתפתחויות שעתידות עוד לבוא. אחת התחזיות קלעה, תוך זמן קצר, למה שאכן קרה בפועל.

תחזית נוספת באותו המאמר נגעה לחיפוש סמנטי, המאפשר למכונה "להבין" טקסט, ולנו – המשתמשים – להשתמש ביכולת הזו כדי להריץ שאילתות חיפוש שאינן מבוססות רק על טקסט, אלא גם על משמעותו ועל קשרים בתוכו. למשל, דמיינו בנפשכם שנוכל לחפש אחר "משה, בעלה של חיה, שנפטר בגיל 50 (בערך) והותיר אחריו חמישה ילדים". חיפוש כזה יכול בהחלט להיות תולדה של שיחה עם קרוב משפחה, בנסיון לאתר קרוב משפחה אחר. על מנת לאפשר חיפוש כזה, המכונה צריכה, ראשית, להבין את השאילתה (וכבר הדגמתי בפוסט אליו קישרתי קודם לכן כי בימינו זה לא מדע בדיוני); לאחר מכן, היא צריכה להיות מסוגלת להריץ אותה. היכולות שמפגינות היום "מיי הריטייג'" ו"אנססטרי" – כפי שבאות לידי ביטוי בחיפושים החכמים שלהם בספרים ובהודעות פטירה – מראות שגם הצד השני של המטבע כבר אינו רחוק מן המציאות.

אתר tripadvisor נחשב כיום בין אתרי דירוג המלונות ואתרי תיירות הבולטים ביותר, אם לא הבולט ביותר.

האתר הכתיר את "יד ושם" כאחד המוזיאונים החשובים בעולם לשנת 2013 ("בחירת המטיילים" – Travelers' Choice). כדאי לשים לב ש"העולם" לא כולל את ארצות הברית, אשר לה יש דירוג משלה.

"יד ושם" דורג במקום הרביעי בעולם, לאחר מוזיאון ההרמיטז' בסט. פסרסבורג, המוזיאון לאנתרופולגיה במקסיקו סיטי והארט אינסטיטיוט בשיקגו.

אתר "יד ושם" מדורג באתר בדרוג הגבוה ביותר (5 כוכבים) והוא מדורג ראשון בין 146 האטרקציות בירושלים.

הדרוג מתבצע על פי חוות דעת המבקרים, אשר מועלות לאתר ומשוקללות. כדאי לקרוא את התגובות, וללמוד על ההערכה העצומה ש"יד ושם" זוכה לה מצד המבקרים מהעולם כולו.

זוהי הביקורת שהאתר בחר בה, בהציגו את "יד ושם":

Not an easy place to visit, but I cannot think of any place more important to go. Everyone should go to see how plain and common the faces of evil were.”

מאמר פרי-עטי, אשר התפרסם לאחרונה ברבעון של האגודה לגנאלוגים מקצועיים, Association of Professional Genealogists Quarterly (גליון דצמבר 2012), דן באופן הדרמטי בו משנה האינטרנט את הגנאלוגיה. בפרט, פירטתי במאמר מהם (להערכתי) השינויים אשר יגרמו לשינוי דרמטי בפני הגנאלוגיה בתקופה העתידה לבוא.

כל מי שהתנסה בפרסום בכתבי עת מקצועיים, יודע שמדובר בדרך כלל בהליך ארוך למדי. גם מקרה זה אינו חריג: המאמר נשלח לפרסום בחודש פברואר 2011, והופיע בדפוס כמעט שנתיים לאחר מכן. כאשר מדובר במאמר המתייחס לשינויים טכנולוגיים – פרק זמן כזה עשוי להיות קריטי לתוכנו של המאמר. ואכן, בתקופת ההמתנה לפרסומו נדרשתי לשינויים תכופים בו, על מנת שיגיע מעודכן ככל האפשר לידי הקוראים. יותר מכך – במהלך תקופת ההמתנה, כמו גם זמן קצר לאחר פרסומו, התממשו שתיים מתחזיותיי אל מול עיניי המשתאות. בעצם, כיוון שהשנייה התממשה רק חלקית – אפשר לומר שרק תחזית-וחצי שלי התממשה.

