משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

45 שנה אחרי, הוא שב אלינו בתמונות

23 באפריל, 2012 מאת ארנון · 6 תגובות

מבין שלל מקורות המידע המשמשים גנאלוגים באשר הם – תמונות הן אלו שמצליחות לגעת בנו בצורה החזקה ביותר. דמויות רבות בעץ המשפחה הן בעבורנו שמות, תאריכים וסיפורי חיים – אך כשמצטרפת לפרטים אלו ולו תמונה אחת, מדורת-הדמיון מקבלת חומר תבערה. התמונות הישנות בהן אנו מעיינים מגרות את הדמיון הרבה יותר מאשר מספרות, הן חושפות טפח ומכסות טפחיים. אורית כבר כתבה כאן על הפנטזיה ה"קטנה" שלה: למצוא תמונה של סבתה. גם רוני סיפר כבר על ראשית מחקרו המשפחתי, אשר בבסיסו – תמונה. גם אצלי צצות ומופיעות מדי פעם תמונות של דמויות חסרות-פנים בעץ המשפחה והן תמיד מצליחות לגעת.

אבל את התמונות האחרונות שקיבלתי לידיי לפני ימים אחדים אני לא מצליח להוציא ממחשבותיי. והכל קרה לגמרי במקרה. ואולי לא…

* * *
לפני כשלושה שבועות, הושק מאגר מידע מקוון חדש: "ילקוט הפרסומים" – שינויי שמות. "ילקוט הפרסומים" הינו חלק מ"רשומות", העיתון הרשמי של מדינת ישראל. לא מדובר בעיתון כמו "ידיעות אחרונות" או "מעריב", ואפילו לא כמו "הארץ", אלא בפרסום המרכז את כל ההודעות הרשמיות של המדינה, כולל הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת (מופיעות ב"הצעות חוק"), חוקים שאושרו סופית על ידי הרשות המחוקקת (מופיעים ב"ספר החוקים"), תקנות שונות המתקבלות כתוצאה מחקיקת משנה (מופיעות ב"קובץ התקנות"), כמו גם הודעות מנהלתיות שונות. אלו האחרונות מתפרסמות ב"ילקוט הפרסומים". כל החומר הלה הוא בבחינת חופשי לעיון הציבור, וכיום חלקים רבים ממנו זמינים באופן מקוון.

הנה, למשל, חוברת "ילקוט הפרסומים" אשר פורסמה ביום 22 באפריל 2012, כוללת, בין היתר:

  • הודעה על מינוי חברים לוועדות פסיכיאטריות מחוזיות לפי חוק טיפול בחולי נפש
  • הכרזות על אזורים נגועים במחלת הניוקסל
  • הודעה על הסמכת פקחים במועצה האזורית עמק יזרעאל
  • ועוד כהנה וכהנה…

עד שנת 1979 פורסמו ב"ילקוט הפרסומים" טבלאות המרכזות מידע על שינויי שמות בקרב אזרחי ישראל ששינו רשמית את שמם. אמנם, רבים מן הקבצים ההיסטוריים הללו היו זמינים ברשת מזה שנים אחדות – באדיבותן של חברות מסחריות, דוגמת נבו – אך בעבור חוקרי משפחותיהם החומר היה בלתי-יעיל בעליל, כיוון שלא ניתן לחפש בו. מדובר בקבצי פי.די.אף ללא עיבוד כלשהו.

בחסותה של העמותה הגנאלוגית לחקר שורשי משפחה, פעל במסירות החבר וראש סניף רעננה של העמותה, אמנון עצמון, לקידום הפיכת האוסף החשוב הזה למאגר מידע יעיל. בסיועם של אנשים טובים, ובזכות טכנולוגיית זיהוי-אות (OCR=Optical Character Recognition), ניתן כעת לחפש בשינויי השמות באמצעות חיפוש טקסטואלי. ביחד עם המאגר המתעד את שינויי השמות אשר תועדו ב"פלסטיין גאזט" – העיתון הרשמי של ממשלת המנדט הבריטי על ארץ ישראל – בין השנים 1948-1921, מצויים כעת בידי חוקרי שורשים בארץ ישראל ובמדינת ישראל בסיסי נתונים המתעדים חילופי שמות בשנים הקריטיות לנושא זה.

כאשר עדכנתי את חברי פורום "שורשים משפחתיים" בדבר המאגר החדש, חשבתי שנחמד יהיה להביא גם דוגמא משלי. חיפשתי בו קצת משינויי השמות הידועים לי מקרב בני משפחתי – ומצאתי. הנה הדוגמא שהבאתי שם:

* * *
רס"ן ארנון לבנת (ליבמן) ז"ל נולד בשנת 1937 בכפר-ויתקין. כאשר הגיעה העת להתגייס לצבא, ולמרות שעבר את המבחנים לקורס טיס – החליט ללכת אחר חברו הטוב אשר לא עבר את הבחינות לטיס, ויחדיו הם שירתו בגדוד צנחנים. עוד וויתור משמעותי רשם כאשר עמד לסיים את קורס הקצינים וראה את חבריו הצנחנים נערכים לצניחה מבצעית בימי מלחמת סיני. למרות שידע שהדבר יעלה לו באובדן הקצונה המיוחלת, הצטרף אליהם וצנח ב"מיתלה". לאחר סיום השירות הצבאי ולאחר תקופה מסוימת בחיים האזרחיים, חש כי לא מיצה את יכולותיו בשירות הצבאי וחזר לקורס טיס. הוא השלים את הקורס והמשיך לשרת כטייס וכמדריך בחיל האוויר במסגרת שירות קבע. בינתיים, נישא והקים משפחה. כאשר נפל בקרב – ביום הראשון של מלחמת ששת הימים – היה אב לילד בן 3; בנו השני נולד שבועות אחדים לאחר נפילתו.

