משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

שת"פים גנאלוגיים חוצי תרבויות

21 באפריל, 2010 מאת אורית לביא · 7 תגובות

עיתון "המודיע" הוא חלק מרשימת ה"ביביליוגרפיה חובה" לכל מי שאבותיו נמנו עם חסידויות אירופה (וישראל כמובן). הרב נפתלי אהרון וקשטיין, ראש "המאגר העולמי לכתבי יוחסין בישראל", מפרסם שם מדי יום שישי את מדור "ויתילדו", אודות אילני יוחסין הקשורים לעולם החסידי.

המחקר הגנאלוגי מצריך לימוד, או למצער יכולת התמודדות, עם שפות רבות. למדתי לפענח מסמכים פולניים מהמאה ה-19 (לפני כן לא ידעתי מילה בפולנית), לפענח שמות הכתובים קירילית, ובימים אלה אני מרעננת את האלפבית היווני שלמדתי בשיעורי המתמטיקה, כדי לקרוא רשימות שפירסמה הקהילה היהודית ביוון (שימושי גם, להבדיל, בקריאת שילוט דרכים באיי יוון).

אך הבנת הנקרא במדור הגנאלוגי ב"המודיע" מחייבת את הקורא/ת החופשי ברכישת שפה נוספת, שפת היוחסין החסידית. אם כתוב "סיפר לי זקני" – יתכן שהכוונה לסבא-רבא של זוגתי, ואם כתוב "..נכדו רבי יששכר.." – הכוונה אולי לבעל נכדתו. עצי המשפחה אינם משורטטים במבנה ההיררכי המוכר לחוקרי השורשים החופשיים, ובדרך כלל – הנשים אינן חלק מהם. אם פלוני נישא לצדקת רמת יחס, זו תופיע בעץ כ"..חתנו רבי יוסי.." – כלומר, הבת של יוסי. לעתים קרובות, השושלות החסידיות גם מכבדות את כל אחד מחבריהן בתואר "רבי", בין אם היה רב מוסמך, ובין אם היה רוכל זעיר, אך צדיק ושוקד על התורה, שנמנה עם חברי חצר זו או אחרת.

לפני כשנה פירסם ר' וקשטיין במדורו ב"המודיע" מאמר אודות משפחת הורונצ'יק – משפחה שאת תולדותיה אני חוקרת שנים אחדות. כמובן, הגבתי למאמר, החלפנו מידע, ולבסוף העברתי למדור את עץ המשפחה כפי שהיה ידוע לי באותו מועד. להפתעת כל המעורבים, מר וקשטיין זיהה בעץ המשפחה את שמו של אחד מאבות משפחתו שלו!

חודשים ארוכים ליקטנו מידע, אשר יאשר או יפריך כי אכן מדובר באותו אדם. לאורך התקופה, שיתוף הפעולה העשיר אותי בהנחות גנאלוגיות שלא היו מוכרות לי. למשל, בשלב מסויים, דנו במידע שהיה בידי כי אבינו המשותף (אז עדיין בספק) היה מחסידי צאנז. במכתב שקיבלתי הופיעה הפיסקה הבאה:

חשבתי על כך בעצמי, אלא שהדברים לא כל כך הסתדרו לי תחילה משום שידוע לי שהם היו חסידי קאצק. אולם עכשיו ביררתי בין בני משפחה מבוגרים יותר, והתברר לי שרבי מנחם מנדל עצמו היה חסיד קאצק, בהשפעת חותנו שהיה משרידי חסידי קאצק. בעוד שאביו רבי צבי היה חסיד אלכסנדר, ומעתה בהחלט יכול להיות שחותנו היה מחסידי הרבי מצאנז.

אינני מתיימרת להכיר עתה את מפת החצרות החסידיות ואופי הקשרים ביניהן. אך מעתה, כאשר אתהה אם פלוני עשוי היה להיות האב / החתן של אלמוני, אני יודעת שלצורך אישוש או הפרכת ההשערה – עלי לבחון גם אם יתכנו נישואין בין החסידויות הרלוונטיות.

אני מצידי תורמת למחקר המשותף את היכולת להשיג רישומים אזרחיים מפולין, ולפענח אותם, ובכלל – להתמודד עם כל מידע שאינו מופיע באותיות עבריות. כלים אלה אינם נפוצים בחקר היוחסין החסידי, ולו בגלל שלימודי הליבה אינם כוללים יכולת שליטה באלפבית לטיני.

רק החודש, הגיעו לידי המסמכים הארכיוניים מפולין, ואלה הוכיחו באופן סופי כי אנו בני דודים*. מעל לכל, תודות לשיתוף הפעולה זכיתי להוסיף לעץ המשפחה צאצאים חיים לסבי-זקני החסיד הנגיד אברהם יעקב הורונצ'יק – היחידים שנמצאו עד כה מלבד אבי.

