היום, 15 בינואר 2009, הוא יום השנה הארבעים לפטירתה של לאה גולדברג. לאה גולדברג היתה יוצרת אשר רבים מספריה ושיריה מוכרים לכל אחד כמעט, ובמקביל – פרטים רבים מקורות חייה נותרו עדיין עלומים לרבים (למשל: כמה מכם יודעים כי לאה גולדברג היתה פרופסור באוניברסיטה העברית? וכמה מכם יודעים שאמהּ התגוררה עמה בארץ, ואף נפטרה 13 שנה אחריה?). ומעבר לכך, המעניין הוא שפרטים אחדים בביוגרפיה של גולדברג נותרו עלומים גם לחוקריה הוותיקים והידענים. ביניהם, שניים הרלוונטיים לכל מי שדיוק בפרטים משפחתיים חשוב לו.
היכן נולדה לאה גולדברג?
אדם המבקש לתעד את "מקום הלידה" שלו או של כל אדם אחר, עלול להיתקל בשאלה הבאה: האם יש לתעד את המקום הפיזי בו התרחשה הלידה (עבורי, למשל: בית החולים "הלל יפה" בחדרה), או שמא את המקום בו התגוררה משפחתה בסמוך ללידה, אותו מקום אליו הגיע הרך הנולד היישר מבית-היולדות (עבורי: זכרון יעקב)? מי שבוחר לציין את מקום הלידה הפיזי – עלול לאבד בעשותו כך מידע חשוב על מסלול חייו של האדם, שכן ייתכן ואדם שהתגורר כל חייו בצפת – נולד בתל אביב (במקרה, כשאמו נסעה לביקור שם ותקפו אותה צירי לידה) ונפטר ונקבר בירושלים (במקרה, כאשר נסע לבקר את קרובי משפחתו שם, ולא ניתן היה להלין את המת), כך שעיר מגוריו כלל לא תוזכר בתיעוד היבש אודותיו; אך מן הצד השני, מי שבוחר לציין את מקום תחילת החיים האמיתיים – עלול לאבד בעשותו כך מידע חשוב שישמש אותו בהשגת מסמכים רלוונטיים, ובהמשך לדוגמא הקודמת – רישומי הלידה והפטירה של הצפתי יימצאו (אם בכלל) בתל אביב או בירושלים, אך כנראה לא בצפת.
בקיצור, בעיה. ולך תתעד שני שדות בעבור כל אחד מאירועי תחילת/סוף החיים.
אצל גולדברג באה לידי ביטוי תופעה זו ביתר שאת. בחלק מן הביוגרפיות שלה היא מופיעה כילידת קאוּנאס (קובנה) Kaunas, אשר בליטא (כאשר נולדה, בשנת 1911, היתה שייכת קובנה לאימפריה הרוסית). כך, למשל, באתר הכנסת. במקומות אחרים, היא מופיעה כילידת קלינינגרד (קניגסברג) Kaliningrad, אשר בשליטת רוסיה (העיר מהווה, למעשה, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא; בעת ההיא, היתה שייכת העיר לחבל הארץ ההיסטורי פרוסיה, אשר היה בשליטת גרמניה). כך, למשל, באתר הסוכנות היהודית. בין שתי ערים אלו מפרידים כ – 300 ק"מ בקו-כבישי.
אך אל נא תטעו: אין מדובר בהתחבטות של ביוגרפים, שכן אף גולדברג עצמה התחבטה בסוגיה זו. הנה מסמך בכתב ידה, בו היא מתעדת את קורותיה ומציינת את עיר הולדתה כ"קניגסברג". והנה טופס רשמי שמילאה בכתב ידה, ובו מקום הלידה מתועד כ"קובנה".
לא, לא מדובר חלילה בחוסר-החלטיות-משווע, אלא לדוגמא להקצנה שבסיפורי תחילת החיים של רובנו. הרי כיום – בניגוד למה שהיה נכון כמעט תמיד לגבי אבותינו במאה ה – 19 או לפני כן – אף אחד לא באמת נולד בביתו, ולא תמיד בית היולדות הקרוב נמצא באותו יישוב בו מתגוררת המשפחה. אך אצל משפחת גולדברג הסיפור היה מעט שונה, כפי שמבהירה הערה קטנה בערך אודות לאה גולדברג בוויקיפדיה העברית. אמה של גולדברג, אשר התגוררה עם בעלה בקובנה, איבדה שני תינוקות במהלך שתי הלידות שקדמו להריונה של מי-שעתידה-להיות-לאה. לכן, לקראת הלידה החליטה לעבור לקנינגסברג, שם היו שירותי הרפואה טובים יותר. לאחר הלידה, חזרה לביתה בקובנה.
מה עלה בגורל אביה?
בכל הביוגרפיות של המשוררת (למשל באנציקלופדיה ההיסטורית של נשים יהודיות), לא מוזכר דבר אודות נסיבות סיום חייו של אביה או מועד מותו. הפרק הידוע אודותיו כולל את עובדות היותו של האב מומחה לכלכלה ומי שייסד את מערכת הביטוח הלאומי של ליטא, כמו גם את עובדת מעצרו ועינויו על ידי חיילים ליטאיים בימי מלחמת האזרחים ברוסיה בחשד לקומוניזם ואת העובדה שחלה, בעקבות זאת, במחלת נפש. האב עזב את הבית והיה מאושפז במוסדות שונים.