החידוש הראשון אותו חזיתי הוא הופעתם של יישומים טכנולוגיים אשר יאפשרו להתאים באופן אוטומטי אנשים מעץ המשפחה אל אנשים המתועדים במאגרי מידע של מסמכים. מעקב מתמיד אחר חידושים טכנולוגיים בתחום הגנאלוגיה הוא זה שמאפשר לחזות זאת. מדובר בתולדה הגיונית של מספר מגמות אשר התפתחו מאוד בשנים האחרונות, בין היתר:

• יישומים טכנולוגיים המנתחים קבצים גנאלוגיים ומציעים מבט-על על המחקר ועל המשכו הפוטצניאלי (למשל, תוכנת GenDetective)
• פיצ'רים המציעים איתור מסמכים נוספים לגבי אדם מסוים, תוך כדי עיון במסמך מסוים אודותיו (כפי שמיושם, למשל, ב – Ancestry.com)
• מיזוג פרופילים, כפי שמיושם בג'ני, והתאמות חכמות המיושמות במיי הריטייג'

לאור כל אלו, לא מופרך היה לחשוב שניתן יהיה בקרוב לאתר באופן אוטומטי בין אנשים בעץ המשפחה לבין מסמכים במאגרי מידע שונים. ואכן, על סף פרסום המאמר, בחודש ספטמבר 2012, השיקה חברת מיי הריטייג' את טכנולוגית Record Matching, אשר עושה בדיוק את זה… לשמחתי, הסכים עורך כתב-העת להיענות שוב לבקשתי ולערוך קלות את המאמר, וכך הטכנולוגיה הזו מוזכרת בגירסה הסופית.

* * *
אך את התחזית השניה לחידושים מסעירים שישנו את פני הגנאלוגיה לא ציפיתי לפגוש במציאות מהר כל כך. המדובר בחיפוש סמנטי.

חיפוש סמנטי – אם לנסות ולהסביר זאת בפשטות – הוא חיפוש אשר מבין את כוונת השואל, ובמקביל – מסוגל לנתח מידע בהקשר בו הוא מובא, על מנת לענות במדויק לשואל. דוגמא פשוטה: חיפוש רגיל (נאמר, בגוגל) של המחרוזת "מתי נולד חיים ויצמן?" יעלה תוצאות של דפים המכילים מילים מתוך המחרוזת הנ"ל. סביר שבין הדפים האלה, אפשר יהיה למצוא בקלות יחסית תשובה לשאלה. לעומת זאת, חיפוש סמנטי של אותה המחרוזת אמור להחזיר מיד את התשובה: 27 בנובמבר 1874 (ואולי אף להציע מקורות).

הנה כמה דוגמאות לחיפושים סמנטיים שעשויים לשנות דרמטית את האופן בו נעסוק במחקר גנאלוגי. שערו בנפשכם שאפשר יהיה לשאול מנועי חיפוש את השאלות הבאות, ולקבל תשובות טובות:

• [חיפוש במדריך טלפונים:] מה מספר הטלפון של ג'וני שוורצברג שגר בניו-ג'רזי בעיר ליד הגבול עם פנסילבניה? (ובנוסף להבנת השאילתה, מנוע החיפוש יחפש גם שמות נרדפים לג'וני, כגון ג'ונתן, ואת שם המשפחה הוא יחפש על פי שיטת סאונדקס)<;li>
• מאילו שנים ניתן לאתר רישומי לידה מן העיר קלוז'? (מנוע החיפוש יחפש גם שמות נרדפים לקלוז' Cluj, כגון קלוז'-נאפוקה Cluj-Napoca וקולוז'וואר Koloszvar)
• [חיפוש אחר רחוק-משפחה אבוד, בעקבות סיפור שמתגלגל במשפחה:] למד באוניברסיטת ייל, קיבל פרס חשוב בפיזיקה, נשוי לשחקנית שנולדה בהוואי
• [חיפוש במאגר מידע גנאלוגי:] אברהם, נולד בסביבות שנת 1870 בפולין, אבא של רחל ואבירם, בן-הדוד הצעיר של ריטה

