משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

מי שלא יודע מי זה יוזף שמידט הוא לא מצ'רנוביץ

30 ביוני, 2020 מאת רוני · 2 תגובות

יוזף שמידט נולד ב- 1904 ליד צ'רנוביץ, עיר-הכתר האוסטרו-הונגרית בבוקובינה. במקומותינו (שבהם יש כמובן צ'רנוביצאים) שומעים עדיין את הדיסק שלו, ואפילו הרינגטון אצלנו הוא של שירו הנודע "שיר סובב עולם" (Ein Lied Geht Durch die Welt).

הוא נודע בעולם כולו כזמר טנור מופלא.

בגיליון חודש אפריל של MB יקינתון (בטאון צאצאי הייקים בישראל – ארגון יוצאי מרכז אירופה, בעריכת מיכאל דק), מגולל בנו של בן דודו השני (מה שנקרא אצלנו Second cousin once removed או בן דוד שני מוזח פעם אחת) של יוזף שמידט את סיפור חייו.

אבי שמידט מספר שיוזף שמידט נולד בכפר דוידיאנדה ליד צ'רנוביץ כילד שלישי מבין חמישה לאמו (חסידת ויז'ניץ) ואביו (חסידי הרב מסדיגורה). הוא החל את דרכו המוסיקלית כנער מקהלה בבית הכנסת הגדול בצ'רנוביץ, ומשם הגיע לברלין ללימודי זמרה ונגינה בפסנתר.

הוא שירת בצבא רומניה כמתופף וכזמר בתזמורת צבאית ולאחר מכן חזר ללימודים בברלין בתמיכת הקהילה היהודית בצ'רנוביץ.

הוא השתתף בסרטים מוסיקליים (וביניהם "שיר סובב עולם" שהשיר למעלה הוא שיר הנושא שלו) והופיע בקונצרטים ברחבי אירופה וזכה להערכה ולהערצה.

אבי שמידט מספר שיוזף גבלס בעצמו התלהב משירתו והציע לו 80,000 מארק לשנה בתנאי שימשיך לשדר ברדיו ברלין. לא זאת אף זו – גבלס היה מוכן להעניק לו מעמד של "ארי לשם כבוד"!

שמידט מצידו נמלט בדצמבר 1933 לאוסטריה ועקב כך הוחרם. אבי שמידט מוסיף ומספר שיוזף שמידט הגיע ב- 1934 לפלשתינא לסבוב הופעות. הוא המשיך בסבב הופעות עולמי וחרף הצעות להשאר בארצות הברית הוא חזר בפברואר 1938 לוינה, ונאלץ לברוח לבלגיה בחודש מאי 1940.

אבי שמידט מתאר את גורלו העגום של הטנור המדהים נמוך הקומה שנותר ללא רכוש ונותר לכוד באירופה. את מותו הוא מצא דווקא בשוויץ במחנה הסגר ומעצר לפליטים.

הוא קבור בבית העלמין היהודי בציריך. הנה רשומת JOWBR שמצאתי:

JewishGen Online Worldwide Burial Registry  הוא מאגר הקבורה של הג'ואישג'ן ובו מיליוני קברים בבתי עלמין יהודיים בעולם.

אתר קבורה אחר, Findagrave.com מקדיש ליוזף שמידט מקום של כבוד ומתאר את פועלו, לצד פרטי קברו, וכולל אפילו תמונה של המצבה, עליה רשום בגרמנית: "כוכב נופל" ובעברית "המשורר המפורסם":

אל יקל הדבר בעיניכם: זמרים רבים ביצעו את שיריו של יוזף שמידט. אפילו

הזמר הצ'כי הנערץ Karel Gott ביצע את השיר. ראו והשוו:

שימו לב שאתר Findagrave.com נוקב את מקום לידתו של יוזף שמידט ב Covasna ולא בדוידיאנה, כפי שגורס אבי שמידט (והויקיפדיה תומכת בגירסה זו). מישהו מוכן לבדוק?

Share

← 2 תגובות

רשימת קריאה בשפת אימי

22 ביוני, 2020 מאת רוני · ניתן להגיב

בימים האחרונים התפרסמו שתי כתבות שכדאי למי שמתעניין בגנאלוגיה לקרוא:

במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות מיום שישי האחרון (19.6.2020) כתב שלמה ארצי במדורו הקבוע על "הסוד הכמוס של אמא" (הלינק הוא להקלטה של המדור). הוא הופתע שבספר חדש שיצא לאור כתב מישהו על אימו האהובה מימי "וחייה הקודמים לפני שנולדנו". מסתבר שאמו של ארצי היתה נשואה לפני השואה לאדם שנספה בשואה, אבל היא לא דיברה על זה. בספר הוא גם ראה לראשונה את תמונת הנישואין של אמו ובעלה הראשון. ארנון כבר כתב בעבר על משפחתו של שלמה ארצי (החיים, הם לקחו אותו לכל מקום איתם, 14.8.2017) אבל לא זכרתי את הפרט הזה.
אז רוצו לקרוא כי זה מפתיע ומרגש. זה לא סתם מפתיע. זה תמיד מפתיע מחדש. זה כמובן הזכיר לי כיצד בן דודי היקר גילה תמונת נישואין טמונה בארון הבגדים של מי שהוא חשב שהם הוריו. אולם בתמונה, החתן היה אמנם אביו, אולם לא הכלה. כך הוא גילה שבעצם האמא שמגדלת אותו אינה אימו (ראו "סודות ואצו רצו גמדים", 1.2.2007).

כתבה שניה שכדאי לקרוא היא כתבה על העדנה שחוותה חברת מיי הריטג' בתקופת הקורונה. כתבנו בעבר על כך ששוק הדנ"א הגנאלוגי הוא רווי ((Corona (take 2), 6.4.2020). מגזין TheMarker של עיתון הארץ פרסום היום (21.6.2020) כתבה על שכותרתה אומרת הכל: "מסתגרים בבית וחוזרים לתמונות ישנות: "הווירוס הקפיץ את רווחי מיי הריטג'".

