חותנו של משה שמיר הוחלף באחר

ריבוי מקורות

הסופר משה שמיר הינו/היה אדם מפורסם למדי, בעיקר בשל פעילותו הספרותית, הפוליטית והציבורית. למשך כמעט קדנציה שלמה של הכנסת הוא גם היה חבר בה (הכנסת התשיעית). לכן, אפשר למצוא תיעוד לגביו במקורות רבים: בשל יצירותיו הספרותיות החשובות, זכה לערך בלקסיקון הספרות העברית החדשה‏^[1]; כיוון ששירת בפלמ"ח, מידע אודותיו מופיע במאגר החברים בארגון זה; בשל שיוכו הפרלמנטרי, זכה לדף באתר הכנסת; כיוון שהוא "מפורסם" – ישנו ערך אודותיו בוויקיפדיה. וכיוון שהיה סופר מצליח כבר בצעירותו, לפני עשרות שנים, נכלל ערך אודותיו ב"אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו" בעריכתו של דוד תדהר.

וכך, יכול כל המעוניין לגלוש לאחד משלל האתרים הנ"ל ולרבים אחרים, או לגשת לאחר משלל מקורות מודפסים, וללמוד על קורותיו של שמיר. למשל, שנולד בשנת 1921 בצפת. למשל, שהוריו היו אריה ואלה. ולמשל, שחותנו היה השל פרומקין, ח"כ לשעבר וממקימי ההסתדרות.

הערת אגב על המונח "חותן"

העברית המקראית הבחינה בין חותן וחותנת לבין חם וחמות. הראשונים הם הורי האישה כפי שמכונים על ידי בעלה, השניים הם הורי הבעל כפי שמכונים על ידי אשתו. העברית המודרנית אינה מבחינה בין צמדי המושגים הללו, וכיום – ממש כמו באנגלית ובשפות רבות אחרות – כל חותן הוא גם חם וכל חמות היא גם חותנת. מומלץ לקרוא על כך את שכתב יעקב עציון באתר "השפה העברית".

ובחזרה לענייננו: חזרה בזמן לראשית השבוע ולמרץ 2008

מי שגלש בערך אודות משה שמיר בוויקיפדיה עד לפני ימים אחדים, יכול היה למצוא שם את הטקסט הבא:

כך, על פי ויקיפדיה, היה חותנו של משה שמיר חבר הכנסת לשעבר יחזקאל הן. ועל זה כבר אמר פעם אריק אינשטיין: "והוא בכלל לא ידע שהוא כזה"…

בערך אודות יחזקאל הן בוויקיפדיה הופיעה ה"עובדה" כי בתו היתה נשואה למשה שמיר, ואילו בערך אודות השל פרומקין לא הופיע אזכור נישואי בתו לשמיר. לפחות הם היו עקביים שם בוויקיפדיה…

מה זה ויקיפדיה בכלל?

מי שרוצה לצאת כנגד המיזם המרתק מבית היוצר של קרן ויקימדיה יכול להשתמש בטיעונים רבים, ובראשם זה: "מה זאת אומרת שכל מי שרוצה יכול לערוך מה שכתוב שם? ואם זה לא נכון?!". בבסיס הטענה הזו יש הרבה אמת, ולמרות הטיעון הנגדי אשר מציב את "חוכמת ההמון" כמי שתדאג בסופו של דבר לתקן כל טעות וכל עיוות – לא הכל וורוד בוויקיפדיה, ומה שרלוונטי לענייננו: בפועל, רוב הדפים הם כאלו שלא זוכים לעריכות רבות ובסופו של דבר לא ניתן להבטיח שלא יהיו חפים מטעויות.

אבל דבר אחד אי אפשר לקחת מוויקיפדיה: כל עריכה שנעשית באתר מתועדת בה. וכך, אפשר לאתר בדיוק מתי התווספה העובדה לגבי חותנו של שמיר. על פי התמונה המובאת כאן (ליחצו להגדלה), השורה אודות אשתו של שמיר התווספה ביום 31 במרץ 2008, על ידי משתמש לא מזוהה (מתועד ה – IP של המחשב בו נעשה שימוש). כלומר, מישהו, שאיננו יודעים אפילו את כינויו המקוון, החליט יום אחד להוסיף את המידע השגוי אודות שיוכה המשפחתי של אשתו של שמיר, ומאז נותרה הטעות בעינה.