גם תופעה זו מוכרת לרבים מאתנו, המגיעים למבוי סתום בכל הקשור לסיום חייו של אדם, ובפרט לגבי אנשים שהתגוררו באירופה לפני מלחמת העולם השניה. אף במשפחתי, איננו יודעים מה עלה בגורלם של הורי סבי, ישראל ומרים ליבמן. נכון הוא שכיום, בעידן האינטרנט ושפע המידע, יש מקורות רבים לחיפוש אחר נספים/ניצולים בשואה, ולעתים גם ללא קצה חוט ניתן לאתר קרובי משפחה שעקבותיהם אבדו – אך לא תמיד משימות חיפוש אלו עולות יפה.
אבל, כמו שקורה לעתים, היה מי שמצא את התשובה לחידה שהטרידה רבים. היתה זו פרופ' יפעת וייס, מן החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית, ירושלים. במסגרת מחקריה, קראה פרופ' וייס מכתבים ששלחה גולדברג לחברתה, הילסבי הונקה פון פודבילס Ilsabe Hünke von Podewils בשנות ה-60 של המאה ה-20, כשלושים שנה לאחר שחברותם המשותפת באוניברסיטה בברלין נקטעה. בשנת 1962, עלה בגרמניה המחזה "בעלת הארמון", אותו כתבה גולדברג כעשר שנים קודם לכן (המחזה עלה לראשונה בישראל בשנת 1955). הילסבי, אשר נכחה באולם, שמעה את שם המחזאית ונזכרה לפתע בחברתה לספסל הלימודים. היא יצרה קשר עם התיאטרון על מנת לאתר את כתובתה של גולדברג, ושלחה לה מכתב. מאז, התכתבו השתיים עד למותה של גולדברג בשנת 1970. לאחר מותה של הילסבי, המכתבים אשר נמצאו אצלה נתרמו לספריה הלאומית בירושלים, ורובם נמצאים היום בארכיון אגודת הסופרים העבריים, אשר במכון "גנזים". עד לאחרונה, לא זכו המכתבים לתשומת לב רבה.
וכך כותבת גולדברג אל חברתה, הילסבי, במכתב מיום 3 במרץ 1962, ואשר תרגום שלו לאנגלית מופיע באחד ממאמריה של פרופ' וייס1:
As you can see I am living in Jerusalem. I am working here as lecturer of Comparative Literature. My work is very interesting and stimulating. I also write. My mother is here with me. My father and all other members of my family perished in Europe.
זהו, ככל הנראה, האזכור היחיד למותו של אביה, אשר – כפי שמציינת לאה גולדברג במכתב אל חברתה – נספה, ביחד עם יתר בני המשפחה (פרט לאמה, כאמור), בימי השואה. בהינתן פרטים נוספים אודות משפחתו של אביה (שמות הוריו ואחיו, למשל), ניתן יהיה בוודאי למצוא תיעוד אודות הנסיבות בהן מצאו את מותם.
* * *
שני פרטים בביוגרפיה של היוצרת לאה גולדברג – מקום לידתה וגורלו של אביה – היו מעורפלים למדי, עד שבא מישהו שהסיר את מסך הערפל מעליהם. זוהי מטרתו של כל אדם אשר עוסק בחקר שורשי משפחתו, וערפילים שכאלו מכסים את שמי-המידע אודות משפחותינו מדי יום כמעט. ומן הבחינה הזו, דומה המחקר הגנאלוגי – אשר רבות בו השאלות מן התשובות ורבים בו התסכולים מן ההצלחות – לתמונה המשרטטת לאה גולדברג ב"משירי ארץ אהבתי":
ושבעה ימים אביב בשנה
וסגריר וגשמים כל היתר
אך כמו בשירה, ימי האביב הללו – אלו הם ימי הגילויים והשמחות, יצירת הקשרים שנותקו לפני שנים ואיתור פרטים חדשים על אבותינו – הם אלו שמשאירים בנו את טעמם הטוב בשביל שאר ימות השנה, הם ימים של ורדים פורחים, טללים, חלונות פתוחים, נרות ברוכים, שולחנות ערוכים ולבבות פתוחים.
הערות שוליים
-
Weiss, Y. (2007). "Nothing in my life has been lost." Lea Goldberg revisits her German Experience. Leo Baeck Institute Yearbook, 54(1), 357-377.
[↩]
4 תגובות↓
1 מיכל // 20 ינו, 2010 בשעה 9:21
כתבה מרתקת !
והכל כל כך מתחבר יפה למחקר הגנאולוגי
2 שלוש מכורות שלהן — גם אבא יש רק אחד // 16 אוג, 2011 בשעה 23:19
[…] יום השנה המאה להולדתה של לאה גולדברג. שמה מוכר לכל, הביוגרפיה שלה – קצת פחות. כמו בנוגע להרבה נושאים אחרים – גם זה עניין של […]
3 אור // 22 אוק, 2012 בשעה 13:16
מה שמות ה הורים שלך של לאה גולבג
4 אורי // 22 אוק, 2012 בשעה 13:25
מה
השארת תגובה