כזכור, חברת מיי הריטג' קיבלה אישור לאחרונה להפעיל את המעבדה שהקימה לצורך בדיקות לזיהוי וירוס הקורונה. בפוסט הנ"ל דיווחנו על הקשיים שהיא חוותה בדרך לשם ועל הדאגות שליוו את המהלך האפשרי.

הראיון עם גלעד יפת שווה קריאה, הן בשל ההשפעה המעניינת של הוירוס על עסקי החברה והן לענין כיווני ההתפתחות של החברה.

ואם נחזור לשלמה ארצי, הוא פותח את הטור שלו בכותרת המשנה: "אנשים ששכחו את שפת אמם". זה מיד הזכיר לי את השיר הנפלא שהלחינה ושרה קורין אלאל (ילידת תוניסיה) (ראו על תוניסיה בפוסט שלנו: טיסת אל על 401 לא הגיעה ליעדה! , 18.8.2019), שאת מילותיו כתב אהוד מנור: שפת אמי.

בשיר, מתמודדת אלאל עם הסביבה שמרימה גבה לנוכח שמה הלועזי "קורין", שהיא כאילו מתהדרת בו. אבל זהו שמה ובשמה מתנגנת שפת אימה. אבל זו אינה ההתמודדות היחידה שלה. בינה לבין עצמה היא תוהה מה זורם בתוך דמה ואת מי היא גוררת הלאה בחייה (פשיטא- עם ה DNA שלה):

לפעמים, ביני לבין עצמי,
אני שואלת מה זורם בתוך דמי.
לפעמים, ביני לבין עצמי,
אני שואלת מי זורם בתוך דמי,
את מי אני גוררת הלאה לתומי,
בדרך התלולה של עצם קיומי?
מושכת הלאה באושרי בזעמי –
יומם ולילה עוד מתנגנת שפת אימי.

לפעמים, ביני לבין עצמי,
אני שומעת את קולו של חלומי.
לפעמים, ביני לבין עצמי,
אני שומעת את בכיו של חלומי,
והוא שואל אותי ברעד לשלומי,
והוא שואל היכן ארצי ומי עמי.
אני מראה לו תעודה, הכל רישמי,
אבל בשמי עוד מתנגנת שפת אימי.

(המילים לקוחות מתוך אתר שירונט: https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=862&wrkid=5232)

אז, אם נסגור מעגל, בן דודי הנזכר לטובה לעיל היה חבר טוב של אהוד מנור, שכתב את המילים של השיר של קורין אלאל שגוררת את צאצאיה לתומה בדמה עם ה DNA שלה.

ואם הגעתם עד לכאן, האזינו לשיר (הבסיסט הוא…. ערן צור) (שזו ההשמעה השניה שלו אצלנו בבלוג. הוא הוזכר בפוסט "באוזניי שמעתי בקישוורדה את השקט הנמשך, הממלא את החסר", 17.4.2018).

Share

← ניתן להגיב

וגרה זאב עם זמיר וסנדלר עם סוחר ירבץ: שמות המשפחה בממשלה החדשה

21 במאי, 2020 מאת ארנון · 2 תגובות

בביצה הפוליטית הישראלית מבוססים לרוב אנשים הקשורים אחד לשני במיני קשרים מורכבים, כולל קשרים משפחתיים שונים ומשונים. בפורום "שורשים משפחתיים" מיפינו בעבר את הקשרים המשפחתיים בין חברי הכנסת לדורותיהם (פרויקט שאף הוצג ליו"ר הכנסת דאז והנשיא דהיום, רובי ריבלין). רבים מחברי הכנסת בהווה ובעבר מקושרים היום באמצעות פרופילים שלהם באתר ג'ני. (רוני תהה כאן בעבר האם מישהו ירים את הכפפה וימפה, באופן דומה, גם את קשרי המשפחה בביצה המשפטית הישראלית.)

עם סיום מערכת בחירות משולשת ועם השבעתה של ממשלה חדשה, יש צורך לעדכן את הרשימות ואת הקשרים הללו, אך בטרם המשימה הזו תושלם – הפעם אשמח להפנות זרקור למידע מעניין שעולה משמות המשפחה של השרים החדשים. ואף מילה על פוליטיקה!

שמות המשפחה של השרים החדשים מהווים פסיפס מעניין, המדגים כמה מן הפרקטיקות המקובלות למתן שמות משפחה יהודיים.

יידיש שפה יפה

ראש הממשלה החֲלִיפִי (ודוק: לא חלופי!), בני גנץ, יכהן כראש ממשלה רק חצי קדנציה (ורק זה אם יבשילו כל התנאים). ועם זאת, פירוש שם משפחתו: שלם (מגרמנית). כך, השם גנצפריד – למשל, של ר' שלמה בן יוסף גאנצפריד – משמעותו שלום שלם ("פריד" ביידיש = שלום).

שם משפחתו של שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן, הוא מקביל לשם המשפחה ליטמן, שבתורו נגזר מן המילה "לִיט", שעשוי להיות קיצור של מילה בשפה הסלבית שפירושה לא חברי, מלא שנאה, נורא. ומן הצד השני של סקאלת התארים, שם משפחתו של יולי אדלשטיין, שר הבריאות, מרמז על אצולה (פירוש המילה "אַדֶל"), עם תוספת סלע ("שטיין"), כלומר סלע אציל.

ועוד שפות זרות

מיכאל ביטון, שר במשרד הביטחון, הוא צאצא להורים אשר עלו ארצה ממרוקו, ושם משפחתו אכן נפוץ מאוד בקרב יהודים שהינם מצאצאי מגורשי ספרד שהגיעו למרוקו. השם ביטון הוא גלגול של המילה הספרדית ויטה, שפירושו חיים. ואם כך, כשמו כן תפקידו – שר במשרד שאחראי על שמירה על החיים. גם שמו של יעקב אביטן, השר לענייני דת, נגזר מאותה המילה בספרדית.

יואב גלנט, שר החינוך, שואב אף הוא את שם משפחתו ממילה זרה. גלנט בפולנית = אמיץ. ייתכן אף ששם זה נגזר מן המילה האיטלקית "גלנט", שמשמעותה אציל.

