האם נדאג שיזכרו גם אחרינו ? ("שריפה בעיירה")

[audio:http://mishpachtoblogia.co.il/wp-content/uploads/2007/04/burning.mp3]

לחצו על הכפתור כדי לשמוע את השיר. עיבוד ונגינה: אלכס בלסקי

אם אינכם מצליחים להאזין לשיר, לחצו על הקישורית הבאה: The burning Shtetl

סבתי, זלאטע קרמרוצקי (Zlate Kramarutsky) נולדה בז' תמוז תרנ"ו (6.6.1896) בסלובודה הצמודה לקובנא אשר בליטא. הוריה היו חייל המילואים – נחום (בן יודל) קרמרוצקי (Kramarutsky) ו- רבקה רחל (בת מלך פקלצ'יק Pakelchik).

שמה הליטאי היה Eugenia (יבגנייה) והיא כונתה ז'ני.

מלבד ז'ני נולדו לנחום ולרבקה שני ילדים נוספים – שרה ליבה הבכורה (נולדה ב – 9.12.1893) ויצחק הצעיר (נולד ב- 17.12.1901).

בשלהי מלחמת העולם הראשונה הכירה ז'ני את משה-לייב שלומוביץ מהעיר סיגט אשר במחוז מרמורוש בטרנסילבניה, אשר הגיע לקובנא כשבוי מלחמה ונישאה לו.

הזוג הצעיר התגורר בסיגט.

קשר המכתבים עם משפחתה של ז'ני בליטא נותק בתחילת מלחמת העולם השניה. הידיעות שהגיעו על גורלם של יהודי ליטא לא השאירו מקום לספק.

כאשר עמדה במטבחהּ וגיהצה, חשבה ז'ני על גורל משפחתה בליטא ועל הגורל הצפוי לה ולמשפחתהּ ושרה את שירו של מרדכי גבירטיג, "שריפה בעיירה".

השיר התפרסם ב – 1938 בעקבות פוגרום שנערך ב- 1936 בפשיטיק ונפוץ ברחבי אירופה והתקבל כהמנון של ההתנגדות לנאצים. ביום 18.5.1944 שולחה מסיגט ברכבת ביחד עם בעלהּ ושלושת בנותיהם. הרכבת הגיעה לאושוויץ ביום 21.5.1944 לפנות בוקר.

זלאטע ובתהּ הקטנה חנה (בת ה- 11) נשלחו מיד לקרמטוריום ונרצחו על ידי הנאצים.

הדבר היה לפני 63 שנים. אנחנו יודעים וזוכרים.

האם נדאג שיזכרו גם אחרינו ?

===