חיפוש סמנטי הוא כבר לא באזז. פעם הוא היה. מאז, נעשים מדי פעם נסיונות להשיק את מנוע החיפוש הסמנטי האולטימטיבי. עד כה, כל הנסיונות האלו כשלו. עם זאת, מנועי חיפוש במאגרי מידע ספציפיים יכולים בהחלט להצליח במשימה הזו, שכן חיפוש סמנטי מוצלח דורש סמנטיקה טובה, היינו סימון המשמעות של המילים/פריטים בהם מחפשים. ובדיוק בשל כך, חזיתי כי תחום הגנאלוגיה יוכל ליהנות מחיפושים סמנטיים מוצלחים בעתיד הנראה לעין, שכן במאגרי מידע גנאלוגיים שדות המידע מובאים ממילא בהקשרם.

לפני כחודשיים, בראשית ינואר 2013, הושק מה שנדמה לי כאחד ממנועי החיפוש הסמנטיים המוצלחים ביותר, נכון להיום. מנוע חיפוש זה מוצלח במיוחד, לדעתי, לא רק בגלל שהוא מאפשר למשתמש למצוא מה שהוא רוצה, אלא כיוון שהוא מדגים שימוש יומיומי, נרחב ואינטואיטיבי של חיפוש סמנטי. ממש כפי שהייתי מצפה לראות במאגרי מידע גנאלוגיים. המדובר על החיפוש החדש של פייסבוק – Graph Search.

Graph Search מאפשר לחפש בפייסבוק באמצעות שאילתות דוגמת: "תמונות שצולמו בפולין לפני 1970", "חברים של חברים שלי שגרים בפלורידה", "אנשים ממין זכר שגרים בפילדלפיה, עובדים בניו-יורק, ואוהבים בתי קברות", ועוד ועוד – כיד הדמיון הטובה עליכם. כבר היום יכול ה – Graph Search לסייע לעוסקים בגנאלוגיה, למשל באיתור קרובי-משפחה (או רחוקי-משפחה) אבודים; באיתור קולגות לסיוע מרחוק, להתייעצות, או לתמיכה; באיתור חומרים אודות יישובים או אירועים; ועוד.

Graph Search מראה שאפשר בהחלט לבנות מנוע חיפוש סמנטי מוצלח, וזאת בהנחה והמידע בו מחפשים מסומן כמו שצריך. השקתו גרמה לתחזיתי להתגשם חלקית, אך בהחלט ייתכן שלאחר שהוכחה יכולת חיפוש סמנטי מוצלחת – כזו המחפשת במאגר מידע גדול, יכולה לסייע לקהל רחב במגוון אדיר של שאילתות, ומעל הכל ידידותית למשתמש – יצוצו מנועים מוצלחים אחרים במאגרים גדולים. בפרט במאגרי מידע גנאלוגיים.

החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה הוקמה מכוחו של חוק נכסים של נספי שואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), תשס"ו -2006.

כמוסבר באתר של החברה להשבת נכסים, מטרת החוק הוא"עשיית צדק עם בעלי הנכסים שנספו בשואה והשבת נכסי נספי השואה ליורשיהם החוקיים".

בכנס ה- 30 של האגודות הגנאלוגיות היהודית שנערך בשנת 2010 בלוס אנג'לס נתתי הרצאה על השימוש בגנאלוגיה לצרכי השבת נכסי נספי שואה. בעקבות ההרצאה אף פירסמתי מאמר בנושא, ברבעון Avotaynu המתפרסם בארצות הברית (Restitution of Holocaust Victims’ Property in Israel and Genealogy).

