איך אפשר לכתוב במשפחתולוגיה? האם עלי לפתוח בלוג אישי (לא שאני יודע איך לעשות זאת)? מבקש הנחיה בצעדים הראשונים.
זאב, "משפחתובלוגיה" הינו בלוג אשר נערך במשותף על ידי שלושת כותביו. אם תרצה להתארח בפוסט מיוחד, אנא צור עמי קשר בדוא"ל. אם תרצה לפתוח בלוג משלך – יש מקומות רבים לעשות כן (אשמח להסביר לך גם כן אם תיצור עמי קשר).
אני מבקשת לאתר לי את תאריך הלידה של דודתי ז"ל
ברי פסיה (פלה) לבית משפחת הלפרין נולדה בשנת 1920
בעיר סקרזיסקו קמינה בארץ פולין. שם אב:יחיאל הלפרין
שם האם:דבורה.
אודה לכם מאד באם תמצאו לי את תאריך הלידה שלה
שלום אריאלה,
הפלא ופלא!
שם הנעורים של דבורה (סבתך?) היה ברקוביץ. אני חקרתי אודות משפחת ברקוביץ מסקרז'יסקו, והיא קשורה למשפחתי!
אשמח להחליף אתך מידע אודות המשפחה. אצור אתך קשר בדו"אל וגם אסביר לך כיצד ניתן להשיג את התאריך המדוייק.
שלום רב, ברצוני לאתר קרובי משפחה אשר עקבותיהם אבדו מאז שנת 1963.
אודה על כל עזרה אפשרית.
בברכה,
חדוה
שלום, חדוה! ראיתי הודעתך בפורום "שורשים משפחתיים". זהו אכן הצעד הראשון, אך חשוב להתמיד ולנסות כל העת להתקדם. גם אם לא תזכי שם לתשובות כעת – ייתכן ובסך הכל מדובר בעניין של עיתוי (קיץ, חופש, וכו'), וכדאי לחזור ולנסות בעוד זמן מה.
ארנון שלום רב,
אספר לך על מה והיכן חיפשתי עד כה.
לראשונה פניתי לארכיון הציוני בי-ם – שם מצאתי את שם האוניה שעמה סבתי וסבי עלו ארצה. משם פניתי למשרד הפנים ומהם למדתי מה היה מקום מגוריה האחרון של סבתי שנרשם אצלם. נסתבר שיש בידם תיק (בעל 20 עמ' לפחות) שהם מסרבים להראות לי. שכרתי שרותי עו"ד ובקשתי עודנה עומדת בביהמ"ש. פניתי גם לראש העיר ששם היא רשומה ונסתבר שמאז שנת 63' אין פרטים עליה. מכאן אני במבוי סתום !!! קרובים שיספרו אין לי, אינני יודעת היכן להמשיך – ניסיתי להעזר במישהו שכתב שהוא מתגורר בגרמניה ומוכן לעזור והוא די ניסה לעשות ממני צחוק. ניסיתי לפנות כמה פעמים לעתלית – אולי יש בידם רישום עליה ע"פ האוניה שדרכה עלתה ארצה אך תמיד משום מה נופל להם המחשב.פניתי שום לארכיון הציוני אולי יש בידם פרטים אודות הוריה של סבתי. זהו… אני ממשיכה לפנות לציבור הרחב אולי מישהו שמע או יודע פרטים. או ייעץ לי לאן עלי לפנות הלאה.
שלום
משפחת סבי גרו בכפר בסלובקיה, איפה אפשר למצוא אודותם, אז זה היה הונגריה ועכשיו זה סלובקיה, איפה צריכים לחפש בארכיונים בהונגריה או בסלובקיה
למרות שכל מקרה צריך להידון לגופו – כלל האצבע הוא כי חומר ארכיוני נשאר במקום, ולכן יש לחפש אותו על פי השיוך המדיני של הכפר כיום, ועל פי הזדמנויות העיון ומגבלות-העיון החלות שם. מובן שיש יוצאים מן הכלל, ולכן קשה להתייחס לשאלה כללית שכזו.
למשפחתובלוגיה שלום,
זה עתה נרשמתי לקבל דואל מכם, הופניתי לרשום קטגוריות בהן אני מעוניין, אבל לא מצאתי את הדרך לסמן אותן.
אנא עזרתכם.
בתודה מראש עמרי
ארנון שלום.
מאז החיפוש בחודש יולי 2010 חקרתי בארכיון הציוני ומצאתי פרטים על האוניות שבהן הגיעו ארצה סבי וסבתי וכן הורי סבתי. משם אין לי עוד מידע.
אנא עזרתך.
בתודה חדוה
חדוה, אני ממליץ לך להמשיך את ההסתייעות בפורום "שורשים משפחתיים". נתראה בפורום!
שלום.זו כניסתי הראשונה לאתרכם, בעקבות הנדבן מנדל ראנד.אחות סבי משולם אקסלרד מקורצינה, פולין (שמה הפרטי לא ידוע) נישאה שם לאלישע לנדאו.בנם יחזקאל התחתן עם בתו של ראד (שוב שם פרטי עלום).בנם, גם כן אלישע לנדאו עלה לירושלים והתישב בבתי ראנד.אודה על כל מידע כולל השמות הפרטיים העלומים
ברוך שלום,
אני מציעה שתציג את שאלתך בפורום "שורשים משפחתיים" בתפוז – יש לקוות שיימצאו שם אנשים שיוכלו לסייע לך. אנא ציין שם תאריכי לידה משוערים של הנפשות הפועלות.
אבל במשך הנסיעה שוב חזרה: "אני אפילו לא יודעת מה עשה אבא שלי בעיר הזו. אתה אומר שהוא עבד בה, ואני זוכרת משהו על לימודיו בביה"ס התיכון. מה נחפש בעיר הזו ואפילו כתובת שלו אין לנו. לאן נלך?"
המלווה האוקראיני שלנו שהכין חומר על כל מקום שהגענו אליו, החל להקריא על סניאטין ויהודיה. כשהגיע לשנות ה30 של המאה העשרים הוא קרא: "כמו כן פעל בעיר בין השנים 1926 ל1939 הרופא היהודי דר' ברוניסלב ליבליין, יחד עם עורכי דין, סוחרים ונציגי עירייה יהודיים בעיר"
"רגע! רגע!" צועקת השותפה. "מה אמרת?"
