משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

מה-דע-אם?

23 בדצמבר, 2018 מאת ארנון · תגובה אחת

מזה שנים אחדות, ניטש ויכוח עז בקרב כמה שחקנים בביצה הגנאלוגית, בנוגע למקומה של הגנאלוגיה באקדמיה. אפשר לומר זאת גם כך: יש המאמינים כי מקומה של הגנאלוגיה באקדמיה. הטיעונים לכך מגוונים, אך משותפת לרובם התפיסה הרב-תחומית של הגנאלוגיה. כמובן, על מנת שתחום מסוים יוכר כדיסציפלינה אקדמית, עליו לעמוד בשתי דרישות עיקריות: האחת, שיוכר כתחום עיסוק חשוב; השנייה, שתהיה לו תוחלת אקדמית. שתי דרישות אלו שונות בתכליתן זו מזו: הראשונה היא מדעית בעיקרה, השנייה כוללת גם מרכיבים פוליטיים-חברתיים משמעותיים. במאמר שפרסמתי בנושא לפני מספר שנים, שילבתי בין שתי הגישות האלו, בניסיון להבין כיצד מוגדר המושג "דיסציפלינה אקדמית", והאם הגנאלוגיה עומדת בדרישות אלו. בהמשך, במאמר נוסף שפסמתי בנושא – הדגשתי את הרב-תחומיות המובנית בגנאלוגיה, והדגמתי כיצד היא יכולה לבוא לידי ביטוי במחקר אקדמי. כך, למשל, מנקודת המבט שלי, בהיותי חוקר חינוך, אדם העוסק במחקר גנאלוגי של משפחותיו חווה תהליך למידה פר אקסלנס; במחקר משותף עם ד"ר שרון הרדוף-יפה הצלחנו להגדיר את הייחודיות של תהליך הלמידה הזה. המחקר הזה הוא דוגמה למחקר אקדמי שעסק בגנאלוגיה.

מי שפתח את הקישור הראשון אליו קישרתי בפיסקה הקודמת, פגש את פרופ' דניאל חנוך וגנר. וגנר הוא מומחה בחקר חומרים במכון ויצמן למדע, ובמקביל הוא גנאלוג ותיק ובעל הישגים משמעותיים בתחום; בפרט, בולטת תרומתו הגדולה לחקר הקהילה היהודית בעיירה זדונסקה-וולה (פולין). וגנר הוא גם אחד הסניגורים של תיזת הגנאלוגיה-כתחום-מחקר-אקדמי. אחרי שנים רבות של להט שִׁכְנוּעִי בנושא, הוא החליט לעשות מעשה ולארגן את הכנס האקדמי הראשון שיסייע, אולי, בקידום התיזה הזו. הכנס הבינלאומי, גנאלוגיה והמדעים, התקיים השבוע במכון ויצמן למדע, ובארגונו היה שותף המכון הבינלאומי לגנאלוגיה יהודית – גוף שהוקם במטרה לקדם את שילובה של הגנאלוגיה היהודית באקדמיה. במהלך שני ימי הכנס הוצגו 29 הרצאות בנושאים שונים הקשורים, ישירות או בעקיפין, לתחום הגנאלוגיה. אז מה אפשר ללמוד מן הכנס הזה?

הדבר הראשון שבלט הוא מגוון התחומים הקשורים-פוטנציאלית לגנאלוגיה כתחום מחקר. המשתתפים הגיעו ממגוון דיסציפלינות אקדמיות מוצקות, כגון ביולוגיה (ובפרט, ביולוגיה מולקולרית וגנטיקה) ורפואה, היסטוריה וארכיאולוגיה, בלשנות, מדעי המחשב, פסיכולוגיה, פיזיקה ומתמטיקה, ואפילו – רחמנא ליצלן, וזאת בזכות עבדכם הנאמן – חינוך.

ועם זאת, בולט מאוד הנושא השני: הקשרים המורכבים בין גנאלוגיה לתחומים האחרים. קשרים בין דיסציפלינות אקדמיות מוגדרים על ידי מספר מונחים, כאשר את המילה disciplinary מקדימות התחיליות הבאות: intra, cross, multi, inter, trans (לכל אלו יש מקבילות בעברית…). ההבדלים ביניהם עדינים-לפעמים ומתייחסים, באופן כללי, לאופן בו מגוון התחומים מתגבשים לתחום אחד או, לחילופין, נשארים עצמאיים. (כדאי לקרוא עוד כאן.) אם תרצו, ההבדלים בין הסיווגים הללו מעידים על הרווח המתאפשר בעקבות הרב-תחומיות – מי תורם למי? ואולי, כולם ביחד תורמים ליצירה של משהו חדש? ממגוון ההרצאות בכנס עולה תמונה מבולבלת… כך, למשל, הוצגו בכנס הרצאות המדגימות תרומה בכיוונים שונים, למשל:

  • מה ניתן ללמוד ממודל מתמטי שפותח כדי לאפיין את פרדוקס האבות הקדמונים על התפתחות אוכלוסיות? במקרה הזה, המתמטיקה תורמת להבנה שחשובה לגנאלוגים.
  • מה ניתן ללמוד מעִבְרוּת שמות פרטיים בישראל בנוגע להיבטים סוציולוגיים-דתיים-לאומיים בקרב האוכלוסייה? כאן, ישנו מיקוד בשמו של אדם – שהוא מרכיב משמעותי בחיפושים גנאלוגים – והמידע שמגיע מכיוון חקר השם תורם בעיקר תובנות סוציולוגיות.
  • מה ניתן ללמוד מגנטיקה גנאלוגית על "האבות המייסדים" של האוכלוסייה? המקרה הזה (שהוא נפוץ למדי) מדגים איך חקר הביולוגיה/גנטיקה יכול לסייע לגנאלוגים בתובנות שעשויות להיות קשורות למשפחתם.
  • מה ניתן ללמוד מרישומים היסטוריים של קהילה מסויימת על ההיסטוריה והתרבות שלה? כאן, חומרים שמשמשים, בדרך כלל, גנאלוגים מסייעים כדי לקבל תובנות היסטוריות-תרבותיות.
  • מה ניתן ללמוד מאוסף גדול של עצי משפחה על תורשה? במקרה הזה, תוצר עבודתם של גנאלוגים רבים מתברר ככלי מחקר חשוב בשירות הביולוגיה/גנטיקה.

