את מייקל הכרתי ב – 1971, כאשר הגיע מארצות הברית כמתנדב לישראל. בהיותו כאן הוא השתמש בשם אחר. ביום 30.5.72 עלה מיכאל על המונית שהסיעה אותו לנמל התעופה לוד. אנחנו נפרדנו ממנו ונופפנו לו לשלום. מספר שעות לאחר מכן, בדיוק בהיותו בתוך הטרמינל, התרחש ארוע הטרור הנורא שביצע המחבל המתאבד היפני, קוזו אוקמוטו.
מייקל חזר לארצות הברית ולאחר כשנה אצלנו פרצה מלחמת יום הכיפורים. מיכאל שמר איתנו על קשר מכתבים וברבות הימים גם קשר זה נותק.
לאחר כ- 30 שנה בעת ביקור משפחתי בארצות הברית, נכונה לי הפתעה: מיכאל התגלה כשכנו של בן דודי. אשתו של מיכאל היא חברת ילדות של בן דודי. במהלך שיחה אקראית ביניהם, לאחר שנות הכרות רבות, עלה נושא לשיחה, והשניים קישרו בין הכרויותינו רבות השנים.
למייקל בלוג, בשם "The local is global" וכותרת המשנה שלו היא:"Ramblings and rumblings about world wide webs of stuff".
בפוסט שלו מאתמול, חושף מייקל את הקשר המשפחתי שלו למלון טג' במומביי, שעלה לחדשות בהקשר של התקפת טרור:
I had a Taj hotel story to tell, involving my mother-in-law and her family, Jews who fled Vienna when it came under Nazi rule in March 1938
אני משאיר לכם לקרוא את הסיפור של מייקל על מלון טג' במקור. מי היה מאמין שהחמות עליה הוא מספר היא אם-חברתו של בן דודי, אשר סיפרה את הסיפור על אביה. ובכלל, כשביתה הכירה את בן דודי בארצות הברית אני הכרתי את מייקל בישראל, וברבות הימים שני אלו הכירו אחד את השניה והתחתנו. עברו 30 שנה עד שכל הקשרים הללו נחשפו !