משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

כי ברוב הימים ימצאוך: בין קהלת למחקר המשפחתי

5 באוגוסט, 2011 מאת ארנון · ניתן להגיב

שַׁלַּח לַחְמְךָ, עַל-פְּנֵי הַמָּיִם: כִּי-בְרֹב הַיָּמִים, תִּמְצָאֶנּוּ. (קהלת, י"א, 1)

"שלח לחמך על פני המים" היא פרקטיקה שגורה בקרב גנאלוגים בעידן הדיגיטלי. אם בעבר פרסום תוצרי המחקר היה כרוך במאמץ רב, הרי שהיום אין בעיה להפיץ כל העת את תורת-מחקרך. ואף יותר מזאת: חלק מן השיח הגנאלוגי האינטרנטי היום מבוסס על כך שחוקרים מכל רחבי הגלובוס מפיצים לא רק את אשר העלו בחכתם, אלא, פשוטו כמשמעו, את עצם קיומם (הגנאלוגי).

כך, למשל, מאגר ה – JGFF מבית הג'ואישג'ן (JewishGen Family Finder) מבקש מן המשתמשים בו לעדכן שלושה שדות בלבד: שם משפחה, יישוב המוצא וארץ המוצא; זאת עבור כל שם משפחה המעניין אותם. אלו הם הפרטים היחידים המופיעים במאגר – אין בו מידע על בני המשפחה, אין בו התייחסות לתקופה מסוימת, אין בו שום פרט נוסף. בשנת 2010 הכיל המאגר למעלה מ – 470,000 רשומות שהזינו אליו למעלה מ – 90,000 חוקרים.

יתמה הקורא הנבון: באין מידע נוסף במאגר, היכן חשיבותו? ובכן, זו נמצאת בכך שהמאגר מאפשר תקשורת (חוצת זמן ומרחב) בין חוקרים. מגיע חוקר א' למבוי סתום (ואולי בכלל הוא רק בראשית הדרך), ואין לו מושג איך להתקדם במחקר משפחת X מן העיירה Y. חיפוש במאגר עשוי לחשוף בפניו עוד חוקרים אשר מתעניינים במשפחת X מן העיירה Y, ועימם הוא יוכל ליצור קשר. חלקם השאירו את עקבותיהם בו ימים, שבועות, חודשים ואף שנים קודם לכן. ייתכן, כמובן, ולא מדובר באותה משפחה, אלא רק בשתי משפחות הנושאות שם זהה. וברור שאין דין חיפוש אחר משפחת כהן כדין חיפוש אחר משפחת פסקוביצקי. ועם זאת, חיפוש במאגר זה הוא צעד ראשון והכרחי בעבור כל חוקר, שכן לך תדע… יתרה מזאת: עדכון פרטים במאגר הוא צעד קודם אפילו לצעד הראשון, שכן הוא יאפשר לחוקרים אחרים (בעתיד) למצוא אותך.

ומה שנכון למאגר ה – JGFF, נכון גם למאגרים/אתרים רבים אחרים: גנאלוגים בכל רחבי העולם משאירים עקבותיהם כל העת, ומאפשרים בכך לאחרים למצוא אותם. במקרים רבים – האיתור-העתידי מתאפשר בזכות שימוש פשוט במנועי חיפוש, גם אם עבר זמן רב מאז נטבעו העקבות. הפסוק המקורי בקהלת כיוון לכך כי מי שמתנהג בצורה נדיבה יקבל, בבוא היום, את גמולו על כך, ובהקשר שלנו הגמול על המעשה הטוב (שיתוף הקהילה במידע) מופיע בדמות יצירת קשר עם חברים אחרים בקהילה. יצירת קשר זו עשויה להוביל לתגליות משמעותיות, ולעתים לשיתופי פעולה פוריים.

בעת האחרונה, קיבלתי כמה גמולים שכאלו, אשר הוחזרו אליי בעקבות פירורי-לחם אשר שילחתי לדרכם מזמן, וכאן אזכיר שלושה מהם.