מדי פעם מושמעת ביקורת על פעילותה של החברה להשבה. לא תמיד ביקורת זו מוצדקת.

הערה ראשונה

עתון "הארץ" פרסם בחודש נובמבר 2012 ("מוסף הארץ", 9.11.2012, עמ' 14) כתבה קצרה תחת הכותרת "שתיקת הארכיב", מאת אורי בלאו (אשר הורשע בעבירות של החזקת ידיעות סודיות בפרשת ענת קם).

בכתבה מדווח בלאו על סרובו של מושב כפר חסידים "לאפשר לאנשי החברה להשבה לעיין במסמכים ובארכיון הנמצאים ברשותו".

על פי המדווח בכתבה, סבורים אנשי החברה, כי בארכיון כפר חסידים עשויים להמצא מסמכים העשויים לבסס את בעלותם של נספי שואה שונים בקרקעות המצויות בסביבה.

משסרב המושב לאפשר את העיון, פנתה החברה לועדת הערר המוסמכת על פי החוק, על מנת לחייב את כפר חסידים למסור את המידע. כמדווח בכתבה, הסביר היועץ המשפטי של החברה, עו"ד אופיר פורת, כי זה המקרה השלישי בלבד שבו נזקקה החברה להליך כזה.

בהקשר זה יש לשאול את השאלה מי העניק את הכותרת לכתבה? האם הכתב מר בלאו או העורך? שם המאמר ("שתיקת הארכיב") מזכיר באופן די מובהק את "שתיקת הארכיון", שהוא סרט דוקומנטרי שיצרה יעל חרסונסקי ב- 2012 ובו היא בוחנת את סרט התעמולה הנאצי, אשר תעד את החיים בגטו ורשה.

httpv://www.youtube.com/watch?v=Elsj3y8gGn4

הערה שניה

מוסף הארץ פרסם ב- 22.6.2012 כתבה מאת גידי וייץ, שכתורתה "0 בסולם יעקובס". שימו לב שבאתר האינטרנט של "הארץ" קיבלה הכתבה כותרת אחרת: הון, "שלטון והפרטות. כך זה נראה מבפנים" . ירון יעקובס, אשר שימש כמנהל רשות החברות הממשלתיות, ושימש בתפקידי מפתח במשק הישראלי, "מספר סיפורים מסמרי שיער על לחצים מצד ….אנשים בעלי השפחה, בניסיון להטות חסד לאילי הון ולמקורבים" (כמפורט בכותרת המשנה של המאמר). המשך כותרת המשנה מתייחס לחברה להשבה:

"…בתפקידו הקודם כמנכ"ל החברה להשבת נכסים של נספי השואה, הגיע יעקובס למסקנה רדיקלית שיש צורך לפרק את החברה".

בכתבה נחשפים גילויים לא נעימים על התנהלות החברה. בין השאר יעקובס מותח ביקורת על המצב שבו מצא את החברה כשנכנס לתפקידו: אי מימוש נכסים, אי העברת סיוע לניצולים ועוד.

ליעקובס תחזית אפלה על גורל הרכוש המוחזק בידי החברה להשבה, אם לא תתקבל תוכניתו:

"הכסף יגיע לידיים לא ראויות במקום לניצולים. אם לא יקבלו את התכנית, אין ספק שנמצא תא עצמנו רואים תופעה כפולה, לא מפתיעה: מצד אחד חברה פועלת במלוא המרץ, עם כוח אדם נוסף ויועצים ומלווים ככל שרק נדרש, ומצד שני ניצולים שמתים בתנאים מחפירים, ושלא מקבלים את הסיוע בהיקף ובעיתוי שהיה ראוי שיקבלו אותו. זה חמור מאוד, ודרושה פה החלטה ברמה הלאומית, של ראש הממשלה ושל שר המשפטים – שאחראי על החברה".