המלווה מקריא שוב את המשפט, והיא מפטירה בשקט:"זה אבא שלי".
המכונית עצרה. כולנו עדיין נרגשים ומופתעים, אך ההתלהבות שוככת נוכח השאלה: מה אפשר לעשות עם המידע הזה?
הולכים לעירייה. נכנסים לבנין ישן שסימני עברו המפואר בקושי ניכרים. הכל סגור פרט למשרד שקט ובו שתי פקידות ללא מחשב וערמות תיקים קפואות על שולחנן.
"לא. הן לא יכולות לעזור לנו כי הארכיון סגור ועכשיו תקופת החופשות" נאמר לנו ביבושת.
המלווה לא מוותר. נכנסים לחנות ספרים. אולי נמצא חומר על העיר.
בינתיים, כפי שקורה בעיירות כאלה, מגיע אלינו גבר לבוש בקפידה ושואל אם אפשר לעזור. אנחנו מספרים את הסיפור, הוא לוקח את הפרטים.
לפי תגובותיו אנחנו מבינים שנסים לא יתחוללו היום.
אנו צועדים בחום הצהריים אל המכונית. הנהג מתניע אותה. ואז מתדפקת על חלונו אשה ממושקפת ונעימה ובחיוך עדין מספרת שהיא עובדת במוזיאון העירוני ויכולה, אולי, לעזור.
"לכו לאכול ובעוד שעתיים אנסה לראות אם אוכל לעזור לכם" אמרה לאחר שקיבלה גם היא את הפרטים. "ניפגש במוזיאון" היציעה.
העיירה היתה ריקה באותו יום חם. כעבור שעתיים, נכנסנו למוזאון הקטן והריק ובו חיכו לנו האשה הטובה ומנהלת המוזיאון. היא מספרת לנו על המוזיאון ועליה ומשפחתה שחיו בסניאטין שנים רבות. המלווה דובר האוקראינית סיפר לה את מה שהתגלה לנו היום ואז היא מוציאה ספר כתוב באוקראינית ושמו: "תולדות הרפואה בסניאטין".
היא מקריאה לנו באוקראינית כעמוד שלם, וכולנו מחכים בשקט לתרגומו של המלווה.
ואז ראיתי את שלב ההבשלה בשיאו.
השותפה שלי נעמדה כמסוחררת. פעם ראשונה ראיתי את עיניה נוצצות והיא אמרה רק זאת: "אתה מבין? הוא התהלך פה בחדר הזה".
זהו רגע הגילוי…………………………………………………………..
דר' ברוניסלב ליבליין סיים את לימודיו באוניברסיטת וינה רבת המסורת (פרו' פרויד לימד שם בסוף הקריירה שלו), ומצא עבודה כרופא בעיירה סניאטין (אז – פולין). שם הקים משפחה עם דורה אשתו הראשונה ושם נולדו שני ילדיו קלמן ובלנקה.
הסיפורים ששמעתי עליו בישראל התרכזו סביב שתי תכונות בולטות: הקפדנות והדיוק שלו בדיאגנוזות רפואיות, וטוב ליבו.
מסביב לסניאטין רבצו להם עשרות כפרים קטנים והוא היה הולך לאיכרים בקור ובחום. כשהגיע לאיכר עני הוא הסתפק במרק חם מבלי לקחת שכר על עבודתו.
כך הוא חי כ15 שנה.
בספטמבר 1939 פלש הצבא הגרמני לפולין וצבא פולין נסוג מזרחה לזרועות המשטר הקומוניסטי שפיזר את חייליו לסיביר ולארצות האסיאתיות של ברית המועצות.
האשה נשארה בעיר עם שני ילדיה. מה קרה לאם איש אינו יודע: או שהיא נרצחה באחד מהפוגרומים שעשו הפולנים או האוקראינים או שנלקחה יחד עם ילדיה מכיכר העיר אל הגטו ומיד למחנה בלזץ משם איש לא חזר.
……………………………………………………..
היא התישבה על הכסא בפינת האולם הקטן.
ממהלת המוזיאון המשיכה להקריא והמלווה תרגם את הנאמר:
דר' ליבליין שכר את חדרי ביתו של המשורר האוקראיני ………… באותו בית שהיום הוא המוזיאון של העיר ובמרכזו תערוכה על בעל הבית.
כשהבנו את גודל ההפתעה, יצאתי החוצה וגיליתי מיד את הפינה בה הצטלמו ילדיו של אב עם כלב המשפחה.
כשהכל התבהר ישבה בתו של דר' ליבליין וכתבה בספר האורחים:
המדריך תרגם לשפת המקום, אנחנו העברנו תרומה קטנה למוזיאון וכולנו התחבקנו והתרגשנו עם האשה המופלאה שהביאה אותנו לגילוי ועם בעלת המוזיאון.
ובלילה שאלתי את עצמי בלבד: האם בעלת המוזיאון והוריה השתתפו בפוגרום? האם הוריה של האשה הטובה ידעו?
שלום,לפי בקשה של אימי,הייתי רוצה לדעת אם מישהוא יודע מה מרחק נסיעה בין קרקוב לצ'נסטוחובה(עיר של סבתי).ואם מישהו יודע להגיד האם עדיין קיימים שמה יהודים.
תודה,
אסתר
בס"ד.
את צריכה לעבוד עם האתר jewishjen. שם תקבלי מידע על העירה ואפילו כל האנשים שמחפשים קרובים מאותה עיירה, אלי תמצאי קרובים.
בס"ד.
ממון השואה
אם אנחנו מסוגלים לצרף את מילות שבכותרת לרצף אחד, אות הוא שעברנו יותר מדור.
הדור הקודם רגש ורעש כאשר עלתה על הפרק סוגית השילומים מגרמניה. כיצד ייתכן לתמחר דם אנוש, נשים וטף, בשווה כסף?
