משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

אברהם אבינו הגנטי – מדע ומסורת נפגשים

9 בספטמבר, 2021 מאת ארנון · ניתן להגיב

שלושת האבותאברהם; יצחק בנו (בנה של שרה); ויעקב, בנו של יצחק – נחשבים ליהודים הראשונים. יעקב נחשב לאביהם של שבטי ישראל, שהם הקבוצה האתנית שהתיישבה במזרח התיכון הקדום בסביבות המאה ה-18 לפני הספירה ומהווה את הבסיס ההיסטורי לעם היהודי; לוי, אחד מבניו של יעקב, היה אבי שבט לוי, אליו משתייכים הכהנים והלוויים.

לאברהם היה בן נוסף, ישמעאל – בנה של הגר, השפחה המצרית – והוא נחשב לאבי הערבים.

ועכשיו, נמצאה באופן מדעי החולייה המשפחתית המקשרת בין היהודים לערבים! הכירו את מר R1a-F1345, אביהם המשותף של היהודים והמוסלמים שחיו בישראל. מיהו אותו אדון מסתורי? ומה פירוש שמו המוזר? – מיד תבינו.

מבוא קצרצר לגנאלוגיה גנטית

בדיקות DNA לצורכי מחקר משפחתי הפכו לתופעה שכיחה מאוד בשנים האחרונות, ועשרות מיליונים של אנשים כבר שלחו את הדגימות שלהם לאחת מארבע החברות הגדולות העוסקות במיפוי גנטי-גנאלוגי (Ancestry, מיי הריטייג', 23andMe, ו – FamilyTreeDNA). לפני שנמשיך, חשוב להזכיר שקיום בדיקה גנטית לצורכי גילוי מידע משפחתי אסור בארץ על פי חוק ומצריך צו בית משפט.

במחקר המשפחתי, משמשות בדיקות אלו לשני צרכים עיקריים. האחד, גילוי מוצא אתני; השני, איתור קרובי משפחה. בשני המקרים, ההאתמות מתבצעות על פי זיהוי מוטציות משותפות. נכון הוא שהמטען הגנטי עובר בירושה – כלומר, מועתק – מהורים לילדיהם, אך מדי פעם קורות תקלות, וחלק מאבני הבניין משתנות במעבר מדור לדור. השינויים האלה משמשים לצורכי המחקר הגנטי-גנאלוגי, כיוון שאף הם מועברים הלאה לדורות הבאים, ולכן מהווים סימן זיהוי לאב קדמון משותף.

את קבוצת הצאצאים בעלי מוטציה זהה מכנים Haplogroup, וקבוצות אלו מסומנות באותיות ומספרים.

לצורך הסיפור הנוכחי, נתייחס ל – Haplogroups המוגדרות על ידי הענף הזכרי, כלומר שמוטציה המאפיינת אותן עוברת מאב לבן. מטען גנטי כזה עובר דרך כרומוזום ה-Y, אשר נמצא רק אצל גברים. בהקשר היהודי, שימש כרומוזום ה-Y למחקר גנטי של מי שעל פי המסורת הם צאצאי הלוויים או הכהנים, שיוך אשר עבר, לאורך הדורות, מאב לבן. ואכן, מחקרים הראו כי מי שמזוהים כלוויים נושאים סמן גנטי משותף, וכך גם מי שמזוהים ככהנים נושאים ככהנים.

לענייננו, רלוונטיות שתי קבוצות Haplogroups, שתיהן מהוות תת-קבוצות של הקבוצה הגדולה R1a, אשר משותפת לכעשירית מכל הגברים החיים כיום. ואלו הן שתי הקבוצות:

  • R1a-Y2619 – קבוצה אליה משתייכים יהודים לוויים בישראל ובעולם כולו, כ-10% מאוכלוסיית היהודים. האב הקדמון המשותף לכל חברי קבוצה זו היה יהודי לוי שחי במזרח התיכון בסביבות המאה ה-3 לספירה. מידע מפורט על הקבוצה הזו ניתן למצוא באתר המוקדש לה.
  • R1a-FGC106 – קבוצה אליה משתייכים, בין היתר, מוסלמים החיים בישראל.

וכפי שעולה ממחקר גנאלוגי-גנטי, כעת ניתן לזהות את האב הקדמון הגנטי המשותף לשתי קבוצות אלו.

