משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

כרטיסי העבודה בגטו לודז'

1 במאי, 2008 מאת אורית לביא · 33 תגובות

כרטסת העבודה של גטו לודז' היא תיעוד בירוקרטי מצמרר. כ-23,000 כרטיסי עבודה נשמרו בארכיון לודז', והעלעול בהם לאורך שבועות ארוכים מעיק מאד והופך את הסיוט של גטו לודז' למוחשי. אך כמעט בלתי אפשרי להנתק ממנו.

בגטו לודז', העבודה היתה תנאי, לא מספיק, לקיום. ילדים וקשישים, בריאים וחולים, נאלצו לעבוד כדי להבטיח את שרידתם. ככל שתכפו הגירושים למחנות ההשמדה, גדלו גם המאמצים לשלב עוד ועוד מבין אסירי הגטו במערך העבודה. בעולם הבלתי האפשרי ההוא, כרטיסי העבודה היו אלה שהוכיחו את התועלת שבקיום אלה המחזיקים בהם.

אלה למשל הפרטים המופיעים בכרטיס העבודה של אברהם שמייסר. גילו ב-1943: 8 שנים.
מקום העבודה: מפעל 8, מתפרה. מקצועו: מתלמד. כמוהו, גם רחלה יבלוצ'ניק היתה בת שמונה ב-1943. מקום עבודתה: מפעל 66, Leder und Saddler (מוצרי עור, רתמות ואוכפים). מקצועה: מתלמדת. רחלה התגוררה בגטו עם אמה צירלה יבלוצ'ניק. אך אמה עובדת כאורגת במפעל אחר: מספר 34, Teppicherzeugnisse Abt. II (אריגת שטיחים).

פרט ועוד פרט, ודמותם של כל אחד מתושבי הגטו מצטיירת לעינינו. לכל עובד יש בני משפחה עובדים המתועדים אף הם, והכרטסת בלתי נגמרת.

בניגוד לדפי העד ביד ושם, כרטיסי העבודה מכילים את טביעות ידם של הנספים עצמם: כל כרטיס חתום על ידי בעליו. לעתים, במקום חתימה, מופיע הצירוף xxx, או ooo, ולעתים אולי אף טביעת אצבע ממשית. וגם תמונתם מופיעה: צעירים וקשישים, וצעירים שנראים קשישים, וכולם נראים עצובים ועיניהם שקועות.

כמובן, הכרטיסים מפרטים את המפעלים שבהם הועסקו אסירי הגטו: מתפרה I ומתפרה II, ועשיית כובעים, ואריגת שטיחים, יצור נעלי קש, ומתכת I ומתכת II, ניקוי יבש, ואחזקת צנרת ותיקון שעונים, מחלקת הירקות, ומחלקת הלחם, מחלקת הבריאות והפחם, מנהלה ומשטרה – למעלה ממאה "מפעלים" יצרניים, ועוד מחלקות שירותים.

על כרטיסים רבים מוטבעת החותמת "טרנספורט", תוך ציון הפרטים המדוייקים של הטרנספורט בו שולחו. על רבים לא פחות מוטבעת החותמת Gestorben, "מת", עם ציון פרטי הפטירה.

הכרטסת כוללת מידע מראשית 1943 ועד לחיסול הגטו ביוני-אוגוסט 1944. 23,000 הכרטיסים הקיימים במאגר מייצגים לכל היותר שליש מאלה שחיו בגטו בתקופה זו ועד לחיסולו. לא ידוע מה ארע ליתר הכרטיסים.

בסופו של דבר העבודה אמנם "קנתה זמן" לאסירי הגטו, אך הצילה רק מיעוט מהם. מתוך למעלה מ-200,000 האנשים שהיו בגטו, ניצלו פחות מעשרת אלפים.

* * *

אלק אסטור (Alec Astor) נולד בלודז' ב-1915, שרד את השואה, ונפטר ב-2006. בנו, ריצ'רד אסטור, בחר להנציח את אביו באמצעות תרומה לפרוייקט פיענוח ודיגיטציה של כרטסת העבודה של הגטו, והפיכת המידע לזמין לבני המשפחות ולחוקרים.

