משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

העוף המושלם לסוכה (סדנה מצולמת)

22 בספטמבר, 2007 מאת אורית לביא · 9 תגובות

אף שהוא אינו אחד מארבעת המינים, בעדתנו הקטנה אין סוכה כהלכתה בלי בעל-כנף חביב זה. מזה דורות, סודות הכנתו נלחשו מפה לאוזן, מאם לילדיה – ורק לאלו שהוכיחו שהם בוגרים ואחראים דיים כדי לנצור את רזי העדה.

שנים רבות כבר חלפו מאז שזכיתי גם אני להצטרף אל שושלת דורות זו. אך עתה באו ימים אחרים, והדור הולך ופוחת, ומסורת המשפחה נדחקה לקרן זווית. לאחר התחבטות קשה הורוני רגשי לבבי לחשוף את סודות ההכנה לאור ה-LCD, שיהיו עומדים ומתקיימים לדרי עלמא, עד בוא דור ישרים שיחזיר עטרה ליושנה.

מעתה תוכלו גם אתם להנות מהעוף המשפחתי שלנו בסוכתכם. והוא מומלץ גם לצמחונים!

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * 
 

נוטלים ביצה, ובעזרת מחט מחוררים אותה בקודקודה.
*
*
*
*
*

והנה המחט חדרה את הקליפה! (הקליקו להגדלה)

חוזרים על הפעולה גם בקודקוד השני. עתה יש בידיכם ביצה עם שני חורים, אחד בכל קודקוד.

מניחים צלוחית מתחת לביצה. מצמידים את הפה לאחד החורים, ונושפים בחוזקה אל תוך הביצה. —->>
*
*
*

תכולת הביצה נוצקת אל תוך הצלוחית מבעד לחור הנגדי. ניתן לנצל אותה לכל מתכון העושה שימוש בביצה טרופה.


לאחר שניערתם בעדינות את שאריות הביצה, משחילים בעזרת מחט חוט בין שני החורים שבקליפה. —>>
*
*
וזאת התוצאה:

נוטלים נוצות מלול התרנגולות, ואם אין לול בקרבת מקום – תוכלו למצוא נוצות בשיטוט תחת העצים הסמוכים לסוכתכם. דיירי הענפים העליונים שומטים תדיר נוצות באזור מחייתם, אלא שרוב ימות השנה איננו שמים לב לכך. נועצים נוצה גדולה באחד מהחורים בביצה.
*
*
*
*

בעזרת דבק, מצמידים מספר נוצות לשני צידי העוף הביצה:

נוטלים נייר אדום, גוזרים ממנו מקור ומדביקים לקודקוד נטול-הנוצה.


בעזרת טוש מציירים עיניים משני צידי המקור.
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
הציפור השמנמנה שלכם מוכנה! זה הזמן לתת לה לפרוש כנפיים בסוכתכם!
*     *     *     *    *     *     *     *     *     *      *     *


Share

9 תגובות↓

  • 1 חוה // 22 ספט, 2007 בשעה 22:52

    בעדתינו 🙂 מקובל ליצור כוכבים מניירות צבעוניים במספר שכבות ובצורות מרהיבות, משושים, עיגולים ומרובעים, כמו גם סלסלאות . תהליך ההכנה עבר מסבי אמי להוריה וממנה אלי.

  • 2 ארנון // 23 ספט, 2007 בשעה 9:15

    חוה, האם לא נזכה לראות דוגמא ליצירה הזו, העוברת מדור לדור?

  • 3 חוה // 23 ספט, 2007 בשעה 14:26

    בשמחה! בוודאי שאפשר, אך קודם לכן עלי לגשת ולרכוש את הניירות הצבעוניים, להכין (לוקח זמן), לצלם ולהעלות אותם (אולי לוויקיגניה?)

  • 4 Rony // 24 ספט, 2007 בשעה 6:46

    Wonderful kishut la suka !

  • 5 חוה // 24 ספט, 2007 בשעה 10:24

    לאורית,

    קישוט מקסים! וככל הנראה שנהגו כך לא רק בפולין כי אם גם בטרניסלבניה. שאלתי את אמי וגם אצלה נהגו להכין את הציפור כקישוט לסוכה בנוסף לכוכבים ולסלסלאות. אצל האוסטרים (הבורגנלנדים) כנ"ל.
    ואם בכוכבים עסקינן הנה הכוכבים שיצרתי (נא לדמיין שהשגתי נייר זהב וכסף).

    http://tinyurl.com/ypdg9u

  • 6 ארנון // 24 ספט, 2007 בשעה 11:15

    חוה, זה מקסים! תודה על העלאת התמונות. על הסלסלה למדתי בסרטון ההדרכה ב – Ynet, ועכשיו מצאתי עוד גירסה לסלסלה.

  • 7 יגר דינה // 25 ספט, 2007 בשעה 9:16

    איזה זכרונות ! תודה על ההפניה הכפולה להכנת מגזרות ניר

  • 8 יעל // 29 ספט, 2007 בשעה 12:40

    מסקרן לדעת אם אמנם הביציפור הזאת עלתה לארץ מאזור לודז' רבתי , או שמא באה לעולם באחד מקיבוצי העמק , פרי מוחה היצירתי של גננת עבריה גאה.

  • 9 אורית // 29 ספט, 2007 בשעה 15:38

    יעל,
    נראה שדילגת על תגובתה המעשירה של חוה, המבהירה כי הביציפור (הידד!) היתה קישוט מסורתי בארצות מרכז אירופה.

השארת תגובה