משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

מיהו "דוד" (Uncle)? (פוסט מטריד)

19 בדצמבר, 2020 מאת רוני · תגובה אחת

כגנאלוגים, אנו עוסקים כל הזמן בקשרי משפחה. מי שכתב את הערך "גנאלוגיה" בויקיפדיה העברית, כתב שהגנאלוג אוסף מידע על הקשרים בין אנשים:

ומבסס את היחסים המשפחתיים ביניהם

רציתי לספר לכם בקצרה על יישום מטריד של קשרי המשפחה; וביתר פירוט – השאלה מיהו דוד מטריד.

על פי חוק העונשין, תשל"ז-1977, עבירות מין בתוך המשפחה הן בדרגת חומרה גבוהה יותר מאשר עבירות מין הנעברות ע"י זר לקורבן.

בית המשפט העליון דן לאחרונה בערעור (ע"פ 3583/20) על הרשעתו של אדם אשר הורשע בעבירות מין בתוך המשפחה. במקרה שנדון, העבריין היה קרוב משפחה לשעבר של הקורבן. הוא היה נשוי בעבר לדודה של הקורבן. בעת שהוא ביצע את העבירה הוא כבר לא היה נשוי לדודה, אולם שמר על קשרים עם המשפחה.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע שיש לראות בו "דוד" על פי מבחן פונקציונלי והרשיע אותו בביצוע העבירה. בית המשפט קבע שהעבירה בוצעה ע"י "דוד", ולכן מדובר בעבירה חמורה יותר.

הנאשם ערער על הרשעתו לבית המשפט העליון. השאלה שהועמדה לדיון בבית המשפט העליון היתה:

מיהו בגדר "דוֹד" לצרכי הרשעה בעבירות מין כלפי קטינים במשפחה?

השופט אלכס שטיין, אשר כתב את פסק הדין, ואליו הצטרפו (עם הערות מסויימות) השופט עוזי פוגלמן והשופטת יעל וילנר, קבעו כי:

הפרשנות לה טוען המערער, שלפיה במונח "דוד" לא כיוון החוק למי שלא נשוי עוד לדודה הביולוגית מתיישבת בצורה טובה יותר עם משמעותה ההגיונית והטבעית של הלשון שנבחרה בהגדרת "בן משפחה" בסעיף והיא אף עולה מתכליתו של ההסדר לתחום את גבולות המסגרת המשפחתית אשר ביצוע העבירות האמורות בגדרה יביא להרשעה חמורה יותר. לכך אוסיף כי הפרשנות המוצעת על ידי המשיבה מותירה את השאלה אם מי שהתגרש מדודתה של נפגעת עבירה בא בגדרי "בן משפחה" לבחינה עובדתית מורכבת יחסית, התלויה בנסיבות כל מקרה ומקרה, וגם בכך שיקול לדחייתה… מטעמים אלה איני סבור, בהינתן ההסדר החקיקתי הקונקרטי, כי יש מקום להרחיב את ההגדרה העומדת לבחינתנו, שלא בדרך חקיקתית

שימו לב שבית המשפט העליון התייחס לפסיקה קודמת, כי הגדרת "בן משפחה" לענין זה תחול גם על מי שהוא קרוב משפחה מכח חיתון.

על כן הוא זוכה מעבירות של ביצוע עבירות מין במשפחה והורשע בביצוע עבירות מין שאינן במשפחה (שהעונש עליהן קל יותר).

ואם ברצונכם להרחיב בענין זה, אתם מוזמנים לקרוא את פסק הדין:

ע"פ 3583/20 פלוני נ' מדינת ישראל (פס"ד מיום 9.11.2020)

וגם מאמר דעה של גיל ברינגר (דוקטורנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית אשר שימש בעבר גם כיועץ לענייני חקיקה לשרת המשפטים איילת שקד): הטעות הקרדינלית של השופט אלכס שטיין (אל תתנו לכותרת להטעות אותכם: זה שיר הלל לשופט שטיין, לשופטים שנמתחה עליהם ביקורת אגב מינויים שהם "שמרנים" ולשמירה על לשון החוק).

Share

תגובה אחת↓

השארת תגובה