משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

בשם האב (השגוי)

23 במאי, 2012 מאת ארנון · 4 תגובות

רבות מדובר בקרב חוקרי-שורשים על נושאים מתודולוגיים קריטיים, כמו הערכת מקורות, הצלבת מקורות,(ראו, למשל, סיפורנו אודות המידע השגוי אודות חותנו של משה שמיר) איסוף נתונים שיטתי (ראו, למשל, המקרה על דף העד שלא פוברק) ואף ניהול יומן מחקר (ולעתים, כפי שהדגמנו בעבר, יומן מחקר מקוון משמש גם ככלי מחקר פר-סה). כל אלו נועדו להבטיח כי אנו אוספים עדויות בצורה מסודרת, בוחנים אותן היטב כדי להסיק מסקנות בצורה מושכלת, ועוקבים אחרי התהליך כולו באופן שיאפשר התחקות-לאחור אחר מקורות וצעדי-מחקר.

אך בין כל השיטות הללו, מעט מאוד (אם בכלל) מדובר על נושא חשוב מאין כמוהו, אשר עלול "להפיל" מחקר שלם, או לפחות לדחות אותו משמעותית: חשיבותו של סדר הפעולות במחקר הגנאלוגי. בהנחה וניתן ברגע מסוים לפעול בשני כיוונים – להלן, כיוון א' וכיוון ב' – ייתכן בהחלט וכיוון א' יוביל אותך במסלול מחקרי ללא מוצא ואילו כיוון ב' ייקח אותך בבטחה למחוז-חפצך. יתרה מכך, ייתכן ובחירה באחד הכיוונים תוביל אותך למסקנה שגויה.

אתחיל בהצגת מקרה המדגים את הבעיה.

במסגרת חיפושיי אחר צאצאי משפחת וולקובסקי Wolkovsky, הוליכו אותי כמה רמזים להתחקות אחר קורותיו של יעקב מילנר Jacob Milner, אשר נולד בגלאץ Galati, רומניה בסביבות שנת 1885, היגר לארצות הברית בסביבות שנת 1907, ולאחר שנים אחדות נישא בפילדלפיה Philadelphia, פנסילבניה, הקים שם משפחה וחי שם עד מותו בשנת 1953.

למרות שם משפחתו, מילנר הנ"ל חשוד כאחיה של אם-סבתי, יוכבד חיה הרשקוביץ לבית וולקובסקי, היינו שם משפחתו בלידה אמור להיות וולקובסקי. עד כה, לא הצלחתי למסמך השערה זו, אך בהחלט הצלחתי לאתר פריטי-מידע ממקורות שונים המושכים לכיוון הזה. ולפיכך, ניסיתי למצוא תיעוד אשר יוכיח את הקשר של יעקב מילנר הנ"ל למשפחתי, ובפרט ניסיתי לאתר את שם אביו. אם יעקב הנ"ל הוא אכן אחיה של אם-סבתי, הרי ששם אביו חיים לייב הלוי (כך בדיוק מופיע על מצבת אם-סבתי ועל מצבות אחרות של כמה מאחיותיה אותן איתרתי בחודשים האחרונים).

נקודת ציון בחיפושים: איתור רישום פטירה בפילדלפיה של יעקב מילנר, תאריך פטירה: 10 באוגוסט 1953.

כיוון מחקר א': על מנת לקבל פרטים נוספים על האדם העומד (ואולי, השוכב) מאחורי רישום פטירה זה, ניסיתי לאתר את מקום קבורתו של הנ"ל. לאחר כמה טלפונים לבתי עלמין יהודיים בפילדלפיה-רבתי, נמצא רישום של אדם בשם יעקב מילנר אשר נפטר בתאריך 10 באוגוסט 1953. לצידו, קבורה גברת אשר פרטיה מתאימים בהחלט לפרטים הידועים לי אודות אשתו של יעקב "שלי", ולכן הנחתי כי מדובר באותו אדם. משם, המשכתי להשגת צילום המצבה שלו, ובסיועה הרב של רחוקת-משפחה מקומית, המשימה הושלמה בהצלחה. הרי צילום המצבה (ליחצו להגדלה):

הכתוב על המצבה בהחלט מאושש את ההשערה – שם אביו של המנוח תואם במדויק לשמו של אביה של אם-סבתי, ולכן אני ממשיך מכאן בהנחה שאכן מדובר באחיה ומנסה לאתר מסמכים נוספים אשר יוכיחו את הקשר, ואולי אף יסבירו את שינוי שם המשפחה.