הפרוייקט מנוהל על-ידי רוני לייבוביץ (Roni S. Liebowitz), העושה ימים כלילות לקידומו. עשרות מתנדבים ברחבי העולם עמלים על ההקלדה וההגהות. כאשר פרוייקט הדיגיטציה יסתיים, ניתן יהיה לצפות במידע באמצעות מאגר השואה של JewishGen. הכרטיסים עצמם שמורים על-גבי מיקרופילמים בארכיון הלאומי בלודז', ובמוזיאון השואה בוושינגטון, וניתן לצפות בהם שם.

בשלב זה לא ניתן להעלות לבלוג דוגמאות של כרטיסי העבודה. הארכיון הלאומי בלודז', ומוזיאון השואה בוושינגטון, הסכימו לפרוייקט רק כאמצעי עבור בני משפחות ללמוד על גורל קרוביהם. דוגמאות לכרטיסים מופיעות אמנם במספר אתרי אינטרנט ובספרים, אך אני העדפתי לא למתוח את גבולות ההסכמים הכתובים וזכויות היוצרים במקרה זה.

Share

33 תגובות↓

  • 1 אבי // 4 מאי, 2008 בשעה 15:43

    80 אלף עובדים על פני יותר מארבע שנים… אם היו משקיעים את האנרגיות שלהם במלחמה בנאצים, אולי יותר חמישה אחוז היו שורדים.

  • 2 אורית // 4 מאי, 2008 בשעה 17:24

    שלום אבי,

    בגטו לודז' היו למעלה מ-200,000 איש. 80,000 (לפחות ) מתייחס רק לשנה האחרונה בחיי הגטו.

    גטו לודז' היה שונה מגטאות אחרים, ולא היו שם אפשרויות התנגדות. בניגוד לגטו ורשה למשל, הגטו היה סגור ומסוגר ולא התאפשר שום קשר לעולם החיצון, שלא לדבר על החדרת אמצעי לחימה.

    רוב האסירים בגטו נלחמו קודם כל על מנת הלחם היומית שלהם, וכדי לקבלה היו צריכים לעבוד קשה מאד. האנרגיות שנותרו להתנגדות היו זעומות, ועל כך יעידו הרבים שמתו ברעב.
    גם הפיקוח הגרמני היה מאד הדוק, ולכן מפעל המתכת, למשל, לא יכול היה לייצר חומרי לחימה במחתרת. כך שבפועל, האפשרות להתנגדות היתה אפסית.

    בנוסף יש לציין שרבים בגטו האמינו שאם יהיו יצרניים תהיה זו ערובה לקיומם. הגישה הזו הצדיקה את עצמה, באופן חלקי, עד קיץ 1944. לוליא היו הרוסים עוצרים את המתקפה שלהם היו ניצלים עשרות אלפי אנשים.

  • 3 שלומית טבקמן // 21 אוק, 2012 בשעה 20:37

    מחפשת כרטיס עבודה על שם Abraham Kleinbart, סבא של אבא שלי.

  • 4 אורית לביא // 21 אוק, 2012 בשעה 21:33

    שלומית שלום,
    במאגר כרטיסי העבודה קיים אמנם כרטיס על שם אברהם קליינבארט. תוכלי למצוא אותו בחיפוש במאגר פולין תחת אתר JewishGen.

    בעל הכרטיס הנ"ל היה יליד 1898. הוא הועסק בגטו כעגלון, ונפטר ב-1944. הכרטיס גם נושא תמונה (אך לא ניתן לראות את התמונה במאגר עצמו).שם האב רשום כ-Bendet.

    האם פרטים אלה מתאימים לסב?

  • 5 אילנה סטרלין // 12 אפר, 2013 בשעה 22:10

    שלום, מחפשת כרטיס עבודה על שם אבי wadovski abrahm לא בטוחה השם נכתב כך בפולנית. בעברית וודובסקי אברהם. כל וודובסקי אחר מעניין אותי. תודה

  • 6 אורית // 13 אפר, 2013 בשעה 7:03

    אילנה שלום,
    את מוזמנת להרשם לאתר JewishGen (בחינם), ולערוך שם חיפושים אחר בני משפחתך, וברישומי גטו לודז' בפרט. הדרכה בעניין זה תוכלי למצוא בוויקיגניה http://wikigenia.org.il/index.php?title=JewishGen

