משפחתובלוגיה

חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה – 1965 קובע (בין השאר) כי במרשם האוכלוסין ירשמו תאריך לידתו של כל תושב וכן תאריך הלידה של ילדיו.

חוק זה היה נשוא הדיון בפרשת שליט, שנודעה יותר בכינויה פרשת "מיהו יהודי ?". שם נדונו סמכויות שר הפנים לפי חוק מרשם האוכלוסין . באותו מקרה לא היו חייבים להכריע בשאלה הטעונה "מיהו יהודי?".
ביום 6.11.07 (כ"ה בחשוון התשס"ח) קיבלה הכנסת תקון לחוק (חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 12), התשס"ח – 2007). ביום 8.11.07 פורסם החוק ברשומות, עם הוראת תחולה של ששה חודשים מיום פרסומו.

בתיקון לחוק הוספה הגדרה של "יום לפי הלוח העברי" וכן הגדרה של "תאריך לידה" ו"תאריך פטירה".

ההגדרות החדשות קובעות כי "תאריך לידה" ו"תאריך פטירה" יכללו את היום הן לפי הלוח העברי והן לפי הלוח הגריגוריאני. ההגדרה של "יום לפי הלוח העברי" קובעת את היום כ"תקופה שתחילתה עשרים דקות לאחר שקיעת החמה וסופה בתום עשרים דקות לאחר שקיעת החמה למחרת".
הפועל היוצא הוא כי מעתה (למעשה בעוד ששה חודשים) יצויינו הן תאריך הלידה והן תאריך הפטירה על פי שני הלוחות.

סעיף 30א החדש קובע כי אדם יהיה רשאי לבקש ממשרד הפנים לציין בתעודת לידה, בתעודת זהות או בכל תעודה, ידיעה, וכן העתק או תמצית מהרישום לפי הלוח הגריגוריאני בלבד.

האם לתיקון החדש תהיה השלכה על המחקר הגנאלוגי ? השאלה היא, כמובן, באילו שיטות נוהג החוקר הספציפי לערוך את רישומיו, והאם צורת הרישום החדשה תשנה את צורת איסוף המידע.

נראה שמדובר בתופעה של חילון, או בהעדפת רצון הפרט וחופש הבחירה שלו, אשר השלכותיה תהינה במישור האישי- הפרטי, ולאו דוקא במישור החברתי הכללי.