ממון השואה כיום, מתקשר לנו ישירות עם "החברה להשבה" שנטלה על עצמה לדאוג לרכוש קורבנות השואה. רכוש שהיה שלהם, עליו הם עבדו וטרחו, ונשדד מהם או שלא יכלו לממשו והוא נותר נטוש.
חלוקות הדעות והתחושות על תפקודה של החברה. האם היא משקיעה די או לא, בפרט נוכח היעלמותם המהירה של ניצולי השואה הישירים עקב גילם המתקדם.
מה חושב מי שמעיין ברשימות הרכוש הנטוש שמפרסמת החברה באינטרנט ובתקשורת, ולפתע הוא מוצא את רכוש קרוביו ?
ראשית, הוא לא בטוח שהם אכן קרוביו.
ייתכן והוא יסתכל, ככל שגילו נמוך, בתועלת הממונית שתצמח לו מכך.
אבל רבים, יראו בכך, סגירת מעגל, השלמת תהליך, מימוש חזון. הדוד, הסבא והסבתא, רגשו מגרש בארץ-ישראל ונבצר מהם לממש את חלומם, והנה צאצאיהם קוטפים פרות. עמלם לא ירד לטמיון אלא היה בבחינת "שלח לחמך על פני המים".
בשלב ראשון הם יתקשרו לשאר ענפי המשפחה, במוצהר בכדי לשאול האם ייתכן מבחינת הגילים המשאבים והשאיפות של הנרצח לרכוש מגרש או להחזיק רכוש, והן בכדי לחלוק רגשית את המציאה הקושרת את חלקי המשפחה ומזכירה לנו ש"כולנו אחים בני איש אחד אנחנו".
==
כשהתחלתי לחפש את יורשי בלה זיו, המופיעה ברשימת החברה כמי שבאה מוילנה, אמרו לי חוקרים שהם לא מכירים שם כזה.
עמלתי פה ועמלתי שם, והגעתי. היות והבת המתגוררת בישוב ליד נתניה אינה צעירה, התקשרתי לבנה. הוא סרב להתייחס לפנייתי ואמר שבריאות אמו לא איתנה, וכל חיבור לנושא כאוב זה עלול לפגוע בבריאותה. הערך הנדלני המסתכם בסכום בעל 8 ספרות לא ענין אותו במחיר שלוות האם. הוא בעל חברה מצליחה ולא צריך לכל הכאב ראש.
יפה. כך נכון לעשות.
המשכתי לחקור, והגעתי לענף נוסף, לא לפני שעברתי בדרך סיפור טראגי ארצישראלי נוסף, שאין כאן מקומו.
הגעתי לקרוב משפחה, והתברר שבלה זיו היתה מעשירות המחוזות. היה לה הון רב. אחד מבניה עלה לארץ, התחתן וחזר לארופה כדי לנהל מפעל גפרורים, ולא שרד את השואה.
בניתי את ענף המשפחה, וכדרכי, טרם אפנה ליורשים, אני מברר שוב האם הנכס רשום על שם בלה זיו.
לתדהמתי, הטאבו לא מנפיק באתר את הנסח כי נערכים בו שינויים. לאחר חודש, שוב אני מנסה והנסח יוצא "מכובס". איך בלה זיו. במקומה נכנסו כל יורשיה על פי תיק ירושה שקיום ב-1951.
ברור עם עו"ד שטיפל בירושה מעלה שהוא פנה כשנתיים לפני כן לחברה להשבה והחל בהליך ההשבה.
פניתי בתרעומת לחברה. הייתכן? זמן כה רב עבר ואתם באתר שלכם לא טורחים לציין שהנכס בהשבה?
איך פונים במייל לחברה? אז עדיין לא היה אפשר.
אז שלחתי להם פניה דרך טופס הפניה על השם של בלה זיו.
קיבלתי מכתב וטלפון זועמים. זה לא מקובל מה שאתה עושה. לא כך פונים אלינו.
סליחה. לו היה אותו בן יורשת לחוץ ממונית, בשונה מאותו בעל חברה, לו היה צריך לשפר את מצבה של אימו, היורשת החוקית, והוא היה משתף אותה במידע, האם היה מוצדק מה שקורה והאכזבה שהיתה צומחת בעקבות ברור הסרק?
לא פשוט יותר לתקן ליד השם של בלה זיו שהנכס בהשבה?.
ומדוע כיום , מחצית השנה לאחר שפניתי אליכם לתקן זאת, והנכס רשום כבר על שם היורשים, עדיין לא תוקן המידע השגוי?
מיכאל סטרוד
העתק: החברה להשבה – במייל
לכל המבקשים לקבל פרטים לא ידועים על משפחתם – אני מציע להיכנס לאתר GENI היום: Myheritage. יש באתר הבינלאומי הזה מעל 70000000 שמות של בני משפחות – רובם יהודים, אמריקאים ואירופאים. לעיתים בדיקה שטחית עשויה להביא הפתעות…
ארנון שלום,
אני מחפש כל שבב מידע על משפחתו של סבי, משפחת כץ אשר התגוררה בכפר "אוגלה" שבצ'כוסלובקיה דאז.
סבי נמלט ועלה ארצה ואיננו יודע מה עלה בגורל משפחתו.
אינני מצליח לאתר מידע על אותה עיירה/כפר ו/או את מיקומה הגיאוגרפי..
האם האתר עדיין פעיל?
היכן אוכל לקבל מידע על יהדות אוזבקיסטן?
אור, האתר פעיל אך תדירות העדכונים בו משתנה על פני מידת הפניות של הכותבים בו. בכל מקרה, אני ממליץ לך לפנות בשאילתה (מפורטות) לפורום "שורשים משפחתיים".
שלום,
אני מנסה למצוא מידע על משפחתי מאלג'יר איפה אוכל לקבל מידע?
שם סבתי ז"ל הוא אורזלה (גיזלה) אלבז ושם סבי ז"ל שלמה אטיה.
שלום וברכה! אשמח מאוד ליצור קשר עם גבי גולן לשאול פרטים על אביו יוחנן גולן. אני מחפשת מידע על משפחת גולדשטיין מvasaros nameny' והבנתי מהחיפושים שאחותו פרל גרה שם. תודה!
