פוטנוט. בסל האתרים אותו מכיר כל גנאלוג נמצאים רבים וטובים (המובאים כאן בכינוייהם המקובלים), כמו ג'ואישג'ן (ואני מוכרח להודות שהעיצוב הקודם, על אף הבלגן הרב ששרר בו, הרגיש לי הרבה יותר מתאים לנושא-האתר מאשר העיצוב החדש. נו, מילא), אליס איילנד, אנססטרי, חברה קדישא (של גוש דן), ואפילו 144. אלו הם אתרים בהם אנו מבקרים על בסיס יומיומי כמעט, לצורך התקדמות במשימות שהצבנו לעצמנו. מתחת לפני השטח, מתרחשים כל העת דברים בשוק האתרים המסחריים הפונים לקהל הגנאלוגים (מן הרשימה הנ"ל, רק אנססטרי הוא אתר עם כוונות רווח, והוא הגדול מסוגו בשדה הגנאלוגי), ולפני כשנתיים הצטרף שחקן חדש לשכונה: אתר Footnote.com.
פוטנוט לקח את הרעיונות ששלטו ברשת בעת ההיא – מסמכים היסטוריים הנגישים אונליין, רשתות חברתיות צומחות וממשקים ידידותיים להפליא – וחיבר אותם ליצור חדש ומרתק. וכך, סביב המאגרים העצומים של מסמכים שממשיכים להיאסף באתר, נאספים גם אנשים, אשר נקשרים (הן נפשית והן טכנית) למסמכים השונים – ואף יכולים להוסיף שכבה של הערות (ומכאן נגזר שמו של האתר) – וזה לזה. ממש כמו אחיו הגדול (אנססטרי), אתר פוטנוט מעמיד את מאגרי המידע שלו לא-חינם לכל דורש. וכמו אחיו הגדול ממש, את האינדקסים שלו, הניתנים לחיפושים מורכבים, כמו גם כמות נכבדה של מסמכים, הוא מעמיד בחינם… נכון להיום, מאגרי המידע שבאתר הם "אמריקאיים" בבסיסם, וכך גם תפיסת העולם של דרך הצגתם באתר, כך שחוקרים אשר משפחותיהם נטועות אי-שם מעבר לאוקינוס, עשויים למצוא בו אוצרות רבים. (ומה עם האחרים?)
את קבלת הפנים המשמעותית לאומת-האתרים-הגנאלוגים-הרציניים עשה פוטנוט כאשר הכריז (10 בינואר 2007) על שיתוף פעולה עם הארכיון הלאומי האמריקאי. מהות השת"פ היתה פשוטה: סריקת מיליוני מסמכים מן הארכיון העצום, והעלאתם לאתר שעומד-להיות-עצום. כאשר הושק הפרויקט המתמשך הזה בהודעה לעיתונות, נחשפו באתר של פוטנוט 4.5 מיליון מסמכים, שהיוו את תחילתו של המאגר. בסופו, אמור האתר להכיל כ – 9 מיליארד מסמכים מן הארכיון. ומובן שמקורות מידע נוספים (מארכיונים ומאוספים אחרים) יעשירו את המאגר עוד יותר.
* * *
טוויטר. איך מסבירים מה זה טוויטר לאנשים שלא יודעים מה זה טוויטר? אפשר לתמצת זאת ולומר שטוויטר – שמו העברי של האתר Twitter.com – הוא רשת חברתית מקוונת, המאפשרת לכל אחד מגולשיה לכתוב הודעה בת 140 תווים לכל היותר (אותה יראו "חבריו" ברשת) ולקרוא את הודעות חבריו. האתר בעל הקונספט הפשטני (שלא לומר, ביזארי) היכה גלים בשנתיים האחרונות, ומספר המשתמשים הרשומים בו עלה בצורה מהירה והגיע ליותר מעשרים מיליון.
