משפחתובלוגיה

בואו נעשה את זה קצר: אני מחפש את אסתר אייזדורפר כבר למעלה מעשור. היא השאירה לי רמזים לאורך הדרך, אבל היא חמקמקה ביותר ואני חושש שהיום נסתם הגולל (לעת עתה) על החיפושים אחריה.

מכיוון שהתחייבתי לעשות את זה קצר, לא אלאה אותכם בפרטים הקטנים, אז הנה "תקציר מנהלים":

אסתר אייזדורפר היתה אשתו השניה של הסבא רבא שלי מצד אמא של אבא שלי. גם לה היו אלה הנישואין השניים (הבעל הראשון היה יוסף לפקוביץ'). המידע שאספתי אודותיה במשך השנים הגיע מכל מיני מקורות. היא נולדה ב- 1863 בכפר Patroha בהונגריה. היא נפטרה ב- 1906 בכפר הקטן עוד יותר בהונגריה Nyirbogdagny. יש לי גם את רישום הנישואין שלה, אבל זה כבר פרט שולי.

היו לה ילדים מבעלה הראשון (אין לי מושג מה עלה בגורלם) ושני ילדים (לפחות) מבעלה השני. צאצאי שני ילדים אלה ידועים לי (לא חוכמה גדולה).

איפה היא קבורה, זאת שאלה אחרת. ב- 2007 הוצאתי משלחת חיפושים אחריה, שהיתה מאוד נחושה ומסורה. אחד מחברי המשלחת אפילו תעד את החיפושים אחריה. מאז, כאשר האחיינים שלי פוגשים אותי, הם עלולים לשאול אותי "מה עם אסתר?". אותה משלחת חקרה את בית העלמין (הלא קיים) בכפר שבו נפטרה (ניר-בוגדן) במקשת העגבניות של אכר הונגרי שהציב ליד המצבות הבודדות שבחצר האחורית שלו כלב נבחן במיוחד. הפכנו כל אבן (תרתי משמע) ולא מצאנו שם את אסתר.

עברנו את כל המצבות בכפר הסמוך דמצ'ר (Demecser). היו צעקות מצד אחד של בית הקברות לשני: "אז את מי אנחנו מחפשים?"…. ולא מצאנו אותה. באותו מסע שכללנו את "ערכת בית הקברות" ורכשנו מיומנות רבה בשימוש בנייר זכוכית, גירים צבעוניים, פחם, כפפות גננים ועוד ועוד….(ראו "ערכת בית קברות" מיום 27.8.2007).

 את בית העלמין של Kemecse (קמצ'ה) הסמוכה סרקנו פעמיים, יען כי באותו יישוב גר בעלה ושם גם קבורה ביתה. לשוא!

היום חודשו החיפושים אחרי אסתר החמקמקה. הוחלט לסיים את החיפושים בשני כפרים אפשריים נוספים: Pátroha ו – Gégény (שהדבר היחיד שאפשר לספר עליהם זה שהשמות שלהם כוללים אותיות מיוחדות עם צ'ופצ'יקים, שמצריכים אותי לעשות "קופי/פייסט" כל הזמן).

 את הפרטים על בתי הקברות השגתי מבעוד מועד (רמז למביני ח"ן: פרוייקט בית הקברות של IAJGS וגם האתר של איחוד הקהילות היהודיות בהונגריה). כמו כן נעזרתי בידידי Andras Koltai שעשה לי כמה ברורים חשובים. התברר שבגגן יש שומר לבית הקברות, אבל יש שם כחמש מצבות בלבד. לגבי פטרוהה, המידע אמר שבית הקברות נמצא בקצה רחוב כך וכך, "ליד עבודות מים", הוא פתוח וניתן להכנס חופשי.

תאמנו פגישה עם השומר בגגן. יצאנו לדרך מקישוורדה, בה לנו. חלפנו על פני בית הכנסת המשמש כמוזיאון וראינו מהכביש את בית הקברות הגדול. הידעתם שלקישוורדה יש עיר תאומה? תארו לעצמכם! יותר מאחת…. ואחת מהן היא Karmiel… כך היה רשום על שלט בכניסה לעיר.