  • בקיץ 1999, זמן קצר לאחר שהתחלתי במחקר המשפחתי, התוודעתי לאתר ג'ואישג'ן, ומיד עדכנתי הפרטים הנחוצים במאגר JGFF. בין יתר השמות אותם התחלתי לחקור כבר אז (אחרים הצטרפו במהלך השנים), היה גם וולקובסקי Wolkovsky, שם הנעורים של אם-סבי, חיה יוכבד הרשקוביץ. פרט לשמו המלא של אביה (אשר מופיע על מצבתה), שם אמהּ ושם אבי-האם (מופיע על מצבת האם) – לא ידעתי אז דבר על משפחה זו, מלבד העובדה כי הגיעה לארץ ישראל מגלאץ Galati, רומניה. ובעצם, עד לפני כחצי שנה לא התווספה ולו אות אחת לידיעותיי אודות משפחת וולקובסקי. בסתיו האחרון, בחודש נובמבר 2010, קצת אחרי הגיענו לארצות הברית, ותוך כדי טיול בפנסילבניה, הגיע אליי מייל אשר נשלח דרך מערכת המסרים של JGFF. שולחת המסר מתעניינת במשפחת וולקובסקי מגלאץ, משפחתו של אב-סבה, אודותיה אין לה שום מידע. החזרתי מייל מנומס ובו כתבתי לה שגם לי אין שום מידע, ובמידה ויתגלה משהו למי מאיתנו – אנא יואיל לעדכן את השני. קיצורו של הסיפור (אשר וודאי עוד יורחב אודותיו כאן): כיום, מופיעים בעץ המשפחה שלי עוד שמונה אחים ואחיות של אם-סבי ממשפחת וולקובסקי – חלקם כבר ממופים על צאצאיהם (עם חלקם אני בקשר יומיומי), חלקם עדיין בגדר תעלומה. והכל התחיל משורה קטנה במאגר שרבים לא מבינים את חשיבותו.
  • באביב 2005, עסקתי במחקר אודות קורותיו ומשפחתו של חלל צה"ל, יוסף באומינגר ז"ל, אשר הוגדר כ"נצר אחרון" למשפחתו, אחד מתוך רשימה בשם זה, אשר כללה עשרות רבות של חללים. יוסף עלה ארצה לאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר שכל משפחתו נספתה בשואה – וזמן קצר לאחר מכן נפל בקרב בכפר עציון. המחקר אודותיו בוצע בהתנדבות במסגרת פרויקט "נצר אחרון", אשר שם לו למטרה לאתר את קרוביהם של החללים מן הרשימה. במסגרת החיפושים, הצלחתי לאתר את בני משפחתו – הן בארץ והן בארצות הברית – ובתוך כך, לתעד את קורותיו. תוצרי המחקר פורסמו (כך על פי הגדרות הפרויקט) בבלוג אשר נחתם בחודש מאי 2005. והנה, לפני שבועות אחדים, פורסמה תגובה לפוסט האחרון בבלוג ההוא. וכך כתבה המגיבה:

    לפני פחות משנה נכנסתי לפרויקט שמאמץ חיילים שנהרגו במלחמת העצמאות ואין מי שיזכור אותם, וקיבלתי את יוסף. אתמול, 2 אייר תשע"א, התקיימה בהר הרצל אזכרה ליוסף בנוכחות 30 אנשים. אמרנו קדיש, תהילים. כיבדנו אותו. אני משוטטת לתומי ברשת ומוצאת את הבלוג שלך, וזולגות לי דמעות של התרגשות. מי אתה? איך הגעת ליוסף? המידע שהשגת הוא מדהים, לו רק הייתי מגיעה לבלוג שבוע לפני, קרוביו החיים היו יכולים להצטרף לאזכרה.

    בהתכתבות עמה, סיפרתי לה את הסיפור כולו, והיא הזמינה אותי להצטרף לאזכרה שתתקיים בשנה הבאה. תרומתי הצנועה בעת הזו: קישרתי אותה אל בני משפחתו של יוסף (אחדים מהם הגיעו אליי גם הם בעקבות הפרסום בבלוג).

  • בקיץ שעבר, בחודש יוני 2010, פרסמתי הודעה בפורום "שורשים משפחתיים", ובה שיתפתי אודות מידע חדש בנוגע לשם המשפחה המקורי של סבתה של רעייתי. הזכרתי את השם החדש, את השם הישן, ואת עיר המוצא. דיאמנטשטיין Diamantstein, סולומון Solomon, קלוז' Cluj (שנקראת כיום קלוז'-נאפוקה Cluj-Napoca). טרם הצלחתי להתקדם בכיוון זה, ובינתיים התחלתי לטפל בכיוונים אחרים בהקשר של משפחות אחרות. והנה, לפני שבועות אחדים, כשנה לאחר פרסום ההודעה ההיא בפורום, אני מקבל מייל מאדם שמצא אותה, בעקבות חיפוש בגוגל, והופתע מאוד: שם המשפחה הישן, שם המשפחה החדש, עיר המוצא – כולם מתאימים לסיפורי משפחתו. "אולי," כך הוא תמה, "יש קשר משפחתי בינינו?". על פי שמו, ידעתי מיד במי מדובר. זהו בן-דוד של סבתה של רעייתי אותו אני מנסה להשיג כבר כמה שנים כדי לבדוק האם הוא יודע משהו אודות המשפחה והחלפת השמות בה… והנה כעת הוא מצא אותי.

* * *
וכך, מתחברת לה אחת הפרקטיקות הגנאלוגיות היומיומיות החשובות ביותר אל דבריו של החכם באדם, שלמה המלך. שלח לחמך, כן שלח אותו. כי ברוב הימים ימצאוך, ויהיה זה גמולך על ששיתפת.

ומיד לאחר מכן, בפסוק העוקב, נכתב: תֶּן-חֵלֶק לְשִׁבְעָה, וְגַם לִשְׁמוֹנָה: כִּי לֹא תֵדַע, מַה-יִּהְיֶה רָעָה עַל-הָאָרֶץ. (קהלת, י"א, 2). וגם האימרה הזו מעוררת בי אסוציאציות מיידיות לאחת הפרקטיקות הבסיסיות הנדרשות מכל גנאלוג: גיבוי החומר, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר…

Share

ניתן להגיב↓

  • עדיין אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.

השארת תגובה