וכמו כל דבר שנחשב טוב/מוצלח/פופולרי ברשת – גם לטוויטר נמשכו, כמו פרפרים לאש, גופים מסחריים אשר הגיעו לשם כדי לקדם את עצמם. וזה בסדר. ואם שרדתם עד כאן – סביר להניח שאתם מבינים שגם לפוטנוט יש חשבון פעיל בטוויטר (סימונו: footnote@. את ההודעות שכתבו אנשי האתר המפעילים את החשבון הלה, ניתן לראות כאן (בסדר כרונולוגי יורד; כאשר מגיעים למטה, אפשר ללחוץ על "more", לטעינת הודעות ישנות יותר).
האפשרות לתקשר באופן ישיר ופשוט עם כל אדם כמעט, באמצעות חשבונו בטוויטר, נוצלה כבר לא אחת לצורך קיום ראיון. וכך עשיתי גם אני עם חברת פוטנוט. על פי טבעה של התקשורת באמצעות טוויטר, הראיון פועל לפי שלושת העקרונות הבאים:
- האורך קובע: מובן שכל השאלות/תשובות מוגבלות ל – 140 תווים.
- התשובות והשאלות חצי-פומביות: כל חבריי ברשת החברתית הזו רואים את השאלות שאני כותב, כל חברי פוטנוט רואים את התשובות שאנשי האתר כותבים.
- הראיון א-סינכרוני: אני שואל שאלה מתי שמתחשק לי, הצד השני עונה מתי שמתחשק לו.
מעל המגבלות הללו – אשר בהחלט מקשות על קיומו של ראיון משמעותי – עומד יתרון משמעותי אחד: הזמינות של כל אדם (כמעט) לראיין כל אדם (כמעט) בקלות. זאת, בהנחה ששניהם משתמשים בטוויטר. המונח המקובל המתייחס לראיון (Interview) המתבצע באמצעות טוויטר (Twitter) הוא: Twitterview. הטוויטרויו המפורסם ביותר עד כה היה זה שנערך עם הסנטור ג'ון מק'קיין John McCain, אם כי ראיון זה הפר את עקרון הא-סינכרוניות, שכן המראיין והמרואיין קבעו מסגרת זמן במהלכה נוהל הראיון, ובכך פספסו את היתרון הגדול שבקיום תקשורת שאינה מוגבלת בזמן.
* * *
הראיון עם אנשי פוטנוט. להלן הנוסח המלא של הראיון, כפי שנוהל (וכפי שמתועד אי-שם בארכיוני דפי-המשתמשים של טוויטר), ולאחריו "תרגום" והערות.
arnonher @footnote I'm glad to start this twitterview. Q1 is quite straightforward: How will you describe your company's uniqueness in less than140 chars?
8:22 AM Jul 16th from web in reply to footnote
footnote @arnonher We have millions of historical records, documents and photos that provide a side of history few have seen. It's real history
7:34 PM Jul 16th from CoTweet in reply to arnonher
arnonher @footnote Thanks for your answer to Q1, and following it, Q2/Q3: Can you give an example to one of your most weirdest/exciting collection?
8:04 AM Jul 17th from web in reply to footnote
footnote @arnonher I would definitely have to say our Project Blue Book Title. It is a record of the UFO accounts. Check it out. http://bit.ly/PcPZ1
8:40 PM Jul 17th from CoTweet in reply to arnonher
arnonher @footnote Wow, indeed weird&fascinating! Q4: As an Israeli, I must ask do you have collections mostly oriented to Jewish genealogy?
8:03 AM Jul 18th from web in reply to footnote
footnote @arnonher we have several WWII titles with some of jewish backgrounds. We are always adding more title and all I can say is wait for it.
6:12 PM Jul 20th from CoTweet in reply to arnonher
arnonher @footnote Great to hear that. Q5: Do you think Twitter can be used for genealogy?