מחפשים קרוב אזנוביצ יוסיף והבת נינה
ראיתי שלפני שנה מישהו רצה לדעת על ה כפר אולגה בסלובקיה. אני גם מחפשת את הכבר ומשפ. ליבוביץ.
אשמח לקבל כתבת או פרטים של משהו שיכול לסייע לי בתרגום מכתב שקבלתי מהארכיון הלאומי בלודג' במהלך חקירת שרשים של משפחת אימי ז"ל.
אשמח לקבל פרטים על אימי ז"ל ילידת לודג ששמה מהבית היה anna-ceccilia ginsberg והוריה היו יהודית ומיכאל
שלום!
אשמח לקבל מידע על שרה וישראל סטיינהורן מהעיירה סניאטין שאז היה בפולין . כתובת, או כל דבר אחר.. איננו יודעים מה עלה בגורלם..
אשמח לקבל מידע על משפחת סרצר מסניאטין בפולין
שלום לכם
אנשי משפחתובלוגיה
נושא: סול או קוקוש בערב שרשים – סיפור מדהים לעיונכם.
לאחרונה מסתובב במשפחתנו הקטע המוזיקלי המצורף בקישור הבא. לדעתי הוא ראוי להתפרסם באתרכם. להלן הפירוט המדהים לטעמי. כן, חוזר ומדגיש, מדהים. נא שפטו:
נכדו של אחי משה רוזנפלד, בחור בשם איתן כהן לומד בכתה עם מחנכת מופלאה [את שמה אברר בימים הקרובים] שארגנה ערב שרשים מופלא וראוי לפרסום וחיקוי.
כל ילד בכתה הביא שיר מהגלות ממנה הגיעה משפחתו, שיר בשפת המקור, ולימד את כל חבריו. בערב ההצגה, כל ילד בתורו, בצע כסולן את שירו – ניגן או שר. כל חבריו החזיקו חוברת עם מילות כל השירים, וכולם שרו עם הסולן בשפת המקור!. כלומר, כל הכיתה שרה שירים רבים ממגוון גלויות בשפות המקור!
בקטע המצורף הנכד מנגן ושר את השיר "סול או קוקוש". נין ונכד הוא לאבי אליעזר רוזנפלד יוצא הונגריה שהיה השוחט האחרון של קהילת שופרון וזכה לבנות בית חדש בארץ ישראל.
אם תמצאו ראוי לפרסום, נא הודיעוני ואברר את שאר הפרטים.
בתודה
נפתלי רוזנפלד
שלום לכם, האם האתר פעיל? שלחתי בקשה בקשר לכרטיסי עבודה של אסירי הגטו. האם זה היגיע? תנו רק סימן. תודה חנה
קראתי את המאמר ורציתי לדעת מי הכותבים מאחר והכותב מעיד שמשפחתו היא מאחד מכפרי הסביבה של קישורדה. מדי שנה אנו מקיימים אזכרה לקדושי קישוורדה נירטהאזה דומברד וכפרי הסביבה. אשמח אם תתן לי את כתובת המייל כדי שתימנה עם התפוצה שלנו.
בהזדמנות זו אספר שאני נולדתי על אניית המעפילים כנסת ישראל.
כמו כן בסוף שנת 2010 כשנתגלה מקום קבורתו של זאב מנדל כתבתי במוסף שבת של מקור ראשון כתבה מקיפה עליו, על קורות חייו, נסיבות נפילתו ועל נסיבות היותו חלל שמקום קבורתו לא נודע. כותרת המאמר "נודע מקום קבורתו".
שלום
לפחות בגליציה היה לפעמים הפרש זמנים, אפילו ניכר, בין מועד החתונה הדתית לבין רישומה הרשמי; במפחתי המורחבת גליתי רישומי חתונה אפילו לאחר לידות הילדים.
כל טוב – ברוך אקסלרד
אשמח לכל מסמך אפשרי לרשומים מטה מהעיר לודג':
קיהן אברהם גדליהו – סבי – יליד 1890
קנופף דוד – דודי – יליד 1915
קנופף גרשון מאיר יליד 1916
כל אלה חשובים מאד ומופיעים בספר "החסיד האחרון" ע"פ סיפור חייו של ר' ישראל יצחק קיהן זצ"ל.
המוצא יבא על שכרו.
050-5296013
יש לי שאלה לגבי החלל קאופמן מרדכי: אני מתעדת את חללי מלחמת השחרור כמתנדבת בארגון של יוצאי קרפטורוס, פעם צ'כוסלובקיה. רציתי לשאול האם ידוע לך היכן בצ'כוסלובקיה נולד מרדכי ואם יהיה רלוונטי – איך יוצרים קשר עם בני המשפחה באוסטרליה.
בברכה
רותי פיקסלר 050-5643299
אני מבקשת לברר פרטים על האבא הביולוגי שלי. נולדתי בבית החולים הלל יפה בחדרה לאם לא נשואה והיא גידלה אותי כל חיי. האב הביולוגי חי, ככל הנראה, בקיבוץ בצפון הארץ ונשא אישה אחרי שנולדתי ולא היה מעוניין להיות בקשר עם אמי ואיתי. לזוג נולדו שתי בנות והם עברו מאוחר יותר לחיות בעיר דרומית פה בארץ. האבא הביולוגי כבר איננו , כנראה, בין החיים אבל אני מעוניינת ליצור קשר עם שתי אחיותי החורגות שחיות, ככל הנראה, בעיר הדרומית בארץ ואולי אפילו להיבדק גנטית ולהוכיח את הקירבה הגנטית בינינו. מה עלי לעשות כדי לקדם את העניין שלי? תודה מראש, אורית 050-6464535
אני רוצה לדעת האם ניתן למצוא באיזה אתר שורשים שלי מבלי להגיע לבית התפוצות רק ככה בכללי בכדי לדעת מי היו הקורבים שלי אשמח לתגובה שלכם תודה מראש שירן….
שלום, שרון!
הכי טוב להתחיל בפורום "שורשים משפחתיים".
ארנון
איך אפשר לכתוב במשפחתולוגיה? האם עלי לפתוח בלוג אישי (לא שאני יודע איך לעשות זאת)? מבקש הנחיה בצעדים הראשונים.
