משפחתובלוגיה

1. ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות חוגגת (כמו גם החוקרים בה). היום, 4 ביולי 2007, מציינים בארצות הברית את יום השנה ה – 231 להכרזת העצמאות. עבורנו, זוהי "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", אם כי נדמה לי שהביטוי במקור (Land of the unlimited opportunities) ראוי שיתורגם ל"ארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות" באופן שיודגש דווקא הפוטנציאל על חשבון הוודאות. בעלי הנסיון במחקר גנאלוגי בארצות הברית, יודעים שהתיאור הנ"ל תקף גם בכל הקשור למחקר הגנאלוגי. כל מי שהתנסה במחקר אודות יושבי יבשות אחרות, יכול רק להתקנא בהיצע הגנאלוגי העומד לרשותם של חוקרי 50 המדינות השוכנות באמריקה הצפונית.

מצד אחד, מידע על המתים: רשומות חיים (Vital Records) על כל סוגיהן, מפקדי אוכלוסין (הנחשפים לציבור 72 שנים לאחר עריכתם), רישומים צבאיים, הודעות פטירה, רישומי הגירה, ארכיונים עשירים – הכל קיים, הכל זמין, חלק גדול מקוון. מצד שני, מידע על החיים: כתובות וטלפונים גם של מי שפרטיו אינם מופיעים במדריכים הרשמיים, פרטים על בני משפחה שלמה בחיפוש אחד, תמונות עדכניות של המקומות בהם מתגוררים קרוביכם – כל אלו זמינים מכל מקום בעולם באופן שכמעט אינו קיים לגבי שום מדינה אחרת. ומצד שלישי, הקישור בין המתים לחיים מתאפשר גם הוא (לרוב) בקלות יחסית, הודות לאופן בו מאורגנים החיים הקהילתיים בארץ הענק (לא רק בקיבוץ כולם-מכירים-את-כולם, אלא גם בהתארגנויות מקומיות הקיימות בשפע), הודות להתפוצצות האוכלוסין האינטרנטית המאפיינת אותה היום והודות לאנשים נחמדים מאוד המציפים אותה. הבלוג המרתק של האגודה להיסטוריה של מחוז איטאוואמבה במיסיסיפי (Ittawamba Historical Society) מאפשר הצצה למצאי היסטורי/גנאלוגי במחוז אחד במדינה אחת, ודוגמא זו אינה בגדר היוצא-מן-הכלל המעיד על הכלל.

2. המשורר הלאומי (וקצת על הגנאלוגיה שלו). היום, 4 ביולי 2007, מציינים כל מוקירי התרבות העברית לדורותיה את יום השנה ה – 73 לפטירתו של המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק. רבים מאתנו מכירים את התמצית הביוגרפית של ביאליק, ואת חלקם בתולדותיו של אביו (ממנו נתייתם בגיל צעיר), אמו, סבו (אצלו התגורר לאחר מות אביו), רעייתו וחותנו (אצלו עבד). לכבוד יום השנה לפטירתו, הנה כמה פרטים גנאלוגיים אודותיו, אשר אולי לא ידעתם…

חיים נחמן ביאליק (נולד בשנת 1873 בעיירה ראדי Radi, אוקראינה; נפטר בשנת 1934 בווינה Vienna, אוסטריה) נולד להוריו, יצחק-יוסף ודינה-פריבה. לסבו, יעקב משה ביאליק, היו ששה ילדים נוספים פרט לאבי-המשורר, כך שלחיים נחמן (ולרעייתו מניה לבית אוורבוך Averbuch) לא היו ילדים-ממשיכים, אך קרובי משפחה רבים וודאי שהיו לו. אחותו, חנה אידה, נישאה לבן משפחת נוסינוב ולזוג נולדו ילדים, ואחיו, ישראל דב (בער), היה אב לשתי בנות שנישאו והעמידו צאצאים – כלומר, לאביו של משוררנו לא נותרו צאצאים הנושאים את שם המשפחה ביאליק. עם זאת, לאב היתה אחות אחת וחמישה אחים-זכרים, ולכן הסיכויים להנצחת השם עולים פלאים.