השבוע פירסם הרב וקשטיין ב"המודיע" שאילתא נוספת הנוגעת למשפחתנו המאוחדת – הורונצ'יק, פוזננסקי, גרינשטיין ולידזברסקי. המתח עתה בשיאו: האם קוראי "המודיע" יעשירו אותי במידע חדש אודות אבותי?

לטובת המתעניינים שאינם מקוראי "המודיע", זהו נוסח השאילתא **:

* למען הדיוק, זוגתו של ר' וקשטיין היא בת דודתי מדרגה רביעית, מוזחת פעם אחת.
** בנוסח השאילתא נפלו כמה טעויות. אברהם יעקב הורונצ'יק היה יליד דוברה ותושב לודז', ולא כפי שנכתב. שאול הורונצ'יק נשא לאישה את לאה בת איצק לייב לוי, ולא כפי שנכתב.

Share

7 תגובות↓

  • 1 ארנון // 21 אפר, 2010 בשעה 11:37

    בצירוף מקרים מפתיע (או שמא הכל, כפי שאני מאמין, "כתוב אי שם למעלה") – גם אני עומד לככב באותו עיתון ממש ובהקשר דומה: על מנת לפענח קשרים משפחתיים לענף טרופ שלי. אותו אדם יקר אשר אליו התייחס במדורך זה מסייע גם לי כעת, ואף העלה השערה מרתקת וחתרנית לגבי המשפחה הנ"ל, שאם תסתבר כנכונה – תשנה את חיפושיי אחר משפחת טרופ מן הקצה אל הקצה. על כך – כאשר ייוודעו פרטים נוספים.

    ובינתיים, אשמח אם תשפכי מעט אור על מקורותיהם של אלו אשר מעברו השני של השת"פ חוצה התרבויות.

  • 2 עוזי // 21 אפר, 2010 בשעה 12:53

    האם הכוונה במאמר לר' מנחם מנדל רנד?

  • 3 אורית לביא // 21 אפר, 2010 בשעה 14:25

    לארנון:
    המקורות הגנאלוגיים של חוקרי יוחסין מהזרם החסידי הם נושא למאמר ארוך נפרד. על רגל אחת, הם כוללים מקורות משפחתיים בכתב ובע"פ, מקורות בספרות – הן ספרות עבר והן ספרים בני זמננו, ורשימות יוחסין הנמצאות בידי חוקרי יוחסין.

    אם לא אתעצל, אנסה לפרסם על כך רשימה אחרת בקרוב.

    לעוזי:
    מנחם מנדל המוזכר ברשימה הוא למעשה מרדכי מנחם מנדל גרינשטיין, בן רבי הירש לייב גרינשטיין ורוחלה לבית הורונצ'יק.

  • 4 גידי // 22 אפר, 2010 בשעה 10:33

    קראתי את תגובתך לעוזי. איך מגיע השם ראנד לגרינשטיין? האם ,למיטב ידיעתך , מקום מגוריו היה לוטוביסקה שבמזרח גליציה?
    תודה

  • 5 אורית לביא // 22 אפר, 2010 בשעה 13:16

    לגידי:
    אין לי כל מידע אודות משפחת ראנד, ובפרט לא על הקשר בינה לבין משפחת גרינשטיין.
    אשר למשפחת גרינשטיין – נכון למחצית הראשונה של המאה ה-19 היא התגוררה בקונסטנטינוב, מחוז לודז'. מרדכי מנדל גרינשטיין המוזכר לעיל התגורר בעיר לודז', ובני משפחה אחרים הידועים לי התגוררו בערים נוספות באזורי לודז' וקאליש. לא ידוע לי על קשר למזרח גליציה.

  • 6 ויגדור לאה // 9 ספט, 2015 בשעה 16:10

    מרתק אותי לקרוא את כל המאמרים שלכם בנושא גיניאולוגיה רבנית וחסידית, איך אני יכולה למצוא אותם באופן מרוכז? הם פשוט אוצר אדיר

  • 7 אורית // 9 ספט, 2015 בשעה 16:26

    לאה שלום,
    אני שמחה לשמוע שאת נהנית מהקריאה. למען האמת, חבורת משפחתובלוגיה אינה מרבה לכתוב על גנאלוגיה רבנית…
    שניים מחברינו מחזיקים בלוגים ייעודיים לנושא זה:
    בעל הכינוי "בנימין מפתח תקוה" מחזיק בבלוג "תולדות ושורשים". וחברנו ירון פדהצור כותב ב"מדור לדור".
    שנת קריאה מהנה!
    אורית

השארת תגובה