כרטסת העבודה של גטו לודז' היא תיעוד בירוקרטי מצמרר. כ-23,000 כרטיסי עבודה נשמרו בארכיון לודז', והעלעול בהם לאורך שבועות ארוכים מעיק מאד והופך את הסיוט של גטו לודז' למוחשי. אך כמעט בלתי אפשרי להנתק ממנו.
בגטו לודז', העבודה היתה תנאי, לא מספיק, לקיום. ילדים וקשישים, בריאים וחולים, נאלצו לעבוד כדי להבטיח את שרידתם. ככל שתכפו הגירושים למחנות ההשמדה, גדלו גם המאמצים לשלב עוד ועוד מבין אסירי הגטו במערך העבודה. בעולם הבלתי האפשרי ההוא, כרטיסי העבודה היו אלה שהוכיחו את התועלת שבקיום אלה המחזיקים בהם.
אלה למשל הפרטים המופיעים בכרטיס העבודה של אברהם שמייסר. גילו ב-1943: 8 שנים.
מקום העבודה: מפעל 8, מתפרה. מקצועו: מתלמד. כמוהו, גם רחלה יבלוצ'ניק היתה בת שמונה ב-1943. מקום עבודתה: מפעל 66, Leder und Saddler (מוצרי עור, רתמות ואוכפים). מקצועה: מתלמדת. רחלה התגוררה בגטו עם אמה צירלה יבלוצ'ניק. אך אמה עובדת כאורגת במפעל אחר: מספר 34, Teppicherzeugnisse Abt. II (אריגת שטיחים).
פרט ועוד פרט, ודמותם של כל אחד מתושבי הגטו מצטיירת לעינינו. לכל עובד יש בני משפחה עובדים המתועדים אף הם, והכרטסת בלתי נגמרת.
בניגוד לדפי העד ביד ושם, כרטיסי העבודה מכילים את טביעות ידם של הנספים עצמם: כל כרטיס חתום על ידי בעליו. לעתים, במקום חתימה, מופיע הצירוף xxx, או ooo, ולעתים אולי אף טביעת אצבע ממשית. וגם תמונתם מופיעה: צעירים וקשישים, וצעירים שנראים קשישים, וכולם נראים עצובים ועיניהם שקועות.
כמובן, הכרטיסים מפרטים את המפעלים שבהם הועסקו אסירי הגטו: מתפרה I ומתפרה II, ועשיית כובעים, ואריגת שטיחים, יצור נעלי קש, ומתכת I ומתכת II, ניקוי יבש, ואחזקת צנרת ותיקון שעונים, מחלקת הירקות, ומחלקת הלחם, מחלקת הבריאות והפחם, מנהלה ומשטרה – למעלה ממאה "מפעלים" יצרניים, ועוד מחלקות שירותים.
על כרטיסים רבים מוטבעת החותמת "טרנספורט", תוך ציון הפרטים המדוייקים של הטרנספורט בו שולחו. על רבים לא פחות מוטבעת החותמת Gestorben, "מת", עם ציון פרטי הפטירה.
הכרטסת כוללת מידע מראשית 1943 ועד לחיסול הגטו ביוני-אוגוסט 1944. 23,000 הכרטיסים הקיימים במאגר מייצגים לכל היותר שליש מאלה שחיו בגטו בתקופה זו ועד לחיסולו. לא ידוע מה ארע ליתר הכרטיסים.
בסופו של דבר העבודה אמנם "קנתה זמן" לאסירי הגטו, אך הצילה רק מיעוט מהם. מתוך למעלה מ-200,000 האנשים שהיו בגטו, ניצלו פחות מעשרת אלפים.
ה-27 בינואר 2018 – עידכון
ניתן לחפש את כרטיסי העבודה מגטו לודז' במאגר השואה של מוזיאון השואה בוושינגטון, בחיפוש פשוט וללא צורך בהרשמה לאתר.
ניתן עתה גם להזמין את עותק הכרטיס המקורי באתר זה, בתהליך פשוט ומהיר.
אורית
* * *
אלק אסטור (Alec Astor) נולד בלודז' ב-1915, שרד את השואה, ונפטר ב-2006. בנו, ריצ'רד אסטור, בחר להנציח את אביו באמצעות תרומה לפרוייקט פיענוח ודיגיטציה של כרטסת העבודה של הגטו, והפיכת המידע לזמין לבני המשפחות ולחוקרים.
הפרוייקט מנוהל על-ידי רוני לייבוביץ (Roni S. Liebowitz), העושה ימים כלילות לקידומו. עשרות מתנדבים ברחבי העולם עמלים על ההקלדה וההגהות. כאשר פרוייקט הדיגיטציה יסתיים, ניתן יהיה לצפות במידע באמצעות מאגר השואה של JewishGen. הכרטיסים עצמם שמורים על-גבי מיקרופילמים בארכיון הלאומי בלודז', ובמוזיאון השואה בוושינגטון, וניתן לצפות בהם שם.
בשלב זה לא ניתן להעלות לבלוג דוגמאות של כרטיסי העבודה. הארכיון הלאומי בלודז', ומוזיאון השואה בוושינגטון, הסכימו לפרוייקט רק כאמצעי עבור בני משפחות ללמוד על גורל קרוביהם. דוגמאות לכרטיסים מופיעות אמנם במספר אתרי אינטרנט ובספרים, אך אני העדפתי לא למתוח את גבולות ההסכמים הכתובים וזכויות היוצרים במקרה זה.
