משפחתובלוגיה

מפקדי אוכלוסין הן פרקטיקה עתיקת-יומין. אף בספר הספרים מוזכרים מספר פעמים מפקדים אשר נערכו על בני ישראל. במפקד בני ישראל, בראשית ספר "במדבר", מוזכר המפקד כצו אלוהים מפורט, אשר מצייין במפורש רף תחתון לגיל הנפקדים (בני עשרים ומעלה) ואף ביזור סמכויות לפוקדים:

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד: בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם–לֵאמֹר./ שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם–בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם./ מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל–תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן./ וְאִתְּכֶם יִהְיוּ, אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה–אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית-אֲבֹתָיו, הוּא./ וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם: לִרְאוּבֵן, אֱלִיצוּר בֶּן-שְׁדֵיאוּר./ לְשִׁמְעוֹן, שְׁלֻמִיאֵל בֶּן-צוּרִישַׁדָּי./לִיהוּדָה, נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב./ לְיִשָּׂשכָר, נְתַנְאֵל בֶּן-צוּעָר./ לִזְבוּלֻן, אֱלִיאָב בֶּן-חֵלֹן./ לִבְנֵי יוֹסֵף–לְאֶפְרַיִם, אֱלִישָׁמָע בֶּן-עַמִּיהוּד; לִמְנַשֶּׁה, גַּמְלִיאֵל בֶּן-פְּדָהצוּר./ לְבִנְיָמִן, אֲבִידָן בֶּן-גִּדְעֹנִי./ לְדָן, אֲחִיעֶזֶר בֶּן-עַמִּישַׁדָּי./ לְאָשֵׁר, פַּגְעִיאֵל בֶּן-עָכְרָן./ לְגָד, אֶלְיָסָף בֶּן-דְּעוּאֵל./ לְנַפְתָּלִי, אֲחִירַע בֶּן-עֵינָן./ אֵלֶּה קריאי (קְרוּאֵי) הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם: רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם./ וַיִּקַּח מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן, אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת./ וְאֵת כָּל-הָעֵדָה הִקְהִילוּ, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וַיִּתְיַלְדוּ עַל-מִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם: בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה–לְגֻלְגְּלֹתָם./ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה; וַיִּפְקְדֵם, בְּמִדְבַּר סִינָי.
(במדבר, א', 19-1)

במפקד יואב, אשר מוזכר בספר "שמואל ב'" ובספר "דברי הימים א'", המפקד הוא דווקא יוזמת השטן:

וַיַּעֲמֹד שָׂטָן, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת, אֶת-דָּוִיד, לִמְנוֹת, אֶת-יִשְׂרָאֵל./ וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-יוֹאָב, וְאֶל-שָׂרֵי הָעָם, לְכוּ סִפְרוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד-דָּן; וְהָבִיאוּ אֵלַי, וְאֵדְעָה אֶת-מִסְפָּרָם./ וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יוֹסֵף יְהוָה עַל-עַמּוֹ כָּהֵם מֵאָה פְעָמִים–הֲלֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כֻּלָּם לַאדֹנִי לַעֲבָדִים; לָמָּה יְבַקֵּשׁ זֹאת אֲדֹנִי, לָמָּה יִהְיֶה לְאַשְׁמָה לְיִשְׂרָאֵל./ וּדְבַר-הַמֶּלֶךְ, חָזַק עַל-יוֹאָב; וַיֵּצֵא יוֹאָב, וַיִּתְהַלֵּךְ בְּכָל-יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹא, יְרוּשָׁלִָם./ וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם, אֶל-דָּוִיד; וַיְהִי כָל-יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ, שֹׁלֵף חֶרֶב, וִיהוּדָה, אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב./ וְלֵוִי, וּבִנְיָמִן, לֹא פָקַד, בְּתוֹכָם: כִּי-נִתְעַב דְּבַר-הַמֶּלֶךְ, אֶת-יוֹאָב./ וַיֵּרַע בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים, עַל-הַדָּבָר הַזֶּה; וַיַּךְ, אֶת-יִשְׂרָאֵל. {ס}/ וַיֹּאמֶר דָּוִיד, אֶל-הָאֱלֹהִים, חָטָאתִי מְאֹד, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה; וְעַתָּה, הַעֲבֶר-נָא אֶת-עֲווֹן עַבְדְּךָ, כִּי נִסְכַּלְתִּי, מְאֹד.
(דברי הימים א', פרק כ"א, 8-1)

המפקדים של ימי קדם נועדו לצרכים מעשיים, ובהן מטרה בטחונית/צבאית (נחוץ היה לדעת מהו גודלו של הכח העומד לרשות העם על מנת לצאת לקרב) ומטרה ארגונית-אזרחית (חשוב היה להעריך את גודלם של תת-אוכלוסיות שונות, כדי לדעת כיצד לחלק להן נחלות). בהמשך, כאשר שיקולים כלכליים נכנסו לתמונה, שימשו מפקדים בעיקר כדי לגבות מיסים ולחילופין – לחלק קצבאות.