תגובת החברה להשבה ותגובת הדירקטוריון, תוקפות, כצפוי, את יעקובס ומאשימות אותו בכך שבמשך כהונתו לא תיקן את מה שהוא מתאר כמעוות וכמחדל. עוד מציינת החברה, כי:

"בארבע השנים האחרונות העבירה (החברה, ר.ג.) סיוע בהיקף של כ- 350 מיליון שקל, ללמעלה מעשרת אלפים ניצולים נזקקים המקבלים סיוע מדי חודש. במסגרת הסיעו לניצולים החברה מעבירה מענק כספי רבעוני לחשבון הבנק של כל ניצול, מממנת פטור מלא ברכישת תרופות שבסל הבריאות, מספקת לניצולים כרטיס הנטען כל חודש לצורך קניית מוצרי מזון, ופרוייקטים רבים נוספים…".

הערה שלישית

לאחרונה הונהגו טפסים חדשים לבקשות צו ירושה אחר נספה שואה. הטפסים כוללים עתה אפשרויות הנוגעות ספציפית לפרוצדורה המיוחדת בבקשה לצו ירושה אחר נספי שואה. הטפסים המקוונים ניתנים לעיון באתר משרד המשפטים.

עיתון גלובס מדווח הערב (22.10.2012) כי אתר הגנאלוגיה הענק המוביל Ancestry נמכר, תמורת 1.6 מיליארד דולר, לקרן Permira האירופית.

העיתון מביא את דיווח סוכנות בלומברג, המסביר את המכירה בהורדתה מהמסך של הסידרה "מי אתה חושב שאתה" של ה- NBC, אשר קידמה את האתר.

על פי הדיווח, ענף הגנאלוגיה "התאפיין בתקופה האחרונה ברכישות רבות ובצמצום של מספר השחקנים בשוק"

אתר Ancestry מעניין במיוחד לאור העובדה שהוא מאפשר גישה למקורות אמריקניים רבים, וביניהם מפקדי האוכלוסין (עד לשנת 1940) בצורה המעובדת שלהם, לאמר: חיפוש על פי שמות ולא על פי אזורי מפקד.

האתר מעניין עוד יותר, לאור שיתוף הפעולה מהשנים האחרונות, עם אתר Jewishgen, אשר מאגריו מתארחים על שרתי Ancestry. אתר Ancestry מספק שירות מצוין של מנועי חיפוש על גבי המאגרים של ה Jewishgen.

מעניין לדעת האם רוכשי האתר ימשיכו את פעילותו כמקודם, או שמא יחולו בו שינויים.

ואנקדוטה קטנה, אמרנו כבר הרבה פעמים (לדוגמא: "הגניאולוגיה של החרא" – פוּי!, 8.9.2007), והנה נשוב ונשנן: ג-נ-א-ל-ו-ג-י-ה ולא "גניאלוגיה" כפי שמופיע בכתבה.

הכתבה המלאה נמצאת בכתובת הבאה: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000791915#FromSearchPage

ביום 2 באפריל 2012, לפני מעט יותר מחודש, נחשף לציבור האוסף הגדול והחשוב של העתקי הטפסים אשר מולאו בעת עריכת מפקד האוכלוסין הפדרלי בארצות הברית בשנת 1940 (להלן: "מפקד 1940"). על פי החוק הפדרלי, טפסי המפקד נותרים חסויים במשך 72 שנה מאז עריכתו, ואז נחשפים לציבור.

