משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

וכמה מילים שווה תאריך?

28 ביוני, 2012 מאת ארנון · 3 תגובות

הביטוי "תמונה אחת שווה אלף מילים" – אשר מקורו, ככל הנראה, בפרסומות שהופקו אי-שם בשנות ה-20 של המאה ה-20 – רוצה לומר: במקום לספר סיפור ארוך ומפותל, הראו תמונה אחת שתעשה את העבודה. אך במחקר הגנאלוגי, ישנה גם פרשנות אחרת לביטוי זה: הראו לי תמונה אחת מן העבר המשפחתי, ואוכל לספר סיפור שלם בעקבות התבוננות מעמיקה בה. ואכן, תמונות עשויות להיות מקור מידע עשיר ומרתק אשר עשוי אף לסייע הלכה למעשה במחקר הגנאלוגי. המבטים של הדמויות המופיעות בהן, הלבוש, התפאורה, ההעמדה, שפת הגוף, המסגרת, הנייר עליו מודפסת התמונה, שם הצלם, המועד בו צולמה – כל אלו ועוד חוברים יחדיו לסיפור שלם או לחידה גדולה.

אבל תאריך – מה יש בו בכלל? שמונה ספרות בדרך כלל, ולעתים רק שש, ולפעמים רק חמש, ובמקרים רבים – רק ארבע; ועוד שתי נקודות או שני לוכסנים. וזהו. המעוניינים בהארכתו יכולים לציינו במילים, לפחות את שם החודש, ואולי אף להוסיף מילים מקשרות כמו "ביום", אך ייצוג זה אינו נפוץ בפורמטים דיגיטליים, וממילא הוא מוסיף מידע מיותר-לכאורה.

אז כמה מילים שווה תאריך? ומה הוא טומן מאחורי ספרותיו?

גוטה קוזבינר, נפטרה 17 באוקטובר 1918, בורגרסדורפ Burgersdorp, דרום אפריקה

הפרטים הנלמדים מתעודת הפטירה של גוטה קוזבינר Kosviner מעניינים מאוד. גוטה (טובה) לבית הרשקוביץ, אחות סבי (ילידת 1881, גלאץ Galati, רומניה) ובעלה, ראובן קוזבינר הראש-פינאי, היגרו לדרום אפריקה בראשית המאה ה-20, מלווים בבת ובן, ילידי 1904, 1906, והתיישבו בעיירה קטנה בשם Burgersdorp, אשר נמצאת בצפון-מרכז מחוז הכף המזרחי. שלושת ילדיהם נולדו שם בשנים 1904, 1906, ו-1915. בנם הצעיר נולד שם בשנת 1915. בתעודת הפטירה מופיעים איותים מעוותים-בעליל של שם נעוריה, הוריה ומקום מוצאה; גילה בעת הפטירה אינו מדויק, וגם "עובדת" הולדתה של גוטה בזכרון יעקב אינה נכונה (שני אלו נתמכים על ידי תעודת הלידה שלה מגלאץ, רומניה, אשר בידיי). פרט אחד שנראה שגוי הוא דווקא מדויק: איות שם בעלה של גוטה: Ruben. בעברית הגלילית בה גדל ראובן היתה נהוגה רק בי"ת דגושה, ולכן שמו אכן נהגה ראוּבּן, ושם אחד מילדיו מופיע במסמכים הרשמיים ממש כשם שנהגה: Akiba.


תעודת הפטירה של גוטה קוזבינר (ליחצו להגדלה)


תאריך הפטירה של גוטה: 17 באוקטובר 1918.

בעת שנפטרה גוטה, היתה דרום אפריקה – באותם ימים "איחוד דרום אפריקה" – דומיניון בחבר העמים הבריטי, קולוניה אחת מני רבות באימפריה שבה השמש אינה שוקעת לעולם. אך תאריך פטירתה של גוטה מסתיר מאחורי ספרותיו שתי עובדות מעניינות שמסייעות להבין את מותה בהקשר רחב הרבה יותר.

