האם ניתן לשרטט פרופיל לאומי על פי האופן בו מתייחסת המדינה למידע הלאומי ההיסטורי, דרכי השמירה על המידע, והנגשתו לציבור הרחב? הייתם מאמינים שדווקא לטביה היתה הראשונה באירופה (ככל הידוע לי) להנגיש את כל הרישומים הגנאלוגיים בני יותר ממאה שנה באמצעות האינטרנט? ופולין שניה אחריה.
ובאיזו מידה משקף המבנה בו שוכן הארכיון הלאומי (או המחוזי), את היחס האמיתי של המדינה לנכסים ההיסטוריים שלה? ולסביבה הציבורית, ולציבור שאותו המבנה אמור לשרת?
הנה התשובות שלי, בלי מלים, כמעט.









ניתן להגיב↓
עדיין אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.
השארת תגובה