משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

החי"ת הקדמון

30 באוקטובר, 2018 מאת ארנון · 2 תגובות

לפני שנים אחדות, ערכתי – ביחד עם ד"ר שרון הרדוף-יפה – מחקר אקדמי מקיף, אשר שם לו למטרה לאפיין את הייחודיות של העיסוק בגנאלוגיה כתהליך למידה. כמעט כל חוויה אותה אנו חווים בחיינו הינה בעלת השלכות לימודיות-חינוכיות, ונדמה שהעיסוק רב-השנים בגנאלוגיה הוא הרפתקה לימודית ראשונה במעלה.

מראיונות שערכנו עם גנאלוגים, עלו כמה תימות, אחת מהן היא חיזוק קשרים בין-דוריים עבר, הווה ועתיד. בפרט, מצאנו כי במהלך המחקר הגנאלוגי, נטווים קורים בין אנשים בהווה לבין דמויות-עבר, לעיתים כאלו אותן לא הכירו כלל. אחת הדוגמאות המעניינות שעלו תחת כותרת זו, היא סיפורו של ד', אשר סיפר כי באירוע משפחתי טעם עוגה שהכינה דודתו, וזו האחרונה ציינה כי המתכון הוא של אמה, כלומר, של סבתו של ד'; ד' – אשר סבתו האהובה נפטרה כאשר היה נער, זכר היטב את העוגה, אך ידע שהמתכון הלך לאיבוד – התרגש מאוד. הוא ביקש את המתכון, ובהמשך ביקש מאשתו שתכין את העוגה. כך, ההתעניינות בהיסטוריה המשפחתית, גרמה לד' להתחבר לסבתו ז"ל, שנים רבות אחרי מותה, דרך העוגה שלה.

מי שעוקב אחרי הבלוג הזה, יודע כבר שאוכל הוא דרך אהובה עליי במיוחד להתחבר לאנשים אהובים במשפחתי ולשורשיי המשפחתיים בכלל (ע"ע טייגאלך, או צ'ונט). אך הפעם, אני מספר על חיבור בהקשר אחר לגמרי.

* * *

לפני ימים אחדים – בעקבות חשיפה נוספת למאגר המידע מופלא של העמותה למחקר גנאלוגי בישראל – דוּרבנתי לבצע חיפוש חוזר במאגרי העמותה. כמו מאגרי מידע גנאלוגים רבים, מאגר המידע של העמותה הלה – אשר מתרכז ברישומים מארץ ישראל וממדינת ישראל (אך לא רק) – מתעדכן ומתחדש כל העת. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, מכיל המאגר כ – 1.3 מיליון רשומות ממאות מקורות. וכמו פרשיות חיפוש רבות, בכל פעם שאני מבצע חיפוש – אני ניגש אליו מנקודת מבט מעט אחרת. (כמו שאמר הפילוסוף היווני הרקליטוס, אדם לא יכול להיכנס פעמיים לאותו הנהר, כיוון שהנהר לא יהיה אותו נהר, והאדם – לא אותו אדם.)

כיוון שבחשיפה הנוכחית נוכחתי לדעת כי המאגר מכיל רישומים מעניינים מן הארכיון ההיסטורי בזכרון יעקב, התחלתי בחיפוש אודות משפחת הרשקוביץ שלי מן המושבה הוותיקה. מה רבה היתה הפתעתי כשבתחתית אחד הדפים האחרונים בתוצאות החיפוש מצאתי אוצר!

* * *

בחורף 1950, כאשר המדינה הפעוטה היתה בסך הכל בת שנתיים וחצי, נערכו בישראל הבחירות הראשונות לרשויות המקומית. הצצה אל העיתונים של ערב הבחירות ההן, מעלה כי מאז דבר לא השתנה. הנה, למשל, הכותרת של "מעריב" מיום 13.11.1950, יום לפני מועד הבחירות: "מלחמת הבחירות הגיעה לשיאה: המפלגות הכריזו על 'גיוס מלא' של פעיליהן, – צירויות קיבלו הוראה לעקוב אחרי הבחירות ולמסור דו"ח עליהן" (ראו למטה – ליחצו על התמונה להגדלה).

בתום הבחירות, פורסמו תוצאותיהן הרשמיות ב"רשומות", ביחד עם פרטי הרשימות אשר הגישו מועמדותן. והנה, החיפוש שערכתי העלה דף מתוך הפרסום הלה, מיום 16.11.50, ובו פירוט הרשימות שהתמודדו במסגרת הבחירות לרשות המקומית זכרון יעקב. ב"רשימת תנועת החירות מיסודו של הארגון הצבאי הלוחם" – אשר סימנה ח' – במקום הרביעי, מופיע סבי – אהרון הרשקוביץ! (ובהמשך, סיכום תוצאות הבחירות – רשימת "חירות" לא הצליחה להכניס אף נציג למועצה…) (ראו בתמונה למטה – ליחצו להגדלה).


לא הכרתי את סבי. הוא נפטר 7 שנים לפני שנולדתי. האמת היא שאני לא יודע הרבה על קורות חייו. והנה, אני "פוגש" אותו, כך פתאום, בהקשר אקטואלי למדי, כשריח הבחירות המקומיות הנוכחיות נישא באוויר. ולא רק זאת אלא גם זאת: גם אני הייתי – אמנם, לזמן קצר למדי – חבר ברשימה לרשות המקומית! וכך, חוט נסתר קושר ביני לבין סבי ז"ל. (אגב, מקרה דומה קרה לי לפני כמה שנים עם הסבא השני שלי, אותו הכרתי היטב – גם שם איתרתי פיסת מידע שהיתה בעבורי אקטואלית למדי.)

* * *

והיום, כאשר הלכתי להצביע לרשימה בה אני תומך בבחירות לרשות המקומית, כמעט 70 שנה לאחר הבחירות ההן, ראיתי בקלפי את הפתק "מחל" – הגלגול הנוכחי של הח' ההיא – וחשבתי על סבא שלי. נדמה לי שמעתה לא אוכל לעבור מערכת בחירות לרשויות המקומיות מבלי לחשוב עליו, והכל בזכות חיפוש קטן שהניב תוצאה גדולה.

Share

2 תגובות↓

  • 1 רוני // 3 נוב, 2018 בשעה 18:36

    זה עוד אחד מאותם חוטים נסתרים שעושים את זה כל כך מעניין ומרגש!

    תודה ששיתפת!

  • 2 מצד שני, עוד הפתעת בחירות // 4 נוב, 2018 בשעה 16:33

    […] → החי"ת הקדמון […]

השארת תגובה