בארץ ישראל המודרנית נערכו מפקדים בימי השלטון העות'מני (על פי דעת כמה היסטוריונים, היו אלו המפקדים הראשונים בארץ ישראל מאז ימי התנ"ך). אלו ידועים בשם "מפקדי מונטיפיורי", שכן נערכו ביוזמתו של הנדיב ועל ידי אנשיו, על מנת להעריך את מצב האוכלוסיה היהודית בארץ בטרם חלוקת כספים לאנשיה. חמישה מפקדים נערכו בארץ ישראל בשנים 1839, 1849, 1855, 1866, ו – 1875 (ועוד אחד נערך בשנת 1840 בקרב יהודי אלכסנדריה). מפקדים אלו הם אוצר בלום בעבור חוקרי שורשים אשר משפחותיהם התגוררו בארץ ישראל במאה ה – 19, ובשנים האחרונות החל תהליך מחשובם ביוזמה של העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה ובשיתוף קרן מונטיפיורי; חלקם כבר זמינים במלואם לחיפוש! (אגב, למרות ששני ענפים של משפחתי התיישבו בארץ בשנת 1839 ובשנת 1843 ונשארו בה מאז ועד היום – לא מצאתי אותם עדיין באף אחד מן המפקדים הללו, למרות שעברתי על המיקרופילמים דף אחרי דף…)

בהמשך, נערכו מפקדים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי – חלקם הקיפו את האוכלוסייה כולה, חלקם דגמו רק ערים אחדות; חלקם נערכו על ידי ממשלת המנדט, חלקם – על ידי אנשי היישוב (ראו להרחבה בנושא). בשנת 1948, נערך המפקד המקיף והחשוב ביותר מבחינת המדינה החדשה – "מרשם התושבים" – ובין היתר שימש לחלוקת מספרי תעודות זהות (זוהי הסיבה שבני אותה משפחה קיבלו מספרי תעודות זהות עוקבים).

* * *
מפקדי אוכלוסין נערכים מזה מאות בשנים במדינות שונות. אך גם כיום – לאחר שבחרו בישראל לערוך מפקדים מבוססי-מדגם – נערכים ברחבי העולם מפקדים בהם נרשמים איש-איש ואשר במהלכם עוברים הפוקדים בית-בית ורושמים את כ-ו-ל-ם.

מבין אלו, השימושיים ביותר בעבור הגנאלוגים הם מפקדי האוכלוסין של ארצות הברית, אשר נערכים מדי עשר שנים (בשנים המסתיימות באפס) ברחבי הפדרציה כולה (חלק מן המדינות עורכות מפקדי אוכלוסין נוספים מדי עשר שנים בשנים המסתיימות בחמש) החל משנת 1790. מפקדים אלו הם אוצר בלום בעבור כל מי שחוקר את ענפי משפחתו אשר התגלגלו לארצות הברית (ואם במשפחה שלכם אין ענף כזה – סביר שעדיין לא מצאתם אותו). המפקדים הללו נשמרים בארכיון הלאומי, ובדיוק 72 שנים לאחר קיומו של מפקד – כל חומריו הופכים לציבוריים. חברות מסחריות העוסקות בגנאלוגיה (דוגמת Ancestry.com) מבססות חלק ניכר מן המוניטין שלהן על אינדוקס המפקדים הללו על מנת להנגיש אותם לחיפוש מורכב (למשל, על פי שם פרטי, שם משפחה, מקום מגורים, גיל, שמות בני משפחה, וכו' – כולל כל קומבינציה של הנ"ל). ללא אפשרות חיפוש בהם – יידרש החוקר לדפדף בחומרי המפקד, וזוהי בהחלט משימה מתישה למדי… בחודש אפריל הקרוב (אפריל 2012), ייפתח לעיון המפקד שנערך בשנת 1940, וגנאלוגים רבים ברחבי העולם (כותב שורות אלו ביניהם) כבר סופרים לאחור את הזמן עד אז…

