ב- 15 באפריל 2007 פרסמתי כאן פוסט בכותרת: "האם נדאג שיזכרו גם אחרינו ('שריפה בעיירה')". הפוסט מדבר על הקשר האישי שלי אל השיר.
"שריפה בעיירה", יצירתו האלמותית של מרדכי גבירטיג, אינה זקוקה להצגה. יחד עם זאת, מדי פעם היא זוכה לעדנה מחודשת.
ב- 1994 היא זכתה לביצוע שערורייתי של להקת המטאל הישראלית "סיילם". הביצוע נאסר להשמעה (איסור שהוסר זמן קצר לאחר הטלתו).
ממש לאחרונה זכה השיר לביצוע מחודש, והפעם של להקת אייל קופמן והנגרים. מסתבר, שלאחר השואה כלל יצחק ארצי (הידוע גם כאביו של שלמה) את השיר ברפרטואר של מקהלה שהקים בבוקרשט. על מנת למנוע בעיות עם הצנזורה הרומנית נתן ארצי לשיר שם כיסוי: "שיר מכבי האש".
בשער "ידיעות השרון" אתמול (18.3.2011) הופיע הכיתוב הבא: "ההימנון של מחתרת גטו קראקוב הפך לשיר הכבאים".
אייל קופמן והנגרים החליטו לחדש את השיר על רקע השריפה בכרמל. "ידיעות השרון" מדווח מפי מתופף הלהקה, ליאור שולמן, כי: "זה שיר מחאה שבו אנו צועקים את זעקת הכבאים ואת כל שאר העוולות החברתיות במדינה".
כששולמן אומר "כל שאר העוולות החברתיות במדינה", הוא מדבר על כך במובן הרחב ביותר. צריך לראות את הקליפ עד הסוף, כדי להבין על מה הוא מדבר: אל תפספסו את התמונות ואל תפספסו את הצלילים המסיימים את השיר. הביצוע הנוכחי מפקיע את השיר מזירתו ההסטורית למחוזות אחרים.
תגובה אחת↓
1 על זילות סמלי השואה (שריפה בעיירה – גירסה מספר 4…) | משפחתובלוגיה // 14 אפר, 2012 בשעה 14:30
[…] בשנת 2007 סיפרתי כאן את סיפורו של השיר "שריפה בעיירה" של גבירטיג ("האם נדאג שיזכרו גם אחרינו ("שריפה בעיירה")". השיר זכה לביצוע שערורייתי של להקת סיילם ואף הפך ל"שיר הכבאים" (אליבא דעיתון ידיעות השרון, כפי שכתבתי בשנה שעברה: "שריפה בעיירה – גירסה מספר 3…"). […]
השארת תגובה