כעבור כארבעה חודשים, ביום 19 ביולי 2008, התווספה ה"עובדה" הזו מנקודת המבט ההפוכה לערך אודות יחזקאל הן. גם במקרה זה, המשתמש אינו מזוהה, אך כתובת ה – IP שלו "קרובה" לכתובת ה – IP של המשתמש מן העריכה הקודמת, וייתכן ומדובר באותו אדם (ליחצו להגדלה):

גם התוספת בערך אודות יחזקאל הן עברה בשקט יחסי, אלא שמאחורי הקלעים זעק לפחות אדם אחד, והוא נינו של הח"כ לשעבר. לכל ערך בוויקיפדיה יש "דף שיחה" צמוד, ובו מתנהלים דיונים אודות כל מה שקשור לערך. וכך כתב שם המשתמש Elad2040 בחלוף 4 שנים ויותר מאז שהתווספה השורה אודות שמיר-הן בערך של יחזקאל הן (ככל הנראה רק אז הבחין בטעות):

בנו היחיד של יחזקאל הן הוא אליעזר (לוסיק) הן שהוא סבי. לא היתה לו בת ולכן היא לא היתה נשואה למשה שמיר.

הודעתו נותרה כקריאה בודדה באפילה, ולא ברור לי מדוע לא מחק את המידע השגוי מן הערך עצמו.

עת נתקלתי, לפני ימים אחדים, בטעות המדוברת – תיקנתי אותה בדף אודות משה שמיר, הסרתי את המידע השגוי מן הדף אודות יחזקאל הן (והשבתי לנינו בדף השיחה), והוספתי את המידע הנכון לדף אודות השל פרומקין. באותה הזדמנות, נתקלתי בטעות נוספת שהופיעה בדף אודות משה שמיר בוויקיפדיה: צוין שם שאמו היתה נצר למשפחת ורבין, ולא כך הוא. אמה של אמו של שמיר נישאה לבן משפחת ורבין רק לאחר שהיתה נשואה לבן משפחת אהרנסון, והיה זה אדון אהרנסון שהוליד לה את אמו של שמיר (כך, על פי המתועד במקורות רשמיים יותר מוויקיפדיה…).

אך במקרה הזה – דווקא ויקיפדיה היתה המקום הפחות-מפתיע בו הופיעה אותה הטעות…

המדינה טועה

כל הסיפור הזה התחיל ממייל קצר שקיבלתי בראשית השבוע מידידי, רֹן רבינוביץ, אשר דבוק גם הוא בחיידק הגנאלוגיה. בין היתר, שותף רֹן בפרויקט למיפוי קשרי משפחה בין כל חברי הכנסת לדורותיהם. הפרויקט הוא חלק מסל פרויקטים המתנהלים באתר Geni.com‏‏^[2]. רון נתקל בטעות בוויקיפדיה תוך כדי עבודה על הפרויקט בג'ני וביקש ממני לטפל בנושא, כיוון שכבר עסקתי בכך בעבר.

אך מעבר לטעות בוויקיפדיה, הפנה אותי רון לטעות במקום מפתיע אחר: האתר הרשמי של הכנסת. באתר הכנסת, מתוחזק מזה שנים אחדות דף המתעד קשרי משפחה בין ח"כים בעבר ובהווה. הטעות אודות הקשר שמיר-הן הופיעה גם בדף הרשמי, הנה ראו בעצמכם (שורה שישית):

פנייה למנהלת אתר הכנסת ולמנהל ארכיון הכנסת הובילה לתיקון מהיר ביותר של התקלה, וכעת מופיע בדף הנ"ל הקשר הנכון בין פרומקין לשמיר.