כפי שניתן לראות, ישנן מבין השאלות האלו כאלו במסגרתן לומדים מתחומים אחרים על היבטים גנאלוגיים וישנן כאלו שמדגימות למידה בכיוון ההפוך. במהלך הכנס, בלטו גם הרצאות אשר הקשר שלהן לעיסוק הגנאלוגי היומיומי (במובן של חוקרי משפחה) היה רחוק למדי (בפרט, הרצאות מתחום הארכיאולוגיה, כולל מתחום הארכיאוגנטיקה, כלומר, שילוב של אריכואלוגיה וגנטיקה).

וזה מוביל אותי לנקודה השלישית שבלטה: אם אכן הגנאלוגיה היא מדע, במה עוסק מדע הגנאלוגיה? בבסיסו, עוסק המחקר הגנאלוגי בחקר הקשרים בין אנשים וההיסטוריה המשפחתית. ולכן, בבואנו לבחון אותו דרך זכוכית מגדלת אקדמית, ועל מנת להבין הקשרים שלו לתחומים אחרים – בזה אנו צריכים להתרכז. בניגוד להרבה תחומים מדעיים אחרים – למשל, פיזיקה, ביולוגיה, היסטוריה – העיסוק הגנאלוגי האינדיבידואלי הוא אישי. קחו שני פיזיקאים שחוקרים את מידת הגמישות של הפלסטיק – לא תהיה להם בעיה לשתף פעולה ולדבר זה עם זה על הפלסטיק הנחקר, גם אם האחד משתמש בשיטות מתמטיות והשני – בשיטות מתחום הכימיה. לעומתם, שני גנאלוגים שונים שעוסקים באיתור מידע על סבא שלהם מתייחסים כל אחד לאדם אחר. אם ייפגשו – הם יוכלו לדבר על השיטות, על דרכי חיפוש, על מאגרי מידע (ונתעלם לרגע מן העובדה שאלו ספציפיים מאוד לכל חיפוש), אך ככל הנראה אף אחד מהם לא יוכל לתרום לשני מידע על הסבא של האחר. ככל הנראה, אף אחד מהם לא יתעניין בסבא של האחר.

לאן אני חותר? לכך שהמחקר הגנאלוגי הפרטיקולרי – אין לו מקום בעולם האקדמיה, כיוון שהוא מעניין רק את מי שעורך אותו (ולפעמים עוד כמה מבני משפחתו). מתי הגנאלוגיה היא בעלת עניין לציבור האקדמי? באופן כללי, בשני מקרים. הראשון, כאשר מחקר מסוים – ולא משנה מאיזה תחום – יכול להועיל לכלל הגנאלוגים (או לתת-קבוצה שלהם). למשל, פיתוח שיטות לאיתור התאמות גנטיות מועילה לכל הגנאלוגים באשר הם, כיוון שהן מסייעות להם לאתר קרובי משפחה בדרכים חדשות. המקרה השני, כאשר המחקר המשפחתי מעלה תובנות שמשמעותיות למדעים אחרים. למשל, אם גיליתי שסבי היא חייל בצבא הסורי במלחמת העולם הראשונה, ואם עובדה זו יש היא בגדר חידוש להיסטוריונים – הרי שהיא מעניינת מאוד (ובלבד שהמחקר שלי נערך ומדווח כמו שצריך). דוגמה נוספת: אם המחקר שלי את בני הקהילה היהודית בעיירה מסויימת באוקראינה מעלה ממצאים חדשים על מנהגי נישואים בקרב בני אותו האזור בתקופת זמן מסויימת – הרי שיש בכך עניין לציבור האקדמי הכללי.

כלומר, עניין אקדמי בגנאלוגיה מתרחש כאשר הגנאלוגיה תורמת למדעים אחרים (ובהמשך ישיר או עקיף לזאת, לאנשים מסויימים בפן המעשי), או כאשר מדעים אחרים תורמים לגנאלוגיה (וגם ישירות או בעקיפין לגנאלוגים). רק כאשר יגבר העיסוק במחקרים שעונים על אחת משתי הדרישות האלו (או על שתיהן), אפשר יהיה להמשיך ולבחון לעומק את מקומה של הגנאלוגיה באקדמיה. בקיצור, כפי שרומזת כותרת הפוסט, רק כאשר נדע משהו חדש בגנאלוגיה אם נגלה משהו חדש בתחום אחר – או להיפך – נוכל להתקדם. הכנס שהתקיים בשבוע שעבר במכון ויצמן למדע, הדגים בבירור כי יש יסוד להניח כי כדבר הזה אכן יקרה, אך גם כי נדרש עוד מיקוד ונדרשת עוד הרחבה של הביסוס האקדמי הלה.

Share

תגובה אחת↓

  • 1 רוני // 23 דצמ, 2018 בשעה 20:45

    מאז שקראתי את מה שכתבת, אני שואל את עצמי מה  ההשלכות שיש לדבריך על מדע המשפט….

השארת תגובה