משפחתובלוגיה

יחסי גומלין ארוכי שנים שוררים בין הגנאלוגיה לבין ענפי מדע רבים. הגנאלוגיה איננה מוגדרת (עדיין?) כדיסציפלינה אקדמית, והגדרתה כ"מדע עזר לחקר ההיסטוריה" (כך בוויקיפדיה העברית; בגירסה באנגלית אין אזכור למילה "מדע" כלל) היא, ככל הנראה, הזדמנות נדירה לשהות לרגע סמוך לקמפוס. נכון הוא שתוצרי המחקר הגנאלוגי עשויים להיות קרובים מאוד לתת-ענפים מסויימים במדע ההיסטוריה, אך העיסוק בדרך לתוצרים הללו נושק לענפים רבים אחרים: שפות (לדוגמא: אטימולוגיה של שמות משפחה, פענוח מסמכים), מידענות, אנתרופולוגיה (נראה אתכם יודעים האם מקובל להתקשר לבחור אמריקאי בן 80 כדי לשאול אותו על סבתו, ואם כן – באיזה שעה), ספרוּת (לדוגמא: לימוד אודות תקופה/משפחה בראי יצירות מאותה התקופה) ועוד ועוד.

מעבר לכך, ברור היום שגם תוצרי המחקר הם בעלי השלכות ברורות, למשל לתחומי הרפואה (מה יעשה אדם אשר בגיל 39 מגלה, באמצעות מחקר גנאלוגי, כי כל אבותיו ואמהותיו הקדמונים בחמשת הדורות שלפניו לא זכו להגיע לגיל 40?) והאקטואריה (מה יעשו בחברת הביטוח כאשר מגיע אליהם אדם בן 39 לעשות ביטוח חיים, והם מגלים, באמצעות מחקר גנאלוגי, כי כל אבותיו ואמהותיו הקדמונים בחמשת הדורות שלפניו לא זכו להגיע לגיל 40?). שני מחקרים שהתפרסמו לאחרונה, מחזקים את הטענה כי היחסים בין הגנאלוגיה לענפים אחרים אינם עלוקתיים, אלא סימביוטיים. במרכזם של שני המחקרים הללו עומדים אנשים שזכו להגיע לגיל 100 ויותר (Centenarians).

* * *

המחקר הראשון הוא של זוג חוקרים (הם גם זוג במציאות) מהמרכז לחק הזיקנה באוניברסיטת שיקגו University of Chicago, אשר חיפשו פרמטרים לחיזוי חריגות באריכות-חיים^[1]. במילים פשוטות: מה יכול להעיד מראש על כך שאדם יחיה עד גיל מאה ויותר? החוקרים, אשר מצהירים בדף-הבית שלהם כי הם מנסים, לא פחות ולא יותר, לפצח את סוד אריכות הימים, השתמשו במאגרי מידע גנאלוגים ובעצי משפחה ממוחשבים, על מנת לנסות ולזהות פרמטרים אשר יכולים לנבא את אריכות הימים המופלגת. המאמר מרתק, וכדאי להשקיע זמן ומאמץ כדי לקרוא אותו במלואו, גם על מנת ללמוד על תוצאות המחקר (מיד כמה טעימות), אך בעיקר על מנת להבין את העוצמה שעשויה להיות למידע משפחתי יבש למדי.

מעבר לעצי משפחה ורישומי פטירות, סייעו בידי החוקרים מפקדי האוכלוסין המקיפים אשר נערכים בארצות הברית כולה מדי עשר שנים (ונחשפים לציבור 72 שנה לאחר קיומם. ככל הנראה, רשויות השלטון הפדרליות לא עודכנו עדיין שתוחלת החיים בארץ-האפשרויות-הבלתי-מוגבלות התארכה מאז נקבע המספר הזה, אשר בא להגן על צנעת הפרט של אלו שעדיין חיים. לא נורא, בואו לא נגלה להם את זה…). המפקדים מכילים מידע רב ערך עבור חוקרי משפחה, אך גם עבור חוקרים "אמיתיים" (כמו אלו ששובתים עכשיו בארץ), והחיפוש בהם הפך לפשוט (יחסית), בזכות יצירתם של אינדקסים ממוחשבים הזמינים ברשת (דווקא לא בחינם). מתוך 1,001 בני-מאה-ויותר (אשר נולדו בין השנים 1900-1875) אודותם היו לחוקרים עצי משפחה ממוחשבים, נותרו אחרי סינון ותיקוף 485 "בלבד", ולכל אחד מהם נפתח "תיק משפחתי", ובו מידע אודות נשוא המחקר ובני משפחתו. אגב, בישראל חיו, נכון לשנה שעברה, 1,015 אנשים בני מאה ויותר.

