משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

תחביב, מקצוע, ומה שביניהם

26 בספטמבר, 2008 מאת ארנון · ניתן להגיב

בילדותי, אהבתי מאוד לנסוע ל"טכנודע" בחיפה. בשבת בבוקר, היינו מצפינים – אבי, ואחיי ואנוכי – ונוסעים לגעת במוצגים. בבניין הקסום בו שכן המוזיאון, היה פעם הטכניון. מאז, גם השם "טכנודע" כבר לא נשמע ברבים, ובמקומו נקרא המקום היום "מדעטק". שנים ספורות לאחר מכן, חזרתי שוב למקום, הפעם כנער בוגר (נניח…) במסגרת חוגי קיץ מעשירים. חלפו עוד כמה שנים, והנה אני חייל משוחרר אשר מתחיל את לימודיו האקדמיים בטכניון. וכך, מלווים אותי מראותיה של חיפה לאורך השנים.

מן הלימודים בטכניון ספגתי אינספור חוויות, והם היו לי אבן-דרך של ממש לתחילת חיי ה"אמיתיים". על פי התקנון, חייב כל תלמיד לתואר ראשון בטכניון לבחור מספר קורסים מתוך סל "בחירה כללית", בו כלולים נושאי ספורט מגוונים ונושאים כלליים שונים. בניגוד למקום בו אני לומד היום, היו קורסים בנושא אמנות, פילוסופיה, ספרות, מדעי החברה ומדעי המדינה כנטע זר בתוך המוסד הטכנולוגי ההוא. ככל הנראה, בכך היה טמון הקסם של הקורסים הללו.

בזכרוני חקוקים הקורסים הספורים האלו – עליהם אמונה המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות – כמקום אשר פתח לי צוהר ליצירתיות אותה לא הצלחתי להביע בקורסי המתמטיקה והמחשבים למיניהם. כמה מהם מלווים אותי עד היום בתובנות הבסיסיות שהעניקו לי לגבי המבט הביקורתי על כל הסובב. אחד מהם הוא "מדע, מוסר וטכנולוגיה" לאסא כשר. עבורי אז (כמו היום), לשבת בכיתה בה הרצה הפרופ' הנכבד, איש אשכולות ידוע וידען, היתה חוויה לכשעצמה. לשמוע הרצאות על עניינים הקשורים לאתיקה – זה כבר היה הרבה יותר מערך מוסף.

והנה, אחד משיעוריו של הפרופ' עסק ביסודות המקצוע. כשר – בדרכו העניינית והבהירה – פירק את המונח הזה והפך בו עד שזה היה משול לתבשיל עלום שזה עתה פוצח מתכונו, והנה המתכון פשוט למדי. מהו מקצוע? על פי כשר, חמישה הם המרכיבים המושגיים של המקצועיות, והם באים לידי ביטוי בכל פעולה של איש המקצוע:

  • ידע (מקיף ומדויק ככל האפשר בתחום הפעילות)
  • מיומנות (המאפשרת לפעול היטב לפתרון בעיות המתעוררות בתחום המדובר)
  • השתכללות (של הידע המקצועי ושל המיומנות המקצועית. זאת, לא רק על בסיס הנסיון של האדם, אלא גם על סמך נסיונם של חברי הקהילה העוסקים באותו תחום פעילות. בנוסף, השתכללות המאמצת ידע חדש ומיומנויות חדשות)
  • הבנה (של הידע והמיומנות, על מנת להיות מסוגל להתמודד עם בעיות חדשות)
  • אתיקה (שהיא, בעיקרה, הבנה עמוקה של תחום הפעילות האמור)

מדי פעם עולה שאלת הפיכתה של הגנאלוגיה לדיסציפלינה אקדמית. עוד לפני כן, נדמה לי כי ראוי לדון בכל אחת מן הנקודות הללו, על מנת להבין את שורשיה המקצועיים של הגנאלוגיה. לעת עתה, אעלה כאן מספר התייחסויות הקשורות לכל אחד ממרכיבי המקצועיות א-לה כשר, על מנת לעורר את המחשבה ולהעלות את המודעות לצורך בדיון שכזה.