מחפש כל מסמך שאפשרי על שמות:
א. קנופף דוד. (דוד) יליד 1916
ב. קנופף גרשון מאיר (דוד) יליד 1915
ג. קיהן אברהם גדליהו. (סבא) יליד 1890
אשמח לכל אינפורמציה.
050-5296013
מחפשת בכול דרך ובהקדם כרטיסי עבודה של KUTAS MAJER ו/ או KUTAS ZIPRA
מגטו לודז'
chenkotasbar@bezeqint,net
0523112167
תבורכו, חן
מחפשת כרטיס עבודה של אבי ופרטים עליו.
Michau kazsa נולד ב 1910 נפטר ב 1996.
טל. שלי 0523767107
שלום, נסנכתי ללינק במצורף לעמוד זה למוזיאון השואה אבל לא הצלחתי להגיע לכרטיסי העבודה המדוברים, תוכלו אולי להנחות אותי איך להגיע לרשומות?
תודה,
מור
מנסה למצוא מידע על אבי מרקוס מרדכי Marcus/ / Mordce/Mordca; שאולי היה בגטו לודז׳… האם אפשרי לבדוק כי לא מצאתי- ואולי מישהו אחר מבני המשפחה היה שם: מוצאם מריחוול ועברו לקולו(Rychwal, Kolo) תודות!
מחפשת מידע על משפחת אבי צ'רני יוסף מלודז נולד 13.5.1914 , היה נשוי למינדל ונולדה להם בת בשם פייגה. לא ידוע מה עלה בגורל פייגה.
תבורכו 050-6223172
מחפש מידע על אבי רומן (ירחמיאל) ורשבסקי ROMAN WARSZAWSKI, יליד 1907 שעלה ארצה בשנת 1935 ושאר בני משפחתו ניספו בשואה. ישמח אותי לגלות שתעודת הלידה שלו קיימת בארכיון עיריית לודג', ושניתן לקבל עותק שלה.
שלום רב,
אני מחפשת כל מידע אפשרי
לגבי סבי וסבתי והוריהם
rozenberg lewja
rozenberg zecharya
rozenberg malka
herszkowic szaul
תודה על כל עזרה
אני מחפשת כרטים אסיר של אבי ז"ל Moritz Wilhelm Beer
תודה
אודה לכם מאוד אם תמצאו עבורי כול מסמך ששייך לאמא שלי ז"ל.היא ילידת לודג' הייתה בגטו עד הגירוש. היא עבדה במפעל לייצור נעלים בגטו.בטוח היה לה כרטיס עבודה או כול מסמך אחר.שמה של אמיהוא: שרה סלה בורנשטיין(שם נעורים).ילידת 1919 בלודג'. כמו"כ אם תמצאו מסמכים בנוגע למשפחתה:בורנשטיין חנוך(היינך) והנדל.הם נפטרו בגטו בזמן המלחמה. תודה מראש.
מחפשת כרטיסי עבודה או כל מסמך לגבי משפחתי ,אבי ואימי ששרדו את גטו לודז' ואת אושוויץ.הוניגמן אביגדור {ויקטור או ויגדר]ופיטל שרה[סלה או סורצ'ה].בני משפחה שלא שרדו:הוניגמן דויד נתן,הוניגמן מינדלה, הוניגמן חיה הדס,הוניגמן פייגה,הוניגמן משה,הוניגמן לוזר.הוניגמן אברהם.נשלחו במשלוח 26 לחלמנו.
תודה מראש
אבקש עזרה במציאת מסמכים לגבי סבתי הינדה פיטל לבית שטורך שנפטרה בלודז' לפני המלחמה[1939]וקבורה בלודז'.סבי חיים בר מגטו לודז'..דודי מנחם מנדל אשתו לבית קביט וחמשת ילדהם{שמעון,פלה,גיטה,צבי,הינדה]אליקים פיטל וילדיואטה ומשה.דודתי לאהשטרקמן לבית פיטל, בעלה בנימין שטרקמן וילדהם שמעון וליפק.דודתי פייגה[פלה] זלקוביץ לבית פיטל,בעלה שמעון זלקוביץ ובנותיהם סבינה והינדה. דודי דוד פיטל.כולם היו בגטו לודז' ואין לי תמונה של אף אחד מהם..תודה
אבקש עזרה במציאת מסמכים לגבי סבתי הינדה פיטל לבית שטורך שנפטרה בלודז' לפני המלחמה[1939]וקבורה בלודז'.סבי חיים בר מגטו לודז'..דודי מנחם מנדל אשתו לבית קביט וחמשת ילדהם{שמעון,פלה,גיטה,צבי,הינדה]אליקים פיטל וילדיואטה ומשה.דודתי לאהשטרקמן לבית פיטל, בעלה בנימין שטרקמן וילדהם שמעון וליפק.דודתי פייגה[פלה] זלקוביץ לבית פיטל,בעלה שמעון זלקוביץ ובנותיהם סבינה והינדה. דודי דוד פיטל.כולם היו בגטו לודז' ואין לי תמונה של אף אחד מהם..תודה
אני מחפש פרטים כלשהם על משפחתי מגטו לודז.
משפחת אלינגר או הלינגר.
בתודה