הפוגה מוסיקלית משעשעת: "בשל תפוח", מאת חיים נחמן ביאליק, מולחן ומבוצע על ידי שלמה ארצי (גם שיר קצבי של ביאליק, גם שלמה ארצי צעיר עם שפם – מה אפשר לבקש עוד?!…)

3. צנעת הפרט האמריקאית (והכלב מהסיפור של סבא). כל מי שנתקל בעושר הגנאלוגי העומד בפני חוקרי משפחתם בארצות הברית עומד נבוך מול הסתירה המתגלה לו. מצד אחד, השמירה על צנעת הפרט לה קנאים ביבשת המרוחקת, ומצד שני, מידע זמין פומבית אשר עלול להוביל (לכאורה) לפגיעה בצנעת הפרט. כיצד שומרים על צנעת הפרט של המתים (אם צריך בכלל)? כיצד שומרים על זו של החיים? אלו הן שאלות הדורשות דיון מעמיק. יישוב הסתירה-לכאורה ניתן לי דווקא מכיוון אחר.

בעת שביקרה בארץ לפני כחצי שנה, והתארחה בפורום "שורשים משפחתיים", נשאלה ד"ר רודה מילר – סגנית נשיא של החברה לגנאלוגיה יהודית בלונג איילנד Long Island, ניו-יורק, גנאלוגית מוסמכת, מרצה להיסטוריה משפחתית (ב – Dowling College, לונג איילנד), בעלת דוקטורט בחינוך – על סוגיה זו בדיוק. תשובתה היתה קצרה וקולעת, ותמציתה: לא הכל זמין. מספר הביטוח הלאומי (SSN) אינו זמין! אני מוכרח להודות שהתשובה הזו ריצתה אותי בהתחלה, אך לאחר מחשבה מעמיקה הבנתי שהיעדרו של מספר הביטוח הלאומי האמריקאי לא הפריע לי עד כה בשום מקרה של חיפוש בארצות הברית, ובכל המקרים – הגעתי, בסופו של דבר, לאנשים חיים והפרתי את פרטיותם באמצעות דוא"ל פולשני שנחת עליהם משומקום. משפע המידע אודות אזרחי ארצות הברית – רק מספר הביטוח הלאומי הוא זה שפרטיותו נשמרת (ובצדק). לא יכולתי שלא להיזכר במעשיה עממית אותה נהג לספר סבי כשנשאל אודות עזיבתו את הדת בגיל צעיר (ושנים רבות אחר כך הצטער על כך). הסיפור מובא כאן בגרסה "חופשית":

לבית הוריו ברוסיה של ראשית המאה העשרים, שב חייל יהודי לאחר שבועות רבים אותם בילה ביחידתו. אביו קרא לו לשיחה, והשניים החלו מדברים. "איך הסתדרת שם בצבא," שאל האב, "הקפדת על דיני כשרות?". "אי אפשר היה," השיב הבן החייל, "המטבח אינו כשר, ואחרת הייתי גווע ברעב". "הנחת תפילין?", המשיך האב. "אי אפשר היה," ענה הבן, "לא הוקצה לכך זמן מיוחד בגלל עומס האימונים, ולוותר על האימונים לא יכול הייתי". "שמרת שבת וחג?", הקשה האב. "אי אפשר היה," השיב הבן, "תכנית האימונים נפרשה על פני כל ימות השבוע, ועל מנת להשלים אותה נדרש לא לוותר אפילו על אימון אחד".

"אם כך, מה נשאר לך מן הדת, בן?", שאל האב בפליאה. "אבא," השיב הבן, "מכלב אני מפחד עד היום".

