משפחתובלוגיה

כבוד הנשיא. לפני ימים אחדים, נבחר דמיטרי אנטולייביץ' מדוודב Dmitry Anatolyevich Medvedev לנשיא רוסיה. נוהג מתן שמות באימפריה הרוסית הינו עתיק-יומין, משמעותי (מבחינה תרבותית) ופתלתל (מבחינה דקדוקית). בהחלט שווה להתעכב עליו לכמה דקות.

בראשית היה שם פרטי. עד למאה העשירית, כונו אנשים ברחבי רוסיה בשמם הפרטי בלבד. המאה העשירית סימנה את תחילת השימוש בשם נוסף הנגזר משם האב (Patronymic). (גם בעדות ישראל נהגו לכנות אדם בשמו הפרטי ובשם אביו, למשל: "יעקב בן זאב".) שמות משפחה החלו להופיע בשלהי המאה החמש-עשרה ובמהלך המאה השש-עשרה, ואף הם נגזרו בתחילה בעיקר משם האב. עם זאת, רק במהלך המאה השמונה-עשרה הפכו שמות המשפחה לתופעה נפוצה. כיום, הנוהג ברוסיה (כמו גם ברבות ממדינות ברית-המועצות-לשעבר) הוא לכנות אדם בשמו הפרטי, בשם הנגזר משם אביו ובשם משפחה.

בשם האב. "השם השני", הנגזר משמו הפרטי של האב (להלן ייקרא: השם הפטרונימי), מורכב משם האב (לעתים, מקוצץ מעט בסופו) בצירוף סיומת "אוֹבִיץ'" ovich (לגברים) או "אוֹבְנָה" ovna (לנשים). במקרים מסויימים (כאשר האופן בו מסתיים שם האב מחייב זאת), הסיומות הופכות ל"יֶבְיץ'" yevich (לגברים) או "יֶבְנִה" yevna (לנשים). לכללים אלו, כמובן, יש גם חריגים.

משמעות הסיומת. בעבר, הפרידה הסיומת בשם הפטרונימי בין האריסטוקרטים לפשוטי העם. בעוד הראשונים "זכו" לסיומת "אוֹבִיץ'", הסתפקו האחרים בסיומות "רגילות" דוגמת "אִין" in, "יִין" yin, "אוֹב" ov, "אֶב" ev (ובהתאם, הותאמו הסיומות גם לנשים).

(לא) בשם האם. קריאת השם האמצעי על שם האמא היא תופעה נדירה למדי. כדי להבין זאת, ועל מנת להדגים את יחסה של החברה הרוסית (לאורך השנים, לאו דווקא היום) לבנות המין היפה, די להזכיר שני פתגמים רוסים עממיים (לא מומלץ לקריאה לאנשים עם בעיות לב או לנשים בהריון): "תרנגולת אינה ציפור ואישה אינה אדם", וגם "חשבתי שראיתי שני אנשים ברחוב, אך הסתבר שזה רק מישהו הולך עם אשתו"… (היי, זה לא אני אמרתי, זה הם אמרו, והאמינו לי שהתלבטתי רבות אם לצטט זאת כאן!) על מנת לאזן את התמונה, כדאי לזכור ששמות משפחה יהודיים רבים נגזרים משמה של אם השבט (למשל טאובס ע"ש טאובה, פרומקין ע"ש פרומה, מלכין ע"ש מלכה, ואפילו ריבלין שהתגלגל מרבקה ועוד רבים וטובים).

בשם האב 2. המנהג לקרוא לילד על שם אביו אינו מקובל בקרב יהודים, אך הוא בהחלט נטוע בתרבויות אחרות (כאילו שאין מספיק שמות…). במקומות בהם נהוג לכנות אנשים בשמם הפרטי בצירוף שם משפחתם, הדבר עלול לגרום לבלבול, שהרי במקרה זה הן הבן והן האב הם בעלי אותו כינוי בדיוק. אם כך, מה עושים? מוסיפים! בארצות הברית, למשל, מובדל הבן-הקרוי-על-שם-האב מהאב על ידי תוספת קטנה לשמו: Jr ("ג'וניור" Junior = קטן/צעיר). (אגב, בארצות הברית נוהג מתן "השם האמצעי" מרתק גם הוא, אך על כך יש להתעכב בפוסט נפרד.) עם זאת, ברוסיה אין צורך בתוספת כלשהי, כיוון שישנה חשיבות גבוהה לשם האמצעי, ולכן הוא בעצמו מבדיל בין האב ובנו. כך, למשל, הנשיא היוצא הוא ולדימיר ולדירימוביץ' פוטין Vladimir Vladimirovitch Putin, ומכאן שהשם הפרטי של אביו: ולדימיר. כלומר, אם נכנה רק בשם פרטי ובשם משפחה, הרי שהן הנשיא היוצא והן אביו ייקראו: ולדימיר פוטין. עם זאת, שמו המלא של אביו הוא ולדימיר ספידירונוביץ' פוטין Vladimir Spidironovitch Putin, כלומר השימוש בשם האמצעי מבדיל ביניהם בבירור. ומה אם גם שם אביו של האב היה ולדימיר? או אז היינו בבעיה…

