משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

מה מקורו של "החיידק הגנאלוגי"?

15 באוקטובר, 2020 מאת ארנון · 4 תגובות

אנשים רבים מכירים זאת: יש שאלה מסויימת שמופנית אליהם תדיר, אם בגלל תפקידם או בגלל עיסוקם או בגלל מקום מגוריהם או בגלל ההרכב המשפחתי בו הם חיים או בגלל סיבה אחרת. לאחר שגרתי זמן מה בארצות הברית, היתה מאוד שכיחה השאלה "יקר שם?", אשר הופנתה אליי באופן תדיר על ידי מכרים שונים; לאחר שחזרתי מארצות הברית, הופנתה אליי תדיר השאלה "לא רצית להישאר שם?".

ובעבור מי שעוסק במחקר גנאלוגי – השאלה השכיחה ביותר היא "למה?". ובגירסה הארוכה יותר, "למה אתה מתעסק עם זה?". היגגתי כאן בעבר בנושא, ובהזדמנות אחרת אף ניסיתי לתת תשובה מוחצת (אזהרת קלקלן: יצר המציצנות), אך גם אז יצאתי כשחצי תאוותי בידי.

לרגל החודש הלאומי להיסטוריה משפחתית, המצויין בארצות הברית במהלך אוקטובר – בתוקף החלטת קונגרס משנת 2001 (ובטח לא תופתעו לשמוע שהסנאטור שיזם אותה הוא מורמוני מיוטה…) – פרסמה השבוע העיתונאית האמריקאית ליבי קופלנד (Libby Copeland) את גירסתה לתשובה לשאלה הנפוצה. מעניין לציין כי עיקר העניין של קופלנד במחקר הגנאלוגי התנקז בשנים האחרונות לסוגיית בדיקות הדי.אנ.איי הגנאלוגיות; לפני שבועות אחדים פורסם ספרה בנושא, The Lost Family.

את תשובתה לשאלה הנפוצה פירסמה באתר Psychology Today.

קופלנד טוענת כי המבט אחורה אינו בא במטרה להוכיח את הקשר, אלא מתוך סקרנות אשר מוּנעת מתחושה של היעדר שורשים, שיכולה להתפרש גם כחוסר יציבות. הזמן שחלף מאז חיו אבותינו ואמותינו הקדמונים "הפשיט" לאט לאט מעל הצאצאים את סממני העבר (תרבות, שפה, מנהגים, אוכל). לעתים, הזמן שחלף הותיר חורים של אי-ידיעה, עד שאנשים רבים החיים כיום אינם יודעים מאין הגיעו אבותיהם ואמותיהם הקדמונים (בהקשר האמריקאי – הדבר נכון בפרט אצל אוכלוסיית האפרו-אמריקאים).

קופלנד טוענת שהנהייה אחר העבר המשפחתי – מקורָה במשיכה שלנו לסיפורים, ובכך שהסיפור המשפחתי משתלב בסיפור ההיסטורי הכללי ומסייע לנו להבין את הנרטיב שלנו בהווה. אנו עשויים למצוא נחמה בעובדה שלסיפור המשפחתי יש סוף ידוע (עובדת קיומנו), ובמציאות הנוכחית זו נחמה גדולה.

הנבירה בעבר המשפחתי מסייעת לנו גם להבין את ההווה המשפחתי – תווי הפנים של בני משפחה, תכונות אופי, מנהגים מסויימים. כשחושפים אותם – מזהים תבניות, כלומר הֶסברים למה שאנחנו רואים היום.

מעניין כי העִניין בעבר המשפחתי גובר בימי הקורונה, אולי בעקבות פחד מן הלא-נודע. רבים החלו לחפש דווקא בתקופה הזו את הוריהם הביולוגיים ובני משפחה "אבודים" אחרים, כי הם מרגישים שאין להם מה להפסיד עכשיו.

אם כך, על פי קופלנד, הנבירה בעבר המשפחתי קשורה ישירות להווה של קִיוּמנו – אנו חשים מנותקים, מבולבלים, לא יודעים מה היה בעבר ולא יודעים מה יהיה בעתיד. הסיפורים ההיסטוריים ממשפחתנו מספקים לנו בסיס כלשהו להבנת עצמנו ומשפחתנו בהווה. זוהי תובנת מעניינת, והיא תקֵפה, לדעתי, גם לגבי מחפשי-שורשים בתרבות המערב שמחוץ לארצות הברית, ישראל בתוכה.

בפרט, מנסחת יפה קופלנד את מה שאני חש כבר מזמן: הנבירה בעבר – ולא משנה כמה רחוק נגיע בה – מתחילה ונגמרת בכלל בהווה.

Share

4 תגובות↓

  • 1 עירית // 15 אוק, 2020 בשעה 22:58

    נכון. אני מרגישה שותפה לכמה מתובנות אלה. אבל…
    לטעמי זו נקודת מבט מאד אמריקאית.
    לאירופאים בכלל וליהודים – בפרט, יש נקודת מבט ייחודית יותר: רבים מאיתנו לא זכו להכיר את סבם וסבתם, ויש מי שלא יודעים/ידעו טרם מחקר אף את שמותיהם. יש בכך יותר מאשר "תחושת היעדר שורשים".
    [אני מניחה בצד את נושאי ביצוע מחקר מסיבות חומריות, משפטיות או רפואיות.]

  • 2 רוני // 16 אוק, 2020 בשעה 10:56

    ארנון,
    זה מרתק ומעניין! תודה!
    פניתי לקרוא את ההחלטה בסנט של ארצות הברית וראיתי שההכרזה התייחסה לחודש אוקטובר 2001. לא הבנתי איך זה הפך, בסופו של דבר, ל"חג" שחוזר על עצמו בכל שנה.
    מכל מקום, הארגון הבינלאומי של האגודות הגנאלוגיות היהודיות, הכריז מצידו על חודש הגנאלוגיה היהודית (International Jewish Genealogy Month) מדי שנה. זה די מקביל לאוקטובר.
    https://www.iajgs.org/ijgm/
    נדמה לי שהעמותה למחקר גנאלוגי בישראל (IGRA) קוראת לכך "אירועי חשוון".

  • 3 ארנון // 16 אוק, 2020 בשעה 11:43

    עירית, נדמה לי שתחושת היעדר השורשים בקרב יהודים רבים שלא הכירו את סביהם – כמו גם בקרב אלו שאפילו את עצמם לא הכירו – הוא ביטוי קיצוני למצב שקופלנד מתארת בהקשר האמריקאי.

    רוני – אתה, כמובן, צודק. בכמה שנים עוקבות להחלטה המקורית, הוכרז אוקטובר כחודש הלאומי של ההיסטוריה המשפחתית, אך מסתבר שההצעה לא זכתה לאישור הנשיא, ולכן אין לה מעמד שנתי; אחרי שנת 2005 הקונגרס לא הכריז עוד על החודש הלאומי הלה. אפשר לקרוא על כך כאן, https://www.legalgenealogist.com/2018/10/01/national-family-history-month/

  • 4 בתיה גזית // 16 אוק, 2020 בשעה 12:18

    מרתק ומעניין ארנון ומאד. בימים אלו אני אפעס מנסה להתארגן להכין לבני ביתי מעין יומן משפחתי, אין ספק כי אבקש ממך עזרה. שבת מבורכת לכם

השארת תגובה