הגענו באיחור אופנתי של 2 דקות לנקודת המפגש ברח' פטופי 15. שתי דמויות חשודות עמדו ליד הבית. ממול ראיתי שיש בית קברות. מסתבר שאלו העוזר של מחזיק המפתח והעוזרת של העוזר… שגרה ממול. החלפנו ברכות בהונגרית ("יו נופוט קיוונוק" או משהו כזה) וכמובן שהצגנו את עצמנו (שם המשפחה קודם לשם הפרטי, אחרת זה לא הולך). השומר הגיע בחריקת בלמים (טוב, זו הגזמה. הרכב שלו לא יכול לעשות את זה). החלפנו שוב את כל הברכות ונכנסנו לבית הקברות. אכן היו שם מספר מצומצם של קברים. ביניהם שני קברים משופצים של אייזדורפר. אך, היו אלה קברים שכבר היו ידועים לי ושתמונות שלהם ראיתי אצל עדנה אייזדורפר, שאליה הגעתי בתיווך המוזיאון למורשת היהדות דוברת ההונגרית בצפת.

המקומיים הראו לנו שיטות של ניקוי מצבות שהגשם כיסה אותן…עכשיו אצטרך לעדכן את עב לגבי השיטה החדשה (יש כאן שיטה מתוחכמת של שימוש בזרדים ועשבים עם מים ומטלית).

החלפנו את כל סדרת הברכות וסרבנו בנימוס להצעה לשתות תה/קפה כי "אנחנו מוכרחים לצאת לדרך".

כשהגענו לפטרוהה פנינו לקצה הרחוב המדובר ומצאנו הרבה בתי קברות נוצריים. כל החיפושים שלנו אחר בית קברות יהודי העלו חרס. שאלנו בערך את כל התושבים שחלפו על פנינו איפה ה"ז'ידו טמטה" וכולם הפנו אותנו לכיוון מסוים. אחד אפילו אמר לנו "לשאול בביתה הראשון". שוטטנו לנו בגשם שוטף כשעתיים ולא מצאנו את בית הקברות.

מאחר ואנחנו עקשנים, לא עזבנו את המקום, עד שתפסתי זקנה שהראתה לי שדה חיטה ואמרה שכאן היה ביתה הקברות ו…!!! שיש שביל "ליד הבית הראשון" ותכנסו שם.

ע' שראתה את השביל (כשעתיים קודם לכן!)ואני פטרתי אותה בכך שזה לא יכול להיות  ציקצקה בהנאה. פנינו לשם, והסתבר שגם שם יש כלב אימתני שנובח בהונגרית. אי משם צץ לו הונגרי שחום עור שביקש לדעת מה אנחנו עושים שם, ורק לאחר שהבטחנו לו שאנחנו אנשים טובים, הוא לקח אותנו לקצה השביל. שם מצאנו בתוך הסבך מספר קטן של מצבות. הן היו חבויות בתוך סבך קוצני, שנאלצנו לרמוס. נאלצנו להביא את ערכת בית הקברות מהרכב, אך היא לא היתה יעילה בגשם השוטף שניתך עלינו.

סוף דבר, עברנו על כל המצבות ו….אסתר לא גילתה לנו את פניה.

משם עוד המשכנו למשימה נוספת בבית הקברות ב Nyirmada. מצאנו את הגברת מחזיקת המפתח בביתה ופתחנו את בית הקברות, שהיה מגודר, מקוצץ דשא ומסודר מאוד. Nyirmada היתה (לפי הגזיטרים של הונגריה) הכפר אליו השתייכו כפרי אבותי פטנהזה ולשקוד מבחינה דתית. אז ליתר ביטחון, הסתכלנו, שמא אסתר מסתתרת שם. אבל היא לא…. וגם לא האיש שחיפשנו.

אז בצער רב אני סוגר את פרק החיפושים אחר מקום קבורתה של הסבתא רבתא שלי. חיפשתי בכל הכפרים בסביבה והיא לא נמצאה. אז אולי היא רוצה לנוח על משכבה בשלום ושאני לא אבלבל לה את המח.

יאללה, בסדר!