ולממצאי המחקר בקצרה… כמה פרמטרים מעניינים נמצאו מתואמים (עם מובהקות סטטיסטית) עם אריכות החיים המופלגת, ואלו הם:

• סדר הלידה
  עבור אשה, הסיכוי להגיע לגיל 100+ יורד ככל שמספר האחים שנולדו לפניה גדול יותר; עבור גבר, התמונה שונה לגמרי והסיכוי להגיע לגיל 100+ נמצא בשיא שלילי עבור כאלו שהם "ילד מס' 5" במשפחה ועולה לשני הצדדים (לכיוון היותו קרוב יותר לבכור או לבן הזקונים).
• מקום המגורים
  על פי המדגם, הסיכוי להגיע לגיל 100+ גדול הרבה יותר אם אתה גדל במערב ארצות הברית (הגדרת החוקרים היא: Mountain West ו – Pacific West) – פי שלושה ויותר לנשים ופי שניים וחצי ויותר לגברים, בהשוואה למגורים במזרח הישן (New England ו – Middle Atlantic).
• החיים בחווה
  הסיכוי להגיע למופלגוּת גילאית עבור מי שחווה היתה בבעלות משפחתו, גדול פי אחד-וחצי-לערך בהשוואה למי שגדל בחווה שכורה ופי חמישה לעומת מי שגר בדירה שכורה!
• חודש הלידה
  באופן מפתיע (כי מי חשב שזה קשור?!) ולא מפתיע (כי מחקרים קודמים כבר הצביעו על כך), לחודש הלידה ישנה חשיבות רבה בניבוי אריכות ימים מופלגת. מסתבר כי תוחלת החיים בגיל 80 (בקרב בני המאה פלוס) מקבלת את הערך הגבוה ביותר אצל ילידי חודש ינואר (7.82 שנים לנשים, 7.75 לגברים) ואת הערך הנמוך ביותר אצל ילידי אמצע השנה (7.65 לנשים ילידות יוני ולגברים ילידי אפריל). כאשר עוברים לבדוק את תוחלת החיים בגיל 100 בקרב אותה אוכלוסייה, ההבדלים מיטשטשים

* * *

המחקר השני^[2] נערך הרחק מיבשת הענק, בארץ המגף, אשר גם בה ישנו עבר עשיר של תיעוד גנאלוגי. צוות החוקרים הגדול (11 במספר) דגם 12 איש בני מאה ויותר, על מנת לבדוק אם גם בדורות קודמים נרשמה אריכות חיים מופלגת במשפחתם. לשם כך, ביצעו אנשי הצוות, עוד לפני הניתוחים הסטטיסטיים, מחקר גנאלוגי כהלכתו בארכיונים המקומיים ובמשרדי הרישום, על מנת להתחקות אחר הוריהם, הסבים והורי-הסבים של נשואי מחקרם.

התוצאות מעניינות מאוד. החוקרים השוו את אורך החיים הממוצע של האנשים בדור האבות, הסבים והורי-הסבים של בני המאה פלוס לתוחלת החיים עבור כלל האוכלוסיה בתקופה בה נולדו בני כל דור. בכל המקרים, היה המספר מן המחקר גדול משמעותית מן הנתון עבור כלל האוכלוסיה. ניקח, לדוגמא, את דור ההורים. אלו נולדו בין השנים 1870-1860, כאשר תוחלת החיים באיטליה עמדה על 50~ שנים (לאחר שמוציאים מן הספירה ילדים שנפטרו עד גיל 5). אורך החיים הממוצע של ההורים במחקר עמד על 71.2 שנים אצל האבות, 75 אצל האמהות!

בדור הסבים (נולדו בין השנים 1840-1830), מעריכים החוקרים כי תוחלת החיים בלידה היתה קטנה מחמישים (שוב, לאחר הורדת ילדים שנפטרו צעירים). במחקר נמצא כי אורך החיים הממוצע אצל הסבים והסבתות של נשואי המחקר היה גבוה מ – 72 שנה (הערכים חושבו בנפרד עבור הורי האב והורי האם).

בדור של הורי הסבים חוזרת התופעה – אורך חיים ממוצע גבוה בהרבה מתוחלת החיים באותה התקופה – אך שם מופיע נתון אשר אינו מוסבר על ידי החוקרים. כאמור, הפרידו החוקרים את הנתונים על פי מיקומם בעץ המשפחה. מבין שמונת הורי הסבים, אורך החיים הממוצע של האבות של האבות של האמהות נמוך משמעותית מכל שאר בני אותו דור ועומד על 39. מעניין.

בסיכומו של דבר, החוקרים מציינים כי הממצאים הללו עשויים להצביע כי אריכות חיים מופלגת מוסברת, בחלקה לפחות, על ידי גורמים גנטיים, על אף שטרם נמצאה הוכחה לכך.

* * *

[1] Gavrilova, N. S., & Gavrilov, L. (2005). Search for predictors of exceptional human longevity: Using computerized genealogies and Internet resources for human longevity studies. Paper presented at the The Living to 100 and Beyond Symposium, Orlando, FL. [Full artcile in PDF]

[2] Motta, M., Malaguarnera, M., Ferrari, E., Mauro, V. C., Ferrucci, L., Rapisarda, R., Tomasello, F. B., Basile, G., Ferlito, L., Passamonte, M., & Bennati, E. (2007). Genealogy of centenarians and their relatives: A study of 12 familie. Archives of Gerontology and Geriatrics, 45(2007), 97-102. [Full article for registered users]