עץ משפחתי גנטי

בהשראת עצי משפחה רגילים אותם אנו מכירים, גנאלוגים-גנטים בונים עצי משפחה גנטיים. בעצים אלו, יחידת הבסיס היא Haplogroup, וכל קבוצה כזו מפוצלת לתת-קבוצות בעלות מוטציות משותפות. כך, מאפשר התרשים להבין את הקשרים בין קבוצות-אוכלוסיה שונות, ולהבין את הרקע המשותף להם.

למעלה מכך, המחקר הגנאלוגי-גנטי מאפשר לזהות את הקבוצות הללו עם תקופת הזמן המשוערת והאיזור הגיאוגרפי בה נוצרו. זאת, באמצעות ניתוחי DNA של שלדים ומאובנים שנמצאו במסגרת מחקר ארכיאולוגי. חשוב להבין כי הקבוצות הללו אינן מוגדרות בהפרשים של הדורות להם אנחנו רגילים מעצי המשפחה הרגילים, ולכן תרשים מן הסוג האמור – אפילו אם הוא מאזכר רק מספר קטן של קבוצות – יכול לתאר היסטוריה בת אלפי שנים.

הנה, למשל, עץ המשפחה הגנטי של הקבוצה R1a-Y2619.

האב הקדמון הגנטי המשותף

ובכן, נבחן את ה"אבא" הגנטי של שתי הקבוצות שהוזכרו למעלה. על פי העולה מן המחקר, שתי הקבוצות האלו חיו בשטחה של ארץ ישראל במאה ה-10 לפנה"ס, אלא שבימי חורבן בית שני הן התפצלו:

  • R1a-CTS6 – ה"אבא" הגנטי של R1a-Y2619 (לוויים); חברי קבוצה זו היגרו מאיזור ארץ ישראל במאה ה-1 לספירה, אחרי חורבן בית המקדש השני.
  • R1a-FGC111 – ה"אבא" הגנטי של R1a-FGC106 (מוסלמים ישראלים). חברי קבוצה זו נשארו בארץ ישראל גם אחרי החורבן, ככל הנראה כיוון שהתגוררו באיזור הגליל העליון, המרוחק מירושלים המובסת, ובחלוף השנים המירו חלקם את דתם לאסלאם; כיום, שייכים לקבוצה זו מוסלמים סונים החיים בישראל.

ממצאים חדשים – העולים מתוצאות בדיקות גנטיות של כמה מוסלמים החיים בישראל – מעלים כי לשני "אבות" גנטיים אלו יש "אב-קדמון" גנטי משותף, להלן הקבוצה R1a-1345; קבוצה זו – מוצאה באנשים שחיו בסביבות הים הכספי, בסביבות המאה ה-20 לפנה"ס, בין תקופת הברונזה לתקופת הברזל. נשים לב כי תקופה זו קרובה לתקופת האבות, בה התפצלו – על פי המסורת – בניו של יעקב, יצחק וישמעאל, להם מיוחסות היהדות והאסלאם. גם המיקום הגיאוגרפי מתאים לסיפור האבות, שכן אור כשדים, מקום מוצאו של אברהם אבינו, מזוהה – על פי המחקר והפרשנות – בדרום-מערב הים הכספי.

את הממצא הזה פירסם לפני ימים אחדים מאיר הלוי גובר, גנאלוג עתיר-פעלים, המתמחה במחקר גנאלוגי-גנטי. ניתן לקרוא כאן את מאמרו בנושא.

* * *

בעבר, כבר נמצאו עדויות גנטיות לקשרים היסטוריים בין יהודים מן המזרח לבין ערבים מוסלמים; החידוש של גובר הוא בהצביעו על המוצא האבהי המשותף הקרוב-יחסית של שתי תת-אוכלוסיות מעניינות במיוחד: יהודים-לוויים ומוסלמים ישראלים.

בכך, המידע הגנטי שופך אור על המסורות של היהדות ושל האסלאם, ובמובנים רבים מחזק את המסופר אודות מוצאן המשותף. והרי זה אך טבעי, שכן גם הסיפורים הללו וגם המוטציות הגנטיות מוטמעים בנו היטב ועוברים מדור לדור.

Share

ניתן להגיב↓

  • עדיין אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.

השארת תגובה