ארנון כתב לאחרונה על פיצה עץ-משפחתית. מה שארנון כתב, הזכיר לי קשר נוסף של הגנאלוגיה לפיצה.
בחודש שעבר נתתי הרצאה בכנס הבינלאומי ה- 30 לגנאלוגיה יהודית ביחד עם בן דודי השני מוזח פעם אחת, תד גרוסמן. נושא ההרצאה היה: Genealogical Gems in Rural Hungary (פנינים גנאלוגיות בהונגריה הכפרית). בהרצאה סיפר כל אחד מאיתנו על חלקו במחקר בכפרים בהונגריה ועל נסיונו.
תד גרוסמן סיפר, שכאשר הגיע לכפר אבותיו בסלובקיה, לא רחוק מהגבול ההונגרי, הוא נתקל באדם טוב לב, שיצא מדרכו לעזור לו במחקרו. אותו אדם, שמסיבות שיובנו מיד, לא נזכיר את שמו, נרתם למחקרו של תד והתנדב להסיעו לכל מקום שרצה, ללא תמורה. אותו אדם היה בעל משפחה ולו אשה וילדים.
תד היה אסיר תודה לסלובקי הידידותי ואמר לו שלא נעים לו, ושהוא לא צריך להסיעו ולטרוח סביבו. תד אמר לו שהוא יסתדר לבד.
אז השיב לו הסלובקי: "השתגעת ? אם לא אסיע אותך, איך אוכל לפגוש את ידידתי, מוכרת הפיצה מהכפר השכן ולזכות בחסדיה ?"
הנה עוד יישום למחקר גנאלוגי בכפרים (בסלובקיה, לפחות) 🙂

ניתן להגיב↓
עדיין אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.
השארת תגובה