ייתכן ומשמעות שמו של שר הדיגיטל והסייבר הלאומי והשר המקשר בין הממשלה לכנסת, דודי אמסלם, נגזר מן המונח הערבי שפירושו צייתן/כנוע; פירוש אחר לשם זה מבוסס על המונח העברי עם שלם.

שם משפחתה של מירי רגב, שרת התחבורה, התשתיות והבטיחות בדרכים, הוא שם עברי. שמה מבית, סיבוני, נגזר, ככל הנראה, מן המילה הארמית סבע, שפירושה שָׂבֵעַ.

אמור לי מהו שמך ואומר לך מאיפה אתה (אבל לא בדיוק)

שמו של שר הביטחון החדש, גבי אשכנזי, מספר סיפור מעניין, שכן על פי שמו ניתן לקבוע כי אבותיו הקדמונים דווקא לא היו אשכנזים. הכיצד? אחת הסיבות ההיסטוריות למתן שמות משפחה היא הצורך לזהות אנשים בתוך קהילתם. אם כל מי שהתגורר באשכנז (כינוי מימי הביניים להתיישבות היהודית בדרום מערב אירופה, ובהמשך כינוי לגרמניה) היה נקרא "אשכנזי" – הרי שלא ניתן היה להבדיל בין האנשים. לפיכך, אנו מבינים שהשם אשכנזי ניתן ליהודים מאשכנז שהיגרו למדינות אחרות, ובפרט לדרום אירופה ולצפון אפריקה. כך, הבדילו בינם לבין המקומיים, שהיו מקרב יהדות ספרד. כך המקרה גם לגבי צנעני (על שום צנעא, תימן), וורשבסקי (על שום וורשה, פולין), אמסטרדמסקי (על שום אמסטרדם, הולנד), ועוד רבים. כל אלו ניתנו לאנשים אשר היגרו מן המקום על שמו נקראו בזמן שכבר לא התגוררו במקום הזה.

המחצית השניה של שם משפחתה של אורלי לוי-אבקסיס, השרה לקידום קהילתי, עשויה להיות אף היא נגזרת של שם מקום, על שם העיר הרומית העתיקה בקסיס Bacassis, אשר נמצאה באיזור צפון-מזרח ספרד של ימינו (בסביבות ברצלונה, ועל שמה קרויה עיר ספרדית הנמצאת באותו איזור). על פי הסברה, את העיר בנו יהודים מארצות ערב. שם העיר הרומית העתיקה נגזר משמו של האל בכחוס מן המיתולוגיה הרומית, שפירוש שמו יין. אפשרות נוספת היא שהשם אבקסיס פירושו אבי הקשיש או אבי הקואסיס (=בערבית כהן).

גם שם משפחתו של חילי טרופר, שר התרבות והספורט, נגזר משם מקום: טרופאו/טרופ (Troppau/Tropp), אשר היתה שייכת לשלזיה, נמצאת היום בצ'כיה ונקראת אופבה Opava. כך גם שמו של יובל שטייניץ, שר האנרגיה, אשר שם משפחתו עשוי להיגזר מן העיירה הצ'כית Ždánice ששמה הגרמני היה שטייניץ; פירוש נוסף לשם משפחה זה נגזר מן המילה היידית "שטיין", שפירושה סלע.

שם משפחתו של השר בלי תיק, צחי הנגבי, נגזר, כמובן, מן המילה "נגב". אגב, שם המשפחה המקורי של אביו של הנגבי, שטראוסברג, נגזר, ככל הנראה, מן המילה הגרמנית שטראוס, במובן של צרור, או במובן של בת יענה (סמל ששימש לסימון בתים בגרמניה בימי הביניים).

מצטרפים לקבוצה זו שם המשפחה השני של גילה גמליאי-דימרי, הנקרא על שם העיר דמאר בתימן (וככזה הוא קשור לשם דמארי), כמו גם שם המשפחה של אריה דרעי, שר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, אשר נגזר משם העיירה דרע במרוקו.

פירוש נוסף לשם משפחתו של השר דודי אמסלם הוא בשיוכו לעיר בשם זה במקורו. גם שמה של השרה לענייני התיישבות, ציפי חוטובלי, עשוי להיגזר משם של מקום, במקרה הזה עיירה בשם חוֹטֵבִי בגיאורגיה.

הראשונים והשניים במעלה

ובחזרה ללוי-אבקסיס. החלק הראשון של שם משפחתה משייך את הענף הזכרי של אבותיה הקדמונים לשבט הלוי, וכבר נמצא חיזוק מדעי לקשר המבוסס-שם הזה. שימו לב שאם הגירסה השנייה לשם אבקסיס רלוונטית (כלומר, שמשמעותו אבי הכהן), הרי שהיא נושאת על גבי שמה שיוך הן לכהנים והן ללוויים.

אזכור ישיר לכהנים מופיע בחלק השני של שם משפחתה של אורית פרקש-כהן, השרה לנושאים אסטרטגיים, אצל מירב כהן, השרה לשוויון חברתי, וגם אצל אלי כהן, שר המודיעין, ואצל ישראל כ"ץ (=כהן צדק), שר האוצר. כמו אצל הלויים, גם כאן נמצא חיזוק מדעי לקירבה המשפחתית בין הנושאים שם זה.

שימו לב שעל פי המסורת, הלויים והכוהנים הם קרובי משפחה, שכן שניהם צאצאי שבט לוי (סבו של אהרון הכהן מצד אמו). הכוהנים הם צאצאיו של אהרון הכהן, ואילו הלויים הם צאצאי שבט לוי שאינם צאצאיו של אהרון הכהן.

כל עבודה מכבדת בעליה

אלון שוסטר, שר החקלאות ופיתוח הכפר, נושא שם שבעליל אינו חקלאי. שוסטר הוא סנדלר (מגרמנית). גם שמו של יועז הנדל, שר התקשורת, נגזר מעיסוק, שכן "הנדל" היא מילה גרמנית למיסחר.

שר המשפטים החדש, אבי ניסנקורן, נושא שם משפחה שתחילתו נגזרת מן המילה היידית נוּס (=אגוז) וסופו מן המילה קורן (=גרעין, כמו גרעין חיטה). כלומר, משמעות שמו היא: גרעין האגוז.