8:40 PM Jul 20th from web in reply to footnote
footnote @arnonher most certainly, especially in research. Moreover, it will be a great day-to-day journal for genealogist to research ancestors.
00:05 AM Jul 21th from CoTweet in reply to arnonher
arnonher @footnote Well, last question, Q6: What do you think will be the main comntribution of the Internet on genealogy in the next years?
2:06 PM Jul 21th from web in reply to footnote
footnote @arnonher I would say that the social community along with original source documents will be what drive meaningful genealogy.
5:56 PM July 21th from CoTweet in reply to arnonher
arnonher @footnote Thank you very much for the most interesting (and our first-ever) Twitterview. I'll update here about posting it in my blog
6:03 PM July 21th from web in reply to footnote
ובכן, מה היה לנו שם? את הבקשה לקיום הראיון שלחתי ביום 3 במאי 2009. התשובה החיובית מפוטנוט התקבלה ב – 16 ביולי, וזהו גם היום בו התחיל הראיון. כיוון שהתשובות לשאלות שוגרו, בדרך כלל, תוך כמה שעות מפרסום השאלה, ייתכן כי הזמן הרב שעבר עד להסכמה לראיון נובע מצורך באישור כלשהו. להלן השאלות והתשובות בתרגום לעברית וללא-טוויטרית:
ארנון (16 ביולי): אני שמח לפתוח את הראיון בשאלה ראשונה וצפויה למדי: כיצד תתארו את הייחוד של חברתכם בפחות מ – 140 תווים?
פוטנוט (16 ביולי): יש לנו מיליוני רשומות היסטוריות ותמונות, המספקים פן של ההיסטוריה שרק מעטים ראו. זוהי באמת היסטוריה.
ארנון (17 ביולי): תודה. וכעת, לשתי שאלות יחדיו: האם תוכלו לתת דוגמא לאחד מן האוספים המוזרים/מרתקים שלכם?
פוטנוט (17 ביולי): ללא ספק, אבחר ב"פרויקט הספר הכחול". זהו תיעוד של תצפיות עב"מים. אפשר לצפות בו כאן [הפרויקט כולל, בין היתר, דיווחים מישראל. הנה, למשל, דיווח על עב"ם שנצפה בתל אביב ביום 2 ביולי 1960 – א.ה.].
ארנון (18 ביולי): וואו! בהחלט מוזר ומרתק! כישראלי, אני חייב לשאול האם יש לכם אוספים הנוגעים לגנאלוגיה יהודית.
פוטנוט (20 ביולי): יש לנו כמה אוספים בעלי רקע יהודי ממלחמת העולם השנייה. אנחנו מוסיפים מאגרים כל העת, ולא נותר לי אלא להמליץ לך להמתין לכאלו.
ארנון (20 ביולי): נהדר. האם אתם חושבים שטוויטר יכול לסייע לגנאלוגים?
פוטנוט (21 ביולי): בהחלט, במיוחד במחקר. יתרה מכך, זהו כלי נפלא לניהול יומיומי של יומן מחקר, למעקב אחר חיפושי השורשים.
ארנון (21 ביולי): ולשאלה האחרונה. מה לדעתכם תהיה תרומתה הגדולה ביותר של האינטרנט לעולם הגנאלוגיה בשנים הקרובות?
פוטנוט (21 ביולי): אומר שהשילוב של קהילה חברתית ומסמכים מקוריים יהיו מה שיניע מחקר גנאלוגי משמעותי.
ארנון (21 ביולי): תודה רבה על ראיון-הטוויטר המעניין (והראשון שלי).
* * *
מה למדנו? אין ספק שהראיון הנ"ל מקיים את האימרה השחוקה והנדושה: חשיבותו בעצם קיומו. הפעם, "עצם קיומו" מגלם את האפשרות לתקשר באופן ישיר עם נציגיה (הרשמיים) של חברה גדולה, שהיא שחקנית חשובה בעולם הגנאלוגיה המקוונת. משצלחתי את הראיון הלה, אפשר לנסות ולקיים ראיון גם עם גורמים אחרים (ואני בהחלט מתכוון לעשות זאת).
