השימוש במילה שבכותרת הפוסט הזה שנוי במחלוקת. מחקרים מלמדים שמרבית הציבור (ומכללא גם קוראי בלוג זה) חשים נפגעים כאשר המילה מוזכרת ורואים בה חוסר טעם טוב.
אז אני מתנצל מראש בפני מי שנפגע.ה או י.תפגע מהפוסט הזה.
לא סתם היא מכונה ה- F Word. זה לא פוליטיקלי קורט להשתמש בה, אבל בכל זאת….
אחרי שנעבור את ההתחסדות של התקינות הפוליטית, אנחנו חייבים להודות שגם אנחנו משתמשים במילים לא כ"כ תקינות. כבר ב- 2006 ננזפתי ע"י הבת של צוצו כאן ממש על השימוש במילה "כושים" ("להיות או לא להיות"/"להכניס או לא להכניס" ?). אז הנה הזדמנות נוספת לנזוף בי 🙂
אם אתם מרגישים רע עם זה שאתם (לא אני!) משתמשים במילים לא יפות, אז אתם מוזמנים לקרוא את המאמר "כאב ושימוש בקללות כתגובה – Swearing as a response to pain" בפורטל "ויקירפואה" של איגוד רופאי המשפחה בישראל. תוכלו לקרוא שם ש:
על פי העדויות הקיימות כיום, השימוש בקללות, במילות קריאה ובניבולי פה מהווה מנגנון לא רצוני של שחרור לחץ אשר מספק דרך התמודדות יעילה, הן להפחתת חרדה והן להפחתת כאב".
וגם ש:
אנשים מקללים על מנת לשחרר לחץ, לזעזע, להעליב או אף מתוך הרגל. מילות קריאה יכולות לשמש להזדככות, שחרור מתח נפשי או היטהרות, כפי שקורה בעת חבלה חריפה".
אז אתם ודאי שואלים את עצמכם, מה הביא אותי להשתמש במילה הזאת דווקא היום?
בשעה 12:39 קיבלתי הודעת דואר אלקטרוני עם כותרת מבשרת טובות:
The JewishGen Family Finder
כותרת כזאת מבשרת שמישהו שמחפש את שמות המשפחה שאתה חוקר מנסה ליצור איתך קשר באמצעות ממשק הקשר של לוח המודעות בג'ואישג'ן (JGFF) שבו חוקרים מודיעים לקהילה כולה על שמות המשפחה והמקומות שאותם הם חוקרים.
אז בדרך כלל אלו בשורות טובות של "מחפשים אותי" או של מישהו שענה לפניה שלי.
אני מביא את הפניה במלואה (בהשמטת פרטים מזהים):
Hi
I seem to have missed this when you first sent it. My great grandmother was nee XXX and married XXXXXX probably around 1880. I would be very interested in your research.
אילו חדשות נפלאות! הכותבת ענתה לפניה שלי, שבה התעניינתי אודות צרוף של שם ומקום שהיא חוקרת ושאותם היא ציינה ב JGFF.
אז מה הענין? הענין הוא, כפי שהיא כתבה בעדינות: "נראה שפיספתי את זה כאשר שלחת את ההודעה לראשונה".
ההודעה שלי נשלחה ביום 24.12.2014 והתשובה שלה הגיעה ממש בחלוף 7 וקצת שנים (ממש בחלוף תקופת ההתישנות).
קריאת התדהמה הראשונה שלי היתה המילה (שאין לומר את שמה) שבכותרת. היא לא מביעה שיפוטיות (הנמענת של ההודעה שלי זכאית לא לענות לי בכלל והיא יכולה לבחור גם לענות לי אחרי 7 שנים ויותר) ולא ביקורת (בחוגים גנאלוגיים יש שיח אודות תופעה נפוצה שאנשים מגלים ענין במחקר המשפחתי אולם מאבדים את הענין באותה מהירות כמעט) ובעצם מדובר בתופעה לא נדירה (של אנשים שלא עונים בכלל, או שהם עונים לא לענין, או שהם עונים כשהם צריכים משהו).
התדהמה שאחזה בי הפעם נבעה מה Understatement הנפלא של: "I seem to have missed this when you first sent it".
זהו, שיחררתי (ראו המאמר בויקירפואה)!
וזו האסוציאציה שהיתה לי (להקת "פוליס" – הודעה בבקבוק): למעוניינים בהרחבה עיינו במילות השיר, שאותן כתב סטינג:
2 תגובות↓
1 ארנון // 3 ינו, 2022 בשעה 5:05
קרה לי מקרה דומה לאחרונה, ושחררתי תגובה דומה… ?
2 בתיה גזית // 5 ינו, 2022 בשעה 10:59
גם אצלי קורה שמתפלקת קללה….תענוג לקרוא אותך ארנון
השארת תגובה