משפחתובלוגיה

(פוסט זה נכתב במשותף על ידי רוני ועל ידי ינוקא)

סיגט (בהונגרית: Máramarossziget וברומנית- (Sighetu Marmaţiei), אשר במחוז מרמרוש, חבל טרנסילבניה אשר ברומניה, היא עירם של חרדים, של אדמו"רים מייסדי חסידות סטמר וגם עירו של חתן פרס נובל לשלום (1986), אלי ויזל, וגם כמובן, של אימי, אשר נולדה שם.

עיר וכפרים סביב לה. בכפרים אלה נולדו, גדלו, חיו ומתו קרובי במשך שנים רבות. שניים מכפרים אלה שוכנים דרום מזרחית לעיר גופא, מהלך זמן קצר בעגלה הרתומה לסוס. בכפר Rozavlea , אשר בתחומי הקיסרות האוסטרו-הונגרית, נולד הסבא-רבא שלי אלי שלומוביץ. במשך ימי חייו הוא נדד באזור, חצה את הנהר לעיר שמעבר לנהר- אקנא סלאטינה (Akna Szlatina). את ילדיו הוליד שם. כשבגרו ילדיו הם חצו את הנהר בחזרה לסיגט והקימו שם משפחות.

באותה תקופה שכנו סיגט, אקנה סלאטינה וגם רוזבליאה בתחומי הקיסרות האוסטרו-הונגרית, השפה הדוברת בהם היתה הונגרית ובשפה זו אף התנהלו הרישומים. לרוזבליאה קראו אז Rozalia  ולעיר סיגט קראו מרמרוש-סיגט.

ב חוזה טריאנון (אשר נחתם בארמון הטריאנון הגדול השוכן בגני ורסאי) שנחתם בשנת 1920 הוסדר מעמדה של הונגריה לאחר מלחמת העולם הראשונה. "הוסדר" זו מילה נקיה לכך שהונגריה איבדה 2/3 משטחה ומאוכלוסיתה. אחד האזורים אשר נקרעו מעל הונגריה היה אזור טרנסילבניה, אשר נמסר לרומניה.

אזור רותניה הקרפטית, שבו שוכנת אקנה סלאטינה, נמסר לצ'כוסלובקיה.

וכך, מצאו את עצמם אבותי ה"הונגרים" ברומניה ובצ'כוסלובקיה, במקום בהונגריה.

הרומנים, אשר קיבלו את השטחים להם ערגו במשך שנים, החליפו את שמות הרחובות ההונגרים לשמות ברומנית וכמובן, העניקו לכל יישוב שם ברומנית. לא מן הנמנע שלכל היישובים הללו היה שם גם בהונגרית וגם ברומנית קודם לכן, אולם לאחר 1920 הפכו השמות הרומניים לשמות הרשמיים וכך גם הפכה השפה הרומנית לשפה הרשמית.

לסבא-רבא שלי, אלי שלומוביץ (אשר היה חייט), היו 8 ילדים, אשר 4 מהם נפטרו מיד לאחר הלידה. ארבעת הנותרים שרדו: חנה ("הדודה חנה"), משה-לייב (סבי), פנינה-פרל ו – וולף. הסבתא רבתא שלי היתה רבקה ניימן, אשר נולדה לא רחוק מאקנה –סלטינה, בכפר Beddo, אשר היום שוכן באוקראינה ושמו Bedevlja.

תעלומת "הדודה חנה" העסיקה אותי כעשור עד  לפיצוחה: הדודה חנה היגרה לארצות הברית בשנת 1913, התחנתה עם הארי אהרונוביץ' ונולדו להם 5 בנים. הדודה חנה שלחה לאחיה, שהתגוררו בסיגט, חבילות מאמריקה. האחים היו חוצים את הנהר מסיגט (אשר שכנה כבר ברומניה) אל בית הדואר באקנה סלאטינה (ששכנה מעבר לנהר בצ'כוסלובקיה) וחוזרים עם החבילות הביתה לסיגט.

 משה-לייב, סבי, כמו אחותו פרל, ניספו בשואה. הם ומשפחותיהם הובלו ברכבת מגטו סיגט לאושוויץ. סבא מת במחנה עבודת כפיה אחר.

