משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

ההתחלות של קונטה קינטה ושלי

28 בנובמבר, 2012 מאת ארנון · תגובה אחת

אל ספרו של אלכס היילי Alex Haley, "שורשים" (שמו המלא במקור, Roots: The Saga of an American Family), התוודעתי בעודי בחטיבת הביניים. הספר עב-הכרס, אשר פורסם בשנת 1976 ותורגם לעברית כשנה לאחר מכן, מגולל את סיפורה של משפחתו של היילי, החל באביו הקדמון, קונטה קינטה, אשר הגיע אל חופי ארצות הברית במחצית השניה של המאה ה-18, על גבי ספינת עבדים מאפריקה. היילי, נכד-נכד-נכדו של קונטה קינטה, מספר בפירוט רב את ששמע מבני משפחתו אודות ההיסטוריה המשפחתית.

אני זוכר ששקדתי רבות על יומן הקריאה אודות הספר, וכי השקעתי בו מאמצים רבים. במקום לסכם בטקסט את מה שלמדתי מן הספר ואת תחושותיי כלפיו, החלטתי לערוך אסופה של כותרות עיתונים מן התקופה בה עוסק הספר. בימים ההם לא היה אינטרנט, והאסופה התבססה על דמיוני הפורח בלבד. בנוסף, זכור לי היטב שבמהלך הקריאה בספר, אספתי את הפרטים אודות הדמויות המופיעות בו וחיברתי את הקשרים ביניהם באמצעות עץ משפחה. לא, לא עסקתי אז בגנאלוגיה, ואף לא חשבתי שהתחום יתפוס בעתיד חלק ניכר ומהותי מחיי, אך הקשרים הענפים והסיפורים שליוו את המשפחה לאורך דורות – כלומר, שנשמרו בה במשך הדורות – ריתקו אותי.

הספר של היילי וסדרת הטלוויזיה אשר הופקה בארצות הברית בעקבותיו, הם בין הגורמים העיקריים אשר עוררו את העניין בגנאלוגיה באמריקה של שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים. בהמשך, התחיל היילי בכתיבת ספר אודות ענף אחד של משפחתו – ספר אשר הושלם לאחר מותו (ובהמשך עובד גם הוא למסך הקטן).

* * *
לפני ימים אחדים, במסגרת הכנות לבילוי של סופשבוע באזור בולטימור Baltimore, מרילנד, למדתי כי בעיר הבירה של מרילנד – הלוא היא אנאפוליס Annapolis – נמצאת אנדרטה לזכרו של היילי ושל מורשת משפחתו. תחילה, הופתעתי על מיקומה של האנדרטה, שכן היילי נולד באיתקה Ithaca, ניו-יורק; חי עם משפחתו בהנינג Hening, טנסי; ונפטר בסיאטל Seattle, וושינגטון. אך מיד הובהרה הסיבה בגינה נבחרה אנאפוליס מכל המקומות. היה זה נמל אנאפוליס אליו הגיעה הספינה Lord Ligonier ביום 29 בספטמבר 1767, ובתוכה – משלחת העבדים מאפריקה, קונטה קינטה ביניהם.

וכך, מצאתי עצמי ניצב ליד האנדרטה.


האנדרטה לזכר אלכס היילי וקונטה קינטה (אנאפוליס Annapolis, מרילנד). ליחצו להגדלה




האנדרטה מורכבת משלושה חלקים, והיא מרגשת מאוד. תחילה, מובא סיפור הספינה אשר הביאה את משלחת העבדים, ובין היתר מוצגת מודעה אשר פורסמה בעיתון Maryland Gazette ומבשרת על הגעתה של ה"סחורה" הטרייה מאפריקה:

מעבר לכביש, קרוב קרוב למים, הוצבו ארבעה פסלים – האחד, בדמותו של היילי, יושב על המעקה, ספר פתוח בידו; מולו, על המדרכה, יושבים/שוכבים שלושה ילדים (שאמורים לייצג מוצאים שונים), מביטים אל היילי בשקיקה, מאזינים לסיפוריו. (כדאי להציץ בתמונות כאן.) השלט הניצב שם מעודד את המבוגרים לחלוק עם ילדיהם את המורשת המשפחתית שלהם:

* * *
הביקור באנדרטה החזיר אותי באחת אל הימים ההם של חטיבת הביניים, עת צללתי אל סיפורם של העבדים אשר הובאו מאפריקה לעולם החדש ואל סיפור מאבקם למען הישרדות. ואף יותר מכך, מאבקם למען קולם יישמע. למען סיפורם לא יימחה. "שורשים" של היילי לא היה הטריגר שהתניע אצלי את המסע הגנאלוגי, אך בדיעבד אני רואה בהתחברות שלי אל הספר הזה בזמנו, סימן מקדים לבאות.

בשבוע שלאחר הביקור במרילנד, ארזנו שוב את ילדינו ואת מטלטלינו, ונסענו לפרברי פילדלפיה, שם נערך מפגש משפחתי מרגש ביותר. הילדים היו עסוקים רוב הזמן בשלהם – ראו טלוויזיה, שיחקו במשחקי ווידאו, או סתם השתוללו, אך פה ושם ניסיתי "לטפטף" להם שכל האנשים אשר מתקבצים בבית לרגל המאורע החגיגי – הם בני משפחתנו. אולי הם הבינו, ואולי לא. אני את שלי ניסיתי, בהשארת המחקר המתמשך ובהשראת הביקור באנדרטה לזכרו של היילי. מה שבטוח הוא שאת רחוקי-המשפחה אצלם התארחנו, לא ישכחו ילדינו בזמן הקרוב, ושמם עוד יוזכר רבות בביתנו. זאת, לאור הטקטיקה הגאונית בה נקטה רחוקת-משפחתנו לשימור מורשתה: היא קנתה לילדים צעצועים מגניבים.

Share

תגובה אחת↓

  • 1 רוני // 24 דצמ, 2012 בשעה 22:36

    ארנון,

    קונטה-קינטה שלי הוא נתניאל ניל, אשר הגיע מאפריקה על ספינת העבדים לאמריקה ביחד עם אשתו אמלין. הכל כפי שסופר כאן לפני עידן ועידנים: "להיות או להיות/לכניס או לא להכניס?" (בכתובת: http://mishpachtoblogia.co.il/?p=1545)

השארת תגובה