כיוון מחקר ב': מסמך אחר באמצעותו התכוונתי ללמוד פרטים על האדם החשוד מפילדלפיה הוא תעודת הפטירה של הנ"ל. הזמנתי את תעודת הפטירה, וכל הפרטים אשר הופיעו בה הראו שאכן מדובר באדם אחריו אני מתחקה. אך האם הוא אכן קשור למשפחתי? שם האב, כפי שמופיע בתעודה, הוא Itzock, כלומר יצחק – זהו בהחלט לא שמו של אביה של אם-סבתי, ולכן – בהתבסס על תעודה זו בלבד – לא הייתי יכול להניח הקשר המשוער למשפחתי. הרי החלק הרלוונטי מן התעודה, שם האב מופיע בשדה מס' 13 (ליחצו להגדלה):

אם להסתמך על מסמך זה, הרי שהייתי יכול להניח שהקשר של מילנר מפילדלפיה למשפחתי עשוי להיות אחר מן המשוער – אולי הוא קרוב מדרגה אחרת של אם-סבתי, ואולי אף קשור דרך רעייתו.

לצורך הדיון הנוכחי, חשוב לשים לב שאם הייתי משיג ראשית את ממצא ב' – היינו, את תעודת הפטירה – הייתי מושך את מחקרי לכיוונים אחרים לגמרי מאלו בהם המשכתי לאחר שאיתרתי תחילה את ממצא א' (צילום המצבה). אולי הייתי מוותר על ה"מאמץ" הכרוך באיתור מקום קבורתו ומנסה לאתר את מהות הקשר העקיף למשפחתי. במקרה הזה, סדר הפעולות היה קריטי, והעובדה שאיתרתי את המצבה תחילה חיזקה את דעתי כי אני בכיוון הנכון ובעקבותיה הזמנתי את תעודת הפטירה – על מנת לקבל רמזים שיסייעו לי באיתור צאצאיו. את שם האב השגוי בתעודת הפטירה הגדרתי, לכן, כטעות. אך אם הייתי מזמין קודם את תעודת הפטירה, הייתי יכול להסיק כי האדם המבוקש אינו אחיה של אם-סבתי (ואולי הוא חצי-אח שלה?).

שגיאות הנופלות במקורות שונים מחייבות אותנו לנקוט משנה זהירות גם במקרים בהם העדויות מצביעות-לכאורה על כך שהאדם שאיתרנו אינו האדם המבוקש. כשם ש"כן" במהלך המחקר הגנאלוגי הוא לא תמיד "כן", גם "לא" הוא לא תמיד "לא". המקרה שהובא כאן מדגים כי ריבוי-עדויות הוא הכרחי לא רק כדי להוכיח קשר, אלא גם כדי לשלול שלילה של קשר. ובפרט, ריבוי עדויות מאפשר להתגבר על הבעייתיות הכרוכה בבחירה בסדר פעולות מסוים. בחירה שכזו היא לפעמים אקראית או נגזרת מגורמים נסיבתיים, אך לעתים היא עשויה להיות קריטית להצלחת פרשיות מחקריות.

Share

4 תגובות↓

  • 1 baruch axelrad // 23 מאי, 2012 בשעה 23:36

    שלום.אני נמצא במבוי סתום עם מקרה מאד דומה.האם אפשר לקבל יעוץ בדוא"ל מהכותב?

  • 2 אורית // 24 מאי, 2012 בשעה 6:18

    אני במתח! ממתינה בציפיה לפרקים הבאים.
    לא הצלחתי לראות מי חתום על הודעת הפטירה, והקוראת הסקרנית אינה יודעת גם מי אחראי להקמת המצבה. לכן קשה להעריך איזו גרסה אמינה יותר.

    אני אישית רואה פחות את הקשר לסדר הפעולות, בטרם מוצה שלב האימות והצלבת המקורות באשר לשם האב. נכון שעוד לא פגשתי גנאלוג/ית שלא שועט קדימה לשלבים הבאים, אבל זאת למרות המתודולוגיה…

  • 3 בתיה גזית // 1 יונ, 2012 בשעה 6:03

    אוהבת את כל הבלוגים שלך

  • 4 המכתב לא נענה, אך פתח לבבות ופתר תעלומה | משפחתובלוגיה // 22 ספט, 2012 בשעה 5:08

    […] סיפורי-מחקר, כמו גם סיפורים משפחתיים, מעניינים (למשל, כאן), מאז פריצת הדרך במחקרהּ, לפני […]

השארת תגובה