סיכום והתייחסות קצרה למקורות מידע

אני בוחר להפיק מן הסיפור הזה כמה לקחים, והם קשורים למקורות המידע המשמשים אותנו יומיום במחקר המשפחתי. לצערי הרב, אני חושש כי מקורות מידע אינם זוכים ליחס הולם בקרב הקהילה העוסקת בגנאלוגיה יהודית, ובפרט בקרב הקהילה הגנאלוגית הישראלית (קהילות גנאלוגיות אחרות בעולם הגדול דווקא מתייחסות לנושא הזה ברצינות רבה), אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.

1. הערכת מקורות. אחד הנושאים הקריטיים במחקר המשפחתי הוא הערכת מקורות, ולו שני פנים: מקור המידע ואופי המסמך. חשוב להבין שאלו הם שני צירים אורתוגונליים זה לזה.
   • מקור המידע: מהו מקור המידע אליו נחשפתי? האם הוא אמין? האם זהו מקור מידע ראשוני או משני, ואולי אפילו שלישוני (Primary, Secondary, Tertiary)? מי מסר אותו ועל סמך מה? כך, למשל, אין דין שנת לידה הנמסרת בעת רישום היילוד כדין שנת לידה הנמסרת בעת נישואי אדם, או כדין שנת לידה המדווחת בעת פטירתו של אדם.
   • אופי המסמך/רישום: באופן בלתי תלוי במקור המידע, חשוב לבחון גם את אופי המסמך או הרישום בו נמצא המידע. האם זהו מסמך מקורי או העתק של מסמך מקורי, ואולי מדובר בתיעוד מחדש של מסמך מקורי, או שמא מדובר באינדקס ממוחשב המבוסס על אינדקסים ידניים של רשומות מקוריות? ככל שמתרחקים מן המסמך המקורי, יכולות ליפול בדרך טעויות רבות יותר ומסוגים רבים יותר (למשל: טעות כתיב במקור, טעות העתקה במסמך המבוסס על המקור, טעות הקלדה באינדקס ממוחשב, וכו').

   אלו הם שני הפרמטרים החשובים ביותר, לטעמי, הקשורים להערכת מקורות, ועל כל מקור מידע להיבחן על פיהם.

2. ציטוט מקורות. זהו, כמובן, הצד השני של אותה המטבע. באוספנו מידע ממקורות שונים, עלינו לתעד את מקורות המידע (אחרי שבחנו אותם, כמובן), וכאשר אנו מדווחים עליהם (לעצמנו או לאחרים) – עלינו לצטט את המקור. אין דרך אחרת. המקור למידע הוא חלק בלתי נפרד מן המידע עצמו. מי שהתנסה בסיכום מחקר, ואפילו בתיעוד חלק קטן מן המחקר, יודע שכתיבה המלווה בציטוטי מקורות היא לא עניין של מה בכך, אך היא מאפשרת תקשורת שאין כדוגמתה הן עם עצמך והן עם אחרים.
3. מידע שמקורו באינטרנט. ברור שאין כאן שום כלל, לא "אל תאמין לשום דבר שכתוב באינטרנט" ולא "אבל כתוב באינטרנט!", וכל מקרה צריך להיבחן לגופו. אך אם נקפיד על הערכת מקורות ועל ציטוט מקורות, הרי שהמידע המקוון אליו אנחנו נחשפים ייבחן כראוי ויצוטט כהלכה. ככלל, בעת ציטוט מקור מקוון, יש לציין גם את התאריך בו נאסף המידע, כיוון שהאינטרנט היא יצור דינמי מאוד ובלתי צפוי (והסיפור שהובא כאן בהחלט מדגים זאת).

הערות שוליים

1. יוזמה פרטית של פרופ' יוסי גלרון-גולדשלגר, אשר פועל כיום בחסות הספרייה למדעי היהדות באוניברסיטת מדינת אוהיו The Ohio State University. ↑
2. "פרויקט" באתר ג'ני הינו אוסף של פרופילים באתר תחת נושא משותף, ומאפשר עבודה שיתופית בליקוט הפרופילים כמו גם ביצירת הקשרים ביניהם. נכון להיום, יש באתר ג'ני כ – 8,000 פרויקטים.↑