מפקדי אוכלוסין הן מקור מידע גנאלוגי חשוב ביותר, ומפקד 1940 הוא אחד מן האוספים הגנאלוגים החשובים ביותר של זמננו, שכן הוא מהווה מעין "תצלום מסך" של ארצות הברית של לפני 72 שנה, ומבחינת רבים המחפשים רמזים לגבי בני משפחתם מדובר בפרק זמן שהוא בקושי "היסטוריה". בנוסף, מפקד 1940 מסייע בהשלמת פערים לגבי תקופה שאינה מתועדת כל כך מבחינה גנאלוגית כך שמעתה שבירת קירות-מחקר שהורמו בארצות הברית של שנות ה-30 וה-40 עשויה להיות קלה יותר.

3.8 מיליון "תמונות" ובתוכן פרטיהם של כ-151 מיליון תושבים אמריקאיים נכון ליום 1 באפריל 1940 (זהו "היום הקובע"; המפקד עצמו נערך במשך יותר מיום אחד, כמובן, אך הנפקדים נשאלו על מצבם ביום הקובע).

רבים חיכו ליום הזה, ולמן הרגע בו שוחררו הקבצים הדיגיטליים הרלוונטיים על ידי הארכיון הלאומי (The National Archives and Record Administration) – בדיוק בשעה תשע בבוקר, שעון החוף המזרחי – "התנפלו" כולם על השרתים. בתוך ארבע שעות, נרשמו בשרתי הארכיון כ-22 מיליון "פגיעות" (Hits; זהו תיאור למספר ה"פעילויות" שבין הדפדפן לשרת. בעת טעינת דף-אינטרנט אחד יכול להירשם מספר גדול של "פגיעות") אשר נוצרו על ידי כ-2 מיליון משתמשים (Visitors; מספר זה אינו מתאר "משתמשים ייחודיים", ויכול להיות שאדם אחד מעלה את המונה מספר פעמים). את ההתנפלות אפשר לראות בגרף אשר נלקח מ – Google Insights for Search ועוקב אחר שאילתת החיפוש 1940 Census.

השיא, זה המסומן ביום המסומן בריבוע ובו האות "A", נרשם, כמובן, ביום 2 באפריל. אך מה שעוד עולה מן הגרף הוא שמיד לאחר מכן היתה ירידה משמעותית בנפח החיפושים.

מה הסיבה לנפילה? ככל הנראה, אכזבה שהובילה לחזרה לשגרה. ראשית, האכזבה נבעה מכך שעיון בטפסי המפקדים היה כמעט בלתי אפשרי במשך רוב יום השחרור, וזאת לאור התעבורה הגדולה. שנית – האתרים האחרים אשר הבטיחו להעלות גם הם את חומרי המפקד – ובראשם Ancestry.com, FamilySearch.com ו – MyHeritage.com – "התמהמהו" לעשות כן. תמונות הטפסים הועלו בהדרגתיות במשך כל אותו היום ובמשך היום למחרת ורק לאחר ימים אחדים היו כל התמונות זמינות לעיון. עיון, לא חיפוש.

תהליך המפתוח של מפקד 1940 – כלומר, הפיכתו מאוסף של תמונות דיגיטליות שלא ניתן לחפש בהן טקסט למאגר מידע בר-חיפוש – החל באותו הרגע בו שוחררו הקבצים. מיד לאחר העלאת התמונות, החלו שלוש השחקניות הראשיות במשחק בתחרות עזה שאינה סמויה מן העין על התואר "הראשונה": מי תהיה הראשונה שתאפשר חיפוש בבסיס הנתונים של מפקד 1940? וכדי שלא לצאת וידן על התחתונה, החליטו שלוש השחקניות הראשיות לקחת את הפרויקט צעד-אחר-צעד, וכל אחת מהם מעדכנת בכל פעם כשיש חדש, ובפרט כשמדינה נוספת הצטרפה למאגר המידע הניתן-לחיפוש. כך, יש הרבה הזדמנויות להיות מוכרת כ"ראשונה"…