זאב, "משפחתובלוגיה" הינו בלוג אשר נערך במשותף על ידי שלושת כותביו. אם תרצה להתארח בפוסט מיוחד, אנא צור עמי קשר בדוא"ל. אם תרצה לפתוח בלוג משלך – יש מקומות רבים לעשות כן (אשמח להסביר לך גם כן אם תיצור עמי קשר).
אני מבקשת לאתר לי את תאריך הלידה של דודתי ז"ל
ברי פסיה (פלה) לבית משפחת הלפרין נולדה בשנת 1920
בעיר סקרזיסקו קמינה בארץ פולין. שם אב:יחיאל הלפרין
שם האם:דבורה.
אודה לכם מאד באם תמצאו לי את תאריך הלידה שלה
שלום אריאלה,
הפלא ופלא!
שם הנעורים של דבורה (סבתך?) היה ברקוביץ. אני חקרתי אודות משפחת ברקוביץ מסקרז'יסקו, והיא קשורה למשפחתי!
אשמח להחליף אתך מידע אודות המשפחה. אצור אתך קשר בדו"אל וגם אסביר לך כיצד ניתן להשיג את התאריך המדוייק.
שלום רב, ברצוני לאתר קרובי משפחה אשר עקבותיהם אבדו מאז שנת 1963.
אודה על כל עזרה אפשרית.
בברכה,
חדוה
שלום, חדוה! ראיתי הודעתך בפורום "שורשים משפחתיים". זהו אכן הצעד הראשון, אך חשוב להתמיד ולנסות כל העת להתקדם. גם אם לא תזכי שם לתשובות כעת – ייתכן ובסך הכל מדובר בעניין של עיתוי (קיץ, חופש, וכו'), וכדאי לחזור ולנסות בעוד זמן מה.
ארנון שלום רב,
אספר לך על מה והיכן חיפשתי עד כה.
לראשונה פניתי לארכיון הציוני בי-ם – שם מצאתי את שם האוניה שעמה סבתי וסבי עלו ארצה. משם פניתי למשרד הפנים ומהם למדתי מה היה מקום מגוריה האחרון של סבתי שנרשם אצלם. נסתבר שיש בידם תיק (בעל 20 עמ' לפחות) שהם מסרבים להראות לי. שכרתי שרותי עו"ד ובקשתי עודנה עומדת בביהמ"ש. פניתי גם לראש העיר ששם היא רשומה ונסתבר שמאז שנת 63' אין פרטים עליה. מכאן אני במבוי סתום !!! קרובים שיספרו אין לי, אינני יודעת היכן להמשיך – ניסיתי להעזר במישהו שכתב שהוא מתגורר בגרמניה ומוכן לעזור והוא די ניסה לעשות ממני צחוק. ניסיתי לפנות כמה פעמים לעתלית – אולי יש בידם רישום עליה ע"פ האוניה שדרכה עלתה ארצה אך תמיד משום מה נופל להם המחשב.פניתי שום לארכיון הציוני אולי יש בידם פרטים אודות הוריה של סבתי. זהו… אני ממשיכה לפנות לציבור הרחב אולי מישהו שמע או יודע פרטים. או ייעץ לי לאן עלי לפנות הלאה.
שלום
משפחת סבי גרו בכפר בסלובקיה, איפה אפשר למצוא אודותם, אז זה היה הונגריה ועכשיו זה סלובקיה, איפה צריכים לחפש בארכיונים בהונגריה או בסלובקיה
למרות שכל מקרה צריך להידון לגופו – כלל האצבע הוא כי חומר ארכיוני נשאר במקום, ולכן יש לחפש אותו על פי השיוך המדיני של הכפר כיום, ועל פי הזדמנויות העיון ומגבלות-העיון החלות שם. מובן שיש יוצאים מן הכלל, ולכן קשה להתייחס לשאלה כללית שכזו.
למשפחתובלוגיה שלום,
זה עתה נרשמתי לקבל דואל מכם, הופניתי לרשום קטגוריות בהן אני מעוניין, אבל לא מצאתי את הדרך לסמן אותן.
אנא עזרתכם.
בתודה מראש עמרי
ארנון שלום.
מאז החיפוש בחודש יולי 2010 חקרתי בארכיון הציוני ומצאתי פרטים על האוניות שבהן הגיעו ארצה סבי וסבתי וכן הורי סבתי. משם אין לי עוד מידע.
אנא עזרתך.
בתודה חדוה
חדוה, אני ממליץ לך להמשיך את ההסתייעות בפורום "שורשים משפחתיים". נתראה בפורום!
שלום.זו כניסתי הראשונה לאתרכם, בעקבות הנדבן מנדל ראנד.אחות סבי משולם אקסלרד מקורצינה, פולין (שמה הפרטי לא ידוע) נישאה שם לאלישע לנדאו.בנם יחזקאל התחתן עם בתו של ראד (שוב שם פרטי עלום).בנם, גם כן אלישע לנדאו עלה לירושלים והתישב בבתי ראנד.אודה על כל מידע כולל השמות הפרטיים העלומים
ברוך שלום,
אני מציעה שתציג את שאלתך בפורום "שורשים משפחתיים" בתפוז – יש לקוות שיימצאו שם אנשים שיוכלו לסייע לך. אנא ציין שם תאריכי לידה משוערים של הנפשות הפועלות.
בהצלחה,
אורית
שלום.
אני מעוניין לפרסם את הסיפור הזה על הגילוי…
"אנחנו נוסעים לסניאטין"
אמרתי בטון תקיף, ולמרבה הפלא לא אמרה השותפה האהובה שלי – מילה.
אבל במשך הנסיעה שוב חזרה: "אני אפילו לא יודעת מה עשה אבא שלי בעיר הזו. אתה אומר שהוא עבד בה, ואני זוכרת משהו על לימודיו בביה"ס התיכון. מה נחפש בעיר הזו ואפילו כתובת שלו אין לנו. לאן נלך?"