    יחד עם זאת, בבדיקה ראשונית לא מצאתי שאביך היה בגטו לודז' כלל. האם את בטוחה שהוא היה שם (למעט חודשי המלחמה הראשונים). ניתן למצוא פרטים על פטירתם של שני אנשים בשם פסח וודובסקי, שאולי קשורים למשפחת אביך. האחד נפטר ב-1941, והשני ב-1946.
    בהצלחה במחקרך!
    אורית

  • 7 דליה ברנשטיין // 20 אפר, 2013 בשעה 17:44

    שלום, מחפשת כרטיס עבודה על שם
    WEINSTEIN LEON – ילד
    WEINSTEIN ALFRED – ילד
    WEINSTEIN HANA – אימא
    הגיעו לגטו מהעיר SOPOT
    תודה
    דליה

  • 8 אורית // 21 אפר, 2013 בשעה 10:25

    דליה שלום,
    אנא ראי את תשובתי לאילנה בעניין דרכי חיפוש. ברישומי גטו לודז' לא מצאתי כלל אנשים שמוצאם מסופוט. יתכן שהם רשומים ללא ציון עיר המוצא, אך השם ויינשטיין מאד נפוץ ותצטרכי לחפש בעצמך 🙂
    לחילופין את מוזמנת להתייעץ עם החברים בפורום "שורשים משפחתיים" בתפוז. אגב, אני תוהה איך משפחה מסופוט הגיעה לגטו לודז' – האם את בטוחה ששם היו?
    בהצלחה במחקרך!
    אורית

  • 9 אפרת גילאון // 2 יונ, 2013 בשעה 19:10

    שלום,
    איך אני יכולה לאתר את כרטיסי העבודה של הגטו בלודז'

  • 10 נועה ז'לסקו // 8 יול, 2013 בשעה 11:43

    rozenbrg lejzor
    rozenberg lewja
    rozenberg zecharya
    rozenberg malka
    herszkowic szaul
    תודה רבה

  • 11 זהבי חיים // 2 נוב, 2013 בשעה 9:07

    אני מחפש איזכור לשמות
    szlachtus
    zajde
    lubka אייזיק יצחק

  • 12 רגינה // 8 פבר, 2014 בשעה 20:01

    שלום רב. אני מחפשת נתונים של המשפחה שהייתה בגיטו לודז'. ברשימות מצאתי מעל 600 שמות שכול אחד מהם יכול להיות בן משפחה. אבי, אחרון הניצולים, נפטר ואינני יודעת כיצד למיין את השמות. שם משפחה הוא וידבסקי. אחד האחים הוא חיים נתן . האם אפשר לקבל עזרה מכם ?

  • 13 קליימן מאיר // 13 פבר, 2014 בשעה 14:27

    מבקש לדעת אם יש כרטיס עבודה או פרטים אחדים על שם אמי גלברד מכלה שהייתה ועבדה בגטו במתפרה

  • 14 ויצנטובסקי זאב // 13 פבר, 2014 בשעה 19:01

    מבקש לדעת באים יש כרטיס עבודה על שם אבי ומשפחתו WICENTOWSKI
    בתודה
    זאב ויצנטובסקי

  • 15 רפי כץ // 17 מאי, 2014 בשעה 13:37

    שלום רב

    ברצוני לדעת האם יהודי קאליש היו בגטו לודג,
    האם יש כרטיס עובד או שם של משפחתי מצד אבי
    שם משפחה kac. או katz
    שפ פרטי rafael
    הוא יוצא קאליש

  • 16 אורית // 19 מאי, 2014 בשעה 14:31

    רפי ואחרים,
    ככתוב למעלה, ניתן לערוך חיפוש במאגר יהדות פולין http://www.jewishgen.org/databases/Poland/.
    לשם כך, תידרשו להרשם לאתר JewishGen – הרשמה חינם. בין התוצאות המוצגות מופיעות גם רשימות שונות מגטו לודז', ובפרט כרטיסי העבודה. אני מזכירה פעם נוספת שנשמרו כרטיסי עבודה רק עבור כשליש מאסירי הגטו נכון ל-1943.
    אורית

    חלק מיהודי קאליש הגיעו אמנם לגטו לודז'. ניתן לקרוא על כך

  • 17 רפי כץ // 19 מאי, 2014 בשעה 20:29

    תודה על האינפורמציה
    אני רשום באתר ולא מצליח למצוא
    שוב תודה

  • 18 ד"ר רמי אמיתי // 25 מרץ, 2015 בשעה 22:42

    שלום, אני מחפש פרטים (כרטיסי עבודה) על שם אחותו של אבי ז"ל אדג'ה פרבדה ובעלה יחיאל פרבדה ששהו (כנראה) בגטו לודג' ובו ניספו.