ימים ספורים לאחר פטירתה של גוטה, נסתיימה רשמית מלחמת העולם הראשונה. כחבר בחבר העמים הבריטי, הצטרף איחוד דרום אפריקה לצבאו של ג'ורג' החמישי במלחמתו במעצמות המרכז עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. צבא המתנדבים אשר הוקם בהוראת הממשלה נקרא South African Overseas Expeditionary Force. אמנם, בני המשפחה לא היו בין הנלחמים, אך סביר להניח שהאווירה הכללית במדינה היתה של דריכות והושפעה רבות מן העדכונים שהגיעו מהחזיתות השונות. כך, למשל, בימים שלפני פטירתה נערכו בארץ ישראל, בה גדלו גוטה וראובן, קרבות עזים עם האימפריה העות'מנית, קרבות בהם השתתפו חיילי צבא דרום אפריקה – אחד מהם, קרב מגידו, נערך סמוך למדי למחוז-ילדותה של גוטה. שבועות ספורים לפני פטירתה נכבשה העיר חיפה על ידי צבא הממלכה, ובכך באה לקיצה המערכה על סיני וארץ ישראל. הסכמי שביתת הנשק אשר חתמו את תקופת המלחמה כולה נחתמו ביום 11 בנובמבר 1918, פחות מחודש לאחר פטירתה של גוטה. זאת ועוד: כשנה קודם לכן "התפוצצה" בזכרון יעקב, בסמוך ממש לבית המשפחה בו גדלה גוטה, פרשת ניל"י, וחבריה מילדות וודאי נטלו חלק במאורעות התקופה, אם בצד התומכים ואם בצד המתנגדים.

בעודי בוחן את תאריך פטירתה, איני יכול שלא לתהות: האם ידעה גוטה את כל זה בעודה גוססת ממחלתה?

גוטה נפטרה בימי השפעת הספרדית. על פי ההערכות, בתקופת "שליטתה" של "השפעת הספרדית", מראשית 1918 ועד למחצית הראשונה של 1919, נקטלו על ידה ברחבי העולם 100-50 מיליון איש, אשר היוו באותה עת 5%-2.5% מאוכלוסיית העולם. הקורבנות העיקריים מן המחלה היו מבוגרים צעירים (ראו הגרף המופיע תחת Mortality בערך אודות השפעת בוויקיפדיה; קישור ישיר לגרף). ובצמרת המדינות הנפגעות מן השפעת הספרדית נמצאת דרום אפריקה – מקום חמישי במספר הנפטרים מן המחלה. כחצי מיליון תושבי דרום אפריקה, כמעט כמו מספר קורבנות המחלה בארצות הברית. למרות שתעודת הפטירה של גוטה לא מציינת את סיבת מותה, במשפחתה יודעים לספר כי גם היא היתה מקורבנות השפעת הנוראית הזו. וגם היא היתה "מבוגרת צעירה", בקבוצת הסיכון, בת 37 במותה. זאת ועוד, השפעת הספרדית תקפה בשלושה גלים עיקריים, כאשר השני מהם היה הקטלני ביותר. הגרף השני בדף בוויקיפדיה (קישור ישיר לגרף) מראה את שיעור התמותה לאורך "חייה" של השפעת הספרדית, ובו ניכרת היטב עוצמתו של הגל השני. על פי הגרף, החל הגל השני במחצית השנייה של אוקטובר 1918. לדרום אפריקה הגיעה השפעת הספרדית בתקופה זו לראשונה. הדיווח הראשון אודות הופעתה של המחלה בדרום אפריקה הוא מיום 14 בספטמבר 1918. במשך שבעה שבועות, בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1918, נפטרו מן השפעת הספרדית בדרום אפריקה כ – 140,000 איש. גוטה נפטרה ב – 17 באוקטובר.

ולכן, בעודי בוחן את תאריך פטירתה, איני יכול שלא לתהות: האם ידעו בני המשפחה על השפעת הספרדית עוד בטרם תקפה את גוטה? ואם כן – מה חשבו כאשר חלתה? על פי המופיע בתעודת הפטירה, הותירה גוטה צוואה. האם כתבה אותה רק לאחר שאובחנה כאחת ממיליונים?

ראובן קוזבינר, נפטר 12 בנובמבר 1939, מאפוטו Maputo, מוזמביק

לאחר פטירתה של רעייתו, ארז ראובן את מטלטליו ואת ילדיו וחזר עמם לישראל. הוא התגורר בראש פינה ו/או בחיפה, ובין היתר היה מן הראשונים אשר עסקו בענף הטבק בארץ (פרשייה נשכחת אך מרתקת בתולדות היישוב). לפחות אחד מילדיו, כך מספר בנו של אותו הבן, למד בבית ספר בחיפה. בשלב מסוים, נישא ראובן בשנית. כלתו הטרייה היתה בחורה אמריקאית והוא נסע עמה ללוס אנג'לס. הנישואים לא החזיקו מעמד זמן רב, וראובן חזר לארץ וכעבור זמן מה חזר לדרום אפריקה והתיישב בפיקסבורג Ficksburg (במחוז המדינה החופשית), שם התגורר אחיו.