על הדוד וולף לא ידעתי ולא שמעתי. לא ידעתי ולא שמעתי, כי אמא שלי לא ידעה עליו דבר. לראשונה נודע לי על קיומו מאת הקרובים שמצאתי בשיקגו. בן דודה של אמי שמר על התמונות המשפחתיות. באחת התמונות מופיעה "אשתו של וולף עם שלוש בנות". אם תסתכלו היטב, תוכלו לראות, שככל הנראה, יש לה עוד ילד בבטן.

בן דודה של אמי (בנה של פרל) אישר את קיומו של דוד נוסף ואמר שהוא גר ב"סְטְרִי מְפֶטֶרֶה". איפה שכן אותו מקום לא ידעתי. בן הדוד אמר שהם היו מגיעים לביקור אצל הדוד כשהם נוסעים בעגלה עם סוס. חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי, אבל היה ברור שזה לא צריך להיות מקום רחוק.

באחד מביקורי במוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית בצפת (או בשמו בהונגרית, אשר חביב עלי מאוד, בשל פשטותו והקיצור הרב: (A MAGYAR NYELVTERÜLETRÕL SZÁRMAZÓ ZSIDÓSÁG EMLÉKMÚZEUMA  עיינתי, בעזרת הצוות המסור, ב"ספר מארמארוש". הספר איננו "ספר יזכור" במשמעות הקלאסית של המושג, אלא יותר אנציקלופדיה לישובים ולקהילות היהודיים במחוז מארמארוש. הפורמט אכן מזכיר את האנציקלופדיה העברית.

עברתי בתוכן הענינים על כל שמות הישובים המופיעים בו וגיליתי את הישוב סטרימטערע. השם צלצל כמו "סטרמפטרה" של הבן דוד ועל כן החלטתי לבדוק את האפשרות שבישוב הזה אכן מדובר. לימים בן הדוד אישר כי אכן בכפר זה מדובר וכי כך נקרא המקום בידי היהודים.

עיון מדוקדק במפה מגלה כי ש- Strimtere שוכן בין סיגט לבין רוזבליאה ועל כן, מיקומה הגיוני מאוד ומשתלב בזירה הגיאוגרפית בה פעלה משפחתי.

בשנת 2003 ביקרתי בסיגט ונסעתי לבקר גם בסטרימטרה. כוונתי היתה לאתר את בית הקברות היהודי ולנסות למצוא את קברו של וולף שלומוביץ, אשר לפי הטענה נפטר בגיל צעיר והשאיר את אלמנתו עם שלושת הילדות.

במסגרת ההכנות לביקור גיליתי כי שמו הרומני (הנוכחי) של הכפר הקטן הוא Strâmtura וכי שמו ההונגרי הקודם של הכפר הוא Szurdok.

 בעזרתו של חברי, ד"ר נחי קרן, עיינתי בספר "אגדות סטרימטרה : סיפורה של קהילה יהודית מראשיתה ועד אחריתה",  שכתב שמעיה אבני. בספר מעשיות וסיפורים מחיי הקהילה היהודית בסטרימטרה. אולם, לא מצאתי בספר ולו מעשיה אחת לרפואה על וולף שלומוביץ.

בביקורי במקום גיליתי כפר קטן השוכן משני צידיו של הכביש. בשעת אחר הצהריים ניסינו לאתר את מיקומו של בית הקברות היהודי. האנשים ששאלנו הורו לכיוון השדות. השארנו את הרכב במקום שבו כבר אי אפשר היה להתקדם איתו והמשכנו ברגל. בהעדר שילוט כלשהו, החיפוש ארך זמן ארוך, אולם מצאנו את בית הקברות, שהיה מגודר ונעול בשער.

בית הקברות ניצב על גבעה המשקיפה על האזור המוריק. מקום פסטורלי ויפה.

 

בעזרת המדריך המקומי ובעזרת ערכת בית הקברות שלנו צילמנו את כל המצבות.

אמנם כל המצבות צולמו, אך את וולף שלומוביץ לא מצאנו, והוא נותר תעלומה עד היום.

