משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

רשימת קריאה בשפת אימי

22 ביוני, 2020 מאת רוני · ניתן להגיב

בימים האחרונים התפרסמו שתי כתבות שכדאי למי שמתעניין בגנאלוגיה לקרוא:

במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות מיום שישי האחרון (19.6.2020) כתב שלמה ארצי במדורו הקבוע על "הסוד הכמוס של אמא" (הלינק הוא להקלטה של המדור). הוא הופתע שבספר חדש שיצא לאור כתב מישהו על אימו האהובה מימי "וחייה הקודמים לפני שנולדנו". מסתבר שאמו של ארצי היתה נשואה לפני השואה לאדם שנספה בשואה, אבל היא לא דיברה על זה. בספר הוא גם ראה לראשונה את תמונת הנישואין של אמו ובעלה הראשון. ארנון כבר כתב בעבר על משפחתו של שלמה ארצי (החיים, הם לקחו אותו לכל מקום איתם, 14.8.2017) אבל לא זכרתי את הפרט הזה.
אז רוצו לקרוא כי זה מפתיע ומרגש. זה לא סתם מפתיע. זה תמיד מפתיע מחדש. זה כמובן הזכיר לי כיצד בן דודי היקר גילה תמונת נישואין טמונה בארון הבגדים של מי שהוא חשב שהם הוריו. אולם בתמונה, החתן היה אמנם אביו, אולם לא הכלה. כך הוא גילה שבעצם האמא שמגדלת אותו אינה אימו (ראו "סודות ואצו רצו גמדים", 1.2.2007).

כתבה שניה שכדאי לקרוא היא כתבה על העדנה שחוותה חברת מיי הריטג' בתקופת הקורונה. כתבנו בעבר על כך ששוק הדנ"א הגנאלוגי הוא רווי ((Corona (take 2), 6.4.2020). מגזין TheMarker של עיתון הארץ פרסום היום (21.6.2020) כתבה על שכותרתה אומרת הכל: "מסתגרים בבית וחוזרים לתמונות ישנות: "הווירוס הקפיץ את רווחי מיי הריטג'".

כזכור, חברת מיי הריטג' קיבלה אישור לאחרונה להפעיל את המעבדה שהקימה לצורך בדיקות לזיהוי וירוס הקורונה. בפוסט הנ"ל דיווחנו על הקשיים שהיא חוותה בדרך לשם ועל הדאגות שליוו את המהלך האפשרי.

הראיון עם גלעד יפת שווה קריאה, הן בשל ההשפעה המעניינת של הוירוס על עסקי החברה והן לענין כיווני ההתפתחות של החברה.

ואם נחזור לשלמה ארצי, הוא פותח את הטור שלו בכותרת המשנה: "אנשים ששכחו את שפת אמם". זה מיד הזכיר לי את השיר הנפלא שהלחינה ושרה קורין אלאל (ילידת תוניסיה) (ראו על תוניסיה בפוסט שלנו: טיסת אל על 401 לא הגיעה ליעדה! , 18.8.2019), שאת מילותיו כתב אהוד מנור: שפת אמי.

בשיר, מתמודדת אלאל עם הסביבה שמרימה גבה לנוכח שמה הלועזי "קורין", שהיא כאילו מתהדרת בו. אבל זהו שמה ובשמה מתנגנת שפת אימה. אבל זו אינה ההתמודדות היחידה שלה. בינה לבין עצמה היא תוהה מה זורם בתוך דמה ואת מי היא גוררת הלאה בחייה (פשיטא- עם ה DNA שלה):

לפעמים, ביני לבין עצמי,
אני שואלת מה זורם בתוך דמי.
לפעמים, ביני לבין עצמי,
אני שואלת מי זורם בתוך דמי,
את מי אני גוררת הלאה לתומי,
בדרך התלולה של עצם קיומי?
מושכת הלאה באושרי בזעמי –
יומם ולילה עוד מתנגנת שפת אימי.

לפעמים, ביני לבין עצמי,
אני שומעת את קולו של חלומי.
לפעמים, ביני לבין עצמי,
אני שומעת את בכיו של חלומי,
והוא שואל אותי ברעד לשלומי,
והוא שואל היכן ארצי ומי עמי.
אני מראה לו תעודה, הכל רישמי,
אבל בשמי עוד מתנגנת שפת אימי.

(המילים לקוחות מתוך אתר שירונט: https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=862&wrkid=5232)

אז, אם נסגור מעגל, בן דודי הנזכר לטובה לעיל היה חבר טוב של אהוד מנור, שכתב את המילים של השיר של קורין אלאל שגוררת את צאצאיה לתומה בדמה עם ה DNA שלה.

ואם הגעתם עד לכאן, האזינו לשיר (הבסיסט הוא…. ערן צור) (שזו ההשמעה השניה שלו אצלנו בבלוג. הוא הוזכר בפוסט "באוזניי שמעתי בקישוורדה את השקט הנמשך, הממלא את החסר", 17.4.2018).

Share

ניתן להגיב↓

  • עדיין אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.

השארת תגובה