הטייס ארנון לבנת (ליבמן) הוא דודי, אח-אמי, ואני קרוי על שמו.

במהלך שירות הקבע בחיל האוויר, עיברת את שם משפחתו. השם הנבחר היה: לבנת. הרישום ב"ילקוט הפרסומים" הוא מיום 28 במאי 1965, ומופיעים בו גם רעייתו ובנו. המשפחה כולה הפכה באחת לעברית יותר.

* * *
למחרת הפרסום בפורום "שורשים משפחתיים" אודות המאגר החדש – הגיב אחד מחברי הפורום, אילן גיא (שמו המלא מובא כאן באישורו; עברות שמו מ"אגייב" ל"גיא" מופיע גם הוא ב"ילקוט הפרסומים"), להודעתי שהכילה את הדוגמא הנ"ל, וכך כתב: ארנון, ריגשת אותי. הכרתי את ארנון ליבנת ז"ל באופן אישי. היה גבר שבגברים!!! ולא יסף. מיד שלחתי לאילן מסר פרטי, ואת ההמשך היה לי קשה לצפות מראש.

בדבריו אליי, סיפר לי אילן כי שירת כמדריך צעיר ב"מכין לטיס", וכי הוא זוכר היטב את הצנחן-לשעבר, זה שצנח ב"מיתלה", ואשר הגיע אליהם והיה מבוגר משאר החיילים. היה זה קורס טיס 34, אשר בוגריו קיבלו לפני שבועות אחדים את אות "כנפי הזהב". אמי קיבלה את האות אשר הוענק לאחיה. אילן, אשר היה מדריך ניווטים, בילה עם פרחי הטיס שעות רבות במסעות ניווטים ברחבי הארץ. תוך כדי העלאת זכרונות, הוסיף אילן כי באלבום שלו יש כמה תמונות בהן מופיע גם דודי. כעבור זמן קצר כבר נחתו התמונות בתיבת המייל שלי.

להתרגשותי לא היתה גבול. פתחתי אותן אחת אחת, בחנתי אותן בקפידה, ובכל אחת ואחת מהן זיהיתי בקלות את דודי אשר רק תמונות מעטות שלו הכרתי עד כה.

כשהעברתי את התמונות לבני המשפחה – הסתבר כי זו להם הפעם הראשונה בה הם רואים את התמונות הללו. ובפרט, ראו אותן לראשונה אלמנתו ושני בניו.

* * *
9 תמונות אשר צולמו לפני כחמישים שנה, ומחילופי המיילים ושיחות הטלפונים עם בני המשפחה בעקבותיהם ברור שהן מיד העלו זכרונות מן הימים ההם. 9 תמונות אשר עשו מסע ארוך בשבילי החיים ומחזיקות בגווני השחור-לבן שלהן את מה שהיה ולא יחזור. ובפרט, את מי שכבר לא יחזור.

בזכות מאגר מידע גנאלוגי חדש, חזר אלינו דודי ז"ל בתמונות שלא ראינו מעולם, כאילו מוסר דרישת שלום ממרחקים, 45 שנים לאחר נפילתו בקרב. וכך, החל מהשנה, תהיה דמותו אשר נשקפת למולי בעת צפירת ההתייחדות של יום הזכרון מוחשית הרבה יותר מתמיד.


חניכי המכין לטיס, קורס 34, באימוני ניווט, שנת 1960 לערך (ליחצו על תמונה להגדלה). ראשון מימין: מדריך הניווטים, אילן גיא (אגייב). שלישי מימין: צביקה הס. שני משמאל: דודי, ארנון לבנת (ליבמן) ז"ל. יתר המופיעים בתמונה אינם מזוהים. התמונה באדיבות אילן גיא.

Share

6 תגובות↓

  • 1 יגאל חמיש // 23 אפר, 2012 בשעה 9:29

    סיפור מדהים – מי יודע איזה עוד סיפורים משתרעים להם במאגר הזה…?
    יישר כוח

  • 2 עמי וחדווה יעקובסון // 23 אפר, 2012 בשעה 11:03

    סיפור מרגש ביותר. חיבור קצוות הסיפור אליך מגביר את עוצמת הרגש ומעורר תהיות על המקריות והתזמון בגילויים. ואם אין שם יד מכוונת אז המציאות עולה על כל דמיון. ארנון, כל הכבוד על היוזמה ותודה ששיתפת אותנו.

  • 3 רחל // 23 אפר, 2012 בשעה 14:38

    סיפור מרגש ביותר.

  • 4 נפתלי שני // 23 אפר, 2012 בשעה 15:27

    ארנון, תודה עבור המסע לעבר.
    למרות שאין לי כל קשר למסופר פה, התמונה החזירה אותי לימי הטירונות (1971) והשנים אחר כך באמצעות פריט אחד: הרובה הצ'כי

  • 5 אמא // 23 אפר, 2012 בשעה 16:22

    ארנון
    החזרת אותי להרבה שנים אחורה.
    מאוד ריגשת אותי .

    אמא

  • 6 בתיה גזית // 23 אפר, 2012 בשעה 19:16

    הי ארנון. סיפור מדהים ומרגש. והיום אתה נשוי ללבנת…

השארת תגובה