  • ידע – מהו אותו "גוף ידע שיטתי" בעזרתו ניתן "להכשיר" את הגנאלוג המקצוען? האם יש אפשרות לבנות "קורפוס גנאלוגי", אשר ייתן בסיס משותף לכל מי שרוצה להתמחות בתחום? רישומי אוכלוסין אזחיים ורישומים דתיים במדינות שונות ובתקופות שונות; ההיסטוריה של שמות המשפחה ונוהגים שונים להעברתם מדור לדור ב"עדות" שונות; שינויי גבולות לאורך השנים; אחזור מידע בארכיונים ובספריות; סוגים שונים של עצי משפחה ודו"חות משפחתיים – נדמה ששליטה בכל אלו, ובעוד נושאים רבים, היא מחויבת המציאות בעבור מי שרוצה להגדיר עצמו כ"מקצוען" במחקר הגנאלוגי. אילו עוד נושאים צריכים להיכלל בסל הבסיסי? אילו נושאים מתוכם כבר נמצאים בקורפוס של תחומי ידע אחרים (היסטוריה, למשל, אך גם: מידענות, גיאוגרפיה ועוד)? ולגבי אילו שאינם נמצאים בקורפוסים אחרים – מי יגדירם ויבססם?
  • מיומנות – כיצד ניתן ליישב סתירות בין סיפורים משפחתים הנשמעים על ידי אנשים שונים? ואיך ליישב סתירות בין מסמכים רשמיים? איך ניתן להסתייע ביומן מחקר לייעול המחקר המשפחתי? כיצד לפענח מסמכים הכתובים בשפה זרה? מה ניתן ללמוד מתמונות או מחפצים? כל אלו, ועוד רבות, נדרשות לצורך קיום תקין של מחקר גנאלוגי מקצועי. המיומנויות השונות נלמדות (כך על פי כשר) תוך כדי ההתנסות, וכך רוכש לעצמו המקצוען עוד ועוד מיומנויות לאורך הדרך. וכאן, נדרש כל אחד להכריע בשאלה: מתי (והאם) אני עוצר, לומד את המיומנות הנדרשת ומוסיף אותה לסל המיומנויות שלי, ומתי אני נעזר באחרים על מנת לא להתעכב וכדי להתקדם בהשגת תוצאות? נדמה שהאפשרות השנייה היא מוכוונת-התמקצעות, בעוד הראשונה מוכוונת-מטרה.
  • השתכללות – כאן, יכול כל אחד לשאול את עצמו מספר שאלות בסגנון "בחן את עצמך": מתי בפעם האחרונה השתתפתי באירוע גנאלוגי אשר אינו קשור ישירות למחקר המשפחתי שלי? האם אני קורא בצורה קבועה עדכונים על הקורה בקהילה הגנאלוגית? האם אני "סוטה" ממסלול המחקר שלי ללמידה של תחומי דעת ומיומנויות שאינם קשורים ישירות למשפחתי? במידה ואני משתמש בתוכנה גנאלוגית – האם אני מכיר את התוכנות האחרות, והאם אני מעודכן בחידושים האחרונים בתחום? האם צצו קהילות-שיתוף-ידע הקשורות לתחומי העניין שלי? וכו'…
  • הבנה – ושוב, שאלון "בחן את עצמך"… האם אני מבין כיצד עובד אלגוריתם Soundex? (אם התשובה היא "לא" – יקשה עליך מאוד, ואף יהיה בלתי-אפשרי, להבין את מגבלותיו.) האם אני מבין מה התרחש למן הרגע בו נולד ילד (במיקום ובעת הרלוונטיים למחקרי) ועד לרגע בו הופק מסמך רשמי כלשהו המתעד את הלידה? (אם התשובה היא "לא", יהיה לך קשה מאוד, ואולי בלתי-אפשרי, לאתר תעודת לידה אשר לא נמצאה בחיפוש ראשוני פשוט.) ומעל הכל – האם אני מבין מהי מטרת המחקר שלי, מה אני רוצה לדעת, מה אני שואף לגלות? (ואם כאן התשובה היא "לא", יהיה קשה עד בלתי-אפשרי להסתייע באחרים בצורה יעילה לצורך התקדמות במחקר.) ושאלות רבות אחרות הקשורות להבנה אינן חסרות…
  • אתיקה – טוב, כאן יש שאלות קשות למדי, בעיקר לאור העובדה שבבסיסו של המחקר המשפחתי עומדים… אנשים. חלקם כבר אינם עמנו, חלקם עדיין חיים – ובכל מקרה, לא ברור מהי רמת החשיפה אשר אנו יכולים להעניק להם. הנה כמה שאלות לדוגמא: מהו המידע אותו אנו רשאים לחשוף בפומבי אודות אנשים חיים/מתים? ומה לגבי המידע אשר אגור אצלנו לגבי אנשים חיים/מתים – מהן המגבלות החלות במקרה זה? מהם הכללים האתיים-המקצועיים המעניקים למחקרנו תוקף (למשל: הקפדה על ציטוט מקורות, הפרדה ברורה בין "עובדות" לבין "עדויות" או השערות)?

כאמור, לכל אחת מן הנקודות הללו אפשר (ואולי גם כדאי) להקדיש סדרת פוסטים. בינתיים, עולה על דעתי שאלה נוספת: כיצד באים לידי ביטוי מרכיבי המקצועיות הללו בכל הנוגע לכתיבה על גנאלוגיה?!

Share

ניתן להגיב↓

  • עדיין אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.

השארת תגובה