חשוב לשים לב: שתיים מן השחקניות הראשיות הן חברות מסחריות גדולות (שלא לומר ענקיות): Ancestry.com ו – MyHeritage.com. הראשונה היא ענקית אינטרנט אשר באמתחתה כשני מיליון מנויים-בתשלום ומנייתה נסחרת בבורסת הנאסדק ומשקפת שווי שוק של יותר ממיליארד דולר. השניה הפכה בשנים האחרונות לענקית אשר רכשה מספר גדול של חברות גנאלוגיות בשווי של מאות מיליוני דולרים. השחקנית השלישית, FamilySearch.org, הינה ארגון ללא מטרות רווח הפועל בחסותה של כנסיית קדושי אחרית-הימים (Latter-day Saints, ובקיצור: LDS Church). כנסייה זו – המכונה גם "הכנסייה המורמונית" – ידועה בחיבתה העזה לגנאלוגיה, ובאמתחתה האוסף הגדול ביותר של רישומים היסטורים גנאלוגיים, אשר שמור במרתפי הכנסייה בסולט-לייק סיטי, יוטה. הזיקה של הכנסייה לגנאלוגיה קשורה לפרקטיקה של הטבלת המתים, ומדי פעם מעלה את חמתם של צאצאי יהודים שהוטבלו לאחר מותם.

כיוון שאנו חיים בעידן של שקיפות-מידע (לפחות בזירה האינטרנטית, אם לא בזירה הפוליטית) – מעדכנות שלוש השחקניות הללו בהתקדמותן בפרויקט. מיי הריטייג' מציינת זאת מיד לפני טופס החיפוש; אנססטרי מעדכנת בטבלה מיוחדת (ראו בתחתית העמוד המקושר) מפקדיהן של אילו מדינות כבר מופתחו; ופמילי סרץ' מראה מפה מאירת-עיניים (ככל שהצבע כהה יותר – אחוז גבוה יותר של טפסים מופתחו). שתי האחרונות מסתייעות בעשרות אלפי מתנדבים שנרתמו למשימה.

בעת כתיבת שורות אלו, ההובלה של הכנסייה המורמונית אינה מוטלת בספק. מיי הריטייג' מאפשרת כעת חיפוש בטפסי המפקד של רוד איילנד (RI) וניו-יורק (NY); אנססטרי מאפשרת כעת חיפוש בטפסי המפקד של נוואדה (NV), דלוואר (DE) ומחוז קולומביה (DC); פמילי סרץ' מאפשרת חיפוש בכל הרשומות הזמינות – כלומר, גם במדינות שמפתוחן לא הושלם עדיין – ועד כה השלימה למפתח רבות ממדינות המערב: מונטנה (MO), וויומינג (WY), איידהו (ID), אורגון (OR), יוטה (UT), נוואדה (NV), אריזונה (AZ). מדינות נוספות גם הן זמינות כבר בפמילי סרץ'. על פי הבלוג הפופולרי, The Ancestry Insider, נכון לאתמול – 7 במאי 2012 – פרסמו באנססטרי 0.81% מסך רשומות המפקד, במיי הריטייג' – 0.82%, ולעומתן פרסמו בפמילי סרץ' 2.56% מן הרשומות – יותר מפי שלושה מן החברות המסחריות.

המאבק, כאמור, נמצא בעיצומו, והראשונה להכריז על 100% מפתוח תזכה להרבה נקודות זכות. אך שם לא תיגמר התחרות. ברגע שתמופתחנה כל הרשומות – תגיע העת להתחרות על חיפושים מורכבים בהן, וגם הקרב הזה צפוי להיות מעניין.

בינתיים, כאמור, מובילה הכנסייה המורמונית בצעדי ענק על שתי החברות המסחריות הגדולות. אז נכון שגם הכנסייה המורמונית אינה חפה משיקולים פיננסיים, והיא נחשבת ארגון עשיר מאוד (אפילו מועמד לנשיאות יש לה), אבל אולי זוהי עוד דוגמא לכוחה של אמונה…

(הפוסט מתפרסם במקביל גם בבלוג "גם אבא יש רק אחד")

רבים מאלו שמתבקשים להגדיר את מידת הקירבה שלהם לאחרים, נתקלים לא פעם בבעיה. אם האדם האחר הוא לא דוד או אחיין או בן-דוד-מדרגה-ראשונה, הצדדים המעורבים בשיחה מתחילים להסתבך. כך, למשל, נשמעות שיחות רבות ביני לבין קרוביי:

[הקרוב]: מה בדיוק הקשר בינינו?
[אני]: אבא שלך הוא בן-דוד שלי.
[הקרוב]: אה, אז אנחנו בני-דודים שניים!
[אני]: לא, אתה בן-דוד שני של הילדים שלי.
[הקרוב]: אז מה אנחנו?
[אני]: בני-דודים ראשונים מוזחים פעם אחת.
[הקרוב]: מה זה "מוזחים"?
[אני]: זה תרגום לעברית של "Once Removed".
[הקרוב]: מה זה אומר?
[אני]: זה אומר שאנחנו לא באותו דור בעץ המשפחתי.
[הקרוב]: אבל אנחנו בערך באותו גיל.
[אני]: נכון, כי אבא שלי היה צעיר בהרבה מסבא שלך, כך שנוצר פער גילאים. אבל זה לא קשור להגדרה.
[הקרוב]: רגע, אז סבא שלי ואבא שלך אחים?
[אני]: בדיוק!
[הקרוב]: אז יש לנו אותו סבא-רבא?
[אני]: לא, סבא-רבא שלך הוא סבא שלי.
[הקרוב]: איבדתי אותך…
[אני]: אני אצייר לך תרשים ותבין.

העברית המודרנית לא השכילה לטפל בהגדרה מדויקת של קשרי משפחה סבוכים, אולי לאור העובדה שמחדשי השפה, אשר היגרו מארצות-המקור לארץ ישראל או שנולדו למהגרים, התייחסו בעיקר לדורות החדשים אשר חיו בארץ, ואלו היו לרוב מקירבה משפחתית קרובה למדי. זוהי, כמובן, ספקולציה פרועה שלי. בעברית של ימי המשנה דווקא היו הגדרות מדויקות לקירבה מורכבת, אך נראה לי שלאלו ראוי להקדיש פוסט נפרד, ואני מקווה לעשות כן בקרוב.

וכך, מסתבכים להם דוברי העברית בימינו, ולרוב שוגים בהגדרת קירבה שהיא מעבר לבן-דוד-מדרגה-ראשונה (ראו, למשל, כאן).

אחרי שנים של שיחות רבות דוגמת זו שהבאתי למעלה, החלטתי שהגיעה העת לרתום שוב את הטכנולוגיה לרשות המשפחתולוגיה, וברוח הימים האלו כתבתי אפליקציה אשר תסייע בידי כל אחד להגדיר את הקשר המדויק לקרובו. האפליקציה פותחה למערכת הפעלה אנדרואיד, ושמה: Cousinator (כלומר, Cousin+Calculator).

נכון לעכשיו, מסייעת האפליקציה בהגדרת קירבה משפחתית המבוססת על אב-קדמון משותף. המשתמש מזהה את האב הקדמון המשותף לו ולקרובו ומגדיר את הקירבה שלו ושל קרובו לאותו אב-קדמון משותף. האפליקציה מתירה מיד את הסבך ומגדירה בדיוק מהי הקירבה ביניהם. בגירסאות הבאות, תתאפשר גם הגדרת קירבה מבוססת-נישואים.

אתם מוזמנים להוריד את האפליקציה ולהשתמש בה במפגש המשפחתי הבא, או בכל עת אחרת בה תידרשו להגדיר את הקשר המדויק ביניכם לבין אדם אחר. הערות (ודירוגים) יתקבלו בשמחה – אפשר להשתמש לשם כך בדף האפליקציה ב"מרקט".