האם ניתן לשרטט פרופיל לאומי על פי האופן בו מתייחסת המדינה למידע הלאומי ההיסטורי, דרכי השמירה על המידע, והנגשתו לציבור הרחב? הייתם מאמינים שדווקא לטביה היתה הראשונה באירופה (ככל הידוע לי) להנגיש את כל הרישומים הגנאלוגיים בני יותר ממאה שנה באמצעות האינטרנט? ופולין שניה אחריה.
ובאיזו מידה משקף המבנה בו שוכן הארכיון הלאומי (או המחוזי), את היחס האמיתי של המדינה לנכסים ההיסטוריים שלה? ולסביבה הציבורית, ולציבור שאותו המבנה אמור לשרת?
הנה התשובות שלי, בלי מלים, כמעט.
הארכיון הלאומי, פינלנד
ארכיון סרביה
בנגלדש
פורטוגל
נורווגיה
הארכיון הלאומי הצרפתי החדש
הארכיון המחוזי בביאליסטוק, פולין
ולסיום - ארכיון המדינה בירושלים (הבנין משמאל - הקליקו להגדלה)
והנה שלט הכניסה, והדגל המתנוסס מעל סלע קיומנו.
