במוסף עיתון הארץ ליום הכיפורים תשס"ט ("מוסף הארץ") התפרסמה בערב יום הכיפורים כתבה בשם: "סודות מהאלבום המשפחתי; 17 תמונות בלתי נשכחות". אחת מכותרות המשנה מתארת את הכתבה: "יוצרים וכותבים שבים ל – 17 רגעים בלתי נשכחים מהאלבום המשפחתי".
קינאה עזה אחזה אותי כשניתן לאותם 17 יוצרים וכתבים לספר על סודות מהאלבום המשפחתי שלהם.
אורית שוחט, ביתה של יפה ירקוני, מספרת על תמונות ומסמכים שגילתה אודות בעלה הראשון של אימה, יוסי גוסטין, שנפל מספר חודשים לאחר נישואיו לאימה. לפני שנתיים התקשר אליה אדם שהציג עצמו כבן דוד של יוסי גוסטין. "עד אז לא ידעתי שמישהו מבני משפחת גוסטין נותר בחיים…(הוא) שאל אם במקרה יש ברשותנו תמונות של בני משפחתו. הוא הסביר שעם חלוף השנים, הוא מתקשה להיזכר במראה פניו של אביו שנרצח…".
כמה דומה הסיפור לסיפורים אחרים ששמענו (ראו: "סודות ו'אצו רצו גמדים'" – הסוד הראשון), אנו חוקרי תולדות המשפחה, ובכל פעם מכה בנו הסיפור ונוגע בנו ופורט על נימי נשמתנו.
ובסוף מכה בנו שוחט: "אגב, רק לפני שנה התברר לי שהשם האמיתי הוא בכלל גורטין, שם שכנראה שובש כשיוסי עלה ארצה…". עוד סיפור מוכר, שיבוש השמות, שמעסיק אותנו.
סמי ברדוגו כתב על "ג'אוויה, יעני גבוהה ויפה". הוא מתבונן בתמונה מארוע בפז, מרוקו. בתמונה מופיעה אשה גבוהה ויפה. מתברר כי היא ארוסתו של אביו. ברדוגו מהרהר בשאלה "מה היה קורה לו האשה הזאת, שאביו מחבק, היתה אמו" (כותרת המשנה של הכתבה). האם לא אך לאחרונה קראנו על כך ("כמעט כתבו על אבא שלי שיר, כמעט הייתי זמרת מפורסמת בצרפת").
יניב איצקוביץ' מספר על "שלושה דורות של שורשים במשפחה שלי". הוא מבכה את סבתא בבי, ששורשיה נשארו ברומניה והיא מיאנה להצמיח שורשים חדשים בארץ ואיך חסרונה של סבתא בבי הידהד בחדר שהוכן עבורה בביתם החדש.
אלכס אפשטיין מספר על "בן דודו של סבא רבא שלי מצד אמי", הלוא הוא "הודיני הגרמני". התמונה, המוכרת כל כך, ממשפחות אחרות וממקומות אחרים, היא "התצלום היחיד שבו הוא מופיע באלבום המשפחתי שלנו…", כותב אפשטיין. ובתמונה – סבא רבא של אפשטיין מצולם בישיבה נינוחה בסטודיו מוקפד כל כך, ביחד עם בן דודו.
===
אילו היו באים אלי, באיזו תמונה הייתי בוחר ? אני יודע, אך לא אגלה. שיפנו !
ואתם ? אתם כבר יודעים ?
4 תגובות↓
1 יעל // 11 אוק, 2008 בשעה 10:12
לבחור את התמונה המשמעותית באלבום ?.
כל כך מחייב וכל כך מרתק. שיפנו ?
הנה אני פונה אליך פנייה נרגשת :
מהי התמונה שבחרת ? או, שיהיה קל יותר. השלוש הכי הכי.
ומה יקרה לאלבומים האלה עוד חמישים שנים ?
האם חיפוש ב"פיקאסה" ממוחשב אכן דומה למוחשיות המצהיבה של נייר צילום ?
ככל שהשנים עוברות מזדככת ההבנה שמה שרואים בתמונה הוא קצה הקרחון לדרמה מסעירה
2 רוני // 12 אוק, 2008 בשעה 23:12
יעל,
תודה ששאלת
הנה בחירתי:
(לצערי אי אפשר להכניס תמונה לתגובה…לחצו כאן לשם צפיה בתמונה)
בתמונה זו מופיעים סבי (משה לייב שלומוביץ), סבתי (ז'ני – אבגניה- זלטה לבית קרמרוצקי) ושלושת בנותיהם (מימין לשמאל): רוזה רבקה, קרולה (קריינדל) וחנה (הני).
התמונה צולמה בסטודיו של הצלם שטרן בעיר סיגט בשנת 1939. אני מביט בעיניהם של סבי וסבתי המישירים מבטיהם אל המצלמה. אני חושב שהם יודעים שמשהו נורא עומד להתרחש בזמן הקרוב. ידי שניהם מגוננים על הבנות. העיניים אומרות הכל !
אמא שלי חיכתה 54 שנים עד שראתה את התמונה. היא איבדה את יקיריה בשואה ולא הצליחה להשיג ולו תמונה אחת שלהם. כל מאמציה לא נשאו פרי.
אני חקרתי את הנושא 10 שנים עד שהצלחתי להגיע לתמונה, שנשמרה בידי בן דוד של אימי, אשר הקשר איתו נותק עקב השואה.
התמונה הזאת שינתה את חיינו. היא קשרה אותנו אל העבר והיא עזרה גם להשלים עם מה שקרה בעבר.
תליתי את התמונה על הקיר, לצד מיטתי ועותק נוסף ממנה ניצב על השולחן שלי במשרד. באחת מהחופשות לקחתי עימי לקריאה את "שבועת רחל" של מיכל שלו. כאשר הדס חושפת את הקשר המשפחתי עם יוליה, בעקבות זיהוי התליון, רציתי שהתמונה החשובה הזאת תהיה איתי. נזכרתי בספר שקראתי (של סופר פורטוגלי, ששמו "ברח" לי עכשיו), שהיה נוסע לכל מקום ואורז במזוודתו את תמונתה הממוסגרת של אשתו המנוחה והצטערתי שלא אימצתי את מנהגו של הגיבור בספר"ההוא" לארוז את התמונה איתו
3 יעל // 16 אוק, 2008 בשעה 8:00
תודה . יש לך כאן בסיס לסרט מרתק.
אגב הסופר הפורטוגלי, גם לי יש סיפור
שמעתי שבירושלים מתקיימת סדנה שנקראת "הצילומים מהאלבום הישן" של לינדה ברמן מחברת הספר " מאחורי החיוך".
כל משתתף התבקש להביא שלוש תמונות שחשובות לו ביותר מאלבום המשפחה . במשך שבוע , אחוזת התרגשות , הפכתי והפכתי מגירות, מיינתי , ושוב מיינתי ,שקיות ואלבומים עד שמצאתי את השלוש.
כשהגעתי לסדנה, נפעמת ונרגשת , גיליתי שהשארתי את התמונות בבית….
4 רוני // 16 אוק, 2008 בשעה 8:40
עכשיו תורך !
גלי לנו מהן שלושת התמונות החשובות לך ביותר מהאלבום המשפחתי !
השארת תגובה