מאגרי המידע הגדולים של פוטנוט – נדמה שעדיין אינם מוכרים לרבים מן החוקרים, ולא בכדי. רבים מן החומרים שבאתר ממוקדים בהיסטוריה האמריקאית, וגם אם יש רבים מהם המעניינים גם קהל אחר – עדיין האוריינטציה של האתר היא אמריקאית בעיקרה (ראו, למשל, את ציר הזמן המופיע בראש האתר, המתייחס למושגים הקשורים ישירות להיסטוריה של אומה אחת בלבד). אך עם זאת, אם ימשיך האתר לצמוח, ואם ייצור שיתופי פעולה ייחודיים נוספים עם גופים ארכיוניים משמעותיים נוספים – אין ספק כי הוא עתיד לעניין רבים מאתנו.
ומה לגבי החזון של פוטנוט לגבי השפעתה של הרשת על המחקר הגנאלוגי? האזכור המשותף של רשתות חברתיות עם מסמכים היסטוריים עשוי להישמע בתחילה כדרך נוספת לשווק את יתרונותיה של החברה-הדוברת, אך כשמתעמקים בנושא – אפשר להבין שיש כאן משהו מעבר לפרסום עצמי. רשתות חברתיות משמשות זה מכבר ככלי נהדר העומד לרשותו של הגנאלוג (ולזה בוודאי צריך להקדיש פוסט נפרד), הן לצרכי איתור אנשים, הן לצרכי סיוע בפענוח כתב/תמונה/אזכורים (וכיו"ב), והן לצרכי תיעוד תוצרי המחקר. עם זאת, ביתרונות הללו – אותן מנצלים גנאלוגים רבים – לא מגולם עדיין היתרון המשמעותי של הרשת: תקשורת בלתי-אמצעית של ההמון עם ההמון – ובשני צדי המתרס יכולים לעמוד המוני אנשים או המוני "חומרים" (מסמכים, רשומות, צילומים וכו').
החיבור של הרשתות החברתיות למסמכים היסטוריים, המאפשר חיבור של שתי שכבות שהיו עד כה בלתי-משולבות, הינו צעד גדול, המאפשר להביט קדימה ולחשוב אילו שכבות נוספות ניתן יהיה לחבר יחדיו. חישבו, למשל, על חיבור של עץ המשפחה שלכם לרשת החברתית פייסבוק, באמצעותו תוכלו לשמור על קשר פשוט ומהיר עם כל בני המשפחה, ולחלוק איתם את תוצרי מחקרכם. חישבו, למשל, על חיבור של מאגר המידע הענק JRI-Poland, שמהווה אינדקס עצום לרשומות לידה, נישואין ופטירה מפולין של המאה ה – 19, לרשת חברתית בה יחברו חוקרים, ובאמצעותה יעלו את המסמכים שהזמינו, יפענחו אותם יחדיו, ימצאו קשרים משפחתיים, ובסופו של דבר – יהפכו את המאגר עצמו לעץ משפחה אחד ענקי.
נשמע דמיוני? גם החזון של פוטנוט נשמע דמיוני לפני כמה שנים, כמו גם אלו של ג'ואישג'ן, אליס איילנד, אנססטרי ועוד רבים אחרים, בהם כולנו משתמשים מדי יום כמעט.
אין זו הפעם הראשונה שמיי הריטג' זוכה להערכות מצויינות. אנו התייחסנו אליה פעמים רבות (ראו: "מורשת ברשת, וגם בבית התפוצות" מאת ארנון, 17.12.2009 וכן: "אינטרנטיזציה של המחקר המשפחתי (או: "מורשת ברשת" מחדשת ומרגשת)" מאת ארנון כבר ב- 2007 ועוד ועוד).