ולגבי החלק הראשון של שם משפחתה של אורית פרקש-כהן – פירושו זאב (פרקש). חיה נוספת אשר נתנה אותותיה בממשלה הנוכחית היא הזמיר; בגרמנית – נכטיגל, שם המשפחה המקורי של משפחתו של אסף זמיר, שר התיירות החדש.

בשם האב (או האם)

איציק שמולי, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, נושא בשם משפחתו את שמו של אב קדמון בשם שמואל. לצידו, עומר ינקלביץ', שרת התפוצות, נושאת את שמו של האב הקדמון יעקב (עם הסיומת "ביץ", שמשמעותה "הבן של"). גם שם משפחתו של זאב אלקין, השר לענייני השכלה גבוהה ומשלימה והשר לענייני מים, נגזר משם אב קדמון, אליק. ככל הנראה, גם שם המשפחה הראשון של גילה גמליאל-דימרי, השרה להגנת הסביבה, נגזר משם פרטי. גם שם המשפחה של השרים עמיר פרץ, שר הכלכלה והתעשייה, ורפי פרץ, שר ירושלים ומורשת, נגזרים משם פרטי של אב קדמון.

שם משפחתו של אמיר אוחנה, השר לבטחון פנים, מבוסס, כנראה על שם אם קדמונית: חנה.

ועוד שם אחד

האחרון ברשימה, שהוא גם הראשון בממשלה, ראש הממשלה הראשון ברוטציה הוא בנימין נתניהו. פירוש שמו: אלוהים נתן. אני מניח שאפשר לתת מדרש שם רציני על השם הזה, אבל הבטחתי בלי פוליטיקה…

* * *

נעדרים מן הרשימה: יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה, אשר לא הצלחתי לאתר את המקור לשם משפחתו המעוברת; פנינה תמנו-שטה, שרת העלייה והקליטה, אשר לא הצלחתי להתחקות אחר משמעות שם משפחתה; גלעד ארדן, השר לשיתוף פעולה איזורי, שלא הצלחתי לאתר את מקור שם משפחתו.

מקורות

בעיקר התבססתי על ספרם הנפלא של היינריך ואווה גוגנהיימר, שמהווה מילון אטימולוגי של שמות משפחה יהודים, ועל מאגר שמות המשפחה ע"ש ממי דה-שליט, פרויקט וותיק של בית התפוצות.

Share

← 2 תגובות

אנז"ק ANZAC

25 באפריל, 2020 מאת רוני · 4 תגובות

גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדים (Australian and New Zealand Army Corps) ידועים במקומותינו משום שהם השתתפו בקרבות שהתרחשו אצלנו במלחמת העולם הראשונה (עזה, באר שבע, ירושלים, יריחו ועוד).

בבאר שבע נחנך ב- 2017 המרכז להנצחת חיל אנז"ק המצוי ליד בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע.

הביקורים של חיילי הצבא האוסטרלי בבאר שבע הפכו כבר למסורת. המסורת המכבדת את הנופלים שנפלו רחוק מהמולדת ראויה להערכה.

ביום 25.4.1915 נחתו כוחות אנז"ק בגליפולי (תורכיה). שם התנהלה מערכה ארוכה מאוד (עד ינואר 1916) בין הכחות הבריטיים (בהשתתפות של צרפת) כנגד האימפריה העותמנית.

מערכה זו ידועה גם בשל השתתפות גדוד נהגי הפרדות העברי, שהיה גדוד עברי שהוקם ע"י הבריטים בתקופת מלחמת העולם הראשונה. זמן קצר לאחר הקמתו הצטרף הגדוד למערכה בגליפולי, כאשר יוסף טרומפלדור מפקד על חלק מהכוחות.

מהצד התורכי השתתף בקרבות קצין בשם מוסטפא כמאל, מי שכונה אחר כך אתא טורק, אביה של טורקיה החדשה. הוא נודע כגנרל העותמני היחיד שלא הפסיד בקרב במהלך מלחמת העולם הראשונה.

יום 25.4 (היום) נקבע כיום זכרון לאומי באוסטרליה ובניו זילנד ושמו "יום האנז"ק", ובו מעלים על נס את תרומתם של אלו ששרתו ושל אלו שנהרגו במלחמות ובמאבקים לשמור על השלום בעולם.

בזכותה של רותי דני, קרובתי האהובה מאוסטרליה, שהיא הבעלים והשפית של Pasteles Bakehouse בסידני (אוסטרליה), למדתי שקיימות "עוגיות אנז"ק" Anzac biscuit. קיימות שתי סברות בקשר לעוגיות אלה: האחת גורסת שאלו עוגיות שנשות החיילים וארגוני נשים שלחו לחיילים הרחוקים מהבית משום שהמרכיבים של העוגיות לא התקלקלו בדרך הארוכה והעוגיות עמדו בתנאי המשלוח דרך הים; האחרת גורסת כי מדובר בעוגיות שנאפו באוסטרליה ובניו זילנד ונמכרו מתוך מאמץ לגייס כסף למען המלחמה.

ברשת מצאתי מתכון בעברית, ולטובת הקוראים הטבעונים – המתכון אינו כולל ביצים כלל ואת החלב ניתן להמיר בחלב סויה ואת החמאה בשמן קוקוס.

Share

← 4 תגובות

(Corona (take 2

6 באפריל, 2020 מאת רוני · 2 תגובות

על רקע הקשיים הרבים שבעריכת בדיקות לזיהוי חולי קורונה בארץ, בלטה באופן מיוחד, יוזמה של חברת הגנאלוגיה הישראלית MyHeritage.

לפי פרסומים בעתונות, חברת מיי הריטג' הציע למשרד הבריאות הישראלי, להפעיל את הקשרים העסקיים המתהווים לה עם חברת הגנטיקה הסינית BGI. חברת ההיי טק הישראלית, הציעה להקים מעבדה חדשנית לביצוע בדיקות קורונה, שבה ניתן יהיה לבצע כ- 10,000 בדיקות ביום.

כידוע, חברת מיי הריטג' מציעה בדיקות DNA לבדיקת קשרים משפחתיים, בדומה לחברות FamilyTreeDNA, Ancestry ו- 23andMe .

