תשמעו סיפור:
לפני הרבה שנים, אמא שלי ביקשה ממני לאתר סרט. מישהו אמר לה (זה היה לפני המון זמן!) שראו אותה באחד מיומני החדשות שהוקרנו לפני סרטים.
למען קוראינו הצעירים נספר שפעם, לפני עידן הטלויזיה, היה בעיקר רדיו. ברדיו שידרו חדשות. אולם בנוסף לרדיו, הוקרנו "יומני קולנוע" באורך של ה- 10 דקות, לפני הקרנת הסרט בבית הקולנוע. היומנים הביאו אירועים מהשבוע החולף. בארץ הוקרנו יומן כרמל או יומן כרמל-הרצליה (תלוי בתקופה).
לימים שודרו גם יומני גבע, שהיוו תחרות ליומן כרמל-הרצליה (ראו סקירה הסטורית באתר "נוסטלגיה אונליין")
אז אמא שלי ביקשה שאמצא את הסרט. היא זכרה כמה פרטים: הסרט צולם בכינוס של "תנועת המושבים" שנערך בנהורה בשנות ה- 60. אמרו לה שרואים אותה מוחאת כפיים.
אני הנחתי (בדיעבד, ההנחה היתה שגויה) שהסרט צולם בנהורה במהלך הועידה השנתית של תנועת המושבים שנערכה בנהורה בשנת 1966.
איפה לא חיפשתי?
בפורום "שורשים משפחתיים" של תפוז, מישהו הפנה אותי לכתובת דוא"ל ששם נאמר אוכל לקבל תשובה ואפילו עותק מהסרט (לא קרה!);
חיפשתי בארכיון המדינה המקוון (הישן, לא החדש!) (לא נמצא!);
באתר של הארכיון הציוני המרכזי מצוי אוסף תמונות גדול, המכיל כמיליון הדפסים ונגטיבים (מצאתי תמונה חשודה מ"טקס הענקת תעודות שלב ראשון של מבצע למיגור הבערות") (אבל זה לא סרט!);
בשנים האחרונות הועלו יומנים רבים ל You Tube (לא מצאתי!);
והנה ממש לאחרונה הועלה לרשת הארכיון המלא של ארכיון הסרטים הישראלי, המצוי בסינמטק בירושלים. כמוסבר באתר של הארכיון:
ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים מופקד מאז 1960 על שמירתן ושימורן של יצירות ישראליות מקוריות – דוקומנטריות ועלילתיות – מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. בשנת 2020 הושק אתר האינטרנט של המוסד הירושלמי, וכעת יכול הציבור הרחב לטעום מאוצרות הארכיון לדורותיהם.
הארכיון כולל אוספים רבים ושונים. על פי אתר הארכיון, אורכם של כל סרטי הפילם מסתכם ב- 2 מליון מטרים וגם עשרות אלפי קלטות וידאו וכמיליון וחצי ג'יגה בייט של מדיה דיגיטלית.
בין האוספים השונים מצוי גם אוסף יומני החדשות של אולפני הרצליה (1949-1971). חיש מהר רשמתי "נהורה" בתיבת החיפוש וקיבלתי 3 תוצאות:
הענקת תעודות לבוגרי שלב ראשון של מבצע לביעור הבערות (1964);
כינוס תנועת המושבים בחבל לכיש (1964);
תחרות חרישה בנהורה (1959).
צפיתי בסרטון אודות "כינוס תנועת המושבים בחבל לכיש" ואכן – אמי (הצעירה והחתיכה) בתסרוקת בננה מנופחת אכן מופיעה בו כשהיא מוחאת כפיים.
אחרי שצפיתי עוד כמה (וכמה, וכמה וכמה) פעמים זיהיתי עוד כמה דמויות מוכרות: את אחי, את השכנה שלנו דליה אלוני את מרדכי גובר, את רבקה גובר, ועוד, ובסוף אפילו זיהיתי את עצמי (!) (ללא פנים).
עכשיו, הייתם מצפים באופן טבעי שאעלה כאן את הסרטון, או שלכל הפחות, אוכל לתת לכם קישורית ("לינק") על מנת שתוכלו לצפות בסרט.
אולם, ארכיון הסרטים הישראלי הטיל מגבלות מאוד נוקשות על האפשרויות הללו. בתנאים המשפטיים הם קבעו:
"מעבר לכך, חל איסור מוחלט לעשות כל שימוש אחר באתר ובחומרים הנמצאים בו, לרבות העתקה, הפצה, שיתוף, עריכת שינויים, יצירת קישורים (links) אל התכנים וכיו”ב וזאת ללא קבלת הרשאה מראש ובכתב מהסינמטק."
מה כן מותר?
"מותר לעשות באתר ובחומרים שימוש למטרות לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות (“ציטוטים”), או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך ובלבד שהשימוש בהם יעשה בהגינות…
זכויות יוצרים הם דבר מאוד חשוב וקיים ערך חברתי חשוב בשמירה עליהן. אולם במה יגרע חלקם של היוצרים אם אתן לכם קישור לסרטון ותוכלו לצפות בו באתר של הארכיון? אחת התשובות האפשריות היא, שאם תפנו ישר לסרטון לא "תעברו" דרך תנאי השימוש של הארכיון. הייתי אומר שזו גישה נאיבית בשנת 2020.
ואם כבר אנחנו עוסקים בתנאים המשפטיים של ארכיון הסרטים הישראלי, היה ראוי שהיועצים המשפטיים שלהם (וגם ה WEB MASTER) יעשו הגהה על התנאים המשפטיים, ולא ישאירו "סרח עודף" של עריכה:
"[רצוי לתת כאן תיאור תמציתי של תכלית אתר הדיגיטציה]"
אז אולי באמת תתנו לנו תיאור תמציתי של תכלית אתר הדיגיטציה? 🙂
עקב מגבלות זכויות יוצרים לא ניתן להעלות כאן את הסרטון, ועל כן, אתם מוזמנים לצפות בו באתר ארכיון הסרטים הישראלי. להלן ההנחיות כיצד להגיע לסרטון (סליחה על האורך, אבל זה יותר פשוט במציאות):
- גילשו לאתר: https://jfc.org.il/
- הקישו על "המבט ההסטורי";
- הקישו על "חיפוש";
- ואז הקלידו: נהורה
- תקבלו שלושה סרטונים בצד שמאל;
- בחרו בסרטון כינוס תנועת המושבים בחבל לכיש 1964;
- כאשר תגיעו לסרטון תגללו קצת למטה למילים "מידע נוסף" והקישו עליהן;
- אז יופיע לכם הסרט בפורמט מלא ותוכלו להפעיל אותו.
אשמח שמי שמזהה אנשים בסרטון ירשום זאת בתגובות לפוסט זה.
הערות סיום:
- מגיעים שבחים לארכיון הסרטים הישראלי על הנגשת הסרטים באופן מלא לציבור בתוספת מנוע חיפוש טוב; לצד השבחים יש למתוח ביקורת על ההגבלות הנוקשות והבלתי מתחייבות מההקשר. נכון, אפשר לכתוב ולבקש רשות, אבל מי רוצה להתעסק עם זה? מה זה מקדם?
- והערה אחרונה לטובת סבתו של שקד: קודם לצילום הסרטון שהה דוד בן גוריון בביתם של רבקה ומרדכי גובר ושם פגשתי אותו והוא דיבר איתי.
2 תגובות↓
1 ארנון // 26 ספט, 2020 בשעה 16:16
וואו!
2 אריה רוכמן-לפרין // 26 ספט, 2020 בשעה 17:23
מעניין מאוד, כל הכבוד
השארת תגובה