המלווה האוקראיני שלנו שהכין חומר על כל מקום שהגענו אליו, החל להקריא על סניאטין ויהודיה. כשהגיע לשנות ה30 של המאה העשרים הוא קרא: "כמו כן פעל בעיר בין השנים 1926 ל1939 הרופא היהודי דר' ברוניסלב ליבליין, יחד עם עורכי דין, סוחרים ונציגי עירייה יהודיים בעיר"
"רגע! רגע!" צועקת השותפה. "מה אמרת?"
המלווה מקריא שוב את המשפט, והיא מפטירה בשקט:"זה אבא שלי".
המכונית עצרה. כולנו עדיין נרגשים ומופתעים, אך ההתלהבות שוככת נוכח השאלה: מה אפשר לעשות עם המידע הזה?
הולכים לעירייה. נכנסים לבנין ישן שסימני עברו המפואר בקושי ניכרים. הכל סגור פרט למשרד שקט ובו שתי פקידות ללא מחשב וערמות תיקים קפואות על שולחנן.
"לא. הן לא יכולות לעזור לנו כי הארכיון סגור ועכשיו תקופת החופשות" נאמר לנו ביבושת.
המלווה לא מוותר. נכנסים לחנות ספרים. אולי נמצא חומר על העיר.
בינתיים, כפי שקורה בעיירות כאלה, מגיע אלינו גבר לבוש בקפידה ושואל אם אפשר לעזור. אנחנו מספרים את הסיפור, הוא לוקח את הפרטים.
לפי תגובותיו אנחנו מבינים שנסים לא יתחוללו היום.
אנו צועדים בחום הצהריים אל המכונית. הנהג מתניע אותה. ואז מתדפקת על חלונו אשה ממושקפת ונעימה ובחיוך עדין מספרת שהיא עובדת במוזיאון העירוני ויכולה, אולי, לעזור.
"לכו לאכול ובעוד שעתיים אנסה לראות אם אוכל לעזור לכם" אמרה לאחר שקיבלה גם היא את הפרטים. "ניפגש במוזיאון" היציעה.
העיירה היתה ריקה באותו יום חם. כעבור שעתיים, נכנסנו למוזאון הקטן והריק ובו חיכו לנו האשה הטובה ומנהלת המוזיאון. היא מספרת לנו על המוזיאון ועליה ומשפחתה שחיו בסניאטין שנים רבות. המלווה דובר האוקראינית סיפר לה את מה שהתגלה לנו היום ואז היא מוציאה ספר כתוב באוקראינית ושמו: "תולדות הרפואה בסניאטין".
היא מקריאה לנו באוקראינית כעמוד שלם, וכולנו מחכים בשקט לתרגומו של המלווה.
ואז ראיתי את שלב ההבשלה בשיאו.
השותפה שלי נעמדה כמסוחררת. פעם ראשונה ראיתי את עיניה נוצצות והיא אמרה רק זאת: "אתה מבין? הוא התהלך פה בחדר הזה".
זהו רגע הגילוי…………………………………………………………..
דר' ברוניסלב ליבליין סיים את לימודיו באוניברסיטת וינה רבת המסורת (פרו' פרויד לימד שם בסוף הקריירה שלו), ומצא עבודה כרופא בעיירה סניאטין (אז – פולין). שם הקים משפחה עם דורה אשתו הראשונה ושם נולדו שני ילדיו קלמן ובלנקה.
הסיפורים ששמעתי עליו בישראל התרכזו סביב שתי תכונות בולטות: הקפדנות והדיוק שלו בדיאגנוזות רפואיות, וטוב ליבו.
מסביב לסניאטין רבצו להם עשרות כפרים קטנים והוא היה הולך לאיכרים בקור ובחום. כשהגיע לאיכר עני הוא הסתפק במרק חם מבלי לקחת שכר על עבודתו.
כך הוא חי כ15 שנה.
בספטמבר 1939 פלש הצבא הגרמני לפולין וצבא פולין נסוג מזרחה לזרועות המשטר הקומוניסטי שפיזר את חייליו לסיביר ולארצות האסיאתיות של ברית המועצות.
האשה נשארה בעיר עם שני ילדיה. מה קרה לאם איש אינו יודע: או שהיא נרצחה באחד מהפוגרומים שעשו הפולנים או האוקראינים או שנלקחה יחד עם ילדיה מכיכר העיר אל הגטו ומיד למחנה בלזץ משם איש לא חזר.
……………………………………………………..
היא התישבה על הכסא בפינת האולם הקטן.
ממהלת המוזיאון המשיכה להקריא והמלווה תרגם את הנאמר:
דר' ליבליין שכר את חדרי ביתו של המשורר האוקראיני ………… באותו בית שהיום הוא המוזיאון של העיר ובמרכזו תערוכה על בעל הבית.
כשהבנו את גודל ההפתעה, יצאתי החוצה וגיליתי מיד את הפינה בה הצטלמו ילדיו של אב עם כלב המשפחה.
כשהכל התבהר ישבה בתו של דר' ליבליין וכתבה בספר האורחים:
המדריך תרגם לשפת המקום, אנחנו העברנו תרומה קטנה למוזיאון וכולנו התחבקנו והתרגשנו עם האשה המופלאה שהביאה אותנו לגילוי ועם בעלת המוזיאון.
ובלילה שאלתי את עצמי בלבד: האם בעלת המוזיאון והוריה השתתפו בפוגרום? האם הוריה של האשה הטובה ידעו?
שלום,לפי בקשה של אימי,הייתי רוצה לדעת אם מישהוא יודע מה מרחק נסיעה בין קרקוב לצ'נסטוחובה(עיר של סבתי).ואם מישהו יודע להגיד האם עדיין קיימים שמה יהודים.
תודה,
אסתר
בס"ד.
את צריכה לעבוד עם האתר jewishjen. שם תקבלי מידע על העירה ואפילו כל האנשים שמחפשים קרובים מאותה עיירה, אלי תמצאי קרובים.
בס"ד.
ממון השואה
אם אנחנו מסוגלים לצרף את מילות שבכותרת לרצף אחד, אות הוא שעברנו יותר מדור.
הדור הקודם רגש ורעש כאשר עלתה על הפרק סוגית השילומים מגרמניה. כיצד ייתכן לתמחר דם אנוש, נשים וטף, בשווה כסף?