    בתודה ובברכה

    ד"ר רמי אמיתי

  • 19 גיא // 17 אפר, 2015 בשעה 23:35

    שלום, מחפש כרטיסי עבודה ע"ש טאובה (יונה) מילגרום (לשעבר לובלסקה) , מנחם מילגרום (משפחתו של סבי ז"ל.

    תודה רבה.

  • 20 אלעזר // 21 יונ, 2015 בשעה 21:31

    מחפש את הכרטיס ובפרט את התמונה של סבתא שלי בשם פרומעט פייגנבוים שמתה ברעב בגטו. וכן אשמח לדעת איך לחפש רישום ותמונה של סבא שלי שנפטר בלודז' לפני המלחמה בשם ישראל פייגנבוים.
    אין לנו במשפחה שום תמונה או זכר אחר מהם.

  • 21 אלעזר // 21 יונ, 2015 בשעה 21:32

    סליחה טעיתי בשם אני מחפש גמליאל פייגנבוים. (ישראל זה סבי שניצל לבדו ממש ללא כל קרוב נוסף.)

  • 22 איתן פאר // 5 ינו, 2016 בשעה 3:15

    שלום אני מתעתד לנסוע לפוולין במרץ הקרוב לבקר בלודג' האם יש טעם לחפש את בית משפחתי שהיה באלטמרקט בגטו.
    שם משפחתאימי צימרמן כל המשפחה ניספתה פרט לאימי.אביה שמו פנחס ואימה רבקה שם אימי חנה היא היתה הבכורה כנראה היה לסבי חנות לנעלים והוא היה סנדלר שם הנעורים של סבתי הוא ויינשטין אנא עיזרו לי למצוא פרטים מעברה של משפחתי אימי ז"ל לאסיפרה מעולם דבר. תודה

  • 23 אורית // 5 ינו, 2016 בשעה 7:10

    איתן שלום,
    לטעמי, בוודאי שיש טעם לחפש את בית משפחתך. באופן כללי לודז' לא נהרסה במלחמה, והבניינים הישנים קיימים. מובן שחלק מהבניינים נהרסו ברבות השנים.
    אני רואה שבגטו, משפחתך התגוררה ברח' Am Bach מספר 11, דירה 2. שם הרחוב היום בפולנית פודז'צ'נה Podrzeczna, סמוך לכיכר הישנה Stary Rynek. אני לא יודעת אם הבית שנמצא היום בפוז'צ'נה 11 הוא אותו בית מהעבר. יש שם עכשו פארק גדול, ואולי חלק מהבניינים באזור נהרסו.

    מעבר לכך, יש הרבה מידע על משפחתך – החל מדפי עד רבים שאמך הפקידה ביד ושם, וכלה במאגרים השונים הקשורים בלודז'. אני מציעה שתעלה את שאלותיך בפורום שורשים משפחתיים בתפוז.
    בהצלחה,

    אורית

  • 24 איתן פאר // 5 ינו, 2016 בשעה 9:51

    ,תודה רבה על המידע ממש שימחת אותי האם יש סיכוי למצוא כרטיסי עבודה עם תמונות. את ממש מרוממת את ליבי ואין לי סבלנות להמתין לתשובה תודה איתן

  • 25 רחל פאר // 6 מאי, 2016 בשעה 12:23

    היש כרטיס עבודה על שם  נעמי גולדברג. ילידת 1920 ( כנראה).  נולדה בפאביניץ?

  • 26 יונה רימוני // 6 יול, 2016 בשעה 11:39

    שלום רב

    בני גיא זילברדיק חיפש כרטיסי עבודה מגטו לודג של משפחתנו שנרצחה

    השמות הם אנה מילגרום ואביה מנחם מילגרום. דודתי וסבי

    כתובתם בגטו

    Ribna 12 a

    הם. נלקחו להשמדה באושוויץ עם סגירת הגטו..