קבעון משפחתי. שמות משפחה רוסיים מסתיימים בדרך כלל באחת מן הסיומות הבאות: "אוֹב" ov, "אֶב" ev, "אִין" in, "סְקִי" skiy – כל אלו עבור גברים, ועבור נשים משתמשים במקבילות הלשוניות: "אוֹבָה" ova, "אֶבָה" eva, "אִינָה" ina, "סְקָיָה" skaya. שני נשיאי רוסיה עד כה היו בעלי סיומת "אִין": ילצין Yeltsin ופוטין Putin, ואפילו הנשיא-בפועל-ליום-אחד, אשר החליף את ילצין כאשר זה האחרון יצא לטיפול רפואי, היה בעל סיומת זו: צ'רנומירדין Chernomyrdin. ומה עם מנהיגי ברית-המועצות, בתקופה שזו היתה קיימת? לנין Lenin, סטאלין Stalin, מלנקוב Malenkov, חרושצ'ב Khrushchev, ברז'נייב Brezhnev, אנדרופוב Andropov, צ'רננקו Chernenko, גורבצ'וב Gorbachev – שמות המשפחה של כולם, פרט לאחד, מסתיימים באחת מן הסיומות המקובלות. החריג הוא צ'רננקו, והסיבה לכך – זוהי סיומת מקובלת לשמות משפחת אוקראיניים (בנוסף ל"אֶנְקוֹ" enko, "אוּק" uk, ו"אִיץ'" yich; כאן אין השפעה של המגדר על צורת השם), וככל הנראה מעידה על מוצא משפחתו. הסיומת "אִי" iy ("יָה" ya בגרסה הנשית) מקובלת הן ברוסיה והן באוקראינה.

בקיצור: לא כמו באמריקה. איך מקצרים שם בן שלוש מילים למשהו קליט יותר? הנוהג האמריקאי, אשר אינו תקף כאן, הוא לציין רק את האות הראשונה של השם השני (כמו: George W. Bush). נוהג זה אינו נכון בכל הנוגע לשמות רוסיים, כיוון שלשם השני משמעות מיוחדת. לכן, ניתן – אם לא רוצים לציין את השם המלא – להשמיט את השם הפטרונימי, או לקצר לאות אחת הן את השם הפרטי והן את השם הפטרונימי. ניתן גם להותיר רק את האות הראשונה של השם הפרטי ולהוסיף את שם המשפחה (כך מקובל גם בעברית, לדוגמא: "א. הרשקוביץ"). צורת פנייה רשמית ומכובדת משתמשת בקיצור מסוג אחר: שם פרטי ושם פטרונימי בלבד, ללא שם משפחה. ובין חברים, ניתן לקצר ולכנות אדם רק בשמו הפטרונימי.

בחזרה לכבוד נשיא. אם כן, ידוע לנו כעת כי שם אביו של הנשיא הרוסי הנבחר הוא אנטולי Anatoly. אשת-הנשיא הטרייה, אהבת נעוריו וחברת ילדותו, היא סבטלנה ולדימירובנה מדוודבה Svetlana Vladimirovna Medvedeva (שימו לב כי גם שם המשפחה מקבל סיומת שונה כאשר הוא ניתן לאישה), ומכאן אנו לומדים כי שם אביה: ולדימיר Vladimir. אם נרצה לכתוב את שמו של הנשיא הנבחר בקיצור, הרי שנוכל לציינו: Dmitry Medvedev, D. A. Medvedev, D. Medvedev, אך וודאי לא בצורה הבאה: Dmitry A. Medvedev. בפניה מכובדת, ניתן לכנותו דמיטרי אנטולייביץ', ואם חבר קרוב ירצה לקרוא לו בעת מפגש רעים, הוא יכול להשתמש פשוט באנטולייביץ'. צורה זו, ככל הנראה, לא מומלצת לאחד האדם…

מקורות:

• שמות באימפריה הרוסית, בברית המועצות ובמדינות חבר העמים – מאמר בוויקיפדיה
• הקדמה דקדוקית למילון השמות הרוסיים, Paul W. Goldschmidt – מהדורה מקוונת