ממון השואה כיום, מתקשר לנו ישירות עם "החברה להשבה" שנטלה על עצמה לדאוג לרכוש קורבנות השואה. רכוש שהיה שלהם, עליו הם עבדו וטרחו, ונשדד מהם או שלא יכלו לממשו והוא נותר נטוש.
חלוקות הדעות והתחושות על תפקודה של החברה. האם היא משקיעה די או לא, בפרט נוכח היעלמותם המהירה של ניצולי השואה הישירים עקב גילם המתקדם.
מה חושב מי שמעיין ברשימות הרכוש הנטוש שמפרסמת החברה באינטרנט ובתקשורת, ולפתע הוא מוצא את רכוש קרוביו ?
ראשית, הוא לא בטוח שהם אכן קרוביו.
ייתכן והוא יסתכל, ככל שגילו נמוך, בתועלת הממונית שתצמח לו מכך.
אבל רבים, יראו בכך, סגירת מעגל, השלמת תהליך, מימוש חזון. הדוד, הסבא והסבתא, רגשו מגרש בארץ-ישראל ונבצר מהם לממש את חלומם, והנה צאצאיהם קוטפים פרות. עמלם לא ירד לטמיון אלא היה בבחינת "שלח לחמך על פני המים".
בשלב ראשון הם יתקשרו לשאר ענפי המשפחה, במוצהר בכדי לשאול האם ייתכן מבחינת הגילים המשאבים והשאיפות של הנרצח לרכוש מגרש או להחזיק רכוש, והן בכדי לחלוק רגשית את המציאה הקושרת את חלקי המשפחה ומזכירה לנו ש"כולנו אחים בני איש אחד אנחנו".
==
כשהתחלתי לחפש את יורשי בלה זיו, המופיעה ברשימת החברה כמי שבאה מוילנה, אמרו לי חוקרים שהם לא מכירים שם כזה.
עמלתי פה ועמלתי שם, והגעתי. היות והבת המתגוררת בישוב ליד נתניה אינה צעירה, התקשרתי לבנה. הוא סרב להתייחס לפנייתי ואמר שבריאות אמו לא איתנה, וכל חיבור לנושא כאוב זה עלול לפגוע בבריאותה. הערך הנדלני המסתכם בסכום בעל 8 ספרות לא ענין אותו במחיר שלוות האם. הוא בעל חברה מצליחה ולא צריך לכל הכאב ראש.
יפה. כך נכון לעשות.
המשכתי לחקור, והגעתי לענף נוסף, לא לפני שעברתי בדרך סיפור טראגי ארצישראלי נוסף, שאין כאן מקומו.
הגעתי לקרוב משפחה, והתברר שבלה זיו היתה מעשירות המחוזות. היה לה הון רב. אחד מבניה עלה לארץ, התחתן וחזר לארופה כדי לנהל מפעל גפרורים, ולא שרד את השואה.
בניתי את ענף המשפחה, וכדרכי, טרם אפנה ליורשים, אני מברר שוב האם הנכס רשום על שם בלה זיו.
לתדהמתי, הטאבו לא מנפיק באתר את הנסח כי נערכים בו שינויים. לאחר חודש, שוב אני מנסה והנסח יוצא "מכובס". איך בלה זיו. במקומה נכנסו כל יורשיה על פי תיק ירושה שקיום ב-1951.
ברור עם עו"ד שטיפל בירושה מעלה שהוא פנה כשנתיים לפני כן לחברה להשבה והחל בהליך ההשבה.
פניתי בתרעומת לחברה. הייתכן? זמן כה רב עבר ואתם באתר שלכם לא טורחים לציין שהנכס בהשבה?
איך פונים במייל לחברה? אז עדיין לא היה אפשר.
אז שלחתי להם פניה דרך טופס הפניה על השם של בלה זיו.
קיבלתי מכתב וטלפון זועמים. זה לא מקובל מה שאתה עושה. לא כך פונים אלינו.
סליחה. לו היה אותו בן יורשת לחוץ ממונית, בשונה מאותו בעל חברה, לו היה צריך לשפר את מצבה של אימו, היורשת החוקית, והוא היה משתף אותה במידע, האם היה מוצדק מה שקורה והאכזבה שהיתה צומחת בעקבות ברור הסרק?
לא פשוט יותר לתקן ליד השם של בלה זיו שהנכס בהשבה?.
ומדוע כיום , מחצית השנה לאחר שפניתי אליכם לתקן זאת, והנכס רשום כבר על שם היורשים, עדיין לא תוקן המידע השגוי?
מיכאל סטרוד
העתק: החברה להשבה – במייל
לכל המבקשים לקבל פרטים לא ידועים על משפחתם – אני מציע להיכנס לאתר GENI היום: Myheritage. יש באתר הבינלאומי הזה מעל 70000000 שמות של בני משפחות – רובם יהודים, אמריקאים ואירופאים. לעיתים בדיקה שטחית עשויה להביא הפתעות…
ארנון שלום,
אני מחפש כל שבב מידע על משפחתו של סבי, משפחת כץ אשר התגוררה בכפר "אוגלה" שבצ'כוסלובקיה דאז.
סבי נמלט ועלה ארצה ואיננו יודע מה עלה בגורל משפחתו.
אינני מצליח לאתר מידע על אותה עיירה/כפר ו/או את מיקומה הגיאוגרפי..
האם האתר עדיין פעיל?
היכן אוכל לקבל מידע על יהדות אוזבקיסטן?
אור, האתר פעיל אך תדירות העדכונים בו משתנה על פני מידת הפניות של הכותבים בו. בכל מקרה, אני ממליץ לך לפנות בשאילתה (מפורטות) לפורום "שורשים משפחתיים".
שלום,
אני מנסה למצוא מידע על משפחתי מאלג'יר איפה אוכל לקבל מידע?
שם סבתי ז"ל הוא אורזלה (גיזלה) אלבז ושם סבי ז"ל שלמה אטיה.
שלום וברכה! אשמח מאוד ליצור קשר עם גבי גולן לשאול פרטים על אביו יוחנן גולן. אני מחפשת מידע על משפחת גולדשטיין מvasaros nameny' והבנתי מהחיפושים שאחותו פרל גרה שם. תודה!
