משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

השמש של סני לא זרחה

23 באפריל, 2007 מאת ארנון · ניתן להגיב

בעץ המשפחתי המורחב שלי, אין הרבה "משפחות שואה". המחקר המשפחתי הוא זה שהוביל אותי להבין כי ישנם כמה ענפים הקרובים לדמי אשר נגדעו בימי מלחמת העולם השניה, אך הבית בו גדלתי מעולם לא היה ספוג במשהו מאווירה זו. בני הדור הראשון לא דיברו. בני הדור השני, לכן, כמעט ולא ידעו.

בעץ המשפחתי המצומצם שלי, יש "משפחת שכול". המשפחה של אמי. מדי שנה, עת הגיע יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, נתעטפה אמי בגלימת הזכרון. זוהי גלימה המוכרת רק למי שחווה את הצטרפותה הבלתי-מוזמנת לארון הבגדים הביתי. נר נשמה הבהב בשלהבתו במשך 24 שעות, מדי שנה, לזכר אחיה של אמי, אשר אני קרוי על שמו.

אך כיוון שבענייני מחקר משפחתי עסקינן, החלטתי הפעם להרחיק מעט, בהקשר הזכרון והאבל, דווקא בענף של משפחתי אבי, ולהזכיר כאן את שאירע עשרים שנה לפני נפילתו בקרב של דודי. הרי לפניכם סיפורו של אלכסנדר רובוביץ', נער בן שש-עשרה, אשר פרשת חטיפתו ורציחתו זעזעה את הטרום-מדינה של שנת 1947. כיוון שסיפורו מונצח היטב באתרים אחדים (דוגמת הויקיפדיה המקושרת לעיל, ועוד כמה אליהם אקשר מיד) – לא ראיתי טעם לחזור כאן בפרטים על סיפור המעשה.

כינויו במשפחה היה סָני, והוא היה בן-דודה של סבתי, בעל שורשים ארצישראליים עמוקים. הפוליטיקה של השכול הכילה לתוכו את חללי הלח"י לא בקלות, אך משנתקבלה ההחלטה – "חיים" (כינויו המחתרתי של סאני, ובמקרה או שלא במקרה שמו של סבו) הוא אחד מ – 22,305 חללי מערכות ישראל (נכון לערב יום הזכרון תשס"ז).

פרשיות בלתי-מפוענחות, ובפרט כאלו המערבות בתוכן דמויות מעוררות מחלוקת – כמו זו של הקצין הבריטי המעוטר, רוי פאראן – זוכות לעלות לכותרות 57 שנים ואף 59 שנים לאחר שהתרחשו. בית הספר בו למד סני סגר את שעריו לפני שנים רבות, אך בעידן המידע, יימצא מי שלא ייתן לנו לשכוח אותו ואת נופליו. 60 שנה חלפו מאז נעלם סני. גופתו לא נמצאה עד היום. העיסוק בשאלת גורלו ממשיך להטריד גם היום (הנה עבודה מקיפה, שנכתבה אודות הפרשה על ידי שתי תלמידות תיכון). כמו רבקה גובר, הונצח גם שמו ברחוב (בירושלים).

***

הרחק מירושלים, בה נולד, גדל ונחטף סני – נולדתי וגדלתי אני. כאשר נולדתי – מלאו כבר כמעט שלושים שנה להירצחו. מול בית הוריי, התגוררה אחייניתו של "הנער", בת-דודה-שנייה של אבי, אשר הביאה אל ילדותי על רכס הכרמל את אוויר-הרים-צלול-כיין. מאחיו של סני ומאשתו, הוריה של שכנתי, הייתי מקבל, עת ביקרו אותה ואותנו, חפיסות שוקולד.

לסני נולדו אחיינים ובני-אחיינים ונכדי-אחיינים, והעלה הבודד שלו בעץ המשפחתי הגדול והסבוך, תלוי על ענף יציב ונטוע-היטב בנוף הארץ הזו. בודד היה סני בפעילותו בלח"י (אֶחיו היו חברים ב"הגנה").

ומכל עבר, מהדהדת עדיין הזעקה אותה העלה אלתרמן על הכתב, בעקבות פרשת חטיפתו ורציחתו של סני (ראו פריט ביבליוגרפי מספר 812 כאן): איה הנער?!

Share

ניתן להגיב↓

  • עדיין אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.

השארת תגובה