4. לבלוב בשנות התשעים (וסגירת מעגל). אמש, כאשר פגשתי (בענייני גנאלוגיה) בחורה צעירה ונחמדה, היא פתחה את דבריה ב"חשבתי שאני אפגוש מישהו זקן, לא ציפיתי למישהו כל כך צעיר". ב – 95% מפגישותיי פנים-אל-פנים בנושאי גנאלוגיה, זוהי האמירה הראשונה אשר עולה מן הצד השני. שתקתי. אין לי תשובה לזה. מיד לאחר מכן, שאלה: "למה אתה מתעסק בנושא?". אותן פגישות אשר מתחילות באמירה ההיא נמשכות, ב – 95% מהמקרים, בשאלה זו. גם לשאלה הזו אין לי (עדיין) תשובה. עם זאת, ככל שחולף הזמן אני נוטה להאמין שגם הבחירה בתחביב זה (כמו סוגיות אחרות הקשורות להתנהלותי בחיי הבוגרים) קשורה לימי נערותי, אי שם בשנות התשעים, ולחוויותיי מאז.

אהבת הצפייה בטלוויזיה נותרה בי מן הימים ההם (אם כי במינונים משתנים לאורך השנים), ובפרט זכורות לי סדרות הנעורים האמריקאיות אשר התקבלו במחוזותינו בהתלהבות גדולה. הרגשנו כאילו אנו מתקרבים לאיזשהו יעד בלתי ניתן להשגה. היום, כאשר כעל העת ומכל עבר אנו מוצפים במידע דיגיטלי ולא-דיגיטלי על כל מה שקורה בכל מקום בעולם, נדמית ההתרפקות הזו כחלום רחוק. סדרות הנעורים הללו אפשרו לנו להתוודע לתרבות אחרת (נאורה יותר, כמובן…), בטרם פרוץ עידן הבלוג-לכל-מתבגר. וחוצמזה, הן העבירו לי בכיף "שעות מתות" רבות.

אחת מהסדרות האלו, ולא המפורסמת שבהן (לפחות מבחינת הרפרטואר שלי), היא בלוסום Blossom, ולא הייתי נדרש לה שנים רבות אחרי ששכחתי ממנה לחלוטין (ונזכרתי רק אחרי צפייה בפתיח התכנית), אלמלא שמה המסקרן של השחקנית הראשית. הנה לפניכם הפתיח, שימו לב לשמה של השחקנית הראשונה המפזזת על המסך:

למי שפספס, הרי שְׁמה כפי שמופיע על המסך שניות אחדות אחרי תחילתו של הפתיח:

כן, כן, עיניכם הרואות – זוהי מַיִם ביאליק, או בשמה המלא מים חיה ביאליק. בקו הביאליקאי שלה, מים היא בתו של בארי יוג'ין Barry Eugene, נכדתו של מיכאל Michael, נינתו של לואיס Louis, בת-נינתו של ביוּמין (כך במקור – האם צ"ל בנימין?) מאיר Byumin Meyer, דודו של חיים נחמן ביאליק!

אם כן, לא רק ששם המשפחה של משוררנו הלאומי לא נעלם, אלא שהוא מונצח בזכרונותיהם של אמריקאים רבים בני שלושים-ומשהו. ולטובת צעירים אמריקאים אחרים, אשר שם המשפחה "ביאליק" מזכיר להם רק את הידוענית המקומית הנושאת אותו ואינם מכירים את הידוען הזר שהביא לו תהילה, בא סטודנט אמריקאי חביב (עם שם משפחה שקשה לזכור וקשה לשכוח) ומספר את תמצית הביוגרפיה של חיים-בלי-נחמן ביאליק. והפעם, תמצית תמציתית במיוחד, אשר לא כוללת את אביו ולא את אמו ולא את סבו, לא את רעייתו ולא את חותנו, אך כוללת את מים שלנו, נינתו של בן-דודו של "חיים"! ואם זהו לא סיום הולם לפוסט אשר הוקדש לארבעה ביולי – יום הולדתה של ארצות הברית ויום פטירתו של חיים נחמן ביאליק – איני יודע סיום הולם מהו.