בבלוג של Roberta Estes (מדענית ובעלת עסק ליעוץ בנושא פענוח תוצאות בדיקות DNA גנאלוגיות), התפרסם פוסט תחת הכותרת DNA Testing Sales Decline: Reason and Reasons בחודש פברואר ש.ז. (2020) בו היא תארה מגמה של ירידה ניכרת במספר בדיקות ה DNA הגנאלוגיות הנערכות בעולם ובמכירת ערכות בדיקה. היא מעריכה כי שתי החברות אנססטרי ו- 23 אנד מי מכרו (ביחד) 26 מיליון ערכות בדיקה, ואילו חברת פמילי טריי דנא ומיי הריטג' (ביחד) מכרו 4-5 מיליון ערכות.

היא מעריכה שהירידה נובעת ממיצוי השוק ומכך שמדובר בתקבול חד פעמי ולא בדמי מנוי.

לדבריה, אחת הדרכים שהחברות מצאו על מנת לקדם את עסקיהן כאשר נוכחו שהם מיצו את השוק, היא הצעה ללקוחותיהם לבצע בדיקות DNA בריאותיות, בהסתמך על הדגימות שכבר נתקבלו בעבר.

כאמור, לאחרונה הציעה מיי הריטג' למשרד הבריאות כי תקים את המעבדה ותסייע במאמץ הלאומי למיגור הקורונה.

פרוייקט זה מתווסף לפרוייקטי מצווה רבים ואחרים של החברה, כמו הקמת מאגר גנטי לאיחוד משפחות ילדי תימן, מזרח והבלקן של ילדים חטופים. אינני בקיא בפרטי הפרוייקט, אבל הבנתי שחברת מיי הריטג' תרמה כמות ערכות לא מבוטלת לטובת הפרוייקט והעמידה את כח האדם הנדרש לביצוע, על חשבונה.

הידיעה בדבר הקמת המעבדה גררה פרסומים לגיוס כח אדם. קבוצות הפייסבוק הגנאלוגיות הוצפו בפניות של אנשים שביקשו להצטרף למאמץ הלאומי. הנה דוגמא לפרסום מקבוצת הפייסבוק גנאלוגיה בישראל – בית לחוקרי שורשים משפחתיים של הגנאלוגים אסתר לוינסון הוכפלדר ו- מתן שגב:

על רקע פעילותה של מיי הריטג' בתחום ה DNA הגנאלוגי, ניתן להבין את החששות שהועלו, בדבר זליגה אפשרית של הדגימות שינטלו לצורך אבחון קורונה לבין שאר עסקי החברה.

חברת מיי הריטג' מצידה הבהירה, כי מדובר בסוג בדיקה שונה לחלוטין, וכי מהדגימות שנוטלים לצורך בדיקת הקורונה, לא ניתן להפיק בדיקות DNA לצרכים גנאלוגיים, וכי הדגימות יושמדו והיא אף הסכימה לפיקוח על כך. כן צוין כי לא קיים חשש לניצול המידע בידי החברה הסינית.

אולם, ממש בימים האחרונים התבשרנו כי הפרוייקט הוקפא.

ביטוי לחששות שהועלו בדבר שימוש לא נאות בבדיקות ובתוצריהן, ניתן בכותרת הראיון שפורסם אמש (5.4.2020) ב"גלובס" עם מייסד מיי הריטג' והמנכ"ל שלה, גלעד יפת: "מנכ"ל מיי-הריטג': "אין לנו כוונות אפלות. לא נפיק מידע נוסף מבדיקות הקורונה".

גלעד יפת (הצילום לקוח מהכתבה ב"גלובס" והצילום הוא של: MyHeritage)

כידוע, חוק מידע גנטי, תשס"א-2000 אוסר ביצוע בדיקות גנטיות לשם קביעת קרבה משפחתית. האפשרות היחידה לערוך בדיקה כזאת בישראל, היא על פי צו בית משפט.

בראיון מציין מר יפת:

"האינטרס שלנו הוא שנקים מעבדה ביחד כפי שהם רצו, אבל בישראל ולא באירופה. עוד כמה שנים, כשהקורונה תיגמר, נוכל לנצל חלק מהתשתית ולעשות הסבה לבדיקות דנא".

כדאי לעקוב. הנושא צריך לעניין כל מי שעוסק בגנאלוגיה בארץ.

Share

← 2 תגובות

קורונה (ומחלות אחרות)

12 במרץ, 2020 מאת רוני · 3 תגובות

הראיון הראשון שערכתי במסגרת המחקר המשפחתי שלי היה בארצות הברית. הוא נערך ביום 4.9.1985. דודתי, אנציק'ה (ארנקה) זלינגר (לבית גולדשטיין) תארה באזני באופן מדויק ומפורט את עץ המשפחה.

היא סיפרה לי שאמא שלה חיה-לאה גולדשטיין (לבית פרידמן) (סבתא שלי) היתה נשואה בנישואין קודמים. היא אמרה ששמו היה מניוש קליין.

ומה עלה בגורלו? דודתי אמרה שהוא היה חייל בצבא האוסטרו-הונגרי ובשנת 1918 חלה במחלה שהיא קראה לה: Spanische Influenza. היא סיפרה לי שכאשר הוא חלה, שלחו אותו הביתה, ושם הוא מת.

הבשורה על ה"ספנישה אינפלואנצה" לא הותירה עלי רושם כלשהו. תמהתי מדוע הצבא האוסטרו-הונגרי לא טיפל בו, ושלח אותו הביתה. ובכלל, מי מת מ"אינפלואנזה"?.

בחלוף כל השנים גיליתי הרבה דברים על מניוש קליין. בין השאר גיליתי ששמו העברי היה נחמיה וגם שבתם של מניוש קליין ושל סבתי, התחתנה עם בנו של סבי מנישואיו הראשונים. המעניין הוא, שבנם נקרא… נחמיה, על שם סבו.

