אמנון רובינשטיין (פרופסור למשפטים, חבר כנסת, שר, חתן פרס ישראל, פובליציסט) הוא גם סופר פורה. ספרו "אהבות אסורות"משתמש בפרשת הסרג'נטים כרגע לסיפור רומנטי וחקר שורשים.
פרשת הסרג'נטים היא סיפור חטיפתם של שני סמלי מודיעין בריטיים זוטרים בידי האצ"ל, והוצאתם להורג (בסופו של דבר) כתגמול על הוצאתם להורג של שלושת עולי הגרדום: אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר.
הסרג'נטים מרטין פייס וקליפורד מרטין הוצאו להורג על ידי האצ"ל בתליה במרתף של מלטשה נטושה בנתניה ולאחר מכן הם נתלו בחורשה, אשר לימים קיבלה את השם "חורשת הסרג'נטים" ליד אבן יהודה. מתחת לגופות התלויות החורשה הוטמן מוקש רב עוצמה.
הוצאתם להורג של הסרג'נטים גררה התפרעויות של כוחות הצבא הבריטיים ברחובות תל אביב ואילו באירופה היו תגובות אנטישמיות קשות בעקבות הפרשה.
אמנון רובינשטיין בודה, בכישרון רב, אהובה יהודיה צעירה למרטין פייס. לימים תכנה אותו אותה אהובה בפני ביתה (פרופ' עמליה בן נון) "הכמעט אבא". אלא שבעקבות רמזים קלושים יוצאת פרופ' בן נון למסע שורשים זוטא, והיא תוהה האם הכמעט-אבא (הסרג'נט מרטין פייס) הוא אביה הביולוגי. במהלך המחקר פונה פרופ' בן נון לארכיון ז'בוטינסקי ומגלה ממצא מדהים.
הבריטים קברו את מתיהם במקום בו נפלו ולא החזירו אותם אל המולדת. ניתן לחפש את מקום קברו של חלל של האימפריה הבריטית באתר של CWGC – הועדה לקברי לוחמים של האימפריה הבריטית. דף החיפוש נמצא בכתובת: http://www.cwgc.org/find-war-dead.aspx. אם תחפשו את Martin Paice תוכלו למצוא שהוא קבור בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה ואף את מיקום הקבר. מרטין ופייס קבורים (גם בספר וגם במציאות) בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה והרי לכם עוד אתר למחקר הגנאלוגי….
כדאי לקרוא. בינתיים, הנה שיחה בין דן מרגלית לבין אמנון רובינשטיין על הספר ועל הפרשות המוזכרות בו.
תגובה אחת↓
1 לתת פנים לנופלים – שלמה ילינק István Jelinek // 10 מאי, 2016 בשעה 10:56
[…] הזכרנו כאן בעבר ("פרשת הסרג'נטים כרקע למחקר גנאלוגי (בדוי)") שהצבא הבריטי מקיים אתר אינטרנט ע"י המשלחת […]
השארת תגובה