משפחתובלוגיה

לפני כשבועיים פירסם "הארץ" כתבה מתורגמת מהניו-יורק טיימס, המציגה פן סהרורי בעליל של העיסוק הגנאלוגי (כך מאייתים, אגב – לתשומת לב עורך "הארץ" **). הכתבה מתארת חוקרי אילן יוחסין מזרם הגנאלוגיה הגנטית, אשר כל דרך ראויה בעיניהם כדי להשיג דגימות גנטיות של אנשים החשודים כקרוביהם (חיים או מתים). בדרך זו, הם מקווים להוכיח את קיום הקשר המשפחתי ביניהם.

קודם כל אשמח להרגיע אתכם – לא אני ולא חברי חוקרי השורשים נטלנו בסתר דגימות גנטיות מאלה החשודים כקרובינו, ואף לא שיחדנו את החבר'ה קדישא ממניעים דומים. אך העיסוק בגנאלוגיה שלוב בגנטיקה, והקשר ביניהן כבר הוזכר כאן לא פעם בעבר, למשל כאן (וגם רמז פה).

בעיני, הדרך הנכונה ליישום גנאלוגיה גנטית היא לערוך לעצמך בדיקה גנטית, להפקיד את הממצאים בבנק מידע מתאים – ויש כזה, ולהפיצם בין שותפיך למחקר.

כך נהגה קרובתי ר' האמריקאית, אשר העצים המשפחתיים שלנו נושקים זה לזה פעמים אחדות: משפחת ארמן שלי ומשפחתה של ר' התגוררו במאה ה-19 בטומשוב מזובייצקי, ועד כה תיעדנו שלושה קשרי נישואין ביניהן. אחדים מבני משפחתה של ר' ערכו בדיקות גנטיות, ומסרו את התוצאות לפרוייקט הנשיונל גיאוגרפיק.

צפיה בממצאים המלאים מחייבת סיסמה, אך אציג לכם את התקציר, בתרגום חופשי: 
"הנכם שייכים לקבוצה (Haplogroup) שסימונה K2 אשר נמצאת בקרב אחוז קטן מקרב תושבי המזרח התיכון. קבוצה זו נמצאת אצל 3%-4% מהאוכלוסיה היהודית האשכנזית, וככל הנראה מקורם של הנושאים גנים אלה הוא ביהודי המזרח התיכון, אשר הוגלו מישראל לאחר חורבן בית שני." 

עד כה התקשיתי להבין את המשמעות המלאה של הממצאים. יש המשערים כי הפיניקים הם המקור לקבוצה גנטית זו, אשר שכיחותה גבוהה כיום במיוחד בעירק ובצפון סומליה. אך האם הממצאים מאוששים את האפשרות שאבות המשפחה מטומשוב הם אמנם צאצאי הגולים לאחר חורבן בית שני? אם כן, אפשר לשמוח: לפחות משפחה יהודית-פולנית זו אינה מצאצאי הכוזרים ודומיהם. אך בינתים לא שוכנעתי שפרשנות זו מעוגנת בעובדות, מה גם שאבי הקבוצה K2 חי לפני כ-30,000 שנים, הרבה לפני היהודי הראשון.

אני עצמי לא עשיתי עדיין בדיקה גנטית, בין היתר* בגלל שרוב הפרוייקטים הניזומים היום הם עבור כרומוזום Y, ומחייבים שושלת גברית רציפה. במשפחתי המורחבת, רווחה התופעה בה צאצאים ממין זכר הביאו בתורם לעולם בנות בלבד, ואילו צאצאיות ממין נקבה ילדו בנים בלבד. לכן, קשה למצוא שרשרות רציפות זכריות או נקביות המתייחסות למשפחות העיקריות אותן אני חוקרת. אך הקרוב א' ובניו הם צאצאים (יחידים אולי) לשושלת גברית של ענף הרוזנרים שלי, והם דוקא יכולים לערוך את הבדיקה (ואם אתה במקרה קורא את הרשימה הזו, א' – זהו רמז די עבה…).