בתוך כך, בתם הבכורה של גוטה וראובן, נעמי, החליטה – למורת רוחה של אביה – להינשא לבחור צעיר מראש פינה. כדי שלא להתמודד עם סירובו של האב לנישואים (ואולי, בעצם, היתה זו דרך ההתמודדות) – ברחו השניים למקום הכי רחוק שאפשר: אוסטרליה. באותו הרגע, ניתק ראובן את קשריו עם בתו. מאז לא ראה אותה ולא שמע ממנה.

בשנת 1939, בחלוף שנים רבות של נתק, גברו געגועיו של ראובן לבתו, והוא החליט לנסוע ולבקרה. הוא עלה על אניה אשר הפליגה מנמל Durban בדרום אפריקה, וכאשר עגנה האנייה למשך כמה שעות בחוף מאפוטו במוזמביק – ירד אל החוף. היה זה אז, תוך כדי שיטוטיו בעיר, כשמכונית דרסה אותו והוא נהרג. ראובן לא זכה לראות שוב את בתו ואת נכדיו.

הידיעה אותו מותו הגיעה לפיקסבורג, שם נדרש בנו הצעיר למשימת הטיפול באב שנהרג. הבן עלה על רכבת אשר דהרה מפיקסבורג למאפוטו, ודאג לקבורתו של ראובן בבית הקברות המקומי במאפוטו.

אך מעבר לטרגדיה הגדולה אשר ליוותה את סוף חייו, טומן תאריך פטירתו של ראובן סיפור מורכב הרבה יותר. רק שבועות אחדים קודם לכן, ביום 6 בספטמבר, הצטרפה שוב דרום אפריקה למלחמתה של הממלכה המאוחדת בגרמניה הנאצית, וחייליה לחמו בעבור המלך ג'ורג' השישי במלחמת העולם השנייה.

וכך, בעודי בוחן את תאריך פטירתו של ראובן, איני יכול שלא לדמיין מה עבר על בנו, אשר עשה את הדרך מבית המשפחה אל המקום בו נהרג אביו, ומסביב אווירת מלחמה? באותו היום בו נהרג ראובן, שודר נאומו של צ'רצ'יל בו תקף את איומיה של גרמניה הנאצית; כותרת העיתון Palestine Post ביום שלמחרת זעקה: Whole World Against Hitlerism. סביר שגם עיתוני דרום אפריקה כתבו ברוח דומה.

* * *
תאריכי פטירתם של גוטה וראובן מספרים סיפור שלם. הם תוחמים פרק חשוב מחייהם בין שתי מלחמות עולם ובתוך מגיפה עולמית, ומסייעים בקצת לדמיין את שעבר על בני המשפחה באותה התקופה.

תאריכים הם לעולם לא רק מספרים, ממש כשם שתמונות אינן רק תצוגה וויזואלית; כשם ששמות אינם רק צירופי אותיות; כשם שמקומות אינם רק קואורדינטות גיאוגרפיות על המפה. מאחורי כל אחד מאלו טמון סיפור שלם ועשיר אשר מאפשר להבין דברים בהקשרם, ומסייע לדעת עוד קצת על האנשים. אלו אותם אנשים המתוארים אצלנו בדרך כלל בקצרה על ידי שמם, תאריכים משמעותים בחייהם, מסלול נדודיהם, ואם התמזל מזלנו – גם בתמונות.


גוטה וראובן קוזבינר, מועד לא ידוע

Share

3 תגובות↓

  • 1 רחל // 29 יונ, 2012 בשעה 7:48

    מרתק!

  • 2 אמא/אבא // 29 יונ, 2012 בשעה 17:20

    מרתק ומענין. למדתי דברים רבים שלא ידעתי בעבר.

  • 3 העגבניה שסימנה לי: אנחנו משפחה // 12 יול, 2012 בשעה 21:53

    […] RSS → וכמה מילים שווה תאריך? […]

השארת תגובה