מחפשים קרוב אזנוביצ יוסיף והבת נינה
ראיתי שלפני שנה מישהו רצה לדעת על ה כפר אולגה בסלובקיה. אני גם מחפשת את הכבר ומשפ. ליבוביץ.
אשמח לקבל כתבת או פרטים של משהו שיכול לסייע לי בתרגום מכתב שקבלתי מהארכיון הלאומי בלודג' במהלך חקירת שרשים של משפחת אימי ז"ל.
אשמח לקבל פרטים על אימי ז"ל ילידת לודג ששמה מהבית היה anna-ceccilia ginsberg והוריה היו יהודית ומיכאל
שלום!
אשמח לקבל מידע על שרה וישראל סטיינהורן מהעיירה סניאטין שאז היה בפולין . כתובת, או כל דבר אחר.. איננו יודעים מה עלה בגורלם..
אשמח לקבל מידע על משפחת סרצר מסניאטין בפולין
שלום לכם
אנשי משפחתובלוגיה
נושא: סול או קוקוש בערב שרשים – סיפור מדהים לעיונכם.
לאחרונה מסתובב במשפחתנו הקטע המוזיקלי המצורף בקישור הבא. לדעתי הוא ראוי להתפרסם באתרכם. להלן הפירוט המדהים לטעמי. כן, חוזר ומדגיש, מדהים. נא שפטו:
נכדו של אחי משה רוזנפלד, בחור בשם איתן כהן לומד בכתה עם מחנכת מופלאה [את שמה אברר בימים הקרובים] שארגנה ערב שרשים מופלא וראוי לפרסום וחיקוי.
כל ילד בכתה הביא שיר מהגלות ממנה הגיעה משפחתו, שיר בשפת המקור, ולימד את כל חבריו. בערב ההצגה, כל ילד בתורו, בצע כסולן את שירו – ניגן או שר. כל חבריו החזיקו חוברת עם מילות כל השירים, וכולם שרו עם הסולן בשפת המקור!. כלומר, כל הכיתה שרה שירים רבים ממגוון גלויות בשפות המקור!
בקטע המצורף הנכד מנגן ושר את השיר "סול או קוקוש". נין ונכד הוא לאבי אליעזר רוזנפלד יוצא הונגריה שהיה השוחט האחרון של קהילת שופרון וזכה לבנות בית חדש בארץ ישראל.
https://www.dropbox.com/s/m7qq7etnd18tmls/%D7%94%D7%A6%D7%92%D7%94%20%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F%20%D7%9B%D7%94%D7%9F%20%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%9F%20%D7%95%D7%A9%D7%A8%20%D7%A1%D7%95%D7%9C%20%D7%90%D7%95%20%D7%A7%D7%95%D7%A7%D7%A9.mp4%20-%20Shortcut.lnk?dl=0
אם תמצאו ראוי לפרסום, נא הודיעוני ואברר את שאר הפרטים.
בתודה
נפתלי רוזנפלד
שלום לכם, האם האתר פעיל? שלחתי בקשה בקשר לכרטיסי עבודה של אסירי הגטו. האם זה היגיע? תנו רק סימן. תודה חנה
קראתי את המאמר ורציתי לדעת מי הכותבים מאחר והכותב מעיד שמשפחתו היא מאחד מכפרי הסביבה של קישורדה. מדי שנה אנו מקיימים אזכרה לקדושי קישוורדה נירטהאזה דומברד וכפרי הסביבה. אשמח אם תתן לי את כתובת המייל כדי שתימנה עם התפוצה שלנו.
בהזדמנות זו אספר שאני נולדתי על אניית המעפילים כנסת ישראל.
כמו כן בסוף שנת 2010 כשנתגלה מקום קבורתו של זאב מנדל כתבתי במוסף שבת של מקור ראשון כתבה מקיפה עליו, על קורות חייו, נסיבות נפילתו ועל נסיבות היותו חלל שמקום קבורתו לא נודע. כותרת המאמר "נודע מקום קבורתו".
שלום
לפחות בגליציה היה לפעמים הפרש זמנים, אפילו ניכר, בין מועד החתונה הדתית לבין רישומה הרשמי; במפחתי המורחבת גליתי רישומי חתונה אפילו לאחר לידות הילדים.
כל טוב – ברוך אקסלרד
אשמח לכל מסמך אפשרי לרשומים מטה מהעיר לודג':
קיהן אברהם גדליהו – סבי – יליד 1890
קנופף דוד – דודי – יליד 1915
קנופף גרשון מאיר יליד 1916
כל אלה חשובים מאד ומופיעים בספר "החסיד האחרון" ע"פ סיפור חייו של ר' ישראל יצחק קיהן זצ"ל.
המוצא יבא על שכרו.
050-5296013
יש לי שאלה לגבי החלל קאופמן מרדכי: אני מתעדת את חללי מלחמת השחרור כמתנדבת בארגון של יוצאי קרפטורוס, פעם צ'כוסלובקיה. רציתי לשאול האם ידוע לך היכן בצ'כוסלובקיה נולד מרדכי ואם יהיה רלוונטי – איך יוצרים קשר עם בני המשפחה באוסטרליה.
בברכה
רותי פיקסלר 050-5643299
אני מבקשת לברר פרטים על האבא הביולוגי שלי. נולדתי בבית החולים הלל יפה בחדרה לאם לא נשואה והיא גידלה אותי כל חיי. האב הביולוגי חי, ככל הנראה, בקיבוץ בצפון הארץ ונשא אישה אחרי שנולדתי ולא היה מעוניין להיות בקשר עם אמי ואיתי. לזוג נולדו שתי בנות והם עברו מאוחר יותר לחיות בעיר דרומית פה בארץ. האבא הביולוגי כבר איננו , כנראה, בין החיים אבל אני מעוניינת ליצור קשר עם שתי אחיותי החורגות שחיות, ככל הנראה, בעיר הדרומית בארץ ואולי אפילו להיבדק גנטית ולהוכיח את הקירבה הגנטית בינינו. מה עלי לעשות כדי לקדם את העניין שלי? תודה מראש, אורית 050-6464535