משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

תיק ל"א (31) / טו-פל

1 במאי, 2011 מאת אורית לביא · 5 תגובות

תחת כותרת זו פרסמתי לפני ימים אחדים קטעים מתוך כרוניקה של משפחה אחת, בין השנים 1931 – 1946. הכרוניקה כללה קטעים נבחרים מהתכתובת של אבי המשפחה עם רשויות שונות ועם נבחרי ציבור בארץ ישראל. בסופו של דבר, האשה ושני הבנים נספו בשואה.

לטעמי, יש עניין ציבורי רב בפירסום התכתובת המלאה – גם אם מדובר במקרה פרטי של משפחה אחת. פרטי בני המשפחה הוסוו, כדי לשמור על פרטיותם. אך שמות אנשי הציבור שהיו מעורבים בטיפול במשפחה לא הוסתרו.

עם פירסום הרשימה התעוררו ספקות באשר לזכותי לפרסם את המכתבים. בפרט, התעורר חשש שבעתיד לא תינתן לי גישה למסמכים דומים. לאחר התלבטות החלטתי להסיר את הרשימה. אך בגלל שכבר הגיעו תגובות, אני משאירה פיסה קטנה ממנה.

Share

5 תגובות↓

  • 1 מיכאל סטרוד // 1 מאי, 2011 בשעה 22:18

    סליחה שזה נשמע אכזרי, אבל את רוצה לרמוז שצריך לומר "יום הזכרון לשואה לגבורה ולפקידונות"?

    אלמלא הפך סבא של אשתי את השולחן במשרדי חלוקת הסרטיפיקטים, ההייתי?

  • 2 אורית לביא // 1 מאי, 2011 בשעה 22:24

    מיכאל, זכות הפרשנות נתונה לקורא. אני פירשתי אחרת.

  • 3 רוני // 1 מאי, 2011 בשעה 23:19

    מיכאל,

    הסבא של אשתך לא רלבנטי לעובדת היותך 🙂

    רוני

  • 4 ארנון // 2 מאי, 2011 בשעה 7:02

    מבט מיקרו-היסטורי מרתק ומעורר מחשבה. ברור שההזדהות הראשונית היא קודם כל עם הקורבן ה"ברור", אך לצורך התרגיל המחשבתי ניסיתי לחשוב מה יכול היה הצד השני לעשות אחרת. או אז, הגעתי כבר למבט היסטורי על התקופה ההיא (ואולי אף מקרו-היסטורי?), ואני לא בטוח שיש בידי הכלים להציע תשובה…

  • 5 יוסי יניב // 2 מאי, 2011 בשעה 7:18

    אני חושב שכל שיפוט שנעשה היום על הצעדים שנעשו (לא חשוב על ידי מי) בתקופה ההיא, הוא מוטעה, טועה, ומונע מאיתנו להבין נכון את העבר.

השארת תגובה