שנים לאחר מכן, כאשר התבוננתי בתמונה מחתונה משפחתית, הכרתי את כל האנשים המופיעים בה, למעט אשה אחת. כאשר שאלתי את "זקני השבט" האם הם מזהים אותה, הם אמרו: "בטח! זוהי "אנושקה נייני"" . ומי זאת "אנושקה נייני" הקשיתי. והתשובה היתה: "אחותו של מניוש קליין". מסתבר שכולם שמרו על קשר עם כולם.

אבל מסתבר שנחמיה (מניוש) קליין נפטר מפנדמיה "השפעת הספרדית". זוהי מגפה אדירה שהתפרצה ב- 1918 וקטלה כ- 75 מיליון בני אדם (לפי מכון דוידסון של מכון ויצמן) או 50 מיליון בני אדם בשנה אחת (לפי ה Time Magazine). מסתבר שהחיילים שסיימו להלחם במלחמת העולם הראשונה וחזרו לבתיהם נשאו את המחלה והפיצו אותה ברחבי העולם.

ממש לאחרונה קיבלתי מקולגה בארצות הברית את המצבה של מניוש (נחמיה) קליין בכפר Kemecse (בו אף קבורה סבתי):

בימים האחרונים שמעתי ראיון ברדיו, על כך שאחוז התמותה מוירוס הקורונה אינו גבוה. השוו אותו לשפעת הספרדית ואמרו שאחוז התמותה מהשפעת הספרדית לא היה גבוה. הבעיה היתה במכפלות….

שלא תדעו – דפוסי המחלה מזכירים את הקורונה. תקראו לבד בויקיפדיה.

ואם אתם בבידוד, כדאי לצפות בסרטון קצר שהוכן לרגל 100 שנים להתפרצות השפעת הספרדית. למרות שהדיווח הוא בגרמנית, אני מבטיח לכם שתבינו הכל. אנחנו כבר למדנו את כל מילות המפתח וכן את כל האביזרים שהתפרצו לחיינו בימים האחרונים:

https://www.br.de/mediathek/video/100-jahre-nach-der-spanischen-grippe-wie-gefaehrlich-ist-die-influenza-heute-av:5a67475aaf367d001cdf258e

ומה הקורונה תעשה למחקר המשפחתי שלנו? שלא נדע!

Share

← 3 תגובות

בתי הקברות מלאים באנשים שמצלמים מצבות

27 בנובמבר, 2019 מאת ארנון · 2 תגובות

[הפוסט נערך ביום 10 בדצמבר 2019, על מנת לשקף נאמנה את היוזמה שמאחורי "גרייבז", וזאת לאחר התכתבויות עם אנשי החברה.]

כבר לפני למעלה מחמש שנים סיפרנו כאן על תחייתם של בתי העלמין, וליתר דיוק, של פלטפורמות ופרויקטים לתיעוד בתי עלמין. "מצא קבר" הוותיק ו"מיליארד קברים" הטכנולוגי הפכו כבר לעניין שבשיגרה בעבור מחפשי קברים, ובאופן לא מפתיע הפכו גם למקור הכנסה בעבור בעלי האתרים; בעוד הראשון מסתפק במכירת מרצ'נדייז עם לוגו האתר, השני מוכר גם ערכות לניקוי מצבות.

לפני כמה חודשים, הודיעו בחברת "מיי הריטייג'" – אשר חתמה על שיתוף פעולה עם "מיליארד קברים" לפני שנים אחדות – כי היא השלימה את תיעוד כל בתי העלמין בישראל, פרויקט שמקיף כ – 3.5 מיליון מצבות!

אך גם כשנראה שהמשימה החשובה הושלמה, הראש היהודי ממשיך להמציא לנו פטנטים. Gravez, אשר הושק לפני מספר חודשים, הוא הפיתוח החדש של חברת "קורידו", ומתיימר להיות הוויז של בתי העלמין. החידוש הגדול שהביא עמו "מצא קבר" היה מיקור-המונים (crowd sourcing) של אינדוקס רישומי קבורה; "מיליארד קברים" הוסיף על זה את תיעוד הציון הפיזי (מבוסס-GPS) של המצבה; ועכשיו, "גרייבז" מוסיף על אלו גם יכולת ניווט בתוך בית העלמין, עד לקבר עצמו.

נדמה שהחידוש הגדול באמת של "גרייבז" הוא היותו קשור באופן רשמי למי שאמונים על מאגר המידע המדויק ביותר, העדכני ביותר והמתעדכן-תמידית של רישומי קבורה בישראל, הלוא הם חברות קדישא המקומיות. היוזמה של פורום חברות קדישא בישראל קרמה עור וגידים על ידי הפיתוח של "קורידו", וכך, בעוד מאגרי המידע האחרים מבוססים על רצונם הטוב של המשתמשים באתר (או של חברות כמו "מיי הריטייג'" שדואגות לפרויקטים גדולים ויקרים למיפוי), לעומת זאת, המאגר של Gravez שואב הישר מן המקור. הנקודה הזו חשובה, כיוון שהיא משליכה על היבט נוסף של המאגר החדש, המבדילה אותו מן המאגרים האחרים: עדכניות. ברגע שתתרחשנה פטירות נוספות ברחבי הארץ (וניתן להניח שאכן תתווספנה כאלו כל העת…), הן תתווספנה במקביל (אולי אחרי זמן מסוים) גם למאגר המקוון. נכון לעכשיו, המאגר מקיף 28 בתי עלמין ברחבי הארץ וכולל כ-1.3 מיליון רישומים; סביר שבהמשך הוא יהיה מקיף יותר, ולחברה יש שאיפות להתרחב גם אל מעבר לים. כמובן, בניגוד למאגרים האחרים המתעדים קברים בישראל, המאגר של חברות קדישא מתייחס רק ליהודים.

בדומה לשני האתרים הקודמים שהוזכרו כאן, גם ל"גרייבז" יש פוטנציאל לרווח כספי, ובאתר כבר מצוין שבהמשך ניתן יהיה להזמין באמצעותו שירותי ניקוי ותחזוקת המצבה, זרים או נר נשמה להנחה על המצבה, הסעה לבית העלמין, ואפילו העמדת מניין לתפילה על הקבר.

