במסגרת פרשיית מחקר-משפחתי בגרמניה, בה אני מעורב בימים אלו, הגיע לידיי מסמך מגנאלוגית גרמנית, אשר נתבקשה לייעץ – מתוקף התמחותה וניסיונה – לגבי הפוטנציאל להשגת מסמכים המתעדים את המשפחה הנחקרת. בעבור מי שטרם נתקל במחקר משפחתי בגרמניה, אומר כי זהו גן עדן של ממש לחוקרי משפחות וותיקות במדינה, וכי רישומים מסודרים ומפורטים מראשית המאה ה – 18 אינם בגדר פנטזיה פרועה (הכל, כמובן, תלוי באיזור ובמשפחה).
אלא מאי? לא כל הרישומים קיימים היום, ומספיק לומר "גרמניה" ו"מלחמה", על מנת להבין מדוע. שימו לב להסבר העדין והצנוע של החוקרת הגרמנית, אשר מסבירה מדוע רישומים מסוימים של יהודים אינם בנמצא היום:
"… Christian individuals usually had to do be registered in the curch records at birgh, marriage and death. These records of course are irrelevant for the Jewsh population, so that we do not have similar series offering information about Jews. I think there is a type of records to do with the death ceremonies, but because of this country's history, these records have survived only for very few Jewish communities."
מעניין מה יעלה בראשו של קורא זר, אשר אינו בקי בהיסטוריה של המדינה ההיא, לגבי סיבת היעדרותם של הרישומים: הצפות? סופות טורנדו? רעידת אדמה? ועל זה כבר נאמר "חושפת טפח ומכסה טפחיים"…
לגרמנים לא נעים לזכור את השואה, הם מעדיפים להשתמש בביטויים עמומים.
לפני שנה וחצי, כשטיילתי בעקבות הפלישה בנורמנדי, נתקלתי בתופעה דומה. היופמיזם האירופאי נמנע מלאזכר את השואה היה מאד בולט. כתבתי על זה בקצרה כאן:
http://www.tofes630.com/blog/?p=18