משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

המירוץ (הגנאלוגי) לנשיאות

21 במאי, 2008 מאת ארנון · ניתן להגיב

בארצות הברית, כמו בארצות הברית – הכל בגדול, והכל "לפי הספר". כך, מתנהל לו מזה כמה חודשים ה"קמפיין", שלא לומר ה"מרתון", לקראת בחירות 2008. הפריימריז המוקדמים נערכו בראשית 2008, אך ההצטרפות למירוץ החלה כבר כשנה לפני כן, קודם על ידי הסנטורית הילארי רודהאם קלינטון Hillary Rodham Clinton ‏(20 בינואר 2007), ולאחר כמה ימים על ידי הסנטור ברק אובמה Barack Obama‏ (10 בפברואר 2007) ועל ידי עמיתם-יריבם הרפובליקאי ג'ון מקיין John McCain. הבחירות, להזכירכם, ייערכו ב – 4 בנובמבר 2008, והקמפיין יימשך עד אז לפי הסדר המתוכנן מראש. ואפרופו בלוגספירה, שלושת המועמדים הדמוקרטיים מתחזקים באתריהם בלוגים פעילים אשר מתעדכנים תדיר, וכל פוסט חתום על ידי כותבו האמיתי.

באמריקה, כמו באמריקה – הכל בגדול, גם מקורות מידע גנאלוגיים. מפקדי אוכלוסין, רישומי הגירה – הכל סרוק, הכל ניתן לחיפוש, הכל נגיש, והכל – בכמויות! מסמכים שונים מן המושבות הראשונות מאפשרים להתחקות אחר תושבי המדינות הוותיקות עד ליום היווסדן כמעט, ובכל מקרה החומרים במדינות השונות מאונדקסים ומאפשרים איתור וגישה מהירים. כיוון שברוב יבשת הענק אין צורך בפינוי-בינוי-מחוסר-מקום, ואולי גם (רק אולי) כיוון שהמודעות שם שונה מעט מאשר במחוזותינו – מתאפשרת התחקות פשוטה (יחסית) אחר האבות של רבים מן התושבים (הנה רק דוגמא קטנטנה אחת – ענף אבות המרחיק עד ללידה בשנת 1588).

ובאמריקה, כמו באמריקה, הכל נשאב למטחנת הרייטינג ועובר דרך סנני ה"משעשע" וה"פופולרי" וה"צהוב" (שלא לומר רכילותי). במקרה הטוב – מדובר במידע חסר תועלת וחסר תוחלת; במקרה הרע, מדובר ברכילות זולה. אם כך, מה רע? וכך, במחזוריות קסומה – כמו זו של הקמפיינים המתמשכים – צצות ועולות להם הידיעות על קשרים משפחתיים עמוקים ומורכבים בין כל מי שקשור, ישירות או בעקיפין, למירוץ לנשיאות.

האגודה ההיסטורית לגנאלוגיה של ניו-אינגלנד (אשר גם לה עצמה היסטוריה שמרחיקה עד לאי-שם בשנת 1845) פרסמה זה לא מכבר את ההיסטוריה הגנאלוגית של שני המועמדים הדמוקרטיים לנשיאות 2008. בזו של הסנטור אובמה מוקדשת פסקה אחת למשפחת אביו (אשר הגיעה מקניה), ויתר התשע – לאבותיו ואמהותיו מצד אמו, אשר חלקם צאצאים לקולוניאליסטים הראשונים. ההיסטוריה המשפחתית של הסנטורית קלינטון בעייתית יותר למעקב – ולכן קצרה יותר – מזו של מתחרהּ; חמש הפסקאות המתייחסות אל אבותיה ואמהותיה הן כמעט בגדר התנצלות על כך שרק דורות ספורים מפרידים בין קלינטון האמריקאית לבין מוצאה באנגליה, סקוטלנד ושאר מרעין בישין אירופאיים. לא ייפלא, אם כן, כי גם במרחב הגנאלוגי נצחונו של אובמה מוחשי הרבה יותר. שימו לב למילות הסיכום מן המאמר אודות אובמה:

Senator Obama is certainly related to millions of contemporary Americans – perhaps even a significant percentage of the population.

והשוו אותן לאלו המסיימות את המאמר אודות קלינטון:

Further research by English, Welsh, Scottish, French, and French Canadian genealogists is eagerly awaited.

כאשר מרחיקים כל כך בעצים המשפחתיים, די ברור ש"כולם קשורים לכולם", ולכן לא מפתיע שאובמה הוא בן-דוד מדרגה כלשהי של הנשיא המכהן בוש, כמו גם של נשיאים-לשעבר אחרים ושל סנטורים רבים.

אם נחזור מן המסע הטרנס-אטלנטי אל ארצנו הקטנה, נגלה שדווקא כאן, כאשר ידוע לכל כי אנשי המוסדות כולם טובלים בנפוטיזם, משימת החיבורים הרחוקים בין השחקנים במערכה היא כמעט בלתי אפשרית. היעדר מקורות זמינים, חוסר מודעות לנושא, ובעיקר חוסר משווע בבעלי-עניין בהפצת תורה זו אינם מאפשרים להביט על המערכה הפוליטית בלבנט מזווית קצת אחרת. יוזמות חדשניות, הרותמות את הטכנולוגיה ואת "חוכמת ההמון" לצורך מיפוי העם היהודי כולו (ואולי האנושות כולה), אמנם קיימות (אל "מורשת ברשת", עליה כבר סיפרנו כאן, הצטרפה לפני זמן מה גם "פמיליון", עליה צריך בהחלט לספר), אך בכל מקרה הן אינן מאפשרות מחקר מעמיק ומבוסס כמו זה שעורכים הניו-אינגלנדים.

ולכן, לא נותר לנו אלא לשאת עיניים בתקווה קלושה: החקירות, החשדות, התככים, הקירבה לבעלי-ההון, הפילוגים וכל שאר הסחי והרפש מורידים מסך כבד של מיאוס על ההוויה הפוליטית הישראלית; מי ייתן ונזכה למעט ניצוצות של הנאה ממידע הסובב את הבִּיצה הזו, ולו יהיו אלו ניצוצות חסרי משמעות וחסרי תוחלת על קירבה משפחתית – רחוקה ככל שתהיה – בין יריבים פוליטיים.

* * *

כאשר חשפה בספרהּ לין צ'ייני Lynne Cheney, רעייתו של סגן-הנשיא, את דבר קירבת המשפחה בין בעלה לבין הסנטור אובמה – יריבים פוליטיים מרים – התווסף נושא זה לסל הנושאים עליהם נשאלים השניים בתוכניות הטלוויזיה השונות. הנה התייחסויותיהם לידיעה:

מעבר להתייחסות המשעשעת לעניין הגנאלוגי, אני שם לב גם לאופן הניהול של הראיון-שיחה: המראיין שואל בצורה מכובדת, המרואיין עונה בצורה ישירה ומכובדת, איש מהם אינו מפריע לרעהו, כל אחד מן השניים מכבד את השני. ועל זה כבר נאמר: באמריקה, כמו באמריקה…

Share

ניתן להגיב↓

  • עדיין אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.

השארת תגובה