משפחתובלוגיה

ב- 27.7.1955 המריאה טיסת אל על 401 מלונדון לנמל התעופה לוד (כן, כך קראו לנמל התעופה הבינלאומי ע"ש דוד בן גוריון – נתב"ג).

הטיסה לא הגיעה ליעדה. המטוס הופל בידי שני מטוסי קרב בולגריים, לאחר שחדר בטעות למרחב האוירי של בולגריה.

במטוס היו 58 נוסעים ואנשי צוות וכולם נספו.

עד כה היה ידוע על דברי דואר ששרדו את התרסקות המטוס (ראו צילום של מעטפה מהמטוס בויקיפדיה תחת הערך: הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה). לפני מספר ימים (7.8.2019) דיווח אתר חדשות MSN על פריט נוסף ששרד מהמטוס.

הפלת המטוס היתה אירוע פוליטי "גדול". הופרחו תאוריות קונספירציה הקשורות לנוסעים שהיו במטוס, אולם הן הופרכו במהלך השנים. לאירוע גם היו משמעויות משפטיות: בולגריה הסכימה בשלב כלשהו לפצות את משפחות הנספים, אך לא לא לפצות את אל על בגין אובדן המטוס. תביעה שהוגשה ע"י ישראל לבית הדין הבינלאומי בהאג נדחה על הסף (מחוסר סמכות).

שרידי הגופות נקברו בבית העלמין קרית שאול בתל אביב ועל הקבר הוקמה מצבה גדולה בצורת כנף של מטוס.

אולם לא היתה זו האנדרטה היחידה שהוקמה לזכר המטוס. ב- 1956 הוקם בחבל לכיש (בתחומי המועצה האזורית לכיש) מושב ניר ח"ן, הקרוי על שמם של 58 הרוגי התקרית האווירית. לפני מספר שנים הוקמה שם אנדרטה לזכר הנספים.

המועצה האזורית לכיש הוקמה בשנת 1955 וראש המועצה הראשון שלה היה מרדכי גובר (ראו הפוסט: אם הבנים, 22.4.2007). אבא שלי היה מזכיר המועצה כ- 40 שנים. מזה כמה שנים עומד בראש המועצה דני מורביה.

הרעיון להקמת האנדרטה היה של אברהם אוזן, מחלוצי מושב שחר הסמוך. רק לאחרונה הצטרפתי לאברהם, לבני משפחתו ולקרובים ורחוקים אחרים, למסע שורשים מרתק לעיר נאבל בתוניסיה. אתם מוזמנים לצפות בעדותו של אברהם (ואל תגידו שאתם לא יודעים שהגרמנים הגיעו לתוניסיה במלחמת העולם השניה!):

מכל מקום, כפי שתוכלו לקרוא בדיווח באתר MSN לאחרונה הוקמה אנדרטה גם בבולגריה להנצחת הנספים. הדיווח העיתונאי מספר על כך שלאחר תם הטקס, במהלך קבלת פנים שנערכה, ניגש אחד התושבים המקומיים לשגרירת ישראל בבולגריה כשהוא אוחז קופסא ובה שעון שהיה שייך לאחד הנוסעים. לדבריו, אביו מצא אותו לאחר ההתרסקות והשתמש בו מספר שנים. הוא חשב שהגיע הזמן להחזיר את השעון.

השעון נמסר לידי שגרירת ישראל (היוצאת) אירית ליליאן. מעניין האם יזוהה האדם שלו היה שייך השעון והאם תימצא משפחתו והמזכרת תוחזר למשפחה.