בהעדר יכולת לערוך בדיקות Y בעצמי, בחרתי להשתעשע ברעיון שאבותי נישאו לדומים להם, ולכן תוצאות הבדיקה הגנטית של ר' חלות גם עלי. אם כך, לפחות ענף מוצא אחד שלי מקורו בגולים מישראל. אך האופציה הפיניקית קוסמת לי לא פחות, והיא עשויה להסביר את הכמיהה לשייט המאפיינת אחדים מבני המשפחה ובנותיה (תור היירדאל, מאחוריך!). 

לפני שנים אחדות יצרתי קשר עם כשישה חוקרים נוספים ברחבי העולם – כולנו צאצאים של גימפל בן יעקב ואשתו רבקה, אשר חיו בפיליצה שבדרום פולין בראשית המאה ה-18. בממוצע, חברי אלה למחקר הם בני-דודי מדרגה שביעית. מדי פעם אני מהרהרת האם לקשר המשפחתי הזה יש משמעות כלשהי עבורי. כמובן, כולנו חולקים עניין משותף, ולכן נפגשנו במרחבי הרשת. אך מעבר לכך – האם יימצא דבר מה ההופך אותנו למשפחה?

הבוקר עלתה בדעתי אפשרות נוספת. רוב החוקרים מתמקדים במספר ענפי מוצא עיקריים, אשר בדרך כלל מסמלים שושלת אבהית, גברית, אשר שמרה על שם המשפחה לאורך הדורות. ואילו השושלת הנשית החליפה שם משפחה בכל דור, ולכן היא זוכה בדרך כלל לתשומת לב מחקרית פחותה. האילן האמהי שלי מתחיל כאמור בפיליצה, וככל הנראה אינו מוכר לאחיותי ולבני-דודי – כולנו נכדיה של שרה ארמן-רוזנר: 
רייזל קרייצפלד –> אסתר נחה זילברשטיין –> רבקה רייזל לנדאו –> לאה פוקס –> שרה ארמן. 
אם אערוך בדיקה גנטית מיטוכונדרית – מטען גנטי שמורישה האם לילדיה – זו תהיה השושלת אחריה אעקוב. ואם כך, אני יכולה להוכיח ביתר קלות את קשרי לבני-דודי השביעיים, מאשר את קשרי לבנות-הדוד שלי מדרגה ראשונה (שאביהן הוא החוליה המקשרת), עמן אני מקיימת קשרי משפחה טבעיים.

אך נחזור לכתבה ב"הארץ". צורת ה"מחקר" המתוארת בכתבה עושה עוול לחוקרים רציניים המקפידים על האתיקה המחקרית. וכלל יסוד הוא כיבוד הפרטיות של האחר, על כל משמעויותיה. המידע המובא בכתבה מקומם משום שהוא הופך את המחקר הגנאלוגי לתופעה ביזארית, ואת העוסקים בו – לאנשים נטולי מצפן מוסרי וגבולות. בנוסף, מאחר שהעיסוק בגנאלוגיה גנטית מוצג באופן כה שלילי, הכתבה גם עלולה להרתיע אנשים שירצו לשלב בין גנאלוגיה לגנטיקה. אך החשוב מכל – הגנאלוגים משקיעים מאמצים רבים מאד במחקר ארכיוני, לומדים שפות כדי לפענח מסמכים היסטוריים, ומתמודדים עם "עבודה שחורה" רבה כדי לתעד את הממצאים ולספק להם אסמכתאות – בסטנדרטים שאינם נופלים לעתים ממחקרים אקדמיים. ואילו דרכי המחקר המוצגות בכתבה עושות עוול למרבית העוסקים במלאכה.

על רקע העניין המחודש בקוד אתי עבור בלוגרים, אני תוהה האם נדרש לנסח קוד אתי עבור חוקרי השורשים קוראי העברית. חבריי ואני נשתדל לקדם את הנושא בקרוב. בינתיים, בימים אלה, לפחות אחד מהם אינו עוסק בקוד אתי גנאלוגי, אלא בדברים הרבה יותר משמחים!

___________________________________________________________
* המעבדה מספקת שירותים בינלאומיים, כך שבאופן עקרוני ניתן לשלוח דגימות מישראל.

** עידכון: גם היום אתמול מפרסם הארץ מידע בנושא גנאלוגיה, ומתעקש לדבוק באיות השגוי. אך מאז אמש, נעשה נסיון לתקן את הטעויות, אם כי האיות החדש הנוכחי עדיין שגוי…