משפחת וולקובסקי בשיקגו (אילינוי), כפי שמופיעה במפקד שנערך בשנת 1910 בארצות הברית (ליחצו להגדלה): אדולף ואסתר וולקובסקי, עם ילדיהם: ג'ני, ג'ו, ווילי ודורה; יחד עמם, מתגוררת גם אמה של אסתר, פרידה אסקנוף (שיבוש בלתי-מכוון של אשכנזי). אדולף הוא אחיה של סבתא-רבתא שלי, חיה-יוכבד הרשקוביץ

בקרב הקהילה הגנאלוגית, ובעיקר בקרב זו הצפון-אמריקאית, עוררה שאלה חדשה במפקד הקנדי סערה גדולה. בניגוד למתרחש בארצות הברית – המפקד הקנדי (אשר נערך מדי חמש שנים, בשנים המסתיימות באחת או בשש) נפתח לעיון הציבור רק בחלוף 92 שנה ממועד קיומו. לפני מספר שנים, לאחר שהתעוררה סוגיה הנוגעת לפרטיותם של אזרחי קנדה, הוחלט לשאול אותם בעת המפקד האם ירצו שהמידע אודותם ייחשף לעיני כל בעבור תקופת האכשרה. השאלה נכללה במפקד שנערך בשנת 2006, ומעט יותר ממחצית מן האוכלוסיה הנפקדת השיבה ב"הן". רק הטפסים של משיבי ה"הן" יהפכו פומביים בשנת 2098, וכל היתר ייוותרו חסויים לעד. החשש של גנאלוגים רבים היה שרבים מן הנפקדים לא יבינו את ההשלכות של אי-סימון "הן". יתרה מכך, המפקד הקנדי משנת 2011 ואילך מציב אתגר קשה עוד יותר לגנאלוגים העתידיים – מענה על הטופס הארוך של המפקד הופך להיות רשות ורק חלק קטן משאלון המפקד המלא הוא חובה.

(אפרופו רשות/חובה ופומביות/חסיון: א. על פי חוק, מי שנבחר להיות חלק מן המדגם במפקד הישראלי נדרש לענות על השאלות המופנות אליו; ב. טפסי המפקד עצמם חסויים לעד. )

אבל לא רק המפקד הקנדי מעלה סוגיות חשובות הקשורות לעצם קיומו – שאלות כאלו עולות גם בהקשר של מפקדים מודרניים במדינות אחרות. בעיקר, עולה שאלת הכדאיות הכלכלית. המפקד אשר נערך בארצות הברית בשנת 2010 עלה למשלם המיסים האמריקאי 14 מיליארד דולר. מפקד האוכלוסין אשר נערך בסין בנובמבר 2010 עלה יותר מ – 100 מיליון דולר והעסיק כ – 10 מיליון פוקדים. ומעבר לסוגיה הכלכלית, מדובר גם בעסק מסוכן למדי: במפקד אשר נערך בדרום-אפריקה בשנת 2001 נהרגו לא פחות מחמישה-עשר פוקדים בעת מילוי תפקידם.

המתנגדים לקיום המפקדים המלאים מציעים מספר אלטרנטיבות (ובאנגליה, כמו שמדינה רצינית יודעת לעשות, מתקיים דיון של ממש בנושא), כאשר הבולטת בהן היא דגימה של מאגרי מידע שונים המספקים הצצה של ממש על האוכלוסיה, למשל כאלו הקשורים לבחירות, לתשלומי מסים, רשיונות נהיגה, ביטוחי בריאות וכיו"ב. ברור שמיד צצים המתנגדים לגישה זו ומעלים סוגיות הקשורות לפרטיות המידע (בנוגע למאגרים הללו), לישימות של השיטות האלו במדינות מפותחות פחות, ואף לעניינים משפטיים הנוגעים לקיומם ההיסטורי של המפקדים.

ומכל אלו, צפות ועולות אצלי שתי תהיות:

1. גם אם ייפסקו מפקדי האוכלוסין המפורטים בארצות הברית באופן מיידי – הרי שבתקופת חיי שלי (בהנחה ואחיה עד 120 בבריאות שלמה, כמובן!) אספיק לעיין בכל אלו שנערכו כבר.
2. מתי סופסוף אוכל לעיין בטפסי המפקד אשר מולאו על ידי אבותיי-הקדמונים הישירים ב"מרשם התושבים" של שנת 1948 במדינת ישראל?