    בעלת הדירה  ספרה שבדירה נמצאו תמונות שהיא מסרה לרב הקהילה של לודג

    והוא איבד אותן 

    האם  תוכלו לעזור בשאלות הללו?

     

  • 27 אורית // 6 יול, 2016 בשעה 15:34

    יונה שלום

    שמו הגרמני של רחוב ריבנה היה פיש Fisch.

    קרוביך אכן מופיעים ברשימת אסירי הגטו בכתובת זו.

    כפי שכתוב לעיל, כרטיסי העבודה עבור מרבית אנשי הגטו לא שרדו.

    בעניין התמונות, האם מישהו מבני המשפחה ניסה לבקר בקהילה היהודית בלודז' ולברר? צריך להיות אסרטיבי, והלמריץ אותם לחפש.

    אורית

  • 28 חן // 4 ספט, 2016 בשעה 23:28

    שלום אנא אם אפשר מחפשת כבר הרבה שנים majer kutas

    Cypra kutas

    Zawel kutas

    Raca kutas

    בבקשה בבקשה אם אפשר לעזור

  • 29 טנא שלזינגר ברכה // 18 אפר, 2017 בשעה 18:38

    חוזרת עכשיו מלודג מזועזעת..

    לא הצלחתי למצוא פרטים

    על משפחת אבי .

    שלזינגר ישראל ואלה 

    נפתלי קובה הילל חנה ציפורה

    ודוד.

    מרחוב לגיונוב 

    האם מי מכם שמע????

    אבי שלזינגר דוד שרד

    ונפטר.

    תודה ברכה 054-5218166

  • 30 דלית שרון // 23 אפר, 2017 בשעה 10:59

     מחפשת לדעת אם יש כרטיסי עבודה על שם סבי ומשפחתו ואולי אף תמונות שלהם מאותה התקופה.

    שמו של סבי ז"ל הוא שמעון בנק

    אשמח לדעת אם ניתן למצוא כל פרט לגבי משפחת בנק

    אני יודעת שהוא נולד וגדל בעיר לודג' ואף היה שם בגטו

    אמו גולדה בנק נפטרה בגטו ואביו חיים כנראה נרצח באושוויץ

    סבי ניצל מהתופת ונפטר לפני כ-13 שנים בישראל

    הייתי רוצה לדעת אם יש עוד בני משפחה חיים למשפחת בנק

    אולי מישהו במקרה הכיר את המשפחה יודע עליהם דברים? חברים בני משפחה אחרים? 

    תודה רבה

    דלית

  • 31 חנה ג'קמן // 22 יול, 2017 בשעה 23:36

    שלום לרוני, מחפשת כרטיס עבודה של אמי BLUMA SHTRAUCH  ילידת 28.7.1920 לודז'. היתה אחות בבית חולים בגטו איני יודעת איה. מצאתי ברישומים של יד ושם שעבדה בספריה?  אני נולדתי במחנה עקורים בגרמניה. הגענו היא ואני לארץ ב-1949  שלוש שנים אח"כ היא התאבדה  כך שממש אף פעם לא היה את מי לשאול. היום אני מחפשת מידע עליה ועל אבי יליד סלוניקי.   אודה על תשובתך   חנה

  • 32 רוני // 27 אוג, 2017 בשעה 22:24

    לחנה שלום רב,

    בכרטסת גטו לודז' קיים כרטיס ע"ש Sztrauch Bluma ילידת 27.7.1918 שמקצועה היה אחות (Pflegerin).

    בלודז' קיים גם רישום נישואין משנת 1933 של זרח שטראוך עם בלימה פיין. אינני יודע האם זה קשור אל אמך.

    את הנתונים הנ"ל תוכלי למצוא באתר JRI-Poland בכתובת: http://jri-poland.org/

    מציע שתמשיכי את הברור עם החברים בפורום שורשים משפחתיים של תפוז, בכתובת: http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/325/

    בהצלחה,

    רוני

  • 33 ויירון רמי // 24 אוק, 2017 בשעה 10:51

    לאחרונה קבלתי תשובות לגבי אמי ילידת לודז ומשפחתה מארכיון הלאומי בלודז שיותר פרטים ו/או מסמכים אוכל לקבל מרישומי הקהילה היהודית. מבקש לדעת איך פונים אליהם: כתובת רואר אלק' או טלפונים. מה מספר הנייד של ראש הקהילה?

השארת תגובה