 

לפני מספר שנים נטלו מספר חברים את היוזמה לנסות ולהעלות לאינטרנט את הרשומות היהודיות לאזור מרמרוש. בראש הפרוייקט  The Máramaros/Maramureş County Jewish Records Indexing Project

עומדת ברוק שרייר – גנץ (Brooke Schreier Ganz), המשקיעה בפרוייקט זמן לא מבוטל. עיקרו של הפרוייקט – תיעוד הרשומות היהודיות של האזור, המצויות בארכיון הרומני הלאומי בבאייה-מארה. כאשר הפרוייקט יושלם ויתורגמו כל הרשומות, יהיו במאגר כ- 54,000 רשומות.

יש לקוות שכאשר הרשומות לגבי הכפר יפוענחו על ידי מתנדבי הפרוייקט, ימצאו שם רשומות אודות משפחת דודה של אימי, וולף שלומוביץ, אשתו וילדיו.

 לפני זמן מה, בעת שהינוקא שיחק במשחק Halo, הוקרן סרט שהוא חלק מהמשחק. בזוית העין קלטתי כיתוב בשולי המסך. הדבר נראה בלתי הגיוני בעליל. ביקשתי מהינוקא שיחזור לאחור מספר פעמים וקראתי את הכתוב: לא ייאמן !

צוין שהאירועים מתרחשים בישוב ששמו: Szurdok Ridge Ütközet במחוז Ütközet והשנה היא… שנת 2552.

(שימו לב מיד בתחילת הסרטון באותיות קטנות בחלק הימני התחתון של התמונה)

אמרנו Szurdok ? כן ! סורדוק !! כור מחצבתי, ערש משפחתי חי נושם וקיים בשנת 2552.

המשחק Halo הוא סידרת משחקים שמתרחשת בסביבות שנת 2550. השחקן מגלם חייל במלחמה בין האנושות לחייזרים.

חייזרים אלה הם לא כמו ET החמוד. הם חייזרים, אשר מטרתם היחידה, היא להשמיד את האנושות ולהוציא לפועל את "יום הדין" לפי דתם.

את המשחק ניתן לשחק רק בקונסולת Xbox 360 של מייקרוסופט, אשר זהו משחק הדגל שלה.

המשחק יצא לראשונה בשנת 2001 ומשחקם האחרון בטרילוגיה יצא בשנת 2010 (הלא הוא, Halo Reach).

במשחק Halo Reach השחקן מגלם חייל ספרטני, אשר הוא החייל האולטימטיבי (יש מספר רב של חיילים כאלה). מטרת השחקן היא, לעצור את הפלישה החייזרית ל – Reach (כוכב הלכת), בעזרת היחידה שאליה משתייך השחקן.

המשחק כולל שלושה מצבים: 1. מצב Campaign – בו אתה עוקב אחר הסיפור של החייל; 2. מצב Firefight, בו מטרתך היא לשרוד כנגד כמה שיותר חייזרים; 3. Matchmaking – זהו מצב רב-משתתפים, בו השחקן יכול להלחם נגד שחקנים מכל העולם, בקבוצות או בבודדים.

כאשר החייזרים פולשים לכוכב הלכת Reach הם מונהגים על ידי ספינת-על אחת. היחידה שבמשחק מתכננת כיצד להשמיד עת ספינת-העל. הם מתכנסים במערה ב- Szurdok.

נראה כי מחברי המשחק בחרו מספר מקומות בהונגריה ורומניה. הבחירה, ככל הנראה, אינה מקרית ולא נעלמה מעיני אוהדי המשחק.

בני האנוש בשנת 2552 נראים כמונו. לא חלו בנו מוטציות מרחיקות לכת. אנחנו כמובן דוברי אנגלית (בסורדוק) ובאופן עקרוני, ממשיכים להלחם. הפעם אנו נחלמים בחייזרים…

אז… הנה קיבלנו ד"ש מקרובי משפחתנו בשנת 2552 ואולי נצליח לקבל מהם קצת נתונים לעץ המשפחה ולהרחיבו…. !