מבחינת המידע המופיע בהם, חשוב להתייחס לשלושת האתרים האלו (ובפרט ל"מיליארד קברים" ול"גרייבז" בעלי התיעוד המשמעותי בישראל) כמשלימים אלו את אלו. ב"מיליארד קברים" תוכלו לקבל תמונות של קברים סמוכים לקבר שמצאתם (ובנוסף, בגלל החיבור ל"מיי הריטייג'", קישור לרישומים רלוונטיים במאגרי מידע נוספים). ב"גרייבז" תוכלו לקבל מידע מדויק על מיקום הקבר. וב"מצא קבר" תוכלו לקרוא טקסטים שהוסיפו גולשים.

ובנוסף לאלו, שני מיזמים נוספים קשורים במיפוי בתי עלמין בארץ, גם הם מעודדים העלאת חומרים על ידי קהילת המשתמשים. האחד, נשמה – ותיק יחסית; השני – חדש יחסית, CemoMemo (אשר מאפשר מיפוי בתי עלמין בכל מקום בעולם), אשר צמח במכללה האקדמית כנרת, ועל פניו נראה דומה מאוד ל"מיליארד קברים" (כולל אפליקציה ייעודית המאפשרת העלאה פשוטה של מידע מהשטח).

אז אם אתם מגיעים לבית עלמין ורואים אנשים מצלמים בהם קברים, ייתכן מאוד והם מתכננים לתרום מידע לאחד האתרים האלו. ואם אתם עוד לא התנסיתם בתיעוד מצבות בבתי עלמין – עכשיו יש שפע הזדמנויות לעשות זאת.

Share

← 2 תגובות

ריקוד החידושים הגנאלוגי-טכנולוגי

31 באוקטובר, 2019 מאת ארנון · ניתן להגיב

בשיר "טנגו אחרון", אשר כתב מאיר גולדברג, הלחין מיקי גבריאלוב וביצעה הראלה בר, מתואר מהלך הריקוד כ"צעד קדימה, שניים אחורה". מהלך הטנגו שימש במשך השנים כמטפורה לתהליכים שלא מצליחים להתקדם בכיוון הרצוי. למזלנו, תהליך השילוב של טכנולוגיה מתקדמת בשדה הגנאלוגיה הואץ משמעותית בשנים האחרונות, וכמעט תמיד הוא מתקדם רק בכיוון הרצוי. אחד הגורמים העיקריים להאצה הטכנולוגית של השנים האחרונות הוא התחרות בין שתי ענקיות הגנאלוגיה המסחרית – "אנססטרי" ו"מיי הריטייג'". (כלומר, כמו ש"צריך שניים לטנגו," ברור שגם למירוץ חימוש-טכנולוגי צריך שניים.)

בהקשר הזה, מעניין לבחון את ההודעה של אנססטרי מלפני מספר ימים, בנוגע לחידוש האחרון שלהם: חיפוש חכם בהודעות פטירה (Obituaries). על מנת להדגיש היבטים שונים וחדשניים של הפיתוח הלה, נאלצו בחברה לנסח כותרת ארוכה כל כך שעד שתסיימו לקרוא אותה כבר בטח יכריזו שם על פיתוח חדש:

Powered By Cutting-Edge Machine Learning Technology, Ancestry® Debuts the World’s Largest, Searchable Online Obituary Collection, Providing Members with Even More Details about the Ancestors Who Shaped Their Past

חשוב לשים לב לשימוש במונח "Machine Learning", שנועד לנצל את הבאזז שקיים בעת האחרונה סביב התחום הזה. חשוב לשים לב לשימוש במילה "Debuts", אשר מעיד, לכאורה, על משהו ראשוני, אם כי הסבך המילולי שמופיע מיד לאחר המילה הזו מצהיר בפועל על חידוש מאוד מאוד ספציפי; זהו לא המאגר הגדול ביותר של הודעות פטירה, ולא המאגר הגדול ביותר של הודעות פטירה מקוונות, אלא המאגר הגדול ביותר של הודעות פטירה מקוונות הניתנות לחיפוש. כמובן, ללא השימוש במונח הטכנולוגי, אין בכך חידוש, שכן מאגרים גדולים של הודעות פטירה היו קיימים כבר קודם לכן. ואכן, הסיפא של הכותרת מסבירה כי כעת ניתן ללמוד יותר על האנשים המופיעים בהודעות הפטירה.

כאשר קוראים את תוכן ההודעה, התמונה מתבהרת. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, הצליחו בחברה לזהות בתוך דפי עיתונים את החלקים בהם מופיעות הודעות פטירה, ולאחר מכן – לחלץ מתוכן מידע אודות הנפטר, למשל, שמות של הנפטר ושל בני משפחתו, קשרי משפחה, תאריכים ומקומות. בהמשך לזאת, ניתן לאנדקס את הפרטים הללו ביחד עם פרטי הנפטר (ופרטי העיתון, כמובן) ולהוסיף אותם לשדות חיפוש במנוע המורכב של החברה. וכל זה נעשה באופן אוטומטי!

השימוש בטכנולוגיה מתקדמת לקידום המחקר הגנאלוגי הוא חשוב ומבורך ביותר, וניכר שב"אנססטרי" אכן צעדו צעד אחד קדימה בכיוון הנכון. ועם זאת, מעניין לבחון את הצעד החדש לאור הצעד הקודם של המתחרה, "מיי הריטייג'".

לפני למעלה משלוש שנים, בישרו ב"מיי הריטייג'" על הפיתוח החדש-דאז שלהם, "התאמות ספרים" (Book Matching). בהודעה של החברה קיבלנו הסבר מעניין אודות האופן בו הם מנצלים טכנולוגיה מתקדמת לסרוק ספרים (שכבר נסרקו דיגיטליים), ולחלץ מתוכם מידע על אנשים. ברגע שאותר קטע המזכיר אדם, האלגוריתמים של החברה מחפשים בו ובסביבתו מידע נוסף על אותו אדם, ובפרט מידע על בני משפחה, קשרים משפחתיים, תאריכים ומקומות. הפרטים הללו מאונדקסים ביחד עם פרטי האדם (ופרטי הספר, כמובן), ומתווספים למנוע ההתאמות המורכב של החברה. וכל זה נעשה באופן אוטומטי!

והנה לכם ריקוד החידושים הגנאלוגי-טכנולוגי במלוא יופיו. שתי החברות המובילות מתחרות על ליבנו (ובעצם, על כיסנו), ובתוך כך מתקדמות, צעד אחר צעד, באופן שמשפר את יכולות המחקר הדיגיטלי והאנושי. במקרה דנן, הצעד של "אנססטרי" מגיע למעלה משלוש שנים לאחר הצעד של "מיי הריטייג'". ייתכן ובמקרים אחרים המצב מתהפך.

* * *

לפני כשבע שנים, פרסמתי כתבה ברבעון של ארגון הגנאלוגים המקצועיים, ובה תיארתי את האופן בו משפיע האינטרנט באופן דרמטי על שדה המחקר הגנאלוגי. בסוף הכתבה, חזיתי את ההתפתחויות שעתידות עוד לבוא. אחת התחזיות קלעה, תוך זמן קצר, למה שאכן קרה בפועל.

תחזית נוספת באותו המאמר נגעה לחיפוש סמנטי, המאפשר למכונה "להבין" טקסט, ולנו – המשתמשים – להשתמש ביכולת הזו כדי להריץ שאילתות חיפוש שאינן מבוססות רק על טקסט, אלא גם על משמעותו ועל קשרים בתוכו. למשל, דמיינו בנפשכם שנוכל לחפש אחר "משה, בעלה של חיה, שנפטר בגיל 50 (בערך) והותיר אחריו חמישה ילדים". חיפוש כזה יכול בהחלט להיות תולדה של שיחה עם קרוב משפחה, בנסיון לאתר קרוב משפחה אחר. על מנת לאפשר חיפוש כזה, המכונה צריכה, ראשית, להבין את השאילתה (וכבר הדגמתי בפוסט אליו קישרתי קודם לכן כי בימינו זה לא מדע בדיוני); לאחר מכן, היא צריכה להיות מסוגלת להריץ אותה. היכולות שמפגינות היום "מיי הריטייג'" ו"אנססטרי" – כפי שבאות לידי ביטוי בחיפושים החכמים שלהם בספרים ובהודעות פטירה – מראות שגם הצד השני של המטבע כבר אינו רחוק מן המציאות.

Share

← ניתן להגיב

רוזה לוקסמבורג

26 באוקטובר, 2019 מאת רוני · ניתן להגיב

עופר אדרת כתב ביום שישי האחרון בעיתון "הארץ" (25.10.2019) על זכאותם לכאורה של יהודים אשכנזים לקבל אזרחות פורטוגלית (בגירסה המודפסת: "גם לקרל מרקס היה יכול להיות דרכון פורטוגלי" ובגירסה האינטרנטית: "מבחן בוזגלו הפולני: בדרך לדרכון, אשכנזים מגלים שורשים בין מגורשי ספרד").

כותרת המשנה קובעת כי: "המהפכנית רוזה לוקסמבורג, למשל, ואפילו הסופר היידי י"ל פרץ, היו מצאצאי המגורשים".

הכתבה אינה מוסרת את העובדות המבססות את הקביעה האמורה, למעט העובדה שרוזה לוקסמבורג נולדה בז'מושץ' שבפולין, ושלדברי חיים גיוזלי (מנהל אגף מאגרי המידע בבית התפוצות) יהודים ספרדים מהאימפריה העותמנית ומוונציה התישבו בז'מושץ' ב- 1588.

אז לא הלכתי לבדוק את העובדות, אבל רצתי למחשב שלי. זה מה שהיה לתכנת עץ המשפחה שלי לומר בענין הזה:

Roza Luxemburg is the 1st great-aunt of wife of nephew of husband of 1st great-aunt of Rony Golan

"אתה הבנת את זה, ברוך?" (הגשש החיוור).

ולמדקדקים לעיון נוסף ראו הפוסט שלי (רוזה האדומה (לוקסמבורג), 17.7.2009)

Share

← ניתן להגיב

חייל וורמאכט במלון

7 באוקטובר, 2019 מאת רוני · ניתן להגיב

הטרדתי אותכם בעבר עם שתי המלצות למלונות עם קונטקסט גנאלוגי/הסטורי באירופה:מלון Chloe Hotel של Mimi Papanaum בקסטוריה שביוון ((!Ya! Kastoria! (γεια! Καστοριά) ועל מלון Hôtel des Marquisats ליד אנסי בצרפת. אני מנסה לא להטריד יותר מדי, אבל יש לי עוד כמה המלצות. לאט לאט.

עודי מתלבט בענין ההמלצה הבאה, ועיתון "הארץ", במוסף "גלריה שישי" (4.10.2019) הביא לי אותה בהפוכה.

מורן שריר מדווח בכתבה "הייל הוטל" על זוג שנכנס למלון Hotel Ferienhof בכפר Gerlos באוסטריה. לפי הכתבה, האורחים הבחינו בשתי תמונות של חיילים גרמניים ממלחמת העולם השניה בסמוך לכניסה.

זה הזכיר לי מיד את הסיטואציה שבה הבחנו במלון באנסי בלוח הזיכרון לקורבנות היהודיים שנאלצו "להשתכן" במלון בזמן מלחמת העולם השניה.

בקיצור, הזוג לא רווה נחת מהמראה של מדי הצבא הגרמני עם צלב קרס, והביע את תמיהתו ב- 2 אתרי הזמנות של בתי מלון.

משם התגלגלו הדברים באופן בלתי צפוי לחלוטין – אחת מחברות ההזמנות הסירה את הביקורת ואז הזוג גם נדרש להסיר בעצמו את הביקורת מהאתר השני והחל לקבל הטרדות טלפוניות. לאחר מכן הוגשה נגדו תביעה ע"י בעלי המלון בשל הנזק שגרמו לעסקי המלון עקב הקישור שנעשה בינם לבין הנאצים.

כפי שמדווח, התמונות הן של הסבא של בעלת המלון ושל בנו.

לפי הדיווח של שריר, ניתן לאחרונה צו זמני להסרת הביקורת מאתר האינטרנט.

אז? נוסעים לשם?

Share

← ניתן להגיב