משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

שואת יהודי תוניסיה – אגרוף בבטן!

18 באוקטובר, 2022 מאת רוני · 5 תגובות

הזכרתי כאן בעבר, על קצה המזלג, את שואת יהודי תוניסיה ("טיסת אל על 402 לא הגיעה ליעדה!", פוסט מיום 18.8.2019). בפוסט הנ"ל הבאתי את עדותו של אברהם אוזן, איש לכיש, על השואה בתוניסיה ועל הנגישות הגרמניות.

חברתי יעל גור, מנהלת את קבוצת הפייסבוק "אוהבי קריאה" שחברים בה 18,000 חברות וחברים, אוהבי ספר. לפני זמן מה היא הזכירה את ספרה של רחל גץ-סלומון "ללכת למקום אחר". הספר יצא לאור השנה (2022) במסגרת ספריה לעם של הוצאת הספרים עם עובד. יעל העבירה לי את הספר לקריאה וחטפתי אגרוף בבטן!

איבון, שעלתה מתוניס לארץ וגרה בחיפה (כיצד היא הגיעה לחיפה זה ענין גדול בספר) וזכרונותיה סובבים סביב השואה שחוותה בעיר הולדתה, תוניס.

התאורים אודות השואה בתוניסיה קשים וקשה להכיל אותם. חוקי הגזע, מחנות העבודה, עבודות הכפיה, הביזה, ההשפלות, הנגישות ועוד גרוע מזה.

באחת חזרתי לתיאוריו של אברהם אוזן את השואה בתוניסיה, אותם תיאר בסרטון בפוסט האמור וגם בספר "נקודות בדרכי- ספורו של אברהם אוזן, איש לכיש" (כתבה: נעמי מורגנשטרן, יצא לאור בשנת 2018 לקראת הענקת אות "יקיר המועצה האזורית לכיש" לאברהם אוזן).

מחברת הספר, אסתר גץ-סלומון, מרצה, בין השאר, בטכניון ובמכללת עמק יזרעאל, ובין שלל עיסוקיה היא גם חברת הוועד המנהל של מוזיאון בית לוחמי הגיטאות.

היא גם קרובת משפחה של משפחתו של רב הכותל המיתולוגי מאיר יהודה גץ יליד תוניסיה, אשר סבל על גופו את נגישות הגרמנים בתוניסיה. פועלו המגוון והרב של הרב גץ ראוי לפוסט נפרד. אזכיר רק כי במלחמת ששת הימים משפחת גץ שכלה את בנם אבנר גץ, אשר נפל בקרב על ירושלים.

ספר הביכורים של אסתר גץ-סולומון מפנה זרקור לאירועים שרק בשנים האחרונות זוכים לתשומת הלב הראויה להם.

לכו לקרוא!

Share

5 תגובות↓

  • 1 רות מימוני // 18 אוק, 2022 בשעה 20:49

    ובכל זאת רבים מיהודי טוניסיה אינם מוכרים.

  • 2 רוני // 18 אוק, 2022 בשעה 22:51

    רותי,
    נכון, אבל הנה אנחנו עושים תיקון.
    לדעתי, זה תהליך דומה לשואת יהודי רומניה, שלא דיברו עליה ולא נתנו לה מקום ראוי. שם מדובר בכ- 400,000 יהודים שנרצחו בידי הנאצים (צפון טרנסילבניה) ועוזריהם (טרנסניסטריה).
    בשנים האחרונות יש מודעות גבוהה יותר, בזכות מהלכים שעשו יוצאי רומניה.

  • 3 זאב שרון // 20 אוק, 2022 בשעה 8:54

    הנרטיב הלאומי מתפתח עם הזמן
    כאילו יש תכנית כתובה מלמעלה שיש בה סדרי עדיפויות
    כאילו מתייחסים בתכנית ליכולת הקיבול של עם לקלוט ולעשות.

    זה התחיל עם השואה הגדולה ומחנות ההשמדה
    (ובהתחלה היישוב בא"י התקשה להאמין…)
    המשיך במעגלים נוספים: רבע מיליון יהודים שברחו לברה"מ. וחזרו
    יהדות רומניה שהנרטיב שלה היה בהתחלה שלא היתה שם ממש השמדה, כי המלך הרומני וגו'..
    נוצר מקום בתודעה לספר על "הבריחה" ומישהו מלמעלה מינה את המובילה
    ועברו ליהודי לוב ומרוקו וטוניס
    לכל דבר יש עת.
    גם לחוק המספרים היורדים יש כאן מקום.

  • 4 רוני גולן // 24 אוק, 2022 בשעה 0:46

    רותי,

    נזכרתי שהזכרנו כאן את הזמרת הנפלאה ממוצא תוניסאי, קורין אלאל: http://mishpachtoblogia.co.il/?p=5473

  • 5 רוני גולן // 8 דצמ, 2022 בשעה 19:40

    בעיתון "חדשות היום" דווח היום (8.12.22) כי "Vרשות לזכויות ניצולי השואה הכירה לאחרונה גם בנשים ובילדים יוצאי תוניסיה, שעלו לאישראל אחרי אוקטובר 53